עבודת שורשים

אני ומשפחתי

אני

אני נולדתי ב16.7.2007 בבית חולים מאיר.

שמי יניב, משמעות שמי היא פריחה וזה למה שההורי בחרו בשם זה.        הכינויים שלי הם: יניבי [משפחה],ינב (yanav),מורדצקי,בלונדי,ינוב (yanuv) ופהפה.

משקל:3200 גר’, נולדתי עם שיער צהבהב בהיר, כשעשו את האולטרה-סאונד האחרון חשבו שיהיו לי לחיים גדולות מהרגיל.

                          חושבים עלי שאני…

(הורים)חמוד, יצירתי, חכם ומצחיק

(אחות)חכם, מצחיק, חופר ומעצבן.                                                      (משפחה מורחבת)בן-דוד הכי טוב, חמוד, עוזר, יצירתי, מוזיקלי ויזם. (חברים)חכם, חברותי, נחמד וכיפי                                                    (אני)חכם, נקמן, חברותי, סבלני.

 פעמים ראשונות

יום ראשון של כיתה א’: הייתי ביישן ולא רציתי להיכנס לכיתה

יום ראשון בחטיבה:  הייתי לחוץ כי לא ידעתי אם אני אהנה בכיתה החדשה

מילים ראשונות: אבא, אמא, מיה, שלום ,הליקופטר.

המשפחה

המשפחה שלי מורכבת משני הורים [אמא (סנדרה) ואבא (אלאן)] אחות (מיה) ושני כלבים (מקס ורקס).

הרבה נסיעות לחו”ל (13 פעמים)

הרבה טיולים בארץ.

אירועים היסטוריים בחיי.

שיגור עמוס 3, נטע ברזילי מנצחת באירוויזיון, שיגור בראשית, חניכת הבורג’ קאליפה בדובאי, פורצת שרפת הכרמל.

אנו מתבגרים

בר מצווה היא מסורת שמסמלת בגרות. אני חושב שזה יפה לעלות לתורה עם המשפחה וחברים לידך רואים אותך מתבגר.

החלומות שלי:

השאיפות שלי לעתיד הן לעבור לגור בארה”ב לגדל ילדים ולהיות מהנדס מטוסים.

סבתא מצד אבא (סוניה)

סבתי נולדה בשנת 1940 במונטוידאו.

סיפרה שהוריה באו מאוד עניים מפולין ואביה בא קודם ואז אשתו באה גם.

כשהייתה קטנה לא היה קיים גן, הילדים היו בבית עד כיתה אלף והתחילו את הלימודים בגיל שש.

אחותה של סבתי רצתה להיות מורה אז לפני שהיא נכנסה לבית ספר לימדה אותה לקרוא ולכתוב, כשהגיעה לכיתה אלף חבריה לכיתה לא ידעו לקרוא ולכתוב אז המורה ביקשה שיקפיצו אותה כיתה כי לא יכלה ללמד ככה אז התחילה את בית הספר ישר מכיתה ב’.

אחרי שסיימה י”ב, אבא שלה חשב כמו שחשבו באותה תקופה, שנשים לא צריכות ללמוד אלה שצריכות ללמוד את עבודות הבית כדי לעזור בבית. (סבא רבא למד רק עד כיתה ו’ בפולין)

כשהוריה עלו לאורוגוואי פתחו חנות בגדים, אביה של סבתי חשב שבנותיו יתחתנו ויעזרו לבעלן בחנות (היו לו שתי בנות ושתי חנויות) בתקופה זו הרבה חשבו שלהיות מוכר זה יותר טוב ומועיל מאשר להיות בעל תואר.

סבתי ואחותה המשיכו את חלום הוריהם והיא ובעלה (סבי) עבדו בחנות הוריה של סבתי, אחר כך הצטערה כל חייה שלא המשיכה ללמוד עד לקבלת תואר.

 עם סבי קרה בדיוק אותו הדבר, הוא הפסיק את למידה שלו כרואה חשבון כדי לעבוד עם סבתי בחנות בגדים.

סבי, הוא אח של בעלה של אחות של סבתי, ההורים של סבתי וההורים של סבי הכירו אחד את השני עוד בפולין וכשבאו לאורוגוואי נפגשו מחדש כשילדיהם היו כבר גדולים, אחותה של סבתי התאהבה באח הבכור של סבי ושבע שנים לאחר מכן התחתנו סבי וסבתי.

שהתחתנו סבי וסבתי וילדו את ילדיהם, התעקשו במשך כל הלימודים שלך הילדים שלהם שייסימו את התואר ואפילו יעשו עוד תארים כי זה חשוב לכול עתידם (וזה מה שקרה).

סבא מצד אבא (חיימא)

סבי נולד בשנת 1933 במונטוידאו.

הוא גדל בשכונה שנקראה “השדה”, הוא הלך לבית ספר, חטיבה ותיכון ציבורי אחרי זה הלך ללמוד באוניברסיטה כלכלה אך בסוף הפסיק ללמוד כי הוא התחיל לעבוד עם סבתי בחנות בגדים עקב בעיות בלב של אביה של סבתי.

הוריו היו פולנים, בבית דיברו יידיש סיפרו מעט מאוד דברים על מהעבר והחיים בפולין. ההורים שלו היו מביאליסטוק ואביו נסע בפולין התנאים היו מאוד קשים. הוריו גרו בשדה עבדו בשדה היה להם חווה קטנה עם פרות בשביל להכין חלב וגבינות פעם אחת בלבד סיפרו הוריו שהגרמנים באו במהלך מלחמת העולם הראשונה ולקחו להם ברווזה אחת, תרנגולת, חצי שק תפוחי אדמה וחצי שק בצלים אך לפחות שילמו להם.

לאורוגוואי ב1929 עם אחיו התאום ולאחר מכן שלח כסף לחברתו (אשתו לעתיד) שתבוא גם. אביו עבד כחייט חליפות עצמאי בביתו ותפר לבד את החליפות שעשה.

כשסבי היה קטן שיחק המון כדורגל ברחוב, גנבו פירות מגינה של שכנים איטלקיים והכינו יחד איתם יין.

כשהתחיל את החטיבה התחיל לשחק כדורסל ועשו קבוצת חברים חדשה הוריו לא היו מחוברים לקהילה היהודית, כן היה להם כסף בבנק הישראלי והיו בקופת חולים היהודית. סבי עצמו אחרי הרבה שנים התקרב לקהילה היהודית.

כשהיה קרוב לסיום לימודיו באוניברסיטה, הלך לנסיעת לימודים באירופה, ארצות הברית וקובה וכשחזר התחיל לצאת עם סבתי שהייתה האחות של אשתו של אחיו הגדול.

לאחר כמה זמן התחתנו עזב את הלימודים והתחיל לעבוד בחנות בגדים של אביה של סבתי כי אביה חלה בבעיות לב ואשתו לא יכלה לעשות הכל לבדה.

לאחר כמה שנים נולדו לו שלוש ילדים אחדש בשנת 1964 השני 1967 והאחרון (אבי) 1973.

סבתי מצד אמא (אנה)

היא נולדה בשנת 1946 במונטוידאו.

סבתי סיפרה לי שבגילה לא היה נרבה טכנולוגיה אז שיחקו הרבה משחקי ידיים.

הם שיחקו רק הילדים של השכונה כי לא היה הרבה תחבורה ולרוב האנשים לא היה מכוניות.

רוב הילדים הלכו לבית ספר ציבורי ולא פרטי, בתי הספר הפרטיים הלכו רק העשירים של השכונה.

בכל שכונה היה בית ספר אחד וטוב, לבתי הספר היה וועד שמנהל את הכל בכל יום ראשון נפגשו הוועד הזה עם עוד הורה שרצה להצטרף ודנו על דברי בבית הספר ומה יעשו עם הדברים והכל, בנוסף הוועד שלהם ארגן דברים נגיד טיולים ועוד בכך שאספו כסף מכל ילדי בית הספר.

היא הלכה ליסודי, חטיבה וחלק תיכון ציבורי אך בתיכון עברה לתיכון אמריקאי בשם קרנדון.

בתקופת ילדותה הייתה מגפה מאוד גדולה בשם “פוליו” שהיא בעצם מדבקת ומשתקת את הגוף או עושה בעיות והיו צריכים להתרחק מילדים וזאת הייתה שנה בלי מפגשים אחרי בית ספר בלי ימי הולדת וכל דבר מקרב.

היא עבדה בחברה צרפתית שעסקה במחשבים הראשונים שהיו שם היא עסקה שם כמזכירה אך גם למדה איך להשתמש במחשבים הראשונים.

היא הולידה את אמי בגיל צעיר אחרי 9 חודשים וקצת שהתחתנה עם סבי ולאחר שנתיים שנולדה אמי נולד אחיה, היא התגרשה אחרי 27 שנות נישואין כשילדיה כבר היו גדולים.