סיפור העלייה של ליצ’י וולף

ליצ’י וולף נולדה ב- 1925

בסלובקיה לפני מלחמת העולם השנייה היא הייתה נערה צעירה בת 16-17 היא הייתה במחנה הנקרא השומר הצעיר (תנועת נוער) השנה הייתה שנת 1938 זמן קצר אחריי אותו מחנה התחילו ההגבלות על היהודים: לא יכלו להתקבל ללימודים גבוהים, הם היו חייבים לענוד תליי זהוב לסימון שהם יהודים, היו להם שעות עוצר, היו הגבלות כניסה ליהודים. כי התחילה מלחמת העולם השנייה, הם היו תחת ההגבלות האלו במשך 6 שנים ואז ב-1944 בחודש 3 במרץ 1944 ריכזו את כל היהודים ושלחו  אותם למחנה בשם אושוויץ. כמובן זה היה אחריי הגטו (שם נהרג אח שלה) את ליצ’י ואמא שלה נשלחו לעבודות כפיה במשך שמונה חודשים  סחבו אבנים, אספו לבנים של בתים שנהרסו שם כשהמלחמה עמדה להיגמר שלחו אותן למחנה אחר שנקרא ברגן ברזיל מחנה נוראי ריכוז נוראי הן היו שם שלושה שבועות ואז שחררו אותן הן  חזרו בחזרה לעיר שבה גרו הן היו שם במשך שנתיים

כשהשתנה המשטר בסלובקיה אז היא כבר הייתה נשואה לארתור פייגנבאום הם הכירו לפניי המלחמה כשהיא גרה בעיר והוא גר בכפר סמוך לעיר, כל שבת הוא ומשפחתו התפללו בבית הכנסת שבעיר אחריי שנה מהחתונה הבן הבכור חנן נולד הם החליטו לעבור לארץ יחד אם הרבה יהודים הם עלו על רכבת איתם הם לקחו מזכורות שאז היו שוות המון כסף כמו כוסות פורצולן צלחות  מעט בגדים ואת הבן שלהם חנן שהיה אז בן שנתיים הם נסעו מסלובקיה לאיטליה לעיר שנקראת ברי שם ריכזו את כל היהודים וחילקו אותם לספינות, זה קרה שכבר

הייתה מדינה הם עלו לארץ  ב-1949 המדינה הוקמה שנה לפניי זה אז התחילה עליה המונית של היהודים

כשהשתנה המשטר בסלובקיה אז היא כבר הייתה נשואה לארתור פייגנבאום הם הכירו לפניי המלחמה כשהיא גרה בעיר והוא גר בכפר סמוך לעיר, כל שבת הוא ומשפחתו התפללו בבית הכנסת שבעיר אחריי שנה מהחתונה הבן הבכור חנן נולד הם החליטו לעבור לארץ יחד אם הרבה יהודים הם עלו על רכבת איתם הם לקחו מזכורות שאז היו שוות המון כסף כמו כוסות פורצולן צלחות  מעט בגדים ואת הבן שלהם חנן שהיה אז בן שנתיים הם נסעו מסלובקיה לאיטליה לעיר שנקראת ברי שם ריכזו את כל היהודים וחילקו אותם לספינות, זה קרה שכבר הייתה מדינה הם עלו לארץ

ב-1949 המדינה הוקמה שנה לפניי זה אז התחילה עליה המונית של היהודים