שרון שיטובי ז”ל

מידע על שרון שיטובי ז”ל:

בן סוזן ושמואל

נולד ברמלה

כ”ה באלול תשל”ט, 17.9.1979

גדל והתחנך ברמלה

שרת כלוחם בגדוד “גדעון” בחטיבת “גולני”

יחידה: קרבית

התגייס ב-25.9.1997

נפל בפיגוע ירי

ביום שבת  18.11.2000

מקום הנפילה: כפר דרום

באזור: הנגב

מקום הקבורה: רמלה

הותיר: הורים וארבעה אחים

חיי שרון שיטובי ז”ל:

בן סוזן ושמואל. נולד ביום כ”ה באלול תשל”ט (17.9.1979), בן רביעי במשפחה בת חמישה בנים, אח לניסים, אבי, גולן ואריק. שרון נקרא על שמו של אריק שרון.

ילד סקרן, ביישן וברוך כישרונות, שגדל והתחנך ברמלה. שרון סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר ‘אשכול’, כשהוא מותיר רושם עז על כולם כילד חברותי האוהב לסייע לזולת. בבית-הספר התיכון ‘עמל א’ הצטיין בלימודיו והיה אהוד על חבריו הרבים ועל מוריו.

שרון נחשב לעילוי בתחום המחשבים והמשיך בלימודי הנדסת תוכנה בכיתה י”ג. על אף הצלחותיו בלימודים ביקש שרון להקדים את גיוסו, ובתום י”ג כיתות החליט להפסיק את לימודיו ולהתגייס ליחידה מובחרת.

ביום 25.9.1997 גויס שרון לצה”ל. את שירותו עשה כלוחם בגדוד ‘גדעון’ בחטיבת ‘גולני’. במאי 2000, כשיצא צה”ל מלבנון, היה שרון בשיירה האחרונה. תמונתו פורסמה בכלי התקשורת כשהוא מניף את דגל ישראל. שרון זכה בהערכה רבה בקרב מפקדיו, שייעדו אותו לקורס קצינים. שרון העדיף להישאר עם חבריו בתעסוקה המבצעית על פני יציאה לקורס קצינים והדרכת טירונים. בשיחה האחרונה שקיים עם מפקד הגדוד סוכם כי ייצא להכנה הקרובה לקורס קצינים ועד אז יישאר עם חבריו לתעסוקה מבצעית בחממות כפר דרום.

ביום שבת 18.11.2000 חדר מחבל לאזור החממות בכפר דרום. בחמש לפנות בוקר, בעת ששרון היה בדרכו להעיר את חבריו למשימות, הוא שמע יריות. מהיריות נהרג סמ”ר שניר פלום. שרון חשש שהמחבל ייכנס לביתן שבו ישנו חבריו, ניצב מול המחבל וניהל עימו קרב פנים אל פנים. שרון פצע את המחבל באורח קשה, אך נורה בראשו. במעשה זה הציל את חייהם של חבריו ליחידה, שישנו במגורים ולא ידעו על המתחולל. הוא הובהל במצב קשה לבית-החולים סורוקה, שם נאבק יומיים על חייו. ביום כ”ב בחשוון תשס”א (20.11.2000) נפטר שרון והוא בן עשרים-ואחת וחודשיים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי ברמלה. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים. לאחר נפילתו הועלה שרון לדרגת סמ”ר. בשורות הכיתוב האישי על מצבתו נחקק: ‘שרון, גיבור ואמיץ, כולנו כואבים את לכתך. אתה חרוט בליבנו לנצח’.

בני המשפחה הוציאו לאור את הספר ‘פעם אדם, תמיד מלאך’ לזיכרו של שרון. בספר שירים מפרי עטו. בשיר שכתב שרון ב- 12.8.1997 עולה נפש עדינה המגלה רגישות ואמפתיה רבה לזולת: “זה פשוט מעצבן/ שיש לי כל-כך הרבה מלים/ והן לא מסתדרות/ שיש אהבה בין חברים/ כל-כך הרבה מריבות/ מתגייסים צעירים/ אימהות שבירות/ לא מכיר עם אחר/ עם כל-כך הרבה צרות.// סוטים מסתתרים/ ילדות נאנסות/ כדורים שנורים/ גופות נופלות/ אבקות וסמים/ נשמות אבודות/ לא מכיר עם אחר/ שעושה כל-כך הרבה שטויות.// מתאבדים מתפוצצים/ להבות מתפרצות/ אמבולנסים זועקים/ למכוניות מתנגשות, מרוחות/ לא מכיר עם אחר/ שלא מפיק לקחים/ מאלפי הטעויות.”

ספר השירים הוענק לראש הממשלה, אריק שרון, שכתב למשפחה: “שיריו המרגשים של שרון משקפים את כאבי לב כולנו. בשל משאלות לב כנות אלו, ובשל גורלו עמוס המכאובים של העם היהודי, אני עושה הכל למען שלומם וביטחונם של מדינת ישראל ושל עם ישראל.”

“אני מפחד”

מילים: סמ”ר שרון שיטובי ז”ל

https://www.youtube.com/watch?v=oI_5d9CDqp4

הוריו של שרון פנו ליחידה להנצחת החייל והציעו להעניק למשפחות השכולות ליום הזיכרון מדליה שתוקדש להנצחת הנופלים במערכות ישראל. הצעתם התקבלה וביום הזיכרון 2003 העניקה היחידה להנצחת החייל את המדליה למשפחות הנופלים.