יום הזיכרון 2020- שרון שיטובי.

שרון שיטובי בן סוזן ושמואל.

נולד בכ”ה באלול תשל”ט 17.9.1979.

בן רביעי במשפחה בת חמישה בנים.

שרון נקרא על שם אריק שרון אחד מראשי הממשלה.

שרון סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר ‘אשכול’,

כשהוא מותיר רושם עז על כולם כילד חברותי האוהב לסייע לזולת.

בבית-הספר התיכון ‘עמל א’ הצטיין בלימודיו והיה אהוד על חבריו הרבים ועל מוריו.

שרון נחשב לעילוי בתחום המחשבים והמשיך בלימודי הנדסת תוכנה בכיתה י”ג.

על אף הצלחותיו בלימודים ביקש שרון להקדים את גיוסו, ובתום י”ג כיתות החליט להפסיק את לימודיו ולהתגייס ליחידה מובחרת.

שרון היה הרפתקן, חובב אתגרים, היה חבר טוב ונאמן, הנכון תמיד לסייע ולתת כתף לכל מי שנזקק.

תמיד ביקש להשכין שלום בין אנשים.

שרון, שחונך על ערכי אהבת הארץ, פטריוטיות ומסירות נפש, דחה זימון ליחידת המחשבים ובחר להמשיך במסורת המשפחתית ולהתגייס ליחידה קרבית.

ביום 25.9.1997 גויס שרון לצה”ל. את שירותו עשה כלוחם בגדוד ‘גדעון’ בחטיבת ‘גולני’.

במאי 2000, כשיצא צה”ל מלבנון, היה שרון בשיירה האחרונה.

ביום שבת 18.11.2000 חדר מחבל לאזור החממות בכפר דרום.

בחמש לפנות בוקר, בעת ששרון היה בדרכו להעיר את חבריו למשימות, הוא שמע יריות.

שרון חשש שהמחבל ייכנס לביתן שבו ישנו חבריו, ניצב מול המחבל וניהל עימו קרב פנים אל פנים.

שרון פצע את המחבל באורח קשה, אך נורה בראשו.

במעשה זה הציל את חייהם של חבריו ליחידה, שישנו במגורים ולא ידעו על המתחולל.

הוא הובהל במצב קשה לבית-החולים סורוקה, שם נאבק יומיים על חייו. ביום כ”ב .בחשוון תשס”א (20.11.2000) נפטר שרון והוא בן עשרים-ואחת וחודשיים.

הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי ברמלה. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים.

לאחר נפילתו הועלה שרון לדרגת סמ”ר.

בשורות הכיתוב האישי על מצבתו נחקק: ‘שרון, גיבור ואמיץ, כולנו כואבים את לכתך. אתה חרוט בליבנו לנצח’.

הוריו של שרון פנו ליחידה להנצחת החייל והציעו להעניק למשפחות השכולות ליום הזיכרון מדליה שתוקדש להנצחת הנופלים במערכות ישראל.

הצעתם התקבלה וביום הזיכרון 2003 העניקה היחידה להנצחת החייל את המדליה למשפחות הנופלים.