היסטוריית הלהקה המצליחה האיגלס

להקת האיגלס הינה להקת רוק אמריקאית ששילבה אלמנטים של מוזיקת קאנטרי והייתה בעלת חלק מרכזי בעיצוב הסגנון האהוב על הצעירים בארצות הברית בשנות השבעים. הלהקה עברה שינויים בהרכבה, מייסדי הלהקה היו: גלן פריי-הגיטריסט , דון הנלי-המתופף, ברני לידון-גיטריסט,בנג’ו, גיטרה פלדה, מנדולינה ודוברו ורנדי מייזנר-גיטרת בס. ארבעתם שרו וכתבו את שיריהם. הלהקה הייתה בין המצליחות בשנות השבעים. ה-Eagles בעלי שישה אלבומים וחמישה סיניגלים מצליחים. זכו בשישה פרסי”Grammy ” וחמישה פרסי “American Music “. תקליטיה של הלהקה הם בין הנמכרים בעולם, למעלה מ-200 מיליון תקליטים כולל 100 מיליון אלבומים שנמכרו בארצות הברית בלבד.

בספר זה אפרט על חברי הלהקה ועלילותיהם עד להקמת הלהקה. לאחר מכן אציג את הלהקה עצמה יחד עם האלבומים והשירים שהוציאה עד להתפרקותה ולאחר מכן בהתאחדותה בהרכב שונה. לסיכום אציג את השיר המפורסם ביותר של הלהקה אשר כולנו מכירים, “Hotel California”.

ברני לידון(Bernie Leadon)

מוסיקאי ומחזאי אמריקאי. נולד במיניאפוליס, מינסוטה, והחל לנגן בכלים שונים כבר כשהיה ילד, כולל מנדולינה של חמישה מיתרים, בנג’ו וגיטרה אקוסטית. ברני היה בעל עבר מוזיקלי גם לפני הצטרפותו ללהקת “Eagles”, בתחילת דרכו היה לידון חלק מלהקת “the Squirrel Barkers” אך בשנת 1963 הצטרף לחיל האוויר. בשנת 1967 הצטרף לידון ללהקה פסיכודלית שנקראה Hearts &” Flowers” ובעקבות זאת הגיע לקליפורניה שם נשבה בקסמה של סצנת הרוק העממית וסצנת קאנטרי המתפתחת של לוס אנג’לס. בהמשך הקליט אלבום אחד עם הלהקה Of”

“Horses, Kids, and Forgotten Women עבור “Capitol Records” אך  הלהקה התפרקה שנה לאחר מכן. בשנת 1968 היה לידון חבר להקת “Dillard & Clark” אשר הקליטה את  The Fantastic Expedition of Dillard & Clark. באלבום הוצגו שירים יחודיים ויצירה רב איסטרומנטלית של לידון. בשנת 1969 הצטרף ל”The Flying Burrito Brothers” אך לאחר שנתיים עזב את הלהקה.

דון הנלי (Donald Hugh Henley)

 נולד בגילמר וגדל בעיירה קטנה בשם לינדן הנמצאת בצפון מזרח טקסס. בבית ספרו שיחק הנלי כדורגל אך מאמנו הציע לו להפסיק מפני שמבנה גופו היה קטן ובעקבות זאת הצטרף הנלי ללהקת התיכון בה תחילה ניגן בטרומבון ולאחר מכן בכלי הקשה. בעודו בתיכון הנלי הוזמן להצטרף ללהקת “Dixieland” ,לאחר מכן דון היה חבר בלהקה בשם “The Four Speeds”. הלהקה עברה שינויים רבים,  ושמה שונה ל”Felicity”. “Felicity” חתמה עם מפיק והוציאה שיר בשם “Hurtin”. בשנת 1969 הכירו חברי הלהקה את  Kenny Rogers (מפיק מוזיקלי) שהתעניין בלהקתם. הלהקה שינתה את שמה ל”Shiloh” והקליטה מספר שירים בניהם השיר, “(Jennifer (O’ My Lady”(השיר שנכתב על ידי דון הנלי) אשר שוחרר כסינגל הראשון שלהם.  Kenny Rogers עזר להחתים את הלהקה לחברת התקליטים “Amos Record” וכך הלהקה הגיע ללוס אנג’לס ביוני 1970.

"God Is Where You Find Him" by Shiloh (written by Don Henley)

רנדי מייזנר(Randy Meisner)

נולד במשפחה מוזיקלית בסקוטסבלוף, נברסקה. רנדי פיתח עניין בגיטרה בגיל עשר עקב מופעו של אלביס פרסלי בתכנית אד סאליבן. מייזנר לקח שיעורים והחל לנגן בלהקות מקומיות. במהלך הלימודים בתיכון הציע למייזנר מורה הנגינה שלו להחליף את כלי נגינתו לגיטרה בס. כשתיאר את ניגנתו בגיטרה אמר מייזנר “אהבתי את הR&B ונגני הבס בMotown(חברת תקליטים אמריקאית). הם נתנו לי השראה. אני לא יכול לקרוא תווים. ברגע שאני שומע מנגינה אני זוכר אותה. נגינת הבס שלי באה לי בטבעיות.” בין  השנים 1961-1965 ניגן מייזנר בגיטרה בס ושר בלהקה בשם ” The Drivin Dynamics”. בסוף שנת 1962 שיחררה הלהקה את תקליטה הראשון ובו ארבעה שירים בהם מייזנר היה הסולן.  אחד השירים אף הופיע בפסקול הסרט “You Send Me” של סם קוק. לאחר מכן חתמה הלהקה עם ” Sully Records” והקליטה עוד שלושה שירים, מתוכם השיר “So Fine” ששוחרר כסינגל ונמכר היטב. בתחילת 1966 עבר מייזנר לקליפורניה עם להקה בשם ” The Soul Survivors” ששינתה בהמשך את שמה ל”The Poor” כסמל למצבם הכלכלי הקשה של חברי הלהקה. בשנת 1966 ו-1967 הוציאה הלהקה כמה סינגלים אך לא זכתה להצלחה רבה. בפברואר 1967 הקליטה הלהקה את השיר “She’s Got the Time, She’s Got the Changes”  וביצעו את השיר “Study in Motion #1″ אשר הופיע בפסקול הסרט ” Hell’s Angels on Wheels“. בשנת 1968 הצטרף ללהקה “Poco”. בהמשך, מייזנר הופיע באלבום הראשון של להקת “Pickin’ Up the Pieces” אך פרש מהלהקה זמן קצר לאחר שחרור התקליט. באפריל 1969 הצטרף מייזנר ל”Stone Canyon Band” של ריק נלסון ואף הופיע בסרט ” Easy to Be Free”. בנוסף מייזנר גם הפיק עם ריק נלסון את” “In Concert at the Troubadour וניגן קטעי בס באלבום השני של ג’יימס טיילור ” “Country Road” and “Blossom. באביב 1970 חזר מייזנר לעיר מולדתו והחל לעבוד בסוכנות טרקטורים ובלילה ניגן במועדון בשם ” Goldrush”. מאוחר יותר באותה שנה חזר מייזנר ללוס אנג’לס כדי לחדש את הקריירה המוזיקלית שלו.

גלן פריי(Glenn Frey)

נולד בדטרויד, מישגן. כבר בגיל חמש למד פריי לנגן בפסנתר ומאוחר יותר למד לנגן בגיטרה. באמצע שנות השישים הפך פריי לחלק מסצנת הרוק של דטרויד. אחת הלהקות המוקדמות שלו נקראה” Subterraneans” וכללה את חבריו ללימודים. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1966 הצטרף ללהקה מקומית בשם ” The Four of Us” שם למד לשיר הרמוניות. בשנת 1967 הקים פריי את להקת “Mushrooms” ובאותה שנה פגש את Bob Seger שעזר לו להשיג חוזה ניהול הקלטות עם “Hideout Records”. כתב והפיק Bob Seger את הסינגל הראשון של הלהקה אשר נקרא. “Such a Lovely Child” בשנת 1967 הקים פריי להקה נוספת בשם ” Heavy Metal Kids”. בשנת 1968 כשהוא בן 19 ניגן פריי על גיטרה אקוסטית וביצע שירת רקע בסינגל של Bob Seger”Ramblin’ Gamblin’ Man”. בראיונות השונים ציין פריי כי בוב השפיע על כתיבת שיריו המקוריים. הם נשארו חברים טובים ופריי אף שר על שיריו כמו “Fire Lake” ו  “Against the Wind”. בדטרויט פגש פריי את Joan Sliwin מלהקת הנשים המקומית ” The Mama Cats” והשניים ניהלו זוגיות. בהמשך הקים פריי צמד עם הזמר “Souther” שנקרא Longbranch Pennywhistle. הצמד הוחתם על ידי”Amos Records” והוציא אלבום בשנת 1969 ובו בין היתר השירים : “Run, Boy, Run”, “Rebecca” ו “Bring Back Funky Women”. פריי פגש גם את  Jackson Browne בתקופה זו. שלושת המוזיקאים גרו באותו בניין זמן קצר, ופריי סיפר אחר כך כי למד הרבה משמיעת שיריו של בראון בדירה למטה.

ה-“Eagles” נפגשו בשנת 1970 בזכות זה שהיו חתומים באותה תקופה ל”Amos Records”. גלן פריי פגש את דון הנלי באותה תקופה ושניהם בילו במועדון”Troubadour”. הכל התחיל מהצורך ללהקת גיבוי לסיבוב הופעות קרוב של הזמרת Linda Maria Ronstadt(לינדה רונשטאדט). מנהלה שכר את פריי כי היה זקוק למישהו שיכול לנגן בגיטרה ולשיר. דון הנלי פנה אל פריי וביקש להצטרף אליו. רנדי מייזנר וברני לידון התקבלו גם הם ללהקת הגיבוי אך בגלל שינוי תמידי של נגנים במהלך סיבוב ההופעות ארבעתם ניגנו רק פעם אחת בהופעה בדיסנילנד. במהלך סיבוב ההופעות פריי והנלי החליטו להקים יחד להקה ואליהם הצטרפו מייזנר שניגן בגיטרת בס ולידון שניגן בגיטרה,בנג’ו, גיטרה פלדה, מנדולינה ודוברו. כך נוצרו את ה-Eagles.

בסרטון הבא ניתן לראות ראיון עם לינדה רונשטאדט ובו היא מספרת על היכרותה עם חברי הקבוצה, חוויתה עם הלהקה ועל תהליך הקמת ה-Eagles.

(דקה 4:15).

בפברואר 1972 טסו חברי הלהקה לאנגליה והקליטו את אלבום הבכורה שלהם, עם המפיק Glyn Johns. באלבומים שהפיק ג’ונס הדגיש את שילוב הקולות היוצא דופן שהיה לנשרים. חילוקי דעות רבים היו במהלך הכנת האלבום. פריי ודון הנלי רצו שהמנגינה תהיה עם צליל רוקנרול אך ג’ונס התעניין יותר בבנג’ו ובגיטרת הבס של רנדי מייזנר כדי ליצור מנגינה עם צליל יותר כפרי. מאוחר יותר באותה שנה ביוני שוחרר אלובמה הראשון של הלהקה. האלבום הגיע לטופ 20 ושלושה סינגלים מהאלבום היו בין 40 הסינגלים המובילים ביותר. השירים הם:

“Take It Easy”, “Witchy Woman”.

אחרי האלבום הראשון גלן פריי והנלי החליטו שהם צריכים לכתוב שירים יחד. בסשן הראשון של כתיבת השירים שלהם אחרי שחזרו מלונדון הם כתבו המשך לשיר “Desperado”. הנלי התחיל את כתיבת השיר בשנת 1968, שירו היה במקור על חברו ליאו. הנלי ניגן לפריי את הגרסה הלא גמורה של השיר והנלי אמר שכאשר הוא שר הוא חושב על  Ray Charles ו Stephen Foster. פריי עזר להנלי להשלים את השיר וזאת הייתה תחילתה של השותפות שלהם וכך הם הפכו לצוות.

בתחילת 1973 הנלי ופריי חזרו לאנגליה להקליט את האלבום השני בשם “Desperado” ולמרות שמו של האלבום השיר עצמו אף פעם לא שוחרר כסינגל באלבום. הנלי ופריי היו שותפים בכתיבה של שמונה שירים.

באפריל בשנת 1973 שוחרר האלבום והניב שני סינגלים:”Tequila Sunrise” ו “Outlaw Man”.

 אלבומה השלישי של Eagles הופק בתחילה על ידי גלין ג’ונס אך במהלך הכנת האלבום נוצרו חילוקי דעות בין המפיק וחברי הלהקה על סגנון שיריהם. הלהקה רצתה שהז’אנר המוביל יהיה רוקנרול אך ג’ונס חשב אחרת. בנוסף הלהקה, בפרט גלן פריי, לא היו מרוצים מהמדיניות ללא סמים של ג’ונס במהלך ההקלטה. בנוסף הלהקה הייתה אסרטיבית וחדורת מטרה לשחרור אלבום מצליח יותר מהאלבום הקודם ורצו לעשות זאת על ידי הדגשת הרוקנרול בשיריהם. עם זאת, הלהקה עשתה הפסקה והחליטה למצוא מפיק חדש. לבסוף הלהקה שכרה את ביל שימצ’יק ובשנת 1974 שוחרר האלבום השלישי ושמו “On the Border”. השיר “Best of My Love” הפך ללהיט הגדול ביותר שלהם באותה תקופה.

בסוף 1974 ה-Eagles התחילו לעבוד על האלבום הרביעי, גלן פריי ודון הנלי כתבו ארבעה מתוך תשעת השירים ושיתפו פעולה עם חברי הלהקה בשלושה שירים נוספים. רבים מהשירים נכתבו בזמן ששניהם חלקו בית בבוורלי הילס לדגמה: “One of These Nights”, “Lyin’ Eyes”, “Take It To The Limit” ו “After The Thrill Is Gone”. הנלי אמר שזאת הייתה תקופה חשוכה מוזיקלית מכיוון שמוזיקת הדיסקו החלה להמריא וזאת הייתה תקופת הקאנטרי-רוק השטנית. באלבום רנדי מייזנר שר סולו בשני שירים אחד מהם “Take it to the Limit” ששוחרר כסינגל השלישי באלבום וזוהי הייתה הפעם היחידה בה מייזנר שר סולו בשיריהם של Eagles. ב-20 בדצמבר 1975 הוכרז כי ברני לידון התפטר מהלהקה וג’ו וולש(Joe Walsh) החליף אותו.

האלבום החמישי נקרא “Hotel california”, על שם השיר הראשון שנכתב לאלבום והפך לנושאו. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ג’ו וולש הקליט עם הלהקה מאז שהחליף את אחד ממייסדי הלהקה ברני לידון וזהו האלבום האחרון בו ניגן רנדי מייזנר נגן הבס. “Hotel california” הוא אחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, נמכרו מעל 32 מיליון עותקים. זהו גם האלבום הנמכר ביותר של הלהקה בכל הזמנים.

שלושה סינגלים שוחררו מהאלבום כאשר שניים מתוכם עמדו בראש

“.Billboard Hot 100:”New Kid in Town” ,”Hotel California

The Long Run זהו אלבום האולפן השישי והאחרון של ה-Eagles מאחר שהתפרקו בשנת 1980.

האלבום שוחרר בשנת 1979 והיה האלבום הראשון שבו השתתף Timothy B. Schmit שהחליף את רנדי מייזנר.

שלושה סינגלים שוחררו מהאלבום:

“Heartache Tonight”, “The Long Run”, “I Can’t Tell You Why”.

חברי הלהקה הקליטו את האלבום במשך 18 חודשים, היה להם קשה לחבר שירים בעקבות סיבוב הופעות ארוך מאוד שחוו. עם זאת הם הצליחו לכתוב 10 שירים. הם כתבו על אריכות ימים ועל הדורות הבאים אך זו הייתה אירוניה מכיוון שהקבוצה כבר אז התחילה להיתפרק ולהישבר. השיר שנקרא “The Sad Cafe” נכתב בהשראת מועדון הלילה “Troubadour” בו ניגנו פעם.

הלהקה הכריזה רשמית על התפרקות בשנת 1982, מאז רוב חברי הלהקה ניסו לפתח קריירות סולו וחלקם אף הצליחו.

לאחר מספר שנים התאחדו הנשרים להקליט קונצרט מיוחד של MTV והמשיכו לסיבוב הופעות שהסתיים לאחר שנתיים. בשנת 1998 החליטו להתאחד שוב לצד לידון ומייזנר. הלהקה לא הייתה בשיאה מכיוון שדון פלדר גורש מההרכב ב-2001 והנשרים נשארו כלהקה בעלת ארבעה חברי קבוצה. בשנת 2003 שחררו את”The Very Best of the Eagles” והשיגו הצלחה מזערית עם הסינגל “Hole in the World.” באותה שנה הנשרים שחררו את האלבום השביעי שנקרא”Long Road Out of Eden”, הוא היה אלבום דיסק כפול שהגיע במהירות לרב פלטינה. הנשרים צילמו סרט תיעודי שנקרא “History of the Eagles” ושישה חודשים לאחר מכן יציאת הסרט, ב-18 בינואר 2016 נפטר גלן פריי בהיותו בן 67. קצת יותר משנה לאחר מותו הנשרים צירפו את בנו של גלן, דיקון פריי ללהקה עם וינס גיל ומאז הלהקה מופיעה.

השיר “Hotel California” הוא אחד השירים האהובים בתולדות הרוק. השיר יצא לאור בשנת 1977 והפך באופן מידי ללהיט ענק בכל העולם.

איש לא יודע מה מסמל השיר ועל מה הוא מדבר וחברי הלהקה וכותבי השיר לא הסכימו מעולם לתת הסברים.

קיימים מספר הסברים אך אחת הסברות הפופולריות היא שהשיר מספר על חוויית ה”טריפ”, כתוצאה משימוש בסם הזייה, כנראה קנאביס. המילה קוליטס המוזכרת בבית הראשון מחזקת סברה זו בגלל שפירושה בספרדית “זנבות קטנים” וזהו כינוי של המכורים לסיגריות מצמח הקנאביס. לפי הסבר זה השיר הוא אלגוריתם להימכרות לסמים. בשיר מתואר מלון מפתה והמטייל נקלע אליו, הוא מוקף באורחים עשירים ושמפניה בקרח אבל אז מבין שכולם אסירים במקום. המטייל הולך ומתמכר עד שמגלה שהוא מכור ולא מצליח להשתחרר מהטריפ. דינמיקת השיר מעבירה תחילה אווירה רגועה ונעימה אך בהדרגה היא מתעצמת וגדלה. בסוף השיר יש סולו גיטרה אגדי המשקף את המצב הסגור ושזהו מקום שממנו “תוכל לצאת בכל זמן שתרצה, אך לעולם לא תוכל לעזוב”(“You can check out anytime you like, but you can never leave”). הדבר היחיד שחברי הלהקה הסכימו לומר שהשיר עוסק “בחיי העשירים של לוס אנג’לס”. לפי דבריהם המלון הוא דימוי של אהבת התענוג והעושר יחד עם הזיוף והאבדן העצמי של תעשיית המוסיקה של קליפורניה בסוף שנות ה-70.