50 שנה לאלבום “אלטון ג’ון”

מעטים האמנים שזכו להצלחה עולמית כשל אלטון ג’ון. הקריירה שלו, משתרעת על פני חמישה עשורים, ועשרות מהשירים שכתב וביצע נכנסו לצמרות מצעדי המכירות ברחבי העולם. אלבומיו נמכרו לאורך השנים ביותר מרבע מיליארד עותקים, ועל פי דירוג “בילבורד”, ג’ון הוא האמן המצליח ביותר בכל הזמנים. מלבד הצלחתו המסחרית, נחשב ג’ון לאחד היוצרים החשובים והמשפיעים במוזיקת הפופ והרוק, וכמי שהצליח לשמר את מיקומו המרכזי של הפסנתר במוזיקת הרוקנ’רול.

ישנם ילדים שכבר בגן רואים שהם נועדו להיות כוכבים. אלטון ג’ון היה ההפך הגמור. אף אחד לא היה יכול לנחש שרג’ינלד קנת’ דווייט – ילד שמנמן שנולד ב–1947 בפרבר של לונדון וניגן בפסנתר של סבתא שלו יהפוך לכוכב. גם בגיל 11, כשהיה ברור שהוא פסנתרן מוכשר וגם כשזכה במלגת לימודים לאקדמיה המלכותית למוזיקה, שם למד במשך חמש שנים.

בגיל 13 רג’ינלד דווייט ניגן באורגן בלהקת הקורבטס. כעבור שנתיים הקים את להקת בלוזולוג’י, שניגנה קאברים לאומני בלוז אמריקאים ובהמשך התפרנסה כלהקת הליווי של אומנים אמריקאים שבאו להופיע באנגליה. הלהקה, שממנה פרש ב–67′, אף השיגה חוזה הקלטות והוציאה כמה סינגלים כושלים.

אלטון מספר על התקופה הזו:

“אני הייתי אז חבר בלהקה שנקראה ‘בלוזולוג’י’, ניגנו באולמות ומועדונים שהם גם מסעדה, והרגשתי שמוזיקה צריכה להיות יותר מאשר נגינה לאנשים שלא מעוניינים לשמוע ועסוקים בפיש־אנד־צ’יפס שלהם. הסתכלתי היטב על עצמי – הייתי צעיר עם עודף משקל עצום, מאוד ביישן, מאוד מופנם.

השנה היא 1967.

אלטון ג’ון עונה למודעת דרושים במגזין הבריטי ‘NME’, שבה מחפשים מישהו שיכתוב טקסטים לחברת ‘ליברטי רקורדס’. גם ברני טופין, בריטי צעיר אחר, שולח קורות חיים. אף אחד מהם לא מקבל את העבודה, אבל השניים פוגשים זה את זה.

שיתוף הפעולה שנוצר בין אלטון המוחצן לברני השמרן הוא מה שגרם לאתו סביבם.

הסוד שלהם?

הם כמעט לא עבדו יחד ממש. ברני היה כותב מילים במטבח,ואלטון היה כלי הקיבול המוזיקלי למילים של ברני. לא היה ביניהם כמעט דיאלוג. כל אחד מהם פשוט עשה את מה שהוא עושה – ואיכשהו זה עבד.

במהלך חורף 1968 ואביב 1969, אלטון הקליט את האלבום הראשון שלו

Empty Sky

האלבום לא הצליח, וההחלטה של אלטון להקליט חלק גדול מהשירים על צ’מבלו במקום על פסנתר מרגישה, בטח בדיעבד, כמו יומרנות מיותרת שהכבידה על האלבום.

אלטון ג’ון אמר בראיון שהוא עוד לא היה בטוח באותה תקופה מה הסגנון שלו הולך להיות ושאולי שאף להידמות ללאונרד כהן.

“Skyline Pigeon” הוא השיר הפופולרי והידוע ביותר באלבום, והוא היחיד שג’ון, אם כי לעיתים רחוקות, מבצע בהופעות החיות שלו.

אלטון וברני, באותה התקופה גרו ביחד אצל אמא של אלטון, שילה. הם מילאו את הבית בטקסטים ולחנים, חלק הם שמרו לעצמם וחלק הם נתנו לאמנים אחרים.

יום אחד מצא אלטון בערימת השירים שכתב ברני שיר אהבה ישן ונאיבי במיוחד, “Your song”.

“Your Song” הוא תערובת מרוככת של מספר סגנונות מוזיקליים: מוזיקת נשמה, פולק, ג’אז, וגם רית’ם אנד בלוז

ג’ון מגדיר את השיר כאחד האהובים עליו, ומבצע אותו ברבות מהופעותיו.

המבקרים היללו את “Your Song” מעת שהושמע לראשונה. Allmusic הצהיר כי “זה שיר מושלם כמעט”. ג’ון לנון אמר כי זה “הדבר החדש הראשון שאירע מאז שאנחנו (הביטלס) הופענו.” הרולינג סטון כינה את השיר “pretty McCartneyesque ballad”.

ב-1970 יצא אלבומו השני של ג’ון, “Elton John”. האלבום, שנחשב לאלבום הפריצה של ג’ון, זכה להצלחה מסחרית לאחר שהשיר “Your Song” מתוכו הגיע לצמרת מצעד המכירות האמריקאי. האלבום נהנה גם מביקורות חיוביות מצד מבקרי המוזיקה. להיטים נוספים מהאלבום הם “I Need You To Turn To”, ‏ “Take Me To The Pilot” ‏, “Border Song” ו־”Sixty Years On” ‏.

כמו כן, מכיל האלבום את הבדלה I need you to Turn to שזכתה לקאבר ב 1972 ע”י אריק איינשטיין

חייהם של אלטון וברני השתנו בלילה אחד – הלילה בו הם ניגנו את Your song במועדון הטרובדור שבלוס אנג’לס.

על ההופעה ההיא, אלטון מספר:

כשהגענו ל’טרובדור’ באמריקה באוגוסט 1970, הרבה אנשים הופתעו, הם ציפו שהסגנון שלי יהיה דומה לזה של רנדי ניומן, ואני הופעתי עם מכנסיים קצרצרים ומגפיים. זה הסיפור של עסקי השעשועים – אתה עובד ועובד ועובד ופתאום משהו קורה לך… אתה עובד קשה, ואז פתאום ההצלחה נופלת עליך בדיוק בזמן הכי לא צפוי. לנו היו הרבה הזדמנויות במהלך הקריירה שלנו – הגדולה הייתה הנסיעה ללוס־אנג’לס. אז, לא הייתי בטוח שזה הזמן הנכון לנסוע לאמריקה, למרות שנורא רציתי.”

בסרט הנפלא, Rocketman, שעוקב אחר העליה של אלטון ג’ון, מוצגת סצנה שמתארת את ההופעה שלו באותו המועדון בלילה ההוא…

את המשקפופר המנצנץ ביותר בהיסטוריה של הפופ מגלם השחקן טארון אגרטון, שהתפרסם בסדרה הבריטית “העשן” ובסרטי “קינגסמן”. אגרטון כמובן הרבה יותר נאה ממה שג’ון אי־פעם היה, אבל הוא נכנס לתפקיד בכל הכוח. “בסרט הזה אני כאילו סוף־סוף אומר לעולם: הנה אני”, כך אמר אגרטון בראיון ל”GQ”.

בהמשך שנות השבעים הוציא ג’ון עם טופין שבעה אלבומים ששהו במקום הראשון במצעד המכירות:

“Tumbleweed Connection”

“Madman Across The Water”

“Honky Château”,

“Don’t Shoot Me I’m Only the Piano Player”,

“Goodbye Yellow Brick Road”,

“Caribou”,

“Captain Fantastic and the Brown Dirt Cowboy”.

תוך זמן קצר אלטון יהפוך לכוכב המצליח בעולם. עם ההצלחה יגיעו הכסף. והסמים. והדיכאון.

“כשאלבום אחרי אלבום שלנו הגיע למקום הראשון, הבנו שאנחנו בצרות”, הסביר ברני טופין בריאיון ב-1990. “אי אפשר לעלות יותר גבוה מהמקום הראשון. כשהאלבומים שלנו התחילו להגיע למקום הראשון עוד לפני שהם יצאו לאור, דבר שלא קרה בהיסטוריה, הבנתי שאנחנו באמת, אבל באמת בצרות”. הנפילה של אלטון לדיכאון, שלוותה בהתמכרות לסמים, כמו גם לבולמיה ובינג’ים קשים של בזבוז כספים, הייתה כמעט קלישאתית. כמה ימים לאחר מכן הוא ניסה להתאבד באמצעות נטילת 18 כדורי ווליום.

כמו יתר בני דורו, גם ג’ון כמובן החל את הקריירה שלו בתוך הארון, אבל הוא פרץ משם מזמן. בהתחלה, ב–1976 הוא אמר בראיון שהוא ביסקסואל. באמצע שנות ה–80 נישא לטכנאית ההקלטות הגרמנייה רנטה בלואל – אולי כסיפור כיסוי – ורק לאחר גירושיהם ב–1988 הודה בראיון כי הוא הומוסקסואל. אבל מהרגע שהוא הודה, אלטון לא הביט לאחור.

ביולי 1990 נכנס ג’ון לטיפול גמילה שלאחריו לקח הפסקה של כשנה מהקלטות ומסיבובי הופעות

אם בצעירותו הוא היה כוכב רוק פרוע, בעשורים האחרונים הוא חי חיים בורגניים וממוסדים לעילא. את מערכת היחסים שלו עם פרניש החל בתחילת שנות ה–90. ב–2005 הם מיסדו את הקשר באיחוד אזרחי, וב–2014 נישאו ולהם שני ילדים.

לפני יובל יצא האלבום הראשון שלו.

עד היום הוא הופיע מעל ל-3,800 פעמים מסביב לעולם. הוא היה צריך הרבה מזל ובאופן מסויים גם אנחנו ברי מזל שזכינו למוזיקה הזאת בחיינו 🙂