המנורה

המנורה

הסמל הרשמי של מדינת ישראל הוא מנורה ולה שבעה קנים. בצִדיה שני ענפי זית ומתחתיה כתוב “ישראל

המנורה מלווה את העם היהודי מאז ראשית קיומו ועד ימינו. לראשונה נזכרת המנורה בתורה בספר “שמות”. מסופר כי כאשר נדדו בני ישראל במדבר בדרכם ממצרים לארץ ישראל, הם נשאו עִמם את המנורה. המנורה הייתה עשויה כולה זהב. היה לה קנה מרכזי אחד וממנו יצאו שישה קנים נוספים, שלושה מכל צד

כאשר בני ישראל הגיעו ממצרים לארץ, הם הציבו את המנורה במשכָּן בְּשִילה, והיא דלקה שם יומם ולילה. כעבור שנים בנה שלמה המלך את בית המקדש בירושלים, והציב בו מנורת זהב. כאשר נחרב בית המקדש מנורה זו נשדדה. זמן רב לאחר מכן, כשהוקם בית המקדש השני, הציבו גם בו מנורה. מנורה

זו וכלי קודש אחרים נשדדו ונלקחו לרומא, לאחר שהרומאים הרסו את בית המקדש והגלו את עם ישראל מארצו.

לזכר הניצחון שלהם, בנו הרומאים ברומא את “שער טיטוּס”, ועליו יצרו תבליט שבו נראים שבויים יהודים נושאים את המנורה על כתפיהם. שער זה קיים עד היום ברומא.

שער טיטוס ברומא

את דגם המנורה אפשר למצוא במקומות שונים, למשל: ציורים של מנורות נמצאים על רִצפותיהם ועל קירותיהם של בתי כנסת מתקופות שונות. הם מעטרים בתים רבים של יהודים ואף מופיעים על גבי מטבעות עבריים עתיקים. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו ביישוב “בית שערים” נמצאו מערות ובהן ארונות קבורה. על קירות המערות נתגלו כתובות בעברית וכן ציורים ותבליטים של סמלים יהודיים, ביניהם המנורה. כך אנחנו יודעים היום איך נראתה המנורה לפני שנים רבות.

המנורה במערת הקבורה בבית שערים

כיום ניצב דגם של מנורה מול רחבת הכנסת בירושלים.

“מנורת הכנסת” עשויה מנחושת, רוחבה ארבעה מטרים וגובהה חמישה מטרים. על הקָנים שלה ועל הבסיס שלה מופיעים תבליטים המתארים חפצים עתיקים, אירועים ודמויות מן העבר של העם היהודי, למשל: לוחות הברית,

הקרב בין דויד לגוליית, המכבים נלחמים ביוונים, מרד היהודים בתקופת השואה, חלוצים עובדים את האדמה וילדים נוטעים שתילים בארץ ישראל. התבליטים שעל

המנורה מסמלים את המאבק של העם היהודי על חירותו במשך דורות, את השיבה

לארץ ישראל ואת בנייתה מחדש.

לאחר הקמת מדינת ישראל, נבחרה המנורה להופיע בסמל הרשמי שלה. את הסמל אפשר לראות על מסמכים רשמיים של המדינה, למשל: על תעודות הזהות

הישראליות, על הדרכונים הישראליים וגם על מטבעות כסף ישראליים.