עד הירח
.
עד הירח ועדים כוכבי מעל
כבחלום הופעת בליל סער,
טרפת יומי והפכת לילי.
אהבתך הבוערת ועינייך העורגות,
שפתייך הרכות ולבך האוהב
מילאו כוס אהבתי ביין טוב
אותו נתתי לך עכשיו לשתות.
נשמתך רוקעת
.
נשמתך רוקעת בשחקים
ובלבך אביב פורח
ובלבי תחינה אחת
מי יתן וכך יהיה
מעתה ועד עולם
ולא תדעי עוד
כאב ודקירת שלפים.
כבחלום
.
כבחלום נתמזג את ואני,
כבחלום, אני שלך ואת שלי.
לשונך מציירת תאוה
לבך הולם
ולבי, הו לבי…
כולי כעלה נידף ברוח.
.
קשת בענן שבשולי רקיע
הופיעה כבזמן הגשם
במלוא הדרה ויופיה
ונעלמה עת פסק.
זה טיבן של קשתות,
תמיד יש רק אחת בשמים
בתנאי שיש שמש וגשם גם
אחרת, היא נעלמת.
קשת בענן בעיתות גשם
.
מרהיבה ביופיה וזוהרת,
כל הצבעים בה, כל הגוונים.
יפה מאין כמותה,
מאוהבת במי שלא ראתה.
.
פרפרים בבטנה
כילדה קטנה.
צמרמורת קסומה
מאדם תעלומה.
קשת של ענן
מעיתות של גשמים
התאהבה באדם
במקום בשירים.
ברוח האהבה
.
יוצא מלב ונוגע בלב
כצליל מיתר מתנגן.
אחבק גופך המעורטל,
אאמץ ראשך אל חזי
ואשכב בשקט כחולם.
.
אדומה וסמוקה
כעגבניה בשלה,
כחומר ביד היוצר,
כאיוושה קלה
ברוח האהבה.
פרפרים בבטנך
.
פרפרים מרחפים בבטנך
ומילים מלטפות גופך.
את מיוחדת ועוד איך,
כל אישה מיוחדת בדרכה.
את הרי הקשת
במלוא יופייך והדרך .
ענן תשוקתך
.
ענן תשוקתך מערפל חושיי.
עורך הצחור ואורך הזורח,
ריגושי לבך מאירים בחשכת ליל
כמקלעת כוכבי מרום.
.
כולי בליל צופים,
נופת פרחים, ריח יין.
ריגושי אהבתך שרים לי הלל
בענן תשוקתי.
דלת אחת
.
דלת אחת,
חלון אחד,
ארבעה קירות.
סיפור חיים שלם.
.
אילו יכלו דלת, חלון וקירות לדבר
היו ודאי מספרים מנגינת חייך.
מנגינת בכי ועצב,
מנגינת שמחה, תשוקה ואהבה.
רוחות נכלמות
.
שירים שיצקת על לוח לבי
בבת שחוק על שפתיים.
כמיהות השמורות לאוהבים,
ערגות, חלומות וגעגועים.
טיול בשדות פרחים,
לאור ירח וכוכבים.
.
מושיט ידיי אל ידייך המושטות,
רואה דמותך בעולם החלומות.
נושא עימי כזכרון לדורות
רעד ראשון של רוחות נכלמות.
יש לפעמים
.
יש לפעמים
חלומות מתגשמים.
כמיהה בעיניים
ורעד שפתיים.
שיחה בשניים
כליטוף ידיים.
יש לפעמים
חלומות מתגשמים.
שקט עד גבה גלי
.
רגעים שקטים
של שעת דמדומים,
ידיי לוטפות גופך
מול ים וגלים,
מעבירות אדוות שקטות
צמרמורות קלות בתוכך.
.
לשון מתפתלת,
מבעירה להבות,
אצבעותיי מעוררות
מדליקות מדורות.
אהוב אותי ברוך, לחשת
אהוב אותי.
ברדיו אמרו: הים יהיה
סוער עד גבה גלי…
אדוה
.
גלים שקטים ברוח קלה,
נושאים עימם ממני אלייך
מילה ותו,
סימן ורמז.
.
מילה ותו,
סימן ורמז
נישאים אלייך בחדוה
על פני אדוה.
גלים
.
גלי המים מציפים חופך
כגלי התשוקה המציפים גופך.
רוחות וסערות,
ערגה ותשוקה.
.
עד חוף מבטחים,
עד שיא השיאים.
טיול לילי
.
רחש גלים,
לחש הרוח,
אור ירח באפלה,
שנינו שותקים,
בטיול לאורך החוף לעת ליל.
.
אף פעם לא הרגשתי קרוב יותר.
לאחר ככלות הכל
.
לאחר ככלות הכל
הגאות תשכך והשפל יבוא,
אדוה דקה על פני המים.
.
קצף אהבתי יצוף מעל
זה מה שישאר,
לאחר ככלות הכל.
מבט עיניים
.
מלאכים שותקים בשמיים,
אין להם צורך במילים.
די להם במבט עיניים,
כפי שמביט אני בך הרגע,
צולל במערבולת חושייך.
אמרתי לה
.
אמרתי לה: בואי, שבי לידי.
נעליים חלצה והתיישבה,
ירכיה לירכיי הצמידה.
גלים של חום, רטט נשימות,
סיפורי תשוקות
סיפרו לי ירכיה הצמודות.
זכרונות
.
ריח תפוח ואודם דובדבן,
צוף אהבה שטעמתי בגן.
מגע ידיים כברזל מלובן
זכרונות שלא יפגע בהם הזמן.
רוח ערבית
.
רוח ערבית מטיילת על גופך,
לוטפת חמוקייך.
מאירה עינייך,
מעירה אברייך.
כמו גם אצבעותיי המלטפות.
שדה רקפות
.
אם תרצי לחלוק הרגשות אפורות,
אם תרצי לבכות דמעות עצורות,
אקח אותך לשדה רקפות.
אציע לך כתף וידיים מלטפות,
חיבוק חם ומילים עוטפות.
.
חרש נעמוד בשדה רקפות,
אפיח בקרבך תקוות חדשות.
שמש תזרח מבעד שמי עננה,
תביא איתה אהבה חדשה,
ביישנית ורעננה.
הצופה בגלים
.
ללבי הפריחה יונים מלבבה,
גלים גלים בתכלת ים שלחה.
ביד מחבקת לצידי עמדה בדממה,
במילה אוהבת מלאה לבי ערגה.
.
לאן נעלמה מפריחת היונים ?
אנה פנתה הצופה בגלים ?
שתיקת גלים
.
געגועים טבעו
בעקבות הפזורים בחוף.
דמעות נזלו, זלגו,
נעלמו בינות גלים.
מילים שלא נאמרו
נאלמו חרש בשאון המים.
סודות וזכרונות
פזורים באדוות שקטות.
.
הים יודע…ושותק.
צפרירים
.
צפרירים לוטפים, חולפים על גופך.
חרש מרפרפים חמוקייך,
כיד מטיילת, לוטפת שדייך.
תשוקת השחר מזקירה פטמותייך.
.
צפרירים מעירים, מאירים מבטך,
נושאים ערגתך למרחבים
כאותה יד הלוטפת נפשך
ממרחקים.
רוח
.
הרוח נושבת בבדים,
לוטפת חרש חמוקייך.
מזכירה לך ערבים,
מזקירה בך אברים.
.
הרוח נושפת במפרשייך,
מעירה בך חשקים,
מאירה חיוכים.
נשיאים ורוח וגשם גם.
אישה בחלון
.
טיפות של גשם בחלום,
אישה צופה בחלון,
צינת הבוקר במרחבים,
עננים פזורים במרחקים.
.
גשם בחלון, אישה בחלום,
ערגת הליל ותשוקת השחר.
גשם בחלום, אישה בחלון,
זה כל הסיפור.
משב רוח
.
מתנועעת כלהקת דגים
חסרת מנוחה במים הצלולים.
נרעדת כדגנים הנעים
למשב הרוח בשדות הקמה.
ים של תחושות,
ים של תשוקות
מרעיד גופה ונפשה.
היא מתאווה , משתוקקת.
Published: Apr 3, 2020
Latest Revision: Apr 5, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-764841
Copyright © 2020