בחוברת זו נכיר את הרקע שהוביל

לכתיבת מגילת  העצמאות, ואת

משמעותה בחיים הפוליטיים של

מדינת ישראל כמדינה יהודית

ודמוקרטית.

לפני שנכיר את מה שכתוב במגילת העצמאות ננסה להבין את הרקע ההיסטורי והפוליטי שהוביל להקמת המדינה ולכתיבת המגילה:

ב- ה’ באייר תש”ח 14.5.1948 , הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל.
קדמה להכרזה הרשמית, תכנית החלוקה של הארץ שהתקבלה באו”ם (האומות המאוחדות)  ב – 29.11.1947 . תכנית זו קבעה שארץ ישראל תחולק לשתי מדינות למדינה יהודית ולמדינה ערבית. ערביי ארץ ישראל לא הסכימו לקבל את – תכנית החלוקה והגיבו במתקפה כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל.
זו הייתה תחילתה של מלחמת – העצמאות. תוך כדי מתקפה זו, שכללה גם מצור על העיר ירושלים, קיבל דוד בן גוריון, מי שהיה אז ראש מועצת העם, את ההחלטה להכריז באופן רשמי על הקמת המדינה. בן גוריון עמד בראש מועצת העם, ששימשה בתפקיד של פרלמנט זמני ועם ההכרזה הפך לראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ועמד בראש הממשלה הזמנית שהוקמה.
יום לאחר ההכרזה הרשמית על הקמת המדינה פלשו חמש מדינות ערב לארץ ישראל. זה היה השלב השני של מלחמת העצמאות, שהפכה למלחמה כוללת בין מדינת ישראל לבין – חמש מדינות ערב: מצרים, ירדן, סוריה, לבנון ועיראק (כולל מתנדבים מסעודיה ומתימן).

כדי להבין את המשמעות המלאה של הכרזת העצמאות עלינו לבחון אותה על רקע תכנית החלוקה של האו”ם והמסמכים האחרים שהובילו אליה:

הצהרת בלפור:
מכתב ששלח שר החוץ הבריטי בלפור ב 1917 ללורד רוטשילד, המודיע על החלטת ממשלת בריטניה לקדם הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

כתב המנדט:
הסמכה לבריטניה על ידי חבר הלאומי ב 1922 להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל (יישום הצהרת בלפור).
– המנדט ניתן על ארץ ישראל משני עברי הירדן (בריטניה הוציאה את עבר הירדן המזרחי מחוץ למנדט ובכך הניחה תשתית לממלכת ירדן).
המנדט מדגיש את הצורך לשמור את הזכויות האזרחיות והדתיות של לא-יהודים בארץ ישראל.

ולסיכום החלק הזה:

בעמוד הבא תוכלו לראות את המפה של תחום המנדט הבריטי כפי שאישר חבר הלאומים:

תוכנית החלוקה- החלטה 181 של האו”ם 29.11.47

לפני שנכיר את הקשר בינה לבין מגילת העצמאות, נלמד כמה פרטים בסיסים עליה:

1.הרקע להחלטה- סכסוך ממושך בין היישוב היהודי לערבי על הזכות להקמת מדינה ריבונית בשטח ארץ ישראל/ פלשתינה.

2. ההחלטה– חלוקת שטח ארץ ישראל לשתי מדינות ריבוניות: מדינה יהודית לצד מדינה ערבית.

3.אופי המשטר – דמוקרטי: שתי המדינות יהיו דמוקרטיות המעוגנות בחוקה תוך שיתוף פעולה כלכלי. ההחלטה מורה לשתי המדינות לקיים בחירות ולהקים מוסדות שלטון דמוקרטיים. היא אף מגדירה את בעלי זכות הבחירה.

4. על פי התכנית אמורים היו הצדדים (הנהגת היישוב היהודי והנהגת היישוב הערבי) לקבל בהדרגה את מושכות השלטון לידיהם (תחילה בהדרכת הבריטים ואח”כ בליווי ועדה מטעם האו”ם) עד להקמת מוסדות השלטון הקבועים.

5. ההחלטה קובעת את גבולותיהן של שתי המדינות.

6. קיום ההחלטה- היישוב הערבי אינו מקבל את תכנית החלוקה (בן גוריון בהכרזת העצמאות מדגיש שהחלטה זו אינה ניתנת לביטול). בהכרזת העצמאות מיישמים מייסדי מדינת ישראל, באופן חד צדדי, את כוונת האו”ם, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת החלוקה 181 .

בעמוד הבא תוכלו לראות איך נראתה החלוקה במפת הארץ:

פעילות סיכום קצרה על הרקע להקמת המדינה נמצאת כאן

מה המשותף בין הכרזת העצמאות לתכנית החלוקה :
א. שיתוף הפעולה בין בני ישראל לבין ערביי ישראל ובין המדינות השכנות.

ב. ההתחייבות לאופי הדמוקרטי של המדינה. זה כולל הקמת מוסדות שלטון דמוקרטיים נבחרים, מחויבות לבחירות ומחויבות לחוקה.

מה שונה  בין הכרזת העצמאות לתכנית החלוקה:
א. בתכנית החלוקה מוגדרים הגבולות הברורים של שתי המדינות. הכרזת העצמאות לא מדברת בכלל על גבולות. ההכרזה על הקמת מדינה יהודית ריבונית התקבלה תוך כדי מאבק מול יישוב ערבי שלא הסכים להכיר בלגיטימיות הדרישה היהודית להקמת מדינה. מיד למחרת ההכרזה הפך המאבק למלחמה בין מדינות, כאשר מדינות ערב השכנות פלשו לשטחיה של המדינה היהודית הצעירה, שאך קמה, וביקשו למנוע בכוח הזרוע את קיומה.
עם תום המלחמה נחתמו הסכמי שביתת נשק ( 1949) בין מדינת ישראל לשכנותיה. מדינה ערבית בשטחי א”י לא הוקמה, והגבול ששורטט בירוק, ולכן זכה לכינוי “הקו הירוק”, בין ישראל לשכנותיה היה שונה מהגבול שפורט בהחלטת החלוקה.

ב. הכרזת העצמאות מתייחסת לאופי הרצוי של המדינה היהודית שתקום- מדינה עם משטר דמוקרטי ואילו בהכרזת העצמאות נוסף המימד היהודי של מדינת ישראל.

ולסיכום הטבלה בעמוד הבא:

ולפני שנתחיל:

פעילות הכרות עם מגילת העצמאות שנמצאת כאן

אז מה כוללת המגילה:

מגילת העצמאות מחולקת ל- 3 חלקים:
חלק 1 – חלק היסטורי (פסקאות ) 1-10 הרקע ההיסטורי והרעיוני להקמת מדינת ישראל. הסיבות,וההצדקות שיש לעם ישראל, זכות למדינה עצמאית משלו בא”י.
א. זכויות/הצדקות היסטוריות:
הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הקשורות לאירועים היסטוריים (חובה לזכור 3 דוגמאות) :
1. פסקה ראשונה: בה קם העם היהודי, התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ”ך.

2. פסקה שנייה: במהלך הגלות העם המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל.

3. פסקה שלישית: נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס– המפעל הציוני

4. פסקה שישית: השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית– הצדקה מוסרית.

5. פסקה שמינית: השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו”ם – הצדקה פוליטית.

ב. זכויות/הצדקות בינלאומית (משפטיות):
הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מתמיכה/ הכרה בינלאומית בזכותו העם היהודי למדינה בארץ ישראל, וכן מהחלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים:

6. פסקה חמישית: הצהרת בלפור – “זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום 2 בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים…”

7. פסקה תשיעית: תכנית החלוקה – “ב 29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל…”

ב. זכות טבעיות/אוניברסלית:
הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית:
פסקה 10 : “זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית”.

חלק 2 – החלק הביצועי (פסקאות 11-12):

בחלק זה מוכרזת הקמת המדינה וננקטים מספר צעדים ביצועיים לשם הקמתה:
א. קריאה בשמה של המדינה – ישראל.
ב. תאריך הקמתה – ה’ באייר תש”ח 14.5.1948 .
ג. הקמת מוסדות שלטון – מועצת העם (מחוקקת – הכנסת), מנהלת העם (מבצעת – הממשלה)
ד. שלטונות “נבחרים” – רומז לבחירות.
ה. בהתאם ל”חוקה” – הבטחה לחוקה.

חלק ג’ – החלק ההצהרתי: (פסקה 13)

העקרונות שינחו את המדינה החדשה, כלומר, אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, יעדיה של המדינה החדשה ופניות לגורמים שונים.

בעמוד הבא ריכזנו בטבלה את כל מאפייני המדינה החדשה כפי שבאים לידי ביטוי במגילה:

בסוף החלק הזה מופיעות ארבע קריאות לשיתוף פעולה בין מדינת ישראל לגורמים שאיתם היא רוצה לשתף פעולה בעתיד:

 ארבעת הפניות : (פסקאות 14-19)
א. פניה לאו”ם: לקבל אותנו למשפחת העמים.

ב. פניה לערביי ישראל: הצטרפות לבניית המדינה ומתן אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה בכל מוסדות השלטון וקריאה להפסקת שפיכות הדמים.

ג. פניה למדינות ערב השכנות: הושטת יד לשלום ולשכונות טובה ושיתוף פעולה בפיתוח המזרח התיכון.

ד. פניה לעם היהודי בגולה: לעלות לארץ ולהצטרף לבניית המדינה.

כאמור, מתוך הפניות ואופי המדינה אנו לומדים מה יהיה מעמדם של הערבים במדינה החדשה:

ההבטחה לשמור על זכויות כמו: שוויון זכויות, חופש דת ומצפון ולשון לכלל האזרחים מתייחסת גם לאזרחים היהודים וגם לאזרחים הערבים.
” אנו קוראים…לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים .

כלומר: המגילה מבטיחה לערביי ישראל “נציגות מתאימה” בכל מוסדות המדינה, הזמניים והקבועים.

מגילת העצמאות לא מכילה הרבה דברים חשובים לקיומה של מדינה למשל:

 1.תיאור הגבולות שאושרו בתוכנית החלוקה וזאת כדי לא להיות כבולים לתוכנית במקרה של ניצחון במלחמה.

2. לא נקבע מהי בירת המדינה משום שלפי התוכנית י-ם מחוץ למדינה היהודית.

3. חסרה הכרזה על דגל וסמל שאושרו רק אחרי חצי שנה של מחלוקת עם ההסתדרות הציונית.

4. נמחקו המילים תנ”ך והודיה לאלוהים ובמקומם נרשם: ספר הספרים וצור ישראל.

5. נמחקה המילה דמוקרטיה מתוך פשרה עם החרדים שרצו מדינת הלכה ולא לראות את המילה דמוקרטיה בהכרזה.

בואו נסכם את הנושא דרך הסרטון הזה:

ובכל זאת, יש למסמך חשיבות רבה למדינת ישראל, במה זה מתבטא:

1. חשיבות פוליטית: למגילה חשיבות פוליטית משום שנקבעו בה רשויות השלטון: הרשות המחוקקת והמבצעת.

2.חשיבות רבה במגילה מוקדשת להבטחה לחוקה: מדינות דמוקרטיות נמדדות בכך שיש להן חוקה. ההבטחה לכינון החוקה מיחסת למגילה חשיבות.

3. ההכרזה הניחה את שני היסודות למשטר במדינת ישראל: מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית.

4.המגילה נותנת ביטוי ל”אני מאמין” של העם היהודי במדינתו ובכך משפיעה על מערכת הערכים של החברה והמדינה.

5. המגילה משמשת כמסמך המנחה את רשויות השלטון בפעולתן. למשל: חוקים רבים במדינת ישראל בעלי אופי יהודי ודמוקרטי נחקקו בהשראת העקרונות המופיעים במגילת העצמאות, גם הרשות השופטת מתבססת בפסיקתה על המגילה וקובעת את אופייה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית השומרת על זכויות האדם והאזרח.

6. המגילה אינה מסמך בעל תוקף משפטי עצמאי. במשך השנים התחוללו שינויים במעמדה המשפטי.
יש למגילה ביטוי בשני חוקי היסוד: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, שנחקקו בשנת 1992.

ופעילות לסיכום היחידה נמצאת כאן וגם כאן

שאלות תרגול:

1. עוד מימי אובדן הריבונות היהודית בארץ ישראל בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא ערגו היהודים לחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל. גם התנועה הציונית חתרה מראשית ימיה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. שאיפה זו זכתה להכרה בהצהרת בלפור שבה נאמר: ממשלת הוד מלכותו רואה העיון יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל…..”המטרה הוגשמה בשנת 1948, עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

ציין והצג הצדקה אחת להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל על פי הכרזת העצמאות, שבאה לידי ביטוי בקטע הסבר תשובתך על פי הקטע.

2.לאחרונה פורסם כי ממשלת ישראל סיכמה עם ממשלת ירדן, שעל פי הסכם השלום בין המדינות ירדן שותפה יחד עם מדינת ישראל בניהול הר הבית, לקבוע יחד את הסדרי הביקור והתפילה בהר הבית. על פי הסכמה זו תימשך המדיניות הקיימת לפיה מוסלמים יתפללו בהר הבית, ואילו הלא מוסלמים יוכלו לבקר שם אך לא יורשו להתפלל במקום. בנוסף סוכם כי שתי המדינות תפרסמנה הצהרה משותפת הקוראת להרגעת הרוחות באזור.

ציין והצג את הפנייה בהכרזת העצמאות (מבין הפניות לגורמים שונים) שבאה לידי ביטוי בהסכמה על ההסדרים בהר הבית.
הסבר כיצד פניה זו באה לידי ביטוי בקטע