רחל (רניה) הילר ז”ל

רחל (רניה) הילר ז”ל הייתה ביתם של שושנה- זלדה ויחזקאל. הילר נולדה ביום ג’ בהדר ב’ תרפ”ד (התשעה במרץ 1924). היא נולדה בלודז’ שבפולין והתגוררה בעיר מולדתה עד מלחמת העולם השנייה. ב1940 הוקם גטו בעיר מגוריה והיא נלקחה אליו יחד עם משפחתה. שני ההורים שלה מתו מרעב בזמן המלחמה, והיא נותרה בודדה עם אחיה הקטן. היא הצליחה להסתיר אותו מספר שנים, אך בשנת 1944 הובלו שניהם למחנה אושוויץ ולא היה ביכולתה להגן עליו יותר. לבסוף הוא נלקח למשרפות ומת. הילר שרדה את השואה וחיפשה לעצמה משהו להתמסר אליו, משהו שיחזיק אותה בתקופה קשה כמו זו. למזלה, מצאה בקלות את התשובה- ארץ ישראל. מאז פעלה בתנועות נוער ציוניות, הייתה בתנועת התורה והעבודה… וכל אלה ודברים נוספים, הובילו אותה לביתה האמיתי סוף כל סוף… ארץ ישראל. אך דרכה לשם לא הייתה פשוטה כלל וכלל. במהלך עלייתה לארץ באמצעות אוניית מעפילים, הבריטים תפסו אותה ואת שותפיה להעפלה, ולבסוף הובילו את הנוסעים בה למחנות המעצר בקפריסין. בסופו של דבר זכתה להגיע לארץ ישראל בשנת 1947. מיד לאחר הגעתה, התחילה לפעול למען ארץ ישראל ולהתמסר אליה.

במהלך שהותה בארץ, גרה בקיבוץ “כפר עציון”.
בכ”ט בנובמבר 1947, ע”פ תוכנית החלוקה של האו”ם, לא נכלל גוש עציון בתחומי המדינה היהודית. מיד לאחר ההחלטה, פתחו הערבים שבסביבה במתקפות על הגוש ועל הדרכים המובילות אליו. דבר זה הוביל את כל תושבי הגוש, וביניהם הילר, לשרת בהגנה כדי להגן על גוש עציון. היא שירתה במסגרת החטיבה “הציוני עציוני (חטיבה מספר 6)”.

הילר הייתה נאמנה ומסורה, השתתפה בשמירות, בקורסי עזרה ראשונה, והייתה מוכנה לכל תפקיד שיבוא עליה.

ב12 במאי 1948 הותקף גוש עציון, ולמחרת, ד’ באייר תש”ח (ה13 במאי 1948), תקפו הערבים בלי רחמים את “כפר עציון”. החובשות, וביניהם הילר, היו במקלט מתחת לבניין המנזר הגרמני ששימש כמפקדה. האויב לא היה יכול להיכנס למקלט, אז הבניין פוצץ על ידו. ובנקודת זמן זו, במקום זה, נהרגה רחל (רניה) הילר, בת 24 בלבד במותה.

גופות הנופלים, וגופתה של הילר ביניהם, נותרו במקום יותר משנה לאחר המאורע. לבסוף, רחל הובאה למנוחות עם יתר חללי גוש עציון בקבר “אחים גדול” בהר הרצל שבירושלים, בטקס ממלכתי מכובד.

הילר לא הותירה אחריה דבר, מלבד האמונה והמסירות בארץ ישראל. מסירותה באה לידי ביטוי בפועלה הלא ברור מאליו, בחייה הקשים, ובאהבתה ובדאגתה לסובביה.

“דמותה לא תישכח מלב המעטים שהכירו אותה, דמותה לא תישכח גם בנצח ההיסטוריה שלנו…” (מתוך הספד חבריה של הילר)

יהי זכרה ברוך ותהא נפשה צרורה בצרור החיים.

לחצו כאן על מנת לראות את הנר הוירטואלי שהדקלנו לזכרה.

      מכתבים שרחל שלחה לקרוביה.