Elton John

סר אלטון הרקולס ג’ון נולד ב25 במרץ 1947 בשם רג’ינלד קנת’ דווייט. זמר-יוצר, מלחין ופסנתרן בריטי, אחד הזמרים המצליחים ביותר במאה ה20. אלבומיו נמכרו לאורך השנים ביותר מרבע מיליארד עותקים, מה שמעמיד אותו כאחד מחמשת המוזיקאים שיאני המכירות בכל הזמנים. הוא מחזיק בהישג הסינגל הנמכר ביותר בכל הזמנים (ההישג מצוין בספר השיאים של גינס) – “Candle in the wind”.

ג’ון למד בילדותו לנגן בפסנתר, ובגיל 11 התקבל ללימודים באקדמיה המלכותית למוזיקה. ב־1960 הקים יחד עם חבר להקה שכונתית בשם “The Corvettes”, שהפכה עד סוף 1962 ללהקת בלוז שהופיעה בשם “Bluesology”. ב־1967 החל לשתף פעולה עם הפזמונאי ברני טופין, ובסוף השנה עזב ג’ון את הלהקה, והחל לחפש לעצמו שם במה: בתחילה ביקש רשות לשאול את שמו של סקסופוניסט הלהקה אלטון דין, אך לאחר שזה הביע הסתייגות, השתמש רק בשמו הפרטי, ולקח את השם “ג’ון” מג’ון באלדרי. מעתה היה ל”אלטון ג’ון”.

בינואר 1969 הוציאו ג’ון וטופין סינגל בשם “Lady Samantha”, ובחודש יוני שנה זו יצא אלבום הבכורה של ג’ון, “Empty sky”, שקיבל ביקורות לא רעות, אך לא זכה להצלחה מסחרית. מרבית השירים באלבום היו בעלי אופי ג’אזי. מן האלבום בלט במיוחד השיר “Skyline Pigeon”

ב־1970 יצא אלבומו השני “Elton John”. האלבום, שנחשב לאלבום הפריצה שלו, זכה להצלחה מסחרית לאחר שהשיר “Your song” הגיע לצמרת מצעד המכירות האמריקאי.

להיטים נוספים מהאלבום הם “I Need You To Turn To”, ‏”Take Me To The Pilot” ‏, “Border Song” ו־”Sixty Years On” ‏

באותה שנה, לאחר מספר חודשים, יצא לאור אלבומו השלישי, “Tumbleweed Connection”. אלבום זה כלל עיבודים בסגנון המערב. האלבום לא כלל להיטים, אולם קיבל ביקורות טובות ודורג באופן עקבי בקרב מאזניו כאחד מאלבומיו האהובים ביותר.

בהמשך שנות השבעים הוציא ג’ון עם טופין שבעה אלבומים ששהו במקום הראשון במצעד המכירות. הם כתבו יחד חמישה להיטים שהגיעו למקום הראשון בארצות הברית ובניהם:

לאחר תקרית מביכה שאירעה לג’ון במהלך קניות בחנות בלונדון בתחילת דצמבר 1971, כשהקופאית, שזיהתה אותו ככוכב אלטון ג’ון, אך ראתה שם שונה – שם הלידה שלו – בפנקס השיקים, סירבה בתחילה לבצע את העסקה, החליט ג’ון לשנות את שמו באופן חוקי. באותו מעמד, בחר לעצמו ג’ון שם אמצעי: “הרקולס”. ב־7 בינואר 1972 שונה שמו חוקית ל”אלטון הרקולס ג’ון”

באוקטובר 1976 יצא האלבום “Blue Moves”, שהיה אלבומו הראשון של ג’ון בחברת התקליטים “רוקט רקורדס”, אותה הקים בשותפות עם ברני טופין והמפיק גאס דאג’ן. אלבום זה קיבל ביקורות שליליות בקרב המבקרים. אך יש לציין שבאלבום נכלל הלהיט “Sorry seems to be the hardest word”

הלהיט הגדול ביותר של ג’ון בשנה זו היה “Don’t Go Breaking My Heart”, דואט עם קיקי די, ששהה במשך ארבעה שבועות בראש מצעד הבילבורד ודורג שני בסיכום השנה. השיר היה הסינגל הראשון שלו שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי, ושהה בו במשך שישה שבועות. כמו כן, הוא היה הסינגל השני הנמכר ביותר בבריטניה בשנת 1976. על אף שהוקלט במהלך הקלטות “Blue Moves”, לא נכלל השיר באלבום, השיר נכלל בכמה מאלבומי האוסף של הזמר.

בשנת 1978 יצא אלבומו “A Single Man”. היה זה אלבומו הראשון בו לא שיתף פעולה עם התמלילן טופין והמפיק דאג’ן, עימם עבד מראשית דרכו. האלבום קיבל ביקורות מעורבות, ובכל זאת הגיע למעמד אלבום פלטינה בארצות הברית. בלטו בו השירים “Part-Time Love“, “Shine on Through“, “It Ain’t Gonna Be Easy“, “Georgia“, וכן השיר (האינסטרומנטלי בעיקרו) “Song for Guy” שהצליח כסינגל באנגליה ונכלל מאז ברוב תקליטי האוסף של הזמר.

ב־1980 יצא האלבום “21 at 33“, שנקרא כך בשל היותו האלבום ה־21, אותו הוציא בגיל 33. באלבום זה שב ג’ון לשתף פעולה, בחלק מהשירים, עם התמלילן ברני טופין, וכן עם נגן הבס די מארי ועם המתופף נייג’ל אולסון. בשלושה מהבולטים שמבין השירים, השתתף גם ג’ון בכתיבת המילים: ב־”Never Gonna Fall in Love Again” וב־”Sartorial Eloquence”. במהלך ההקלטות הוקלטו 11 שירים נוספים, בהם שני שירים בצרפתית עם זמרת הפופ הצרפתייה פראנס גל, האלבום הגיע למעמד אלבום זהב בארצות הברית, והיה חסר רק מעט למעמד אלבום פלטינה (מיליון עותקים בארצות הברית), לאחר שמכר שם 900 אלף עותקים. “Little Jeannie” הגיע למקום שלישי במצעד הבילבורד, ובכך היה ללהיט הגדול ביותר של ג’ון בארצות הברית מאז הדואט שהקליט ב־1976 עם קיקי די, “Don’t Go Breaking My Heart”.

הצלחתו של ג’ון בראשית שנות ה־90, הובילה את חברת התקליטים שבה הקליט בראשית הקריירה שלו, להוציא לראשונה אלבום כפול המכיל את מיטב ההקלטות של ג’ון בין השנים 1967-1975. כמו כן, כולל האלבום את תקליטון הבכורה של ג’ון, היחיד בו כתב את כל המילים בעצמו. נכלל בו גם הפסקול המלא שהוציא ג’ון עבור הסרט “חברים”, שיצא ב־1971.

ב1994 חבר ג’ון ל”וולט דיסני” ויצר עם התמלילן סר טים רייס את הפסקול לסרט האנימציה “מלך האריות”. הסרט הפך לאחד מסרטי האנימציה הרווחיים בהיסטוריה. פסקול הסרט שהלחין הפך לפסקול סרט האנימציה הנמכר ביותר בכל הזמנים, בין השאר בזכות הלהיט “Can you feel the love tonight”, אותו שר ג’ון עצמו. ג’ון זכה על לחניו לפסקול במספר רב של פרסים, בהם פרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב.

בשנת 2000 חבר ג’ון פעם נוספת לחברת דיסני, כדי לחדש את האופרה המפורסמת של ורדי, “אאידה” ולהפוך אותה למחזמר. המחזמר נחל הצלחה רבה וזכה במספר רב של פרסים, בהם פרסי “גראמי” ו”טוני”. באותה שנה יצר גם את הפסקול לסרט “הדרך לאל דוראדו”.

מתחילת המאה ה21 ועד יום הוציא עוד מספר אלבומים, והשתתף בהופעת אורח בגרסת הכיסוי שעשתה להקת Blue לשירו “Sorry seems to be the hardest word”. הוא הלחין את המחזמר “בילי אליוט”, ולקח חלק בסרט קינגסמן “מעגל הזהב”.

ב24 בינואר 2018, ערך ג׳ון מופע מיוחד בשידור ישיר בערוץ היוטיוב שלו, בו הוא הכריז על סיבוב ההופעות האחרון שלו. הסיבוב ייערך כ-3 שנים וצפוי להסתיים ב-2021. המופע יקרא ״פרידה- דרך האבנים הצהובות״. ג׳ון ציין כי הסיבה לפרישתו מהבמה לאחר 50 שנות פעילות, היא לבלות זמן איכות עם ילדיו ובעלו. בנוסף הדגיש כי הפרישה מהבמה לא תשפיע על המשך פעילותו המוזיקלית, והוא מצפה לעשייה בשנים הבאות.