.בעמק יפה, בין עצים והרים, עומדת לה בקתה ישנה מעץ

?ומי גר בבקתה

.דובון חמוד ורך עם פרווה חומה

.בבוקר בהיר, יצא הדובון לחפש לו מקום לגור בעיר
.אחפש לי מקום אחר לגור בעיר כדי למצוא לי חברים בעיירה” אמר הדובון”

.וכך יצא לו הדובון לדרכו לעיירה הקרובה

.הגיע הדובון אל העיר, וחיפש חברים חדשים באותו יום בהיר

.היכן אוכל למצוא חברים כאן?” הדובון לא היה שאנן”

.צעד הדובון לכיוון החנות הקרובה, משום שראה בתוכה דובה

.שלום לך דובה” אמר הדובון”

.שלום לך דובון”, אמרה הדובה בחיפזון”

.האם תרצי להיות חברתי?” שאל הדובון בחביבות”

.ממש לא”, ענתה הדובה בחציפות”

.מדוע?” נעלב הדובון”

?אתה נראה משונה, חסרה לך עין כיצד אוכל להיות חברה של דובון שאינו רואה”

.”אומנם אנו מאותו הזן, אך לא תוכל להישאר כאן

.נעלב הדובון מאוד ויצא מהחנות גלמוד

.הדובון המשיך בדרכו ולא התייאש

.אך ולפתע נתקל הוא בבואש

.שלום לך בואש חביב”, אמר לו הדובון וחיכה שהבואש יגיב”

.שלום דובון”, בחן אותו הבואש בביטחון”

.באתי העירה כי אני מחפש חבר”, הדובון דיבר”

.חה, נראה לך שאני יהיה חברך?”, השיב לו הבואש”

.מדוע לא?” שאל הדובון בביישנות”

,נענע הבואש את ראשו בשלילה וענה

.”אני מגיע מהעיר הגדולה וההמולה , ואתה? אתה חי בעיירה כמו מחילה”

.נעלב הדובון והלך משם

.המשיך הדובון בדרכו, ולא ויתר לחפש לו חבר אחר

.כך פתאום ראה עכבר אפור

.שלום לך עכברון”, אמר לו הדובון”

.שלום לך דובון”, הציץ חזרה לעברו העכברון”

.אולי נתיידד ונהפוך לחברים”, הציע הדובון לעכבר האפור”

.אני חושב שלא”, הסתובב העכבר לאחור”

. מדוע לא?”, תהה הדובון ותחושת ייאוש חדרה לליבו”

.משום שאינני זקוק לחברים גדולים כמוך, אני עכבר קטן ולביתי לא תוכל להיכנס”

.חוץ מזה, יש לי המון חברים וכולם קטנים”, ענה לו העכבר

.אותה תחושת עצבות חזרה אל הדובון, המשיך הוא בדרכו ללא היגיון

.המשיך הדובון בדרכו, עם כאב בלבו

.מדוע אף אחד לא רוצה להיות חבר שלי? תהה שוב ושוב לעצמו

.עד שלפתע שמע באוזניו מוזיקת טרומבון, איזה כשרון חשב הדובון

.חיפש הדובון אחר מקור המוזיקה, וראה קופיף מנגן בתשוקה

.”!שלום לך קופיף חביב, איזה מזיקה נהדרת, זה פשוט מרהיב”

.”?חייך אליו הקוף, ופנה אל הדובון לבסוף, “התרצה לנסות בטרומבון לנשוף

.בהחלט!” ,ענה הדובון עם חיוך בולט”

.ניסה הדובון לנשוף בטרומבון אך ללא הצלחה המוזיקה לא יצאה

.”חייך הקופיף ואמר לדובון, “זה ייקח קצת זמן, אליי הביתה אתה מוזמן

.שמח הדובון וענה בהתרגשות יתרה, “תודה רבה לך קופיף על ההזמנה לביתך

.אך אינני מבין מדוע להיות חברי הינך רוצה, מה בי אתה מוצא?” שאל הדובון

 .אתה נראה חביב, למנגינתי אתה מקשיב” הגיב הקוף האדיב”

.וכך מצא לו הדובון חבר חדש, שאינו טוען לשום חיסרון אצל הדובון

.לבסוף, צעדו יחדיו לביתו של הקוף שהיה אל מול החוף

!הסוף