עבודת שורשים

תוכן עניינים 

מבוא ………………………………………………………………….3

כתיבה על עצמי ……………………………………………………2-23
כתיבה על משפחתי ……………………………………………….23-32
המשפחה המורחבת …………………………………………….. .33-47
אילן יוחסין …………………………………………………………….48
גלגולו של חפץ …………………………………………………….49-51
נספח הסטורי ………………………………………………………….52
נספח גאוגרפי………………………………………………………….53
סיכום ורפלקציה………………………………………………………..54
ביבילוגרפיה……………………………………………………………55

יומי הראשון בחטיבת הביניים

כבר בתחילת החופש התרגשתי מאוד מהמעבר לחטיבה. ציפיתי וחיכיתי ליום הראשון ללימודים. שבועיים לפני תחילת הלימודים קניתי ציוד וארגנתי את כל הדברים. בלילה שלפני הכנתי את הבגדים לצד המיטה בהתרגשות רבה.
ביום הראשון קמתי מוקדם מלאת פרפרים והתרגשות. לבשתי חולצה לבנה וגינס כחול. ארגנתי את הדברים ויצאתי לבית הספר עם חבריי. כאשר הגענו לבית הספר חיכה לנו שער עשוי בלונים ובו היה כתוב: “ברוכים הבאים לחטיבה”. קבלת פנים נעימה ובהחלט כניסה ברגל ימין. בנוסף לכך אני זוכרת כי בתחילת יום הלימודים נכנסנו לכיתות, הכרנו את התלמידים בכיתה ואת המורים. היום הראשון הסתיים בהצלחה רבה ועם הרבה ציפיות לעתיד.

מפי ההורים 

דנה נולדה כתינוקת מדושנת (מעל 4 ק”ג) ושמחה. חייכנית ונעימה לכל הסובבים אותה. התפתחה מהר ובגיל תשעה חודשים כבר החלה ללכת.

אהבתה הגדולה ביותר הייתה – מזון. מי שלא ראה את חיוכה למראה בקבוק דייסה או ממתק בגיל יותר מתקדם – לא ראה חיוך ואושר מימיו.

מילותיה הראשונות היו: אבא, אמא ו … הם הם.

היה לו משפט שהיא הייתה חוזרת עליו: “אפשר משהו קטן …, משהו קטן”. הכוונה הייתה לממתק כמובן.

ההתאקלמות בגן הילדים לא הייתה מהקלות. זכורות לנו היטב סצינות הבכי ליד שער הכניסה.

בתור רוכב אופני שטח אחד האתגרים הראשונים היה ללמד אותה לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר.  דנה גלתה כשרון רב ובגיל 3 כבר גמעה מרחקים לאורך כל פארק הירקון, נמל תל אביב ועד לגלידה האהובה עלי ביפו (ד”ר לק.)

דנה התחילה להתעמל בהתעמלות אומנותית בגיל 3 בעקבות אחותה ליה.

מהר מאוד הפכה למתעמלת שקדנית ומחויבת והשקיעה בכך רבות.

היא הייתה מתארגנת בצורה מופתית ויעילה לכל אימון ותחרות וזה כולל סידור של השיער (הגולגול המפורסם), איפור ותלבושת. תמיד מגיעה בזמן ומסודרת.

דנה החלה להתחרות בכיתה ב ‘, מתאמנת ארבע פעמים בשבוע ובשנתיים האחרונות היא חברה ברביעייה תחרותית שהשיגה הישגים מצוינים בתחרויות רבות, כולל באליפות ישראל.

דנה נהגה להשתתף כמעט מדי שנה בתחרות כישרונות צעירים בבית הספר “לפיד” עם תרגיל התעמלות לתשואות הקהל.

בכתה א ‘דנה התחילה לנגן בפסנתר. היא התקדמה יפה ומדי שנה הופיעה בקונצרט השנתי. לאחר מספר שנים ולאור המחויבות להתעמלות, היא החליטה לוותר על הנגינה.

תכניות הטלוויזיה האהובות על דנה היו – גאליס, שכונה ו- נעלמים אולם התוכניות האהובות עליה ביותר הינן: “רמזור” ו- “צומת מילר”. זה כיף גדול לאבא שיכול לשבת עם הבת שלו ולהתפקע מצחוק בתכניות של אדיר מילר.

מאכלים משפחתיים והאוכל האהוב על דנה –

המאכלים המשפחתיים האהובים על דנה הנם: צ’ולנט בחורף, שקשוקה לארוחת בוקר בשבת ושניצל עם צ’יפס.

בכל יום שישי יש לנו ארוחת ערב לכל המשפחה המורחבת אצל סבתא רותי. דנה מאוד מחכה לארוחה הזאת מדי שישי שכוללת את המאכלים האהובים: מרק עוף זך, סושי, שניצל, דג סלמון ומקפא לימון.

דנה אוהבת מאכלים רבים ובהם אוכל אסיאתי, פלאפל (אצל כדורי המפורסם), שקשוקה, בשר ובעיקר קינוחים ודברי מתיקה – גלידה (במיוחד יוגורט ב “גולדה”), קרמבו, ביסקוויטים ושוקולד הרשיז.

משפחתי ואני

מסורות 

יש לנו במשפחה מספר מסורות שמלוות אותנו במהלך השנים והפכו לחלק קבוע משגרת החיים

לדוגמא: ארוחת ערב עם המשפחה המורחבת בכל יום שישי אצל סבתא רותי שכוללת קידוש ומפגש משפחתי מורחב.

אנחנו משפחה גדולה.לסבתא רותי יש 16 נכבדים. מעניין לשמוע את הסיפורים שלה כניצולת שואה שהגיעה לארץ לאחר השואה כילדה קטנה וברבות השנים הפכה לעורכת דין מצליחה ושופטת בבית המשפט המחוזי ששפטה בתיקים מורכבים וידועים ( לרבות בפרשת ה “אופנובנק” ).

לאחר הארוחה אנו נוהגים לערוך הופעות. כל הנכדים מופיעים כל אחד בתורו וכולם יושבים בסלון לצפות בהופעות.

בכל יום הולדת אנחנו חוגגים אצל סבתא. יש לנו מסורת במסגרתה כל אחד מקבל בלון, אומר ברכה לילד היום הולדת ומפריח את הבלון.

בעלי חיים 

קיבלתי את לונה כלבתי המקסימה בכיתה ד’ ומאז הפכה לחלק בלתי נפרד ממשפחתנו.

הבטחתי לאמי שאטפל בה ואטייל אתה ואני עומדת בהבטחתי מדי יום.

בכל יום כשאני חוזרת מבית הספר, לונה רצה אלי בנביחות שמחה. אני מרגישה כאילו יש לה “כמעט” תכונות אנושיות. כשאני עצובה היא מנסה לנחם אותי בכך שהיא מתקרבת אליי ומלקקת אותי ולעומת זאת כשאני שמחה היא צוהלת ומתרוצצת.

בילויים  

החלקה על הקרח

סרטים

רכיבה משותפת על אופניים

הליכה לים

טיולים עם המשפחה

מפגשים עם החברים

השתתפות בתחרויות בהתעמלות אומנותית

אירועים היסטוריים משמעותיים במהלך חיי

בישראל:

1. השריפה בכרמל בה נהרגו מעל 70 אנשים – 2010

2. שחרור גלעד שליט משבי החמאס ב 2011

3. ישראלים זוכים בפרס נובל (פרופ ‘דניאל שוכטמן זוכה ב 2011 בפרס נובל לכימיה)

4. הנשיא קצב נידון לשבע שנות מאסר בגין אונס – 2011

5. המחאה החברתית – 2011

6. מבצע צוק איתן בעזה – 2014

7. גילוי מאגרי הגז תמר ולוויתן

8. רצח שירה בנסקי במצעד הגאווה בירושלים – 2015

9. מכירת חברת WAZE הישראלית למיקרוסופט

10. ניסיון השיגור של החללית בראשית לירח

11. שלוש מערכות בחירות בשנה וחצי בישראל – 2019 – 2020

בעולם :

1. רעידות אדמה וצונאמי בהאיטי, צילה יפן ובתאילנד

2. הקמת ארגן הטרור דאעש וההוצאות להורג האכזריות שביצע

3. מהפיכת הסמארטפון ברחבי העולם כמו גם מהפכת האינטרנט והרשתות החברתיות

4. כלי רכב היברידיים וחשמליים

5. חיסול מנהיג ארגון אל קאעידה, אוסמא בן לאדן

בת המצווה

משמעות בת המצווה עבורי
משמעות בת המצווה הינה מעבר מילדות לבגרות. היא מסמלת את תחילת תהליך ההתבגרות האישי גם מבחינה גופנית וגם מבחינה נפשית.  

חגיגת הבת מצווה שלי

חגגתי את בת המצווה שלי עם חבריי ומשפחתי. 

חגגתי במועדון אימג’ן בהרצליה והיו נוכחים כ-130 ילדים. 

הייתי אחראית על ארגון בת המצווה, בעזרת ליווי משפחתי. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי אחראית על דבר כל כך משמעותי ודאגתי לרוב בעצמי. זו הייתה חוויה מעצימה שגרמה לי להבין מהי אחריות וכיצד להתמודד איתה.

אבי – רן

הי אבא,

היום אני מראיינת אותך.

קצת שאלות בסיסיות

תאריך לידה: 15.6.1969

ארץ לידה: ישראל.

עיר לידה: פתח תקווה (בית חולים השרון).

השכלה: עורך דין, תואר ראשון במשפטים.

שירות צבאי: נח”ל (נוער חלוצי לוחם) וכן שנת שירות.

מה משמעות המושג בר מצווה בשבילך : משמעותו מעבר מילדות לבגרות וקבלת עול מצוות.

שפת הדיבור בבית ההורים הייתה עברית.

שאלות מעניינות על אבי – 

אני: מהי משמעות השם רן? אבי: משמעות השם: שר ומזמר.

אני: מי בחר את שמך ומדוע?

אבי: אבי (סבא שלי) כיוון שהטונציה של השם ומשמעותו מצאו חן בעיניו.

אני: מהם זיכרונות הילדות והבגרות שלך ?

אבי: אומנם ילדותי לא היתה לפני כל כך הרבה שנים ועדיין העולם של ילדותי היה שונה מאוד מהעולם היום.

יראה לך קצת מוזר ילדתי ​​אבל בילדותי לא היו מחשבים, טלפונים סלולרים, אינטרנט וגם לא היו רשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם.

התקשורת הייתה בשימוש במכשיר טלפון ביתי (וגם מכשיר כזה לא היה לכולם) ומכתבים.

נהגנו לשחק בחוץ להסתובב בטבע, היתה לנו רפסודה שנהגנו לשוט בה בירקון.

יש לי זכרונות מקסימים מילדותי.

אנשים נוהגים להתרפק על הנוסטלגיה.

יחד עם זאת אני סבור כי העולם של ילדותי היה טוב יותר.

האם היו לך אוספים ?

אבי: כן, בולים, מדבקות, תקליטים ואלבומי קלפים (העולם המופלא).

משחקים שנהגו לשחק בילדותך

אבי: חלק מהמשחקים שנהגנו לשחק כבר לא מוכר היום. נהגנו לשחק בגולות, גוגואים (חרצנים של משמש) מחבואים, קלאס, גומי, חמש אבנים, דוקים, רביעיות קלפים, מונפול, חבילה הגיעה, מחניים, משיכת חבל ועוד.

מה היו המנהגים בביתך אבי ? 

הליכה לים ולברכה. בנוסף לכך היה מנהג שבכל בוקר של יום הולדת אחד האחים הכין ארוחת בוקר חגיגית לכל המשפחה שכללה מיץ תפוזים טרי סחוט. 

קצת מידע שאבי ספר על עצמו בגילי – 

כאשר אבי היה בגילי הוא התגורר בשיכון הוותיקים ברמת גן ולמד בבית הספר “ניצנים”.

אבי הוא בן אמצעי במשפחה גדולה ובה חמישה ילדים.

הוא היה תלמיד מצטיין וילד אחראי מאוד.

תחביביו היו:

שחקן כדור-יד בקבוצת מכבי ארזים רמת גן.

חניך פעיל בצופים (ברבות הימים נסע לארצות הברית במשלחת של תנועת הצופים, התנדב לשנת שירות וכיהן כמרכז שבט הצופים “קהילה”).

נגינה בגיטרה.

בילוי עם חברים ושיט ברפסודה בירקון.

אמי – שרון

היי אמא,

היום אני מראיינת אותך.

שאלות בסיסיות על אמי

תאריך לידה: 3.8.1970

ארץ לידה: ישראל

עיר לידה: תל אביב

השכלה: ד”ר לרפואה (רופאת ילדים ומומחית באנדוקרינולוגייה לילדים)

שירות צבאי: מדריכת סימולטור טיסה בחיל אוויר

מה משמעות המושג בת מצווה בשבילך ?
מעבר לשלב בחיים של בגרות. אחריות ורצינות.

שפת הדיבור בבית ההורים הייתה עברית וערבית.

שאלות קצת יותר מעניינות

אני: מהי משמעות השם שרון ?

אמי: משמעות השם: שמו של אזור בישראל, החלק המרכזי של מישור החוף.

אני: האם נקראת על שם מישהו ? אמי: נקראתי על שם סבתא שרינה.

קצת מידע על אמי:

כאשר אמי הייתה בגילי היא התגוררה בגבעתיים ולמדה בבית הספר “שמעוני”.

אמי היא הבת הקטנה במשפחה בת שלושה ילדים.

היא הייתה תלמידה שקדנית ומצטיינת ואובחנה כמחוננת.

תחביביה היו:

רקדנית בלט מקצועית בלהקת “בת דור”

מתעמלת באתלטיקה קלה.

מנהגים בבית משפחת אמי: שמירת שבת, שמירה על כשרות, הקפדה על מנהגי החגים דוגמת יום הכיפור.

משחקים ששיחקת אמי:

5 אבנים, גומי, חבל, מחבואים, מחניים, חיי שרה, הקפות, מונפול ועוד.

זכרונות מילדות ובגרות:

הריקוד מילא חלק גדול מעולמי. התאמנתי כמעט כל יום בלהקה מקצועית.

בצבא הייתי חיילת מצטיינת וטסתי במטוס קרב עם המפקד שלי.

היו לך אוספים ? כן, ניירות כסף וניירות מכתבים.

חקר שמות המשפחה

משפחת אליעז –

שם המשפחה “אליעז” הוא לא שם המשפחה המקורי של בני משפחתי. השם הקודם היה “קאופמן”. שם זה שונה על ידי שושנה אליעז, סבתא רבא שלי.

זמן קצר לפני שהתחתן סבי עם סבתי, נפטר אליעזר דודה של שושנה, שהיה קרוב אליה במיוחד. שושנה רצתה להנציח את דודה והיא שינתה את שם המשפחה לשם: אליעז.

קאופמן- שם משפחה שמקורו בגרמנית ופירושו סוחר (איש מסחר).

אליעז- לשם המשפחה שתי משמעויות:

1. קיצור של השם אליעזר.
2. האל שלי עז, חזק.

משפחת דמול –

שם המשפחה דמול הוא שם שמקורו במצרים.

הוריי נפגשים והופכים להורים

בשנת 1997 הוריי נפגשו לראשונה בבית קפה בתל אביב,

אמי הייתה בת 26 ואבי היה בן 27,

הם הכירו דרך חבר משותף ולאחר כמה מפגשים החליטו לעבור לגור יחד.

לאחר כמה שנים הוריי החליטו להתחתן.

אבי הציע לאמי נישואין וכנהוג כרע ברך, שלף את הטבעת והציע לה להתחתן וכצפוי היא כמובן אמרה כן וכל השאר הסטוריה…

סתם אני לא אשאיר אתכם במתח אז לאחר כמה שנים הוריי הביאו לעולם את אחותי הגדולה ליה (האחות הבכורה),

ארבע שנים לאחר מכן הם החליטו להביא גם אותי לעולם וליה אחותי בחרה לי את השם “דנה” משום שמצד אחד היא אהבה את השם הזה ומצד שני לבית החולים בו נולדתי קוראים “דנה”.

הם סיפרו כי המעבר מבני זוג להורים היה לא קל. בנוסף הם סיפרו שתשומת הלב שנתנה לי לאחר לידתי הפריעה לליה. היה קשה לה להסתגל ללכך שיש ילדה נוספת במשפחה שזוכה לתשומת לב.

ברבות השנים גדלתי והפכתי למי שאני היום.

סבי עמנואל אליעז ז”ל –

אני כבר דור תשיעי בארץ מצד סבי. הדורות הקודמים במשפחתו של סבי התגוררו בווילנה, שהייתה חלק מרוסיה, עד לשנת 1809.

בשנת 1809 הם עלו ארצה.

מווילנה הם הפליגו לחיפה ושם הלכו ברגל עד לצפת, שם התיישבו.

סבתי רות אליעז –

סבתי נולדה בעיירה “זלשציקי” שבפולין בשנת 1935. בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השני, משפחתה ברחה מן הנאצים. מסעם החל ברכבות ובהליכה רגלית אל צ’רנוביץ ‘שברומניה. הם עברו מעיר לעיר בתוך רומניה בסיוע משפחה שלא רצתה להסגירם לנאצים. בשנת 1944 הם הגיעו לקונסטנצה שהיא עיר נמל ברומניה. באותה שנה הם הפליגו לאיסטנבול שבטורקיה באוניית המעפילים “קזבק” ומשם המשיכו ברכבת לצפת. הם התיישבו בבני ברק.

סבי דורי דמול ז”ל –

סבתא רבתא שלי, אמו של סבי, עלתה יחד עם משפחתה לישראל מאלכסנדריה שבמצרים ברכבת בשנת 1914. הם התיישבו בתל אביב.

סבתי ריקי דמול –

אני כבר דור שישי בארץ מצד סבתי. הדורות הקודמים במשפחתה של סבתי עלו מהעיר “חלב” שבסוריה ברכבת בשנות החמישים של המאה התשע עשרה.

תמונה משפחתית מספרת …

תמונה זו צולמה ביער השחור שבגרמניה בשנת 2011.
התמונה ממחישה את האהבה והקשרים החזקים במשפחתי.
משפחתי המצומצמת, אני אחותי אמי ואבי, טסנו לבקר ביער השחור בגרמניה. סבתי ודודי טסו באותה עת לזלצבורג שבאוסטריה. הם נסעו כשמונה שעות במכונית כדי לפגוש אותנו. לבסוף, אחרי שכנועים רבים, הם דחו את טיסתם חזרה לישראל ונשארו איתנו עד לסוף הטיול.
זה היה טיול מהנה, מעניין, מלכד וחוויתי במיוחד.

מילון משפחתי:

 
“כל הכבוד לארי” – סבתא רבתא שלי, פנייה, הייתה מייחסת כל דבר שנעשה לדודי ארי, גם אם מישהו אחר עשה זאת והייתה נוהגת לומר: “כל הכבוד לארי”. מאז מקובל אצלנו שלא משנה לי מעורב אמתייה תמיד אומרים: “כל הכבוד לארי”.

“פצ’נגה” – ביטוי שהמציא אבי לדבר לא ברור וחסר משמעות. אנחנו משתמשים בביטוי זה במשפחה המצומצמת כאשר ברצוננו להגיד דבר מה חסר חשיבות.
“מלשינון” – כינוי למלשינים במשפחתנו. אני ואחותי משתמשות בביטוי זה בעיקר כשאנקן מלשינות אחת על השנייה להורינו.

“מירב” – נודניק. לסבתי, ריקי דמול, הייתה חברה בשם מירב שתמיד היתה מתקשרת ומנדנדת כאשר רצתה עזרה ממשפחתה של סבתי. מאז מקובל במשפחה של אמי לכנות בשם “מירב” אדם שמנדנד.

“סבתא תותים”
“כשאחותי הייתה קטנה ורצתה לקבל ממתק היא נהגה להגיד “רק משהו קטן”. משפחתי תמיד צחקה כאשר אמרה זאת ובלית ברירה נתנו לה ממתק. היום, כולנו משתמשים בביטוי הזה כשאחנו בחיק המשפחה.

סיפורים על השגרה של משפחתי:

בכל ערב במשפחתי המצומצמת אוכלים ארוחת ערב ביחד. לאחר מכן אנחנו צופים יחד בחדשות בערוץ 12.
בכל יום שישי אנו נוסעים לביתה של סבתי ושם אוכלים ארוחת ערב ואבי עורך קידוש ביחד עם כל המשפחה המורחבת.
בכל שבת בבוקר משפחתי המצומצמת רוכבת על אופניים משיכון הוותיקים ברמת גן עד ליפו.
בשבתות חורפיות משפחתי המצומצמת נוהגת לאכול צ’ולנט (חמין). ביום שישי בצהריים אבי ואני מתחילים בהכנת המעדן. את הסיר אנחנו מכניסים לתנור ביום שישי בערב עד לצהרי שבת. בשבת בבוקר, הבית מתמלא בריח התבשיל ובצהריים אנו מתיישבים לשולחן לאכילתו.
אני ואחותי מתעמלות בנבחרת ההתעמלות האומנותית של הוד השרון, ארבע פעמים בשבוע. האימונים והתחרויות שמתקיימות מדי שבועיים הם חינם חלק משגרת משפחתנו.

נספח היסטורי

האירוע:מלחמת העצמאות – קרבות הפריצה לירושלים – חטיבת אלכסנדרוני

סבי מצד אבי, עמנואל אליעז ז”ל, השתתף כלוחם בחטיבת אלכסנדרוני ב “מבצע נחשון” שנערך במהלך מלחמת העצמאות בחודש אפריל 1948 שמטרתו הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים שהייתה מנותקת מאז פרוץ המלחמה. 
סבי נפצע במבצע זה מאש צלפים  ושכב פצוע בבית החולים “הדסה” בירושלים מעל שנה.
לימים היה סבא עמנואל ממתכנני המוביל הארצי ועמד בראשות פרויקטים חובקי עולם בתחום ההנדסת המים והחקלאות.
מידע לגבי מבצע נחשון:

מבצע נחשון היה מבצע שהתקיים במלחמת העצמאות, החל בליל 6-5 באפריל 1948 והסתיים ב- 15 באפריל. מטרתו הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים, אשר הייתה מנותקת מאז פרוץ המלחמה, באמצעות יצירת ציר מאובטח, לפי ארגון, ביצוע, העברת ואבטחת שיירות אספקה ​​ותגבורת.
מטרת המבצע הייתה פריצת הדרך לירושלים והסרת המצור מעליה.
השיטה אשר התקבלה הייתה מתקפה יזומה וגיוס 1,500 חברי “הגנה” וחטיבת אלכסנדרוני מכל החזיתות.
במבצע נכבש הכפר הערבי קסטל ונהרג עבד אל-קאדר אל-חֻסייני, מפקד הכוח הערבי באזור ירושלים.
בימי המבצע הותקפה שיירת “הדסה” – שיירה של רופאים, אחיות ועובדים של בית הספר “הדסה” בהר הצופים. 77 מאנשי השיירה נרצחו.

תכנית ד’ היוותה חלק מהמבצע ושנתה את המצב מקצה לקצה. למרות מיעוט בלוחמים, התבססות בעיקר על מתנדבים ומחסור בציוד צבאי, עברה היוזמה ללחימה לצד היהודי באמצעות העברת כוח ממקום למקום לפי הצורך. ממפקדת ההגנה יוצאת הפקודה לחטיבות השונות ובהתאם להחלטה מתבצע המבצע.  תוך זמן קצר יחסית הצליחו הכוחות היהודים להביא לשינוי המצב. ערים מעורבות נכבשו, הושם מאמץ מוגבר על פתיחת הדרך לירושלים ומצב העיר השתפר מעט. אחת התופעות הבולטות היתה בריחה המונית של אוכלוסייה ערבית בתמיכת ההנהגה המקומית ומדינות ערב השכנות. השינוי הזה באמצעות הכוח היהודי אפשר את הכרזת העצמאות ב 14 במאי 1949 והקמת מדינת ישראל.

סיכום ורפלקציה

הכנת עבודת השורשים הייתה מאוד חווייתית ומרגשת. היקף העבודה והעומק שנדרש ממני לצורך הכנתה, לימדו אותי רבות על שורשיי והמקורות שמהם באתי, על מורשתי ועל המסורת הנפלאה של משפחתי.

למרות המאמץ בליקוט, איסוף, הדפסה, סריקה ועריכת העבודה, נהניתי מאוד מעשייתה ואני מלאה סיפוק וגאווה.

רוצה אני להודות להוריי ולמשפחתי אשר עזרו לי בעריכת העבודה ובעמידה במשימה המורכבת בהצלחה. הם ביצעו פעולות רבות כולל הסעות, ייעוץ, עריכה לשונית ובדיקת ההגהה.

עבודה זו חשובה מאוד לחיבור והקשר הבינדורי ולשימור הידע ההיסטורי והמורשת המשפחתית.

אני חייבת להודות שמעולם לא הייתי יכולה להגיע לידע רב שכזה על שורשי, המקורות שמהם באתי, על מורשתי ועל המסורת הנפלאה של משפחתי, לולא  הכנת עבודת שורשים זו. על כך מודה אני.

הכנת עבודת השורשים הייתה מאוד משמעותית גם לכל משפחתי. נהנינו מאוד מכתיבתה. הרגשנו כמי שיוצא למסע מאתגר של חיפוש ידע מעניין, חשוב וקשור למקורותינו שלנו. איסוף החומר כלל, בין היתר, קריאה במקורות, שיחות בינינו ועם בני משפחה נוספים, שיתוף המשפחה המורחבת בנושאי העבודה ועוד…

כך מצאנו את עצמנו יושבים ומקשיבים בהתעניינות רבה לסיפורי סבתות,  דודים ודודות שאף הם שיתפו בידע שנצבר אצלם.

פעמים רבות, במפגשים משפחתיים, נושא העבודה היה לשיח של כל המשפחה. זאת מהסיבה שבשלב מוקדם מאוד, עוד בתכנון ההתחלתי של העבודה, שיתפנו הרבה אנשים מהמשפחה. שאלנו שאלות, שמענו סיפורים והצלבנו גרסאות, נברנו באלבומים רבים וראינו הרבה תמונות, יחד עם כולם ולחוד.

כל אחד מהמשפחה נזכר בשנות ילדותו והעלה זיכרונות שחלקם משותפים. צחקנו והתרגשנו יחד. הרגשתי באופן אישי שהתקרבתי יותר לכולם. לא פעם העלאת זיכרונות טובים מהעבר גרמה להתרגשות עד כדי דמעות ולגעגועים כי חלק מיקירנו אינם איתנו.

מבחינה טכנית זו התנסות שלנו כמשפחה בהכנת עבודה בסדר גודל כזה ובנושא חשוב זה ולכן שיתוף הפעולה של כולם תרם לסיום מוצלח של המשימה.

דרך החקר האישי שעשינו ובשיתוף המשפחה, תרם רבות לידע אודות שורשי המשפחה, המקורות שמהם באנו, המורשת והמסורת הנפלאה של המשפחה,  על הסבים והסבתות, ארץ מוצאם, מנהגיהם, חייהם שם בארץ הולדתם וסיפור עלייתם ההיסטורי לארץ ישראל.

עבודת חקר השורשים תהווה מזכרת ייחודית ואישית עבור משפחתי לדורות.