תמי גרין מספרת על החוויה הטראומטית ששינתה את פני הדור

באותה שנה ניהלתי את חט”ב אורט רחובות.

ההתמודדות עם האירוע הטראומטי הייתה קשה לי באופן אישי וקשה יותר בהתמודדות מול תלמידי בית ספרי.

הקדשנו שעות, כל הצוות החינוכי לשיחות עם התלמידים, מענה לשאלותיהם, שלא היה לנו.

ככר רבין

השנה מציינים עשרים שנה לרצח רבין, דודתי תמי ספרה לי על אירוע זה, היא זוכרת היטב את היום. לדבריה: “יום ששינה את פני החברה בישראל.”

תמי מספרת שהיא ובעלה פיטר צפו בטלווזיה בשידור עצרת התמיכה בהסכמי השלום, שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל. בערך בשעה 21:45, בתום העצרת, בעת שיצחק רבין צעד לעבר מכוניתו, נורו שלוש יריות לעברו של רבין.

הוא הועבר למרכז הרפואי תל אביב, שם נפטר כעבור 40 דקות מפצעיו.

“מיד כששמענו זאת יצאנו לדרך.

הגענו, על הווספה תוך דקות, ההמונים מילאו את הכיכר. בינתיים כבר נודע שרבין נפטר ואלפי נרות הודלקו. חבורות חבורות ישבו צעירים ומבוגרים המומים על הרצפה, מעגלים מעגלים, חלקם בדממה וחלקם בשירה חרישית…”.

“באותו לילה לא הצלחתי להירדם. ההלם היה רב. לא נתפס, איך דבר כזה יכול לקרות? המחשבות נדדו, הרגשות סערו”.

תמי מספרת שבאותו לילה בו לא הצליחה להירדם, כתבה את השיר “ככר רבין”.

כיכר רבין

השעות רצות בהלם

פטישים בחלל נדמו

הלומי מבט עומדים

בשתיקת אחוות לוחמים

בדממה ידיים נחבוק

מול ריצוד נרות דולקים

לעבר האור עוד נגיע

.אנחנו עודנו חולמים

במרקע מתחלפות התמונות

בעינינו יבשו הדמעות

בכאב השתיקה עוד זורמת

מחלחלת לשד עצמות

בדממה ידיים נחבוק

מול ריצוד נרות דולקים

לעבר האור עוד נגיע

אנחנו עודנו חולמים

הלומי מבט וצער

בנינו עומדים ובוהים

מחפשים הסבר ופשר

למסתרי חיים לא ברורים

בדממה ידיים נחבוק

מול ריצוד נרות דולקים

לעבר האור נגיע

אנחנו עודנו חולמים

תמי גרין

מנהלת חטיבת הביניים

אורט רחובות

“באותה שנה ניהלתי את חט”ב אורט רחובות.

ההתמודדות עם האירוע הטראומטי הייתה קשה לי באופן אישי וקשה יותר בהתמודדות מול תלמידי בית ספרי.

הקדשנו שעות, כל הצוות החינוכי לשיחות עם התלמידים, מענה לשאלותיהם, שלא היה לנו.

חלק מההתמודדות נעשתה בכתיבה יצירתית. התלמידים כתבו וציירו והכינו מכתבי תנחומים ללאה רבין ולמשפחתה”.

בין תלמידי בית ספרי למדה בתו של יחזקאל שרעבי, נהגו וחברו של יצחק רבין, דבר שהעצים עוד יותר את המודעות את גודל הכאב.

יחזקאל שרעבי, היה נהגו של רבין מסוף שנות ה-60 ועד שנרצח בשנת 1995.

בליל הרצח הוא היה בחופש, ולאחר מכן סיפר כי הדבר לא הפסיק להעיק עליו משום שהאמין כי היה מגן בגופו על ראש הממשלה.

1996, עם ציון שנה לרצח רבין. החליטו ברשת אורט להוציא לאור אסופת הגיגים, שירים  לזכרו של יצחק רבין.

מנהלי בתי ספר, מורים ותלמידים שלחו מפרי עטם למערכת. חוברת אסופת הגיגים זו שמורה אצלי למשמרת. אני שלחתי את השיר שכתבתי “ככר רבין”. הוא פורסם בחוברת אסופת ההגיגים.