כאשר מדברים על תרבות פוליטית של מדינה אנו מתכוונים למערכת הערכים האמונות והשקפות העולם של כל בני האדם בחברה וכן כללי ההתנהגות בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין השלטון.

תרבות פוליטית מושפעת מיחס האזרחים למוסדות השלטון במדינה ולקהילה בה הם חיים ובמקביל מיחס השלטון ומוסדותיו לאזרחים.

התנהגות הפרט ויחסו למדינה מתעצבים בתהליך החברות– תהליך שבו הפרט רוכש ומעצב לו דעות ביחס לאופי הרצוי של המדינה והחברה.

תהליך זה מתרחש בתוך המשפחה, בבית הספר, בתנועות הנוער ודרך אמצעי התקשורת.

במסגרת התהליך הפרט מושפע במיוחד בקבוצות חברתיות המחזיקות בעמדות כוח בחברה במדינה והן נקראות אליטות.

והנה סרטון שמסכם את כל מה שאמרנו:

ישנם שלושה ערכים מרכזיים בתרבות פוליטית דמוקרטית שעליהם נדבר בהרחבה:

פלורליזם

סובלנות

הסכמיות

הפלורליזם בא לידיי ביטוי בתחומים שונים:
1. בתחום הכלכלי: ריבוי ארגונים על בסיס מקצועי, כמו: ארגון המורים, איגוד הרופאים והאחיות וכו’.
2. בתחום החברתי: איגוד ארגונים המגנים על זכויות האדם והאזרח, כמו: ארגון: “בצלם”, המועצה לשלום הילד, קו לעובד וכו’.
3. בתחום התרבותי: ריבוי מסגרות הפועלות למתן ביטויי בתחומי החינוך, האומנות והספורט, כמו: בית ספר לדמוקרטיה, לאמונות.
4.בתחום החוקתי: קיום רשויות שלטון נפרדות המאפשרות את פיזור מוקדי הכוח. כמו: הרשות המחוקקת, המבצעת, השופטת, והרשויות המקומיות וכו’.
5.בתחום הפוליטי: ריבוי מפלגות שמטרתן להגיע לשלטון ולהשפיע. כמו: הליכוד, כחול לבן וכו’.

על מגמות הפלורליזם בחינוך מתוך שיעור חופשי- בטאון העמותה הפדגוגית של הסתדרות המורים: מאמר מאת גלית לוי ינואר 2021:

“בשני העשורים האחרונים התחזקו מגמות של פיתוח תכניים ייחודיים ויזמות במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי במגזרים השונים..חלק מתוך הרצון לפתח עצמאות במגזרים השונים (רשת אל קאסמי במזגר הערבי)ואחרים מתוך חיפוש אחרי חינוך שמתים לתפישת עולם ורוח..חוק חינוך ממלכתי שנחקק ב1953 אומנם התכוון ליצור מערכת חינוך אחידה ומלכדת ואולם, עוצמת התהליכים המלכדים הלכה ונחלשה ולעומתם התחזקו תהליכי ההפרדות לסקטורים שונים בחברה..החוק יוצר מערכת שמצד אחד דואגת להאחדה ואולם מצד שני מאפשרת גם גיוון ושונות ..מגמה שהחלה בחינוך הממלכתי הדתי  ועברה אל החינוך החילוני.

חלק מהרצון להקים בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים נובע מהצורך של ההורים להעניק לילדים שלנם חינוך שמתאם לערכים ולאידאולוגיה שלהם לדוגמא: הורה דתי שדוגל בהפרדה בין בנים לבנות לא יכול לשלוח את ילדיו לבית ספר מעורב והורה ליברל לא ישלח את ילדיו לבית ספר שדוגל בהפרדה מגדרית..

מגמת הפלורליזם בחינוך החלה עם הקמת בתי הספר הדמוקרטיים -בתי ספר שהקימו הורים שרצו חינוך אחר לילדים שלהם.

כיום בתי ספר ממלכתיים רבים מאמצים עקרונות רבים מהחינוך הדמוקרטי כמו תוכניות לימודים אישיות ושיתוף של התלמידים בקבלת ההחלטות וביצוען בבית הספר”  

עקרון הסובלנות

סובלנות פירושה קבלת השונה המתבטא ביחס מכבד לשונים ממני, לדעותיהם ולאורח חייהם.
הימנעות מתגובות אלימות מילולית או פיזית בעת מחלוקת.
הימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות.
מהי חשיבות הסובלנות במשטר דמוקרטי:
1. הסובלנות תורמת ליציבות המשטר והחברה. כל קבוצה יכולה להביע דעתה בגלוי ולהילחם עליה ע”פ כללי המשחק, לא באלימות ובלי צורך לרדת למחתרת.
2. הסובלנות נותנת לגיטימציה לדעות של נציגי הקבוצות השונות גם קבוצות מהאופוזיציה
3. הסובלנות מאפשרת תחרות חופשית ופתיחות לרעיונות חדשים ושונים במערכת הפוליטית, האחרים יכולים לבחון דעות שונות.
4. הסובלנות מאפשרת את מימוש זכויות הפרט וקבוצה כמו – חופש הביטוי, ההתארגנות ושוויון בין הפרטים והקבוצות.

3. סובלנות חברתית- סובלנות חברתית משמע פתיחותה של החברה, ולא רק של המערכת הפוליטית, לרעיונות ולקבוצות אתניות שונים, גם ובעיקר אם הם שונים או מנוגדים לדעת הרוב. בתחום זה הסובלנות נבחנת הן בתחומי החיים הציבוריים והן ביחסים שבין אדם לחברו על בסיס היכולת להפריד בין האדם לבין דעותיו או מאפייניו האישיים. (למשל לאפשר קיום מצעד גאווה או להעניק את פרס ישראל גם למי שדעותיו האישיות או הפוליטיות קיצוניות או מקוממות לדעת הרוב, או למשל להימנע מביטויים גזעניים במגרשי הכדורגל, או למשל להעניק כבוד הדדי ואי אלימות בין “ערסים” לפריקים” בקרב אוכלוסיית בני הנוער, רק בגלל טעמם המוסיקלי ומראם השונה).

4.סבלנות תרבותית– פתיחות של החברה לתרבויות שונות שנמצאות בתוכה, גם אם מנהגיהן שונות לחלוטין מהתרבות המקובלת על רוב האוכלוסייה ובלבד שתרבות זו לא תפגע בתרבת הרוב.

עד כמה אנחנו פלורליסטים וסובלניים לאחר שחי בקרבנו :

בואו נמלא את הפעילות הבאה:

סקר עמדות בחברה הישראלית חלק 1 

חלק 2

אנו מבחינים ברמות שונות של הסכמה:
א. הסכמה על המסגרת של המדינה, הסכמה ומתן לגיטימציה לקיומה של המדינה במסגרת של גבולות קבועים.

ב. הסכמה על צורת המשטר. מתן לגיטימציה להמשך קיומו של המשטר במדינה, כלומר תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית.

ג. קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי.

ד. הסכמה על התנהלות חיי הדת במדינה.

ככל שעולה רמת ההסכמה בדבר הנושאים המרכזיים הקובעים את אופייה של החברה והמדינה, וככל שגדלה הלגיטימציה לאופי המשטר הקיים ולשלטונות, כך גדלה רמת יציבותה של המדינה ושל המסגרת החברתית.

כדי לסכם את הנושא:

דוגמא למצב שבו ההסכמיות מתפרקת- ונצואלה

פעילות לסיכום היחידה תמצאו כאן

2. בשנת הלימודים הקרובה יפתחו שני בתי ספר מעורבים שבהם לומדים יחד ילדים דתיים וחילוניים ,אחד מבתי הספר הללו יפתח ברמת גן ,ראש עיריית רמת גן אמר כי דווקא על רקע ימים מורכבים אלו, יש חשיבות לביחד ולשותפות מתוך כבוד הדדי.

ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בהקמת בית הספר , הסבר את תשובתך ע”פ הקטע.