רעידת האדמה

היה היה פעם שכונה בשם “רמות” חיו שם בסביבות ה-1000 אנשים.באותה השכונה גר ילד ושמו אלימלך,הוא חי עם כל משפחתו (אמא,אבא,אחים ואחיות.)תמיד היה שם מאוד כיף,עד שיום אחד הגיעה לעיר מגדת עתידות.היא אמרה להם שבעוד שנתיים בדיוק מהיום תהיה רעידת אדמה שיכולה להרוס את כל העיר.התאריך באותו היום היה 28/9/1998 כל העיר הייתה בבהלה אך רק ילד אחד לא פחד או האמין בכלל.הוא ידע כמה דברים על לקרוא עננים ואמר:”רק בעוד 100 שנים הולכת להיות שם רעידת אדמה.אף אחד לא האמין לו וכולם צעקו “לא מאמינים!לא מאמינים!”אך מגדת העתידות השתיקה את כולם ואמרה:”תנו לי לבדוק זאת שוב”היא בדקה בספרה על צורות העננים והתברר שמקודם אינה צדקה.התברר שרק בעוד 100 שנה תהיה רעידת אדמה כפי שהילד אמר.

כולם לא האמינו למה שקרה ועזבו את המקום מיד.כל אחד חזר לביתו אבל רק אלימלך לא.הוא צעק חזק:”היי כולם,אנחנו צריכים לעשות משהו מהר.שרק בעוד מאה שנה זה לא יקרה.”מישהו מקומה שישית צעק:”למה?אה,אנחנו לא נהיה פה בעוד 100 שנה.”אלימלך אמר:”נכון אבל אנחנו צריכים לעשות את זה בשביל מי שכן יהיה כאן.”האיש אמר בחזרה:”למה?!”אלימלך השיב לו בחזרה:”בגלל שמי שיהיה פה בעוד 100 שנה הם מי שאנחנו ניצור ואנחנו נאהב.ואני בטוח שאף אחד לא היה רוצה שיקרה להם משהו נורא!”ואז משהו מהבניין ליד צעק:”הילד צודק!!!”ואז כל האנשים הסכימו עם אלימלך ויצאו לעזור לו עם זה.האיש שהסכים שאל:”היכן נתחיל?”אלימלך השיב:”כאן!”והצביע על החלק עם הכי הרבה בתים ובניינים.הם התחילו לבנות בטון על האדמה אבל זה לא היה קל.

בשבוע הראשון הם התנסו על בניין קטן שבנו.בשבוע השני הם יצאו מהשכונה להשיג מהעיר הגדולה עוד בטון.בדרך היה להם מאוד קשה אבל לאחר שבוע הם חזרו עם 900 קילו של בטון חדש.הגיע יום הולדתו של אלימלך וכולם עזבו את הכל והלכו לחגוג לו(כמו שעושים בכל ימי ההולדת שם)הם הלכו לפארקים ומקומות כיפיים.הוא מאוד נהנה אבל כמו כל יום שחולף לו גם היום הזה חלף והם המשיכו בעבודה.עברו שנה ואפילו שנתיים והיו כמה שנפתרו,כן ישבו שבעה אבל לאחר השבעה הם חזרו לעבודה.חלפו עוד כמה שנים והיה קשה מאוד.הולידו עוד כמה תינוקות אבל גם מתו כמה אנשים.אלימלך כבר היה בן 21 והיה לכולם מאוד קשה והייתה בעיה,הם כבר השתמשו ב-500 קילו מתוך כל ה-900 קילו.רוב השכונה רצתה שהם יצאו להביא עוד 1,000 קילו של בטון וחלק לא רצה אז הם עשו הצבעה.היו 643 אנשים רצו ו-457 אנשים לא.לבסוף הם יצאו להביא עוד בטון.

היה להם קשה הרבה יותר מהפעם הקודמת אבל לאחר שבוע וארבעה ימים הם חזרו לשכונת “רמות”הם המשיכו ופתאום התגלתה מחלה חדשה הנקראת “קורונה”כולם היו בהלם ופחדו מה”קורונה”מאוד כולם נכנסו לבתים ולא יצאו שלושה ימים ברצף.לאחר מכן הודיעו ב”חדשות”שכל מי שהיה בשעה 16:00 מחוץ לביתו חייב להיכנס לבידוד של 14 יום.כולם נאלצו להיכנס לבידוד והם לא הצליחו להמשיך את הבנייה.נשארה להם עוד חצי עיר,אבל הם לא ויתרו.הם יצאו עם שני מסכות על הפנים והיו בפחד מטורף.הם בשנה אחת סיימו עוד רבע עיר וכעבור עוד שנה הם סיימו עוד שמינית עיר.לאחר שבוע השמינית עיר האחרונה שהם קרס.כולם רצו לוותר ובכו,אבל אלימלך לא וויתר וצעק ברמקול:”אנחנו לא יכולים לוותר,אם אנחנו לא רוצים שמשהו יקראה לילדים או לנכדים שלנו אנחנו צריכים לא לוותר ולהמשיך”כל העיר הסכימה והמשיכה לבנות.

הם המשיכו לבנות ועברו להן עוד שנתיים.אלימלך כבר היה בן 25 ונזכר איך זה רק התחיל בזכותו.יום אחד הדבר הכי לא צפוי קרה,אנשים עם כוחות מיוחדי הגיעו.חלק

מהאנשים יכלו לשלוט באש,חלק באוויר,חלק במים וחלק האדמה.(אתם בטח תוהים

לעצמכם,איך הם גילו את זה?וזאת התשובה.)יום אחד מישהו ניגב את זעתו עם ידו

ופתאום המים עפו באוויר,אחד אחר התעצבן ונתן אגרוף לאוויר ומהאגרוף יצא אש חזקה,עוד מישהו לקח את הבטון מהדלי שהיה עשוי מאדמה והדלי נשבר והתחיל לעוף באוויר ולאחרון קרה אותו דבר כמו השני רק שיצא מאגרופו כדור אוויר הנראה לעין.כולם פחדו מהם והם היו מאוד עצובים מזה עד שיום אחד הם איימו על כולם

להפיל את כל העיר.אלימלך לא אהב את התגובה של שני הצדדים לקח מיקרופון ואמר:”די!!!אתם סתם רבים.,אנחנו לא צריכים לפחד או לאיימם על אף אחד.אנחנו צריכים לחיות בשלום.בואו נעשה דבר כזה כל מי שיש לו כוחות צריך להשתמש בהם לטובה ואסור למי שאין כוחות להעליב את מי שיש לו.”