זה היה יום גשמי במיוחד.

  הגדוד צעד בשבילים המוצפים והמפותלים בשקט שורר מוות.

 המפקד, תומס, צעד בראש הכוח השקט ביערות שבגבולות גרמניה, ומצפים לשיירת האספקה של הגרמנים.

הם דיי קרובים, אולי כדאי שנתקוף עכשיו, לחש סגנו של תומס, קטשופ.

עוד לא!, סטר תומס את דבריו של קטשופ, נחכה.

לפתע, הופיע מתחתיהם השיירה, והיא מנתה 17 חיילי קרקע, שלשו משאיות אספקה, והדובדבן שבקצפת, כמובן טנק.

  הכן את הבזוקה, קרא תומס במכשיר הקשר למאדמן , רות קיבלתי, ענה.

   תמקם ת’חברה, אמר תומס גם כן במכשיר קשר ואז לחש לקטשופ,

תירו בסימן שלי

הם חיכו שהשיירה תהיה בדיוק מתחתיהם. אש! ואז הם הסתערו.

 החיילים של הפלוגה הסתערו על 17 החיילים הגרמנים במבנה מסודר כשכל אחד מגן על השני בזמן שהחיילים הגרמניים הבינו מה מתרחש ויצאו מהמשאיות והסתדרו בגבעות הקטנות מאחורי הטנק.

 בינתיים, תומס וקטשופ רצים כשחולפים מסביבם כדורים אל עבר הטנק.

הטנק ריסס וירה בתותח שלו לעבר כוחות האמריקאים ופצע רבים. תומס וקטשופ התחבאו באבן מול הטנק. תביא לי את הרימון, אמר תומס. זה מסוכן מדי! צעק קטשופ בזמן שתומס טיפס על צד הטנק.

קטשופ הבין באותו רגע

תומס יסיח את דעתו של הטנק בזמן כדי שלמאדמן יהיה ירייה נקייה על הטנק.

הוא חייב לעזור לתומס.

המפקד, אני זקוק לירייה נקייה נקייה בשביל לחסל אותו, צעק מאדמן במכשיר קשר.

חכה רגע, השיב תומס בזמן שטיפס על הקנה של הטנק.

כשמפקד הטנק הבין מה קורה, הוא התחיל לירות בתותח.

רעש התותח הכאיב לתומס והוא זעק מכאב, אך הוא לא וויתר,

הוא המשיך להתקדם לעבר הצריח של הטנק בעודו נתלה על התותח.

באותו הרגע הטנק נסע קדימה ואחורה כדי להעיף את תומס ממנו.

באותו הרגע היה למאדמן ירייה נקייה.

תרד ממנו המפקד! יש לי עליו ירייה

אם אני ארד, הוא ישים לב אליך, תירה! זה פקודה! צעק תומס כשהוא עומד מעל פתח הטנק, תשוש.

לפתע, פתח הטנק נפתח, ומיד המפקד הגרמני ותומס נכנסו לקרב אגרופים בעודם מעל הצריח.

הגרמני נתן לו מכה מביסה, ותומס הוציא מידו משהו

הוא זרק את הרימון אל תוך הטנק.

במאמציו האחרונים, תומס קפץ מהטנק ונחת על הקרקע בכאב.

הטנק התפוצץ מבפנים ואחר כך מאדמן גמר אותו סופית עם הבזוקה.

לאחר שהטנק התפוצץ, 5 החיילים הגרמנים הנותרים נכנעו סופית.

קטשופ השיג את תומס ועם עזרה של כמה מהפלוגה, לקחו אותו למשאיות המסע שאיתם הפלוגה המשיכה להתקדם לעבר כוחות האויב…

המשך יבוא…