אחד ממפגשי תכנית הקשר הרב דורי שלנו הוקדש לזכרו של יצחק רבין. הרמטכ”ל השביעי של צה”ל ומפקדו במלחמת ששת הימים, ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1994.

במוצ”ש 4.11.95 נערכה ב”כיכר מלכי ישראל” בת”א עצרת למען השלום. בסיומה נרצח ראש הממשלה, יצחק רבין ז”ל בידי מתנקש יהודי-ישראלי, שהתנגד להסכמי אוסלו.

בבית ספרנו נהוג לקיים מגוון פעילויות העוסקות בערכים: דמוקרטיה, סובלנות ושונות – על מנת שאסון זה לא ישנה. סמוך ליום השנה להירצחו של יצחק רבין ז”ל, נפגשנו בביה”ס עם האזרחים הותיקים ממרכז היום, המורה אור-לי הציגה סרטון המתאר את העצרת. בסופו של הסרטון נשמעו 3 היריות. 

 צבי אהרונוביץ מספר: “הכרתי את יצחק רבין באופן אישי”

“נפגשתי איתו אחרי מלחמת השחרור בהייתי בן 26 . אמנם הוא היה מפקד אבל עם חייליו, פקודיו, הוא נהג בחברות. יצחק רבין ז”ל היה איש ישר. הוא אמר הכול גם אם זה היה לרעתו. הוא היה איש מצפון. כאשר אשתו עשתה טעות, וניהלה חשבון בנק בחו”ל, הוא פרש מתפקידו.

באותו מוצ”ש,  4.11.95, הייתי בעצרת. ליתר דיוק הייתי במרחק  20 מטרים מהאירוע. הגעתי לעצרת עם אשתי. גם ילדיי באו. הגענו מוקדם כדי להיות קרוב לבמה ולראות הכול.  בהתחלה הייתי בטוח שהיורה ערבי. כאשר הבנתי שהרוצח הוא ישראלי הייתי המום. אני בטוח שאם יצחק רבין היה חי, ממזמן היה שלום בין המדינות. רבין אהב מאד את “שיר לשלום” ובכל הזדמנות ביקש שישירו לו את השיר.”