שני חברים הלכו ביער

פתאום בא דוב לקראתם

ילד אחד שהיה זריז , עלה מהר על עץ גבוה .

הילד השני היה ילד איטי , לא הספיק לעלות על העץ . 

הוא שכב על הארץ ועשה עצמו כמת .

התקרב הדוב אל הילד ששכב על הארץ . הריח את גופו , ולקק את הפנים שלו ,ולא עשה לו דבר כי חשב אותו למת והלך .

כאשר הדוב היה רחוק, הילד הזריז ירד מהעץ ושאל את חברו: “מה הדוב לחש לך באוזן?”

“הדוב לחש לי דבר חשוב”, ענה החבר, “הוא אמר לי שחבר טוב לא עוזב חבר בשעת סכנה”.