חוזרים למסילות רכבת העמק

מחלום למעשה-סלילת רכבת העמק

הוגה הרעיון של בניית המסילה  היה סר לורנס אוליפנט שעוד בשנת 1880 כתב על הצורך בפיתוח הישוב היהודי בעבר הירדן ובגולן, וביצירת נתיבי סחר של רכבות אל נמלי עכו וחיפה. בסיוע המהנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר, ערך אוליפנט סקר ומדידות קרקע, וניסה לגייס מימון לרכישת הזיכיון ולהקמת מסילת הברזל, אך לא הצליח.

מאוחר יותר הפקיד השלטון העותמאני את הזיכיון להקמת המסילה בידי היינריך אוגוסט מייסנר, מהנדס רכבות גרמני שהיה נאמן לסולטן. מייסנר פעל

בנמרצות רבה. בשנת 1904 הגיעה המסילה עד בית שאן, ובאוקטובר 1905 כבר חוברה בתחנת דרעא לקו דמשק-חיג’אז. כיוון שהגשר על הירמוך לא הושלם נאלצו הנוסעים הראשונים לעבור לרכבת אחרת שנשלחה לכיוונם מדמשק

תמונות שנמצאו בארכיונים של כפר יהושע, עין חרוד מאוחד, אשדות יעקב איחוד, אמריקן קולוני, משפחות וותיקות מעפולה ואוספים נוספים שנסרקו במעבדת “ביתמונה”, מנציחים תחנות ותקופות שונות שעברה הרכבת בדרכה מחיפה לדמשק.  .

הכל באו לראות את העגלה ללא הסוסים. רכבת העמק צילום: מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

סלילת  הרכבת

ברגע שניתן האות הפרוייקט התקדם במהירות. בניית המסילה החיג’אזית, בין דרעא לחיפה, החלה בתוך חצי שנה ובתוך שמונה שנים נבנו לא פחות מ-1,300 ק”מ, לאורך כל הקו שחפץ בו הסולטן. אגב הקו בין חיפה ודרעא ארך רק כ-160 ק”מ מתוך הסך הזה. 9,500 חיילים טורקים היו אלה שבנו את המסילה, שלצידו הוכנו גם קווי טלגרף, משאבות המונעות ע”י רוח, בארות ומאגרי מים ו-96 תחנות

רוחב המסילה החיג’אזית, כולל קטע “רכבת העמק” היה 105 ס”מ. רחבי מסילות צרות עד אז עמדו על 106.7 ס”מ. אולם בגלל טעות בייצור .

האדנים הראשונים לפי רוחב 105 הוחלט להמשיך את בניית המסילה כולה לפי רוחב זה.

הנחת המסילה החיג’אזית בקטע רכבת העמק

באוקטובר 1905 יצאה מתחנת חיפה רכבת העמק לדרכה הראשונה.

ב-15 לאוקטובר 1905 יצאה הרכבת הראשונה מתחנת חיפה (היום תחנת חיפה מזרח) בדרכה לעיירה הסורית דרעא, על מסילת הברזל החיג’זית שהגיעה עד מדינה.

לאחר שהבינו כי המסילה טומנת בחובה פוטנציאל עסקי עצום עד מהרה החלה תחרות בין הצרפתים שהחזיקו קו רכבת מקביל לבין הטורקים על הובלת הסחורות אל הים התיכון ועם התחרות החלה הוזלה משמעותית בתעריפי ההובלה והנסיעה. במאבק זה יצאו הטורקים מנצחים, מאחר שיכלו להרשות לעצמם להוריד את התעריף קרוב ביותר למחיר התפעול. והשמועה על הרכבת המוצלחת לצורכי מסחר גרמה גם לעלייה בשימוש הפרטי בשירותי הרכבת, שהיו כעת זולים יחסית.

.

בתמונה: הרכבת מגיעה לתחנת עפולה. 

שינויים בעקבות כניסת הרכבת 

קיום המסילה החדשה חיבר אל המרכז המסחרי של חיפה אזורים שעד אז היו מבודדים ביותר, וזאת חרף הימצאותם במרחק של עשרות קילומטרים ספורים מהעיר. העיר טבריה למשל, שעד אז הייתה מבודדת ביותר, קיבלה חיבור ישיר למרכז העסקי של צפון הארץ וזאת באמצעות תחנת הרכבת צמח הקרובה. בתחילה הייתה הרכבת עוצרת בצמח והנוסעים היו מגיעים לטבריה על סיפונה של ספינה, אבל לאחר מלחמת העולם הראשונה נבנה גשר על נהר הירדן בסמוך לקיבוץ דגניה שאיפשר הקמת שירות תחבורה קרקעי שהעביר את הנוסעים מצמח לטבריה בפחות משעת נסיעה. התקרבותה של טבריה לכדי שעות בודדות של נסיעה מחיפה לעומת מספר ימים לפני הקמת הרכבת, היוותה גורם מכריע בהתפתחותה של העיר באותה התקופה.

 ברגע שהרכבת נכנסה לפעילות היה לה ביקוש עצום, הן בקרב יהודים, אך בעיקר בקרב הערבים.  תוך זמן קצר זנחו הטורקים את האידיאולוגיה ועברו

 לעסקים, 

בשנות העשרים-שלושים פעל השוק הכפרי של עפולה בתחנת הרכבת, על הפסים. 

  ועוד שוק בתחנת הרכבת שהייתה מרכז החיים.

תחנת הרכבת צמח. צולם בשנות ה-20′.

1926. בתחנת עין חרוד (מול כפר יחזקאל).

קבוצת נוער ב’ מגיעה לקיבוץ עין חרוד. ילדי קבוצה א’, שהגיעו מגרמניה וכבר נקלטו בקיבוץ, מגיעים “לאסוף” את החברים החדשים מתחנת הרכבת בעגלה רתומה לסוס.

תחנת הרכבת שאטה (שרידים מהתחנה “כלואים” היום בחצר בית הסוהר).

1925. תחנת הרכבת בבית שאן. 

רוכב האופניים הוא הצלם שצילם סידרת תמונות של רכבת העמק

תחנת הרכבת בדלהמיה (אשדות יעקב).

תחנת הרכבת “בית יוסף” (צילום: אליהו כהן, שנות ה-30′).

במרץ 1948 פסקה פעולתה של הרכבת, לאחר פיצוץ גשרי הירדן ליד קיבוץ גשר. בתמונה: מסילת הברזל חוצה את שדות העמק. 

1926. בתחנת עין חרוד (מול כפר יחזקאל).

תחנת הרכבת בעפולה

קרונות משא ונוסעים בתחנת צמח

התנגשות בין הרכבת לרכב נוסעים ליד עפולה

שנות ה-40. ילדי מרחביה נוסעים לרחצה בנחל אסי

הישג להנהלת יגור: רכבת העמק תקים תחנה ליד המרכולית של הקיבוץ

רבותי, ההיסטוריה חוזרת:

רכבת העמק עשתה את הדרך לעמק בית שאן, ומשם לכנרת

ליד תחנת הרכבת תל שמם (כפר יהושע).

הרכבת בשדות העמק

בין מרחביה לגבע הרכבת “צוללת” מתחת לגובה פני הים.