יום ההולדת בגטו

יומני היקר,

סבא סיפר לי סיפור ממש מרתק שקרה לו שהוא היה ילד. בוא תשמע אותו. סבא שלי גר כשהוא היה ילד בגטו. הגטו היה מקום שהוא כמו שכונה רק של יהודים. ליהודים היה אסור לצאת מהגטו כי אם הם היו יוצאים ממנו הם היו עלולים להיהרג כי היו יורים בו. לסבא קראו דני. לדני יש יום הולדת עוד יומיים יום הולדת והוא רוצה לחגוג אותו יחד עם שכניו שאחד הילדים שלהם הוא חבר שלי מהכיתה וקוראים לו אריאל. אוי שכחתי לספר לך בגטו היה בית ספר שהנאצים לא ידעו עליו כי אם הם היו יודעים את זה הם היו מענישים אותם בעונש מאוד חמור. דני רצה שלא יהיה סתם אוכל במסיבה למשל כמו דייסה או מרק כי בכל זאת יום הולדת יש פעם בשנה ומגיע לו בתור מתנה איזה חטיף אחד טעים במיוחד. 

הוא חיפש כל אחר הצהריים חטיף והוא לא מצא. הוא חיפש בארונות הבגדים ולא מצא. הוא חיפש בכל החדרים בבית ולא מצא הוא חיפש מתחת למיטות והוא לא מצא. הוא כבר התיאש והוא הלך לישון. הוא קם בבוקר והוא היה צריך ללכת בית הספר שלו אז הוא שם עליו את התיק שלו והתחיל ללכת לבית הספר הוא הגיע לבית הספר בדיוק בשעה שהתחיל השיעור. בבית הספר שלנו אין צלצולים כי עם הנאציים ישמעו את זה הם יכולים להרוג אותנו ולעניש אותנו בעונשים חמורים. היום עבר מאוד מאוד לאט ומשעמם כל מה שהמורה אמרה הוא כבר ידע כי ההורים שלו ספרו לו את זה שהוא היה בגיל 4. כי שהוא היה קטן לא היה גן בגטו. אז הוריו שמרו עליו. נגמר היום ודני רצה ללכת לקנות חטיפים לקראת המסיבה.

הוא חזר הביתה שם את התיק והזכיר לאבא לקחת את הארנק שלו ואז הוא יצא איתו. דני נתן לאבא יד ואז הם יצאו לדרך. הם הלכו והתקדמו עד לגדר שהפרידה בין הגטו לעיר. הם התחננו לשומר ששמר שאף אחד לא ייכנס ולא יצא. הם ממש התחננו שהוא יוציא אותם מהגטו אבל השומר לא הסכים להם לצאת. הם חזרו הביתה עצובים ומאוכזבים הרי בכל זאת הם רצו לקנות רק שתיים שלושה חטיפים. הם חזרו הביתה כי היה כבר מאוד מאוחר בלילה ודני היה צריך ללכת לישון.

הוא הלך לישון וקם בבוקר ארגן את התיק והלך לבית הספר. כשנגמר בית הספר דני חזר הביתה והוא היה מאוד רעב אז הוא ישב על יד השולחן וטרף את הדייסה שהייתה על השולחן. אחרי זה הוא הלך לחדרו וחשב על מה שקרה לו אתמול ביחד עם אביב.