נולדתי וגרתי באמריקה עם משפחתי עד שלפני כחמש שנים עלינו לישראל. זה היה בגיל 6 כשהייתי אמורה להתחיל כיתה א’ ומאוד חששתי.
כל החברות שלי מהגן ילכו לבית ספר ביחד ורק אני יעשה עליה לישראל כשאני לא יודעת אף מילה בעברית. חברותיי לא יעלו איתי וגם לא היו לי אחים שיהיו איתי בבית ספר החדש, אני הייתי הילדה היחידה במשפחה.
התחלנו לארוז בתחילת החופש הגדול והתיכנון היה לעלות שבוע לפני היום הולדת שלי. לא ידעתי איך אני אמורה לחגוג באותו יום שבו אני אפרד מכל החברות ומהמשפחה המורחבת.
עוד יום חלף… ועוד יום… עד שהגיע יום העליה שלנו. כשעלינו למטוס כבר התחילו מכל פינה לדבר בעברית כי זו היתה חבורה של אנשים מישראל. רק אני לא יודעת את השפה, איך נראה המקום? וגם אף פעם לא ביקרתי שם. בקיצור, נראה לי שאנחנו ממש לא אותו הדבר.
ניסיתי להבין מה הם אומרים כי רוב המילים שהם אמרו היו “היי” ,”שלום” ,”מה קורה?”, “ויש!” אבל לא ממש הצלחתי להבין. על המושבים היו מחשבים שהיו באנגלית, לפחות משהו קצת מוכר.
זו הייתה טיסה של שתיים עשרה שעות בערך. כשירדנו מהמטוס היתה המולה רבה ואנשים התחילו לדבר בעברית מכל עבר.
הוריי ואני חיכינו עוד כשלוש שעות לרכב השכור שלנו עד שיהיה לנו רכב משלנו.
התחלנו לנסוע לבית המלון בתל אביב ובדרך היו הרבה בנייני משרדים, זה היה נראה ממש מוכר. הגענו לבית המלון ושם דיברנו איתם באנגלית ונכנסנו לשני החדרים שלנו שהיו מחוברים עם דלת מקשרת אחד החדרים היה החדר שלי והחדר השני היה של ההורים שלי.
היינו אמורים להיות שם חמישה ימים עד שנשכור בית ולכן התחלנו לראות בתים במהירות.
ביום הראשון לא עשינו יותר מדיי ירדנו מהמטוס, חיכינו לאוטו, לקחנו חדרים ואכלנו ארוחת ערב.
ביום השני הלכנו במדרחוב בילינו, חיפשנו עבודה לאבא שלי וגם חיפשנו בית ואוטו. לבסוף מצאנו רכב לבן עם גג נפתח ועם שבע מקומות למרות שאנחנו רק שלושה אנשים במשפחה.
ביום השלישי המשכנו לחפש עבודה לאבי, ראינו בתים וקנינו גם חיית מחמד חדשה. תנחשו מה? כלב!!! לבן, קטן וממש חמוד.
ביום הרביעי מצאנו עבודה לאבא שלי כמורה לאנגלית בבית ספר החדש שלי. ראינו את הצוות, את הכיתה שלי, את המורה שתעזור לי ללמוד עברית וכמובן את המחנכת שנראית ממש נחמדה.
ביום החמישי והאחרון ראינו בית אחד ממש יפה שהחלטנו לקנות. עכשיו יש לנו בית חדש ואת כל אחר הצהריים בילינו בלחפש רהיטים לבית. בערב חזרנו לבית מלון אכלנו ארוחת ערב וראינו מופע תעתועים.
ביום השישי אמרנו ביי ביי לבית מלון והלכנו לבית שלנו. לא היה בו שום דבר כמעט. פתחנו את המזוודות והוצאנו את מה שהיה לנו: בגדים, תמונות, מכשירים סולולריים, כלים למטבח.
אני לקחתי את החדר השני הכי גדול בבית שיש בו גם מרפסת.
מחר מתחילים הלימודים אז קנינו: מיטות, ספה, שולחן וארון. נראה לי שזה יספיק לימים הקרובים.
ביום תחילת הלימודים התלבשתי, סידרתי שיער ורצתי לבית ספר. לא רציתי לאחר ליום הראשון שלי בלימודים. כשנכנסתי לבית ספר לא הכרתי ולא הבנתי אף אחד חוץ מאת אבא שלי שהתחיל ללמד באותו יום. בשיעור הראשון המורה הושיבה לידי תלמידה דוברת אנגלית ככה שהיא עזרה לי להבין יותר טוב ואם הייתי צריכה משהו הייתי הולכת לאבא שלי.
אחרי כחודש למדתי את השפה הכרתי חברות ויש לנו רהיטים לבית.
Published: Feb 3, 2020
Latest Revision: Feb 3, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-726249
Copyright © 2020