הסיפור העממי

מבוא

!תלמידים יקרים

ביחידת לימוד זו נעמיק ונרחיב את ידיעותינו בנושא הסיפור העממי

בעבר הרבו אנשים לספר סיפורים, אב סיפר לבנו כשהלכו יחד בדרך, אם סיפרה לבנותיה כאשר כיבסו בגדים בנהר,

שכנה סיפרה לשכנה, סיפרו אסקימואים באיגלו,בדואים באוהלם, זקני השבט סיפרו לצעירים, מלחים על האנייה השמיעו סיפורים

, הסוחרים שעברו מארץ לארץ רקמו סיפורים. הסיפורים התאימו להזדמנויות שונות

למשפחה, לפגישות חברתיות, למסיבות, לחתונות, וגם לימי אבל.

לפעמים השמיעו סיפור כדי להשתעשע, ולפעמים סיפרו כדי להרוויח כסף: בארצות המזרח היה המספר בבזאר נוהג להפסיק את סיפורו ברגעים המותחים ביותר,

ואז ביקש: “ועכשיו שלמו!” האנשים בקהל שרצו לדעת איך ממשיך הסיפור שלפו במהירות את מטבעות הכסף מכיסם.

סיפורי עם  הם סיפורים נפוצים בכל תרבות ידועה. גם בתרבות שלנו מאגר מרשים של סיפורי עם המחייבים אותנו להכיר וללמוד עליהם.

.כל סיפור עם סופר לשם הנאה ולמידת לקח.

                           : מאפייני סיפור העם

הגדרה: סיפור העובר מפה לאוזן. מחבר הסיפור אנונימי כלומר, זהותו לרוב אינה .ידועה

לסיפורי העם מאפיינים משותפים רבים והם מחולקים לשני סוגים: מאפיינים .צורניים- שמיעתיים ומאפיינים תוכניים

מאפיינים צורניים- שמיעתיים

כמה מן המאפיינים הצורניים-שמיעתיים המרכזיים הנהוגים בסיפורי עם הם: .דו-שיח, שילוש, שאלות רטוריות, חזרות

פתיחה וסיום

בסיפור עם הפתיחה קצרה, ללא תיאורים, ויש לה ביטויים ותבניות קבועות. הפתיחה בדרך כלל רגועה ושלווה כדי לתת פתח להפתעה בהמשך וליצור מתח באשר להמשך הסיפור. פתיחות אופייניות לסיפורי עם הן: ‘היה היה…’, ‘יום אחד…’, ‘לפני שנים רבות…’, ‘מעשה באחד ש…’, ‘פעם אחת…’, ועוד

עם הסיום מצפה לקורא סוף טוב – כל הבעיות שהועלו בסיפור נפתרות, משאלות הלב מתגשמות, והדמות השלילית נענשת

אחידות העלילה

.הסיפור העממי מתרכז באירוע אחד, שסביבו נכתב הסיפור

הדמויות

בסיפור העממי תופענה בדרך כלל שלוש דמויות (שלושה גיבורים). דמות אחת חיובית בתפקיד החכם, העני, הצדיק, הטוב וכדומה. הדמות שנייה – שלילית, בתפקיד הטיפש, העשיר, הרשע וכדומה. הדמות שלישית תהיה דמות נייטרלית, שתפקידה לפשר ולגשר בין שתי הדמויות או להכריע לטובת אחת מהן. במערכה מרכזית בסיפור תופענה שתי הדמויות המרכזיות, הטובה והרעה, כשהדמות השלישית תופיע מאוחר יותר, לעתים כשהמצב נראה תקוע, ותניע את העלילה

 תאומים

פירושו פיצול אחד הגיבורים לשניים: שתי דמויות שאין הבדל מהותי ביניהן. מול שני הגיבורים הללו (שהם בעצם אחד) עומד היריב (לדוגמה: אם חורגת ומולה האחים עמי ותמי, שהם גיבור אחד.)

 חוק משחק המלים

גם חוק זה נועד למשוך את תשומת לבו של המאזין אל המספר וסיפורו. בסיפור העממי יש ריכוז רב יותר של משחקי מלים, חריזה וכדומה, מאשר בכל סיפור אחר

חוק השאלה הרטורית

המספר העממי משתמש באמצעי זה כדי להביא לשינוי הטון, להגביר את המתח בהשהיה, ולשמש כרמז לבאות (“ומה, אתם חושבים, הוא עשה

חוק השילוש

שלוש הוא מספר טיפולוגי החוזר בסיפור עם בצורות שונות כגון: מספר הגיבורים, המטלות שמבצע הגיבור, החזרות, התארים (לדוגמה: הנערה- טובה, יפה וחכמה) ועוד. ישנם מספרים נוספים בעלי משמעות, ביניהם ניתן לציין את 5, 7, 12 ו- 40. בנוסף לכך מופיעים צירופי המספר 3

 חזרה

המספר חוזר על הדברים שאותם הוא רוצה להדגיש. לדוגמה: את הגיבור הטוב והחיובי ידגיש על ידי תכונות טובות – חכם, טוב לב, ועוד. המספר משתמש בחזרות רבות, על מלים, עובדות, מעשים וכו’. החזרות הרבות מארגנות את העלילה ותורמות לתחושת הזדהות והנאה של הקורא. החזרה גם מדגישה עניינים מיוחדים, במקום להרבות בתיאורים שונים.

חוק הדו-שיח

חוק הדו-שיח הוא אחד החוקים, הנובעים מהצורך להשפיע על המאזין. מכיוון שהמטרה היא לרתק את הקהל ולשתפו בעלילה – משנה המספר את קולו, ומשחק את שתי הדמויות הפועלות. לכן יהיו ביטויים כמו “אמר לה”, “ענתה לו” ולא שימוש בדיבור עקיף כמו “היא סירבה לצאת”.

מאפיינים תוכניים

היסוד העל טבעי

נקרא גם בשם מוטיב הפלא. בסיפור העממי קיימת התרחשות של נס או פלא, התרחשות של דברים מעל להיגיון ולטבע האנושי. לדוגמה  קוסם המגשים משאלות, פיות וכו’. מעניינת העובדה שסיפורים חסרי אחיזה במציאות לעתים נשמרים בזיכרון הקולקטיבי טוב יותר מאשר סיפורים ריאליסטיים.

חוק העימות

נקרא גם בשם יסוד הניגוד, יסוד הקונפליקט. בכל סיפור עם ישנם ניגודים רבים וקיצוניים. הם יכולים להיות ניגודים גילאיים בין זקן לצעיר, ניגודים מעמדיים וכדומה. הניגודים יוצרים מאבקים ועימותים בין הדמויות, בין המצבים ובין האירועים המתרחשים בסיפור.

משאלה כמוסה

בכל סיפור עם עולה משאלת ליבו של אדם פשוט ושל החברה שבה הוא חי. המשאלה מייצגת ומדגישה את בעיותיו וכאביו של האדם הפשוט, ולכן הסיפור מביא להזדהות ולתחושת שייכות. את המשאלות המודחקות של הפרט ושל החברה אפשר להעלות מן התת-מודע על ידי השלכה על

דמויות בעלי-חיים, על עמים זרים וכדומה. המשאלה היא בעצם המסר שלשמו ספרו את הסיפור. פעמים רבות בהגשמתה או אי הגשמתה של המשאלה יש משום הבעת דעה לגבי טיבה וערכה של המשאלה. משאלות אותן רוצה המספר לסמן כראויות יזכו להגשמה בעוד אלו שאינן ראויות לא יוגשמו בסוף הסיפור. וייתכן שהמביע אותן ילמד על כך שלא היו ראויות מלכתחילה. הגשמת המשאלות בסיפור נועדה לתת תקווה למאזינים. סיפורי העם מהווים מעיין תיקון לעוולות ולמצוקות של חיי היום יום. סיפור עממי הוא בדרך כלל סיפור שאין היודעים מי המחבר הוא בדרך כלל סיפור קצר שיודעים אותו בעל פה וקל לספרו בלי לתכנן

הצייד והעוף

מעשה בצייד שעלה בידו לצוד עוף מיוחד במינו , שכן ידע העוף לדבר בלשונם של בני אדם .

פנה העוף אל הצייד והתחנן : ” אנא , שלח אותי לחופשי ואלמד אותך שלוש חוכמות ” .

הייתה רוחו של הצייד טובה עליו ואמר : ” למדני את שלוש החוכמות ואשלח אותך לחופשי ” .

אמר העוף לצייד : ” הישבע לי שאתה משלח אותי לחופשי לאחר שאלמד אותך ! “

הסכים הצייד ונשבע לו .

אמר העוף לצייד :

” החוכמה הראשונה היא שלאחר שנעשה הדבר אל תתחרט . והשנייה – אם יאמר לך אדם דבר בלתי אפשרי , אל תאמין בו . והשלישית – מה שלמעלה מיכולתך , אל תעשה ” .

כשסיים העוף את דבריו ביקש מהצייד לשלחו לחופשי . ואכן , עמד הצייד בדיבורו ושיחרר את העוף . התעופף העוף ועמד בצמרתו של אחד העצים , פנה אל הצייד ולגלג עליו : ” שילחת אותי לחופשי ואינך יודע שיש לי בגרוני מרגלית יקרה , ששווה אלף דינרים ! “

התחרט הצייד על המעשה הפזיז שעשה והחליט לשוב וללכוד את העוף ששיטה בו . רץ אל העץ והתחיל מטפס עליו , עד שנשבר ענף תחתיו , נפל ארצה ונשברו רגליו . שכב הצייד גונח ונאנח מכאביו .

קרב העוף אל הצייד ואמר לו : ” אכן , שוטה מאין כמותך אתה ! אפילו שעה אחת לא קיימת את החוכמות שלימדתי אותך . הרי הזהרתי אותך , שלאחר שנעשה הדבר אל תתחרט , מדוע מיהרת להתחרט לאחר ששילחתני לחופשי ? ואמרתי לך , שאם יאמר לך אדם דבר בלתי אפשרי , אל תאמין בו , ואתה מיהרת להאמין שיש לי בגרוני מרגלית יקרה . ועוד אמרתי לך , מה שלמעלה מיכולתך אל תתאמץ לעשות , אך אתה ביקשת לעלות על העץ וללכוד אותי ” .

התעופף העוף והתרחק מהצייד , המוטל ליד העץ נאנח ממכאוביו .

ניתוח הטקסט 

.סיפור עם על טיפשות ועל מחירה

הצייד צד עוף מיוחד במינו שתמורת חירותו לימד את הצייד שלוש חוכמות

• אין להתחרט לאחר מעשה

• אין להאמין למה שאי אפשר להאמין בו

• אין לפעול מעבר ליכולת

הצייד שמע את שלוש החוכמות, אך בהתנהגותו גילה שלא למד דבר. הוא לא קיים

אף אחת מהחוכמות שלימד אותו העוף ונשאר טיפש כפי שהיה

:שלוש החוכמות הן

. אין להתחרט לאחר המעשה –

יש לחשוב היטב לפני שאני עושה מעשה ולקחת בחשבון את התוצאות האפשריות. אך אחרי שעשיתי את המעשה אי אפשר לעשות דבר והחרטה לא תועיל במאומה

.החוכמה הזו מלמדת אחריות ומוכנות לשאת בתוצאות

(לאחר שהצייד שחרר את העוף הוא לא יכול להחזיר אותו והחרטה לא תועיל (تفيد

2.  אין להאמין למה שאי אפשר להאמין בו –

אני יכול להאמין אך ורק לדבר קיים ואפשרי. החוכמה הזו מתייחסת לחשיבה מדעית לקשר בין הידע והניסיון

?איך אפשר להאמין שיש בבטנו של העוף מרגלית

3. אין לפעול מעבר ליכולת –

ניסיון לעשות משהו שהוא מעבר ליכולת שלנו מלמד על יהירות (غطرسة/ تكبر) והוא נידון לכישלון

חוכמה זו מתייחסת להכרה בגבולות של היכולת האנושית

.כשנסה הצייד לטפס גבוה על עץ נפל ושבר רגליו

הצייד והעוף הוא סיפור עממי

:בתוך הסיפור הופיעו מאפייני הסיפור העממי או חוקי אולריק

…א. פתיחה רגועה ותבניתי: מעשה ב

ב. חוק השניים על הבמה: הצייד והעוף

.ג. חוק הדו שיח: הסיפור מבוסס על דו שיח בין הצייד לבין העוף

ד. חוק השילוש: שלוש חוכמות

ה. מוטיב על טבעי: עוף מדבר

.ו. חוק הקיטוב: עוף חכם לעומת צייד טיפש

ז. סיום טוב: הסיום אינו טוב, אך צודק: הצייד נענש על כך שלא קיים את החוכמות שלמד

תרגיל ממוחשב

משחק פאזל

עבודת בית

מקורות

מקור 1

מקור 2