חוויה ברכבת

כְּשֶׁאֲנִי עוֹלָה לָרַכֶּבֶת

וְאֵין מָקוֹם לָשֶׁבֶת,

אֲנִי מַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת

עַד הַקְּרוֹנוֹת הַשְּׁמוּרִים

וּלְפֶתַע קוֹרִים דְּבָרִים נֶהֱדָרִים.

אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אֶת יָפִית.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרוֹת.

עַל נִפְלְאוֹת הַחַיִּים,

עַל יְצִירוֹת, עַל עֲבוֹדוֹת.

וְאָז,

הַנְּסִיעָה חוֹלֶפֶת בִּמְהִירוּת הַבָּזָק.

אֲנִי יוֹצֵאת מֵהָרַכֶּבֶת עִם חִיּוּךְ עֲנָק

וְשׁוֹכַחַת שֶׁנְּסִיעוֹת זֶה מְעַיֵּף.

פָּשׁוּט – כִּי הָיָה לִי כֵּיף…