מעורב מעורבב

מוקדש לג’ינג’י באהבה

לאבא גולדן ולאמא פודל

נולד במזל טוב – גור מעורב מעורבב.

גור יוצא מן הכלל,

מסולסל, מכורזל ומתולתל.

וכל הכלבים לחששו כדרך אגב:

“אוי ואבוי, תסתכלו

הוא מעורב מעורבב.

מעורב מעורבב זה איום,

זה נורא,

מעורב מעורבב זה בכלל לא כלב גזעי

אין לו ייחוס, הוא לא גולדן ולא פודל,

לא יקחו אותו לפרסומת לנייר טואלט וגם לא לתחרויות ותצוגות אופנה”.

אמא פודל חיבקה את מעורב מעורבב,

ואבא גולדן נאנח:

“אנחנו תמיד נאהב אותך גור שלנו,

גם אם אתה קצת מעורבב”.

מעורב מעורבב שמח שהגיע הזמן,

סוף כל סוף ללכת לגן.

אבל הגורים הקטנים שפגש

לעגו: “אתה סתם מעורב מעורבב,

לא גזעי בכלל”.

הרועה הגרמנית קראה: “כשאני אהיה גדולה,

אני אהיה כלבת שמירה,

ואתה לא! אתה סתם מעורב מעורבב”.

קורגי אמר: “כשאני אהיה גדול אני אהיה בחצר המלכה,

ואתה לא! אתה סתם מעורב מעורבב”.

מעורב מעורבב הבודד נעלב נורא,

הוא ישב בפינה ובכה מרה.

דמעות מעורבבות

נטפו לו טיף-טיף-טוף.

“למה נולדתי כזה?”

הוא חשב לעצמו,

“אוף!”

אמא פודל ואבא גולדן,

הזמינו מומחים מרחבי העולם

לנסות לעזור למעורב מעורבב שלהם,

להפוך לכלב גזעי בדיוק כמו כולם.

המומחים באמת השתדלו לתקן,

להפוך את מעורבב לכלב העומד על המשמר,

או ללמד אותו נימוסים שיתאימו לחצר המלוכה.

אך עד מהרה נאלצו לוותר,

כי מעורב רק נהיה מעורבב עוד יותר.

הוא הרגיש מדוכדך וכל כך לא שייך

שבוקר אחד הוא פשוט קם וברח.

ארז תיק קטן, ובצעד נרגש

יצא לחפש לו מקום חדש.

בדרכו הוא ראה רוטווילרים גדולים ונאמנים,

כלבי תחש שמסתלסלים לבייגלה,

כלבי לאסי ששבים הביתה,

כלבי הסקי סיבירי שמחלצים מהשלג,

גולדן שמדגמנים ניירות טואלט,

ופודלים שמדגמנים בתצוגות יופי של כלבים.

מעורב מעורבב הרגיש ממש מיואש:

“כל העולם מלא בכלבים ורק אני – מעורב מעורבב”

ומרוב שהיה מותש ומרוב שהיה תשוש –

הוא נכנס אל בית מאוד חם ומואר,

פסע דרך דלת רחבה,

נשכב על שטיח מלטף ואדמדם

עצם את עיניו, התכרבל ונרדם.

כל הלילה חלם חלומות מרגשים,

על עולם בו כולם מעורבים מעורבבים!

אך עם בוקר זרחה החמה העגולה,

ומעורבב התעורר ונמלא בהלה.

כי ממש מעליו…נחשו מה גילה?

שתי עיניים גדולות נוצצות כראי,

וקול שקרא: “אמא בואי תראי”

מעורבב נאנח לעצמו וחשב,

“נו ברור לגמרי מה יגידו עכשיו,

שאני סתם מעורבב מכוער,

שאני לא שווה שום דבר”

אבל אז – קפץ הילדון ואמר:

“תראי אמא, איזה כלב מיוחד,

הוא לא סתם יפה כמו פודל

ולא סתם חמוד כמו גולדן מוזהב,

הוא קטן ומתוק וטוב לב במיוחד,

מלא בשימחת חיים ורצון לאהוב ולהיות נאהב!”

ומעורב מעורבב התבונן בעצמו” איזה פלא.

מה? אני? כל הדברים האלה?

והילד המשיך: “תלוי איך מסתכלים.

אולי הכלבלב ואני בעצם דומים?”

ליבו של מעורבבי זינק משמחה,

הוא רץ רץ רץ הביתה חזרה.

בדרכו התגלגל בשדה פרחוני,

פרע רעמה של אריה חייכני,

דהר על גבו של ענן מעורפל,

יצא במחול פרוע חופשי,

ושר מאושר שיר מעורבבי אישי.

וכשהגיע סוף סוף לביתו,

אמא ואבא יצאו לקראתו,

ואימצו אותו אל ליבם הדופק.

“חזרתי” לחש,

“ואין בי ספק,

יש לי מזל גדול מאוד

שנולדתי מעורב מעורבב

כמה נפלא שאני לא עוד…

פודל, גולדן, רוטווילר או רועה גרמני.

אני גולדן-דודל ננסי מתוק במיוחד,

כלב של ילדים, שימחה ואהבה”.

הסוף