תיעוד בבידוד -שחר דניאלי

רקע

אני שחר אני בת 12 ,אני גרה במושב שנקרא ניר ח”ן וכמו כולם גם אני בבידוד ,זה מאוד משעמם להיות עם אותם אנשים בבית כל כך הרבה זמן אבל גיליתי שאם ממלאים את היום בכמה שיותר משימות זה ממש עוזר

to do list

 (אני בכוונה לא קוראת לזה שיגרת יום כי לא תמיד אני מצליחה לעשות את הכל כשיגרה ,אני משתדלת)
 לאכל ארוחת בוקר -חשוב ! אני צריכה להקפיד יותר
לנגן-אני משתדלת להתאמן בכל יום כמה דקות על היוקלילי
להתקשר לחברה-גם אם זה רק להתכתב זה נחשב ,מאוד חשוב עדיין לשמור על קשר 

להתאמן -זהו ניגמרו התירוצים,יש לי זמן
לצאת החוצה -אני חושבת שזה אחד הדברים שהכי עוזרים לי ,לא להיות כל הזמן  חנוקה בבית ,אני אוהבת לצאת כדי לשחק עם החתולים ובמיוחד עם הגור חתולים שנמצא אצלנו עכשיו
שיעורים -אין לי ברירה ,גם לזה אני צריכה לפנות זמן
להתקשר לסבתא וסבא -מאוד קשה לא לראות אותם והם מאוד לבד אז אני משתדלת לדבר איתם כמעט בכל יום במיוחד עכשיו כשסבתא שלי לא מרגישה לא טוב
כמש שיותר משימות ,זו השיטה!

לימודים

אני מנסה לא להקדיש יותר מידי זמן לעבודה ,אני יודעת שאני לא אמורה לומר את זה אבל זו האמת ,אני ניהניתי מהשגרה של ללכת לבית הספר ועכשיו אני מרגישה שזה קשה לי (לא בגלל המשימות ,אני יכולה לתקתק אותם אם הייתי בבית הספר וגם לא בגלל שזה במחשב ,בזה אני דווקא מסתדרת) זה בגלל כל ההיתנהלות של המשימות (כמה אפשר כבר להתכתב עם מורים !?).אני פשוט לא מצליחה .אז החלטתי שאני כן יעבוד ויתאמץ על המשימות אבל לא באפן מוגזם כי אז אני פשוט אתחרפן .נכון שאמרתי שכמה שיותר משימות זה נותן תחושה שיגרה אבל לא בצורה הזאת.

משפחה

מבחינת המשפחה אני  לא ממש מרגישה משהוא שונה .שני ההורים שלי עובדים מהבית אז זה לא  שפתאום מתפנה להם זמן והם מנסים לפתח כישורי בישול מדהימים אבל הם מנסים למצוא זמן איתנו . לעומת זו אחים שלי הפוכים לגמרי,האח הגדול שלי חזר משנת שירות ופתאום הוא עושה לכל המשפחה פרוייקטים שלפעמים משגעים אותנו (הוא פתאום החליט שאנחנו צריכים למיין זבל ולעשות קומפוסט. נ”ב:הרעיון לא הצליח כי זה הסריח את כל הבית )

שינוי

זאת לא שאלה בכלל ,כמובן שיהיה שינוי ,המחשבה השתנתה .פתאום נעריך כל יציאה לקניות ,כל ביקור משפחה או בילוי עם חברים וגם אם זה לא ישתנה ברמה כזאת זה עדיין יהיה חלק מההיסטוריה ,זה יהיה הסיפור שנספר לילדים ולנכדים שלנו ,על איך שהיינו סגורים בבית ושלכל יציאה צריך לתרץ בקנייה בסופר פארם.

געגוע

חד משמעית סבתא ,אני מאוד מתגעגעת אליה וזה לא אותו דבר לדבר בטלפון .זה אחד הדברים שאני הכי מתגעגעת אליהם במיוחד עכשיו כשהיא לא הרגישה טוב והיא היתה צריכה ללכת לבית החולים ,הרגשתי כל כך חסרת אונים כשלא יכלתי לבקר אצלה ,אז ללא ספק סבתא

השפעה

בגלל שעכשיו יש הרבה מאוד זמן אני מכניסה הרבה ספורט לשגרה היומית ואם השבועות אני מרגישה שממש הישתפרתי ושהכושר גופני שלי השתפר מאוד ,מוזר שהיה צריך מחלה עולמית כדי להוציא אותי מהטלפון ולזוז קצת.

צירפתי את התוכנית אימונים שלי :

https://www.chloeting.com/program/2019/flat-belly-challenge.html

תחליף

בעקבות זה שהחנויות נסגרו אני ואמא שלי גילינו את עולם ההזמנות און ליין ,כמובן שאין כמו לצאת ולטייל בין חניות במציאות אבל גם זה תחליף לא רע ,ומה שאני הכי אוהבת בזה זה הצפייה ,אוי …הצפייה…זה מה שמשאיר אותי שפויה וכמובן אין על הריגוש כשחבילה הגיעה ,זה פשוט יכול לעשות לי את היום.

האזנה נעימה 

בזמן ששרפתי את הזמן בטלפון מצאתי שיר שבזמן האחרון אני מאוד אוהבת לשמוע אותו.

:שמתי קישור לשיר

https://www.youtube.com/watch?v=m0_pwOT-nvk

וקטע קטן מהשיר:

Would you fucking
Pay me back the time I’ve lost while feeling like a fool
Baby, I’m not playing by your stupid rules

=

אתה מוכן להחזיר לי את הזמן שהפסדתי כשאני מרגישה כמו טיפשה ,חמוד אני  לא משחקת לפי החוקים הטיפשיים שלך

להעביר את הזמן

שמתי לב שבתקופה זו אני אוהבת לראות תכנים יותר שמחים וקלילים (כגון :”איך פגשתי את אמא” , “חברים”) שמעתי הרבה המלצות על סרטים מחברות ומהרשת על סרטים שאף אחד לא יצא משם עם עיין יבשה ופשוט לא רציתי לראות אותם ,אנחנו גם ככה בתקופה לא הכי טובה אז למה לראות סיפורי קורעי לב במצב כזה ,אני מעדיפה קומדיה שתמיד עושה טוב על הלב

סיום

  אני רוצה לסיים בסיפור קצר על תקופה זו שכתבתי בעזרת מילים שחברי הכיתה רשמו :

בידוד,מה זה בעצם ?
אתה תקוע בבית עם השיעמום שלך ואז אתה כבר משתגע וניהיה רעב אבל אין אוכל אז אתה מחליט להיות אומנותי ולהכין אוכל ,כישרון אין לך ,אז אתה שורף את כל המטבח .בסוף אוכל ניראה כמו בקשה גדולה מידי אז אתה מתיישב לראות טלויזיה ,ברוגע וכמובן שהנטפליקס יחליט להיתקע .

אתה כבר מתייאש מהחיים,

אתה רואה את הסוף

ונרדם

🙂