Antônio Carlos Jobim

“The Father of Bossa Nova”

אנטוניו קרלוס ז’ובים הוא אחד מן הכותבים המשפיעים ביותר של המאה ה-20. עם שירים שהפכו להמנונים כמו “The girl from Ipanema“, ו “Water of March”, עולם בלדות הסמבה-ג’אז נברא, או בקיצור “Bossa Nova“.

המוזיקה של ז’ובים פרצה את גבולות ברזיל והפכה להשפעה גדולה בכתיבה של  המוזיקה הפופולרית במאה ה20 וכן השפעה גדולה עוד יותר בהתפתחות עולם הג’אז. השירים של ז’ובים הם מן השירים שזכו להכי הרבה ביצועים מוקלטים, עם אמנים חשובים כמו Frank Sinatra,Ella Fitzgerald, וכן אמנים ישראלים חשובים כמו מתי כספי וגידי גוב.

https://www.youtube.com/watch?v=c5QfXjsoNe4

אנטוניו קרלוס ז’ובים, נולד בשנת 1927 למשפחה אמידה בברזיל. בצעירותו עבר עם משפחתו לאיפנמה (Ipanema), עיירה בברזיל שלימים תהיה ההשראה שלו עבור הכתיבה של רבים משיריו. את הפסנתר הראשון שלו קיבל מאביו החורג ולמד אצל קולרויטר, שהיה מלחין גרמני שהגיע לברזיל מאירופה. תחת חסותו של קולרויטר, נחשף ז’ובים למלחינים צרפתיים כמו דביסי וראוול, כמו כן היה מושפע מהמלחין הברזילאי וילה לובוס ומג’אז אמריקני.

בהיותו סטודנט לאדריכלות בשנות ה50, התפרנס ז’ובים כפסנתרן במועדונים  בקופקבנה וכן נשכר ע”י חברות הקלטות לדייק ו”לשפץ” שירים. פריצתו הגדולה הגיעה כאשר התבקש לכתוב מוזיקה חדשה יחד עם המשורר והפזמונאי ויניסיוס דה מוראיס עבור עיבוד מחזה לסרט בשם “אורפאו נגרו“. יחד, מוראיס וז’ובים כתבו שלושה להיטים ביניהם”Felicidade“

https://www.youtube.com/watch?v=TxNfGHhETk0

ב1958 התחבר ז’ובים עם מלחין ומוזיקאי חשוב לא פחות שצמח בברזיל- ז’ואאו ז’ילברטו שנחשב לממציא של מוזיקת הבוסה נובה לצד ז’ובים. ז’ילברטו ביצע שני שירים באלבום הבכורה שלו שכתב ז’ובים – “Desafinado” ו “Chega de Saudade” שהפכו ללהיטים מיידיים ברחבי העולם ושמו את ז’אנר הבוסה נובה על המפה. המלודיות המורכבות וההרמוניה המתוחכמת תפסו את תשומת ליבה של סצנת הג’אז בארצות הברית, מה שפתח את הצוהר עבור שיתופי פעולה עם אמנים אמריקאים.

(בתמונה- ז’ואאו ז’ילברטו ואנטוניו קרלוס ז’ובים)

אז מה הוא בעצם ז’אנר הבוסה נובה?

בוסה נובה היא פיוז’ן (ערבוב) של כמה סגנונות והשפעות מוזיקליות שהשפיעו על ז’ובים. באיפנמה, איפה שגדל, ספג את השפעות המוזיקה המקומית. סמבה אפרו- ברזילאית, המוזיקה הקלאסית שהייתה הבסיס לחינוכו המוזיקלי בשילוב עם בלדות דייגים נוגות וג’אז אמריקאי, כל אלה הביאו ליצירת סגנון חדש שהוא מעין סמבה ללא כלי הקשה חזקים, הרמוניות ומלודיות מתוחכמות ומבנה פשוט וקליט. למרות המורכבות של המוזיקה, היא עדיין נתפסה כקלילה וקליטה ולכן הרוויחה את מקומה כמוזיקה פופולרית במאה ה20. רבים משירי הבוסה נובה ניתן למצוא בספר הסטנדרטים הגדול- Real Book 

https://www.youtube.com/watch?v=tCMhuN3053o

השנה שסימנה את פריצה הבינלאומית הגדולה ביותר עבור ז’ובים הייתה 1963, כאשר סיים להקליט אלבום עם ז’ואאו ז’ילברטו וסטן גטס, יוצר, סקסופוניסט וזמר הג’אז האמריקאי. ביחד כתבו אלבום שנע בין אנגלית לפורטוגזית, כמעט כל שיר בו הפך להיות ללהיט והוא אחד מאלבומי הג’אז הנמכרים ביותר בכל הזמנים –  “Getz/Gilberto”. מעבר לפופולריות הבנילאומית של האלבום, הוא קטף ארבעה פרסי גראמי, ביניהם “אלבום השנה” ו”שיר השנה” הלוא הוא “The Girl from Ipanema”

(בתמונה- ז’ואאו ז’ילברטו, סטן גטס ואנטוניו קרלוס ז’ובים)

בהמשך הקריירה שלו, ז’ובים המשיך ליצור עם אמנים אמריקאים, ביניהם אלה פיצג’רלד, שרה ווהן ופרנק סינטרה, שביצעו כמה משיריו המפורסמים. רבים מן אמני השורו, והבוסה נובה הושפעו עמוקות מז’ובים, ששיריו היוו את הבסיס להתפחות המוזיקליות שלהם. בין אמני הבוסה נובה המשפיעים נמנים גל קוסטה, סרחיו מנדס ועוד.

בשנת 1994, כשהוא בן 67, נפטר ז’ובים לאחר שעבר ניתוח ולקה בדום לב בעקבות סיבוכים. מורשתו של ז’ובים מהדהדת אצל אמנים רבים, שיריו הם בין המבוצעים ביותר בכל הזמנים וזוכים לעוד עיבודים רבים שחוגגים את המוזיקה החדשנית, רגישה ויפה שהביא לעולם.

https://www.youtube.com/watch?v=_8xnQZ86fN4

 בזירה הישראלית, המוזיקה של ז’ובים זכתה לביצועים רבים, הבוסה נובה ניכרת השפעותם של האמנים המשפיעים של המוזיקה הישראלית. הבולט ביניהם הוא מתי כספי, שמתח קו בין ישראל לברזיל ע”י ביצוע כמה מלהיטיו של ז’ובים ביניהם  “Felicidade” או “האושר” בתרגום לעברית. עוד ביצוע מפורסם הוא של גידי גוב ומיקה קרני ל”והגשם יבוא” “Águas de Março”.

השפעות נוספות אפשר אצל יהודית רביץ, קורין אלאל, יוני רכטר ועוד.

https://www.youtube.com/watch?v=BAFlx54kaaA

https://www.youtube.com/watch?v=FROTESdrwZE