תמוז – סוף עונת התפוזים
Copyright © 2019
בשנתיים הבודדות בהן פעלה ובאלבומה היחיד “סוף עונת התפוזים”,
להקת תמוז – שלום חנוך, אריאל זילבר, מאיר ישראל, יהודה עדר ואיתן גדרון – הצליחה להפוך לאחת הלהקות הזכורות והמשפיעות ביותר בתולדות הרוק הישראלי.
בשבעה שירים בלבד, בטקסטים נועזים ובסגנון מוזיקה מהפכני לתקופה, השאירה תמוז את חותמה והפכה לתופעה.
עד היום האלבום נחשב בעיני רבים לאלבום הרוק הישראלי הטוב ביותר, שיריו הפכו לקלאסיקות והצליל הייחודי של הלהקה משאיר את האלבום רלוונטי גם כיום.
הסיפור של תמוז מתחיל בשנת 1974.
מתי כספי תכנן להקים סופרגרופ ישראלי, בהשראת “קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג”. החיבור הראשוני שיצר כספי היה בין שלום חנוך, אריאל זילבר ודני ליטני. הקסם לא נוצר, החבורה התפרקה אך בין זילבר לחנוך נוצר קשר הדוק, סביבו הלכה ונבנתה תמוז.
חנוך וזילבר התחילו לעבוד על חומרים. כשהופיעו כחימום בהופעה “סע לאט” של אריק איינשטיין, הכירו את המתופף מאיר ישראל שהחל ללוות אותם.
בחיפוש אחר בסיסט הגיעו לאיתן גדרון, משוחרר טרי מלהקת הנח”ל, שהביא איתו את חברו ללהקה יהודה עדר הגיטריסט. השם תמוז ניתן ללהקה על ידי אריק איינשטיין במהלך סיבוב ההופעות של “סע לאט”.
בעקבות יציאת האלבום “סע לאט”, יצרו איינשטיין וצבי שיסל תוכנית טלוויזיה בת 50 דקות שכללה קטעי הופעות חיות של איינשטיין שצולמו במועדון “צוותא”. בדקה 27:28 ניתן לראות גם את תמוז כחלק מהתכנית בשירם “לא יכול לישון עכשיו”:
סוף עונת התפוזים
העבודה על האלבום התחילה בסוף שנת 1975.
מרבית שירי האלבום נכתבו על ידי שלום חנוך ומאיר אריאל (לעתים בשינויים שנערכו במילותיו), והולחנו על ידי חנוך ואריאל זילבר, שגם חלקו את תפקידי השירה. האלבום הוקלט באולפני טריטון ובהפקת לואי להב, אז מפיק צעיר שהגיע מארה”ב לאחר שעבד עם ברוס ספרינגסטין.
להב השפיע רבות על הצליל של האלבום – הוא הפך את השירים לארוכים וכבדים יותר, “רוקיים” מאוד, בסגנון שלא נשמע קודם לכן בתקליטים עבריים.
השיר “מה שיותר עמוק יותר כחול” למשל, ארך במקור פחות משלוש דקות באלבום “שבלול” של שלום חנוך ואריק איינשטיין:
והפך ליצירה בת כמעט תשע דקות בהשפעתו הניכרת של להב:
על אף הקו המוזיקלי האחיד המורגש לאורך האלבום, רוב שיריו הם ביצועים מחודשים לשירים קיימים, למשל “הולך בטל” שנכתב על ידי מאיר אריאל, אשר ביצע אותו במקור בלחן משלו, בביצוע בלתי נשכח של אריאל זילבר:
גרסתו של מאיר אריאל – https://www.youtube.com/watch?v=zV41RKIsJh0
והשיר “אנ’לא יודע איך לומר לך”, שהקליט חנוך במקור בשנת 1973 עם להקת “בני נוח”:
https://www.youtube.com/watch?v=yCmVCOyz61w – גרסתם של שלום חנוך ובני נוח
שני השירים המקוריים באלבום, “פנס הרחוב” ו”לא יכול לישון עכשיו”, נכתבו והולחנו על ידי חנוך. “פנס הרחוב” היה הראשון לצאת כסינגל לרדיו, בדצמבר 1975, שיר עדין מוזיקלית יחסית לשאר האלבום (אבל בעל מילים נועזות מאוד לתקופה – “את ואני ישבנו ועישנו, ומשהו פתאום עזב אותנו….”):
בפברואר 1976, האלבום יוצא לאור וזוכה לביקורות אוהדות מצד המבקרים.
צרור של תקליטים עבריים חדשים – מעריב, 28/03/1976
סיבוב ההופעות
בעקבות הצלחת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות.
ההופעות היו מושקעות מאוד, בעיקר מבחינת הסאונד והתאורה, בהם השמשו בציוד שיובא במיוחד מחו”ל.
בנוסף לשירי האלבום, ביצעו חנוך וזילבר חלק משיריהם שלהם.
סיבוב ההופעות נחל הצלחה, והלהקה הופיעה בכל רחבי הארץ.
מופע להקה בצוותא, בהנחיית אהוד מנור ב-1976:
מתוך דף ההסבר של חברת ההפקות להופעה:
“…שלום חנוך, אריאל זילבר, מאיר ישראל, איתן גדרון ויהודה עדר שרים שירים שאהבנו כמו “מאיה”, “מה שיותר כחול יותר עמוק”, “הולך בטל” ושירים שנאהב עוד יותר כמו “פנס הרחוב”, “אהבה שקטה”, “סוף עונת התפוזים” ועוד. בתכנית מערכת הגברה חשמלית, מקצבי רוקנ’רול, תאורה ססגונית ויחד עם זאת מוסיקה מלודית ומלים רגישות של שלום חנוך ואריאל זילבר. מפיק מוסיקלי: לואי להב. המופע מופעל ע”י צוות בן 4 עובדים: טכנאי הגברה ועוזרו, תאורן ומנהל במה. התאורה כוללת 30 מכשירים. צלילי הכלים והקולות מגיעים לקהל באמצעות מערכת הגברה מרכזית הכוללת 14 מיקרופונים. רכב נוסעים עומד לרשות הלהקה ומשאית לציוד ההגברה והתאורה…”
חשמלאי המופע, בחור בשם רמי פורטיס, קיבל את אחת הבמות הראשונות שלו בליווי הלהקה, כשהופיע בהפסקות עם שירו “אינקובטור”:
פירוק הלהקה
למרות מעמדה של “תמוז” כיום כקלאסיקה, ועל אף ההצלחה ברדיו בזמנו, האלבום לא נמכר בכמויות גדולות והופעות הלהקה המושקעות לא היו רווחיות.
בנוסף, מחלוקות פנימיות התעוררו, בעיקר מצד זילבר, שלא אהב את השינויים שעברו על “תמוז” בהשפעת לואי להב. הוא הלך והתנתק, הגיע להופעות לבדו והפתיע גם בהופעות עצמן – היה עוזב את הבמה, מסרב לנגן בחלק מהשירים ולעתים חובש על ראשו שקית כדי שלא יראו אותו.
בהמשך הציע זילבר ללהקה את השיר “רוצי שמוליק”. בהצבעה בין החברים הוחלט שהשיר אינו מתאים ל”תמוז”. זילבר נפגע, והחליט להקליט את השיר עם חיים רומנו. כש”רוצי שמוליק” הפך ללהיט ענק, החליט זילבר לפרוש מהלהקה.
למרבה ההפתעה, החודשים האחרונים של “תמוז” היו הצלחה מסחרית גדולה. כל ההופעות היו מלאות, ונראה כאילו סוף סוף מצליחה “תמוז” להמריא. זה כמובן כבר לא עזר.
ההופעה האחרונה של “תמוז” כלהקה התקיימה ב-10 ביולי 1976, בקיבוץ איילת השחר.
“כבר עברה שנה, וכלום לא השתנה
יש לי תכניות, קשה אותן לבנות
אריאל כבר עשה את שלו, שלום מחפש את עצמו
אני מקליט שירים, עם כל החברים
עונת התפוזים נגמרה, אך אגדת תמוז נשארה
“לא יכול לישון” אבל נרדם, הו, “בטי בם”.
והלהקה, היתה לאגדה, יש קהל זוכר, מאז כל הופעה
ב”צוותא” יש יותר כסאות, בלי “תמוז” כבר אין בעיות
לכן זה לא נגמר, והתקליט נמכר…”
(מאיר ישראל כתב והלחין כשנה לאחר התפרקות הלהקה)
להקת תמוז תרמה לקריירה המוזיקלית של כל חבריה. אריאל זילבר פתח בקריירה מצליחה, וכבר בסוף שנת 1976 הוציא את אלבום הבכורה שלו, “רוצי שמוליק”. שלום חנוך החל במקביל את הקלטות אלבום הסולו הראשון שלו בעברית – “אדם בתוך עצמו”. מאיר ישראל הפך למתופף מבוקש, ולמתופף הקבוע של שלמה ארצי. יהודה עדר הפך לנגן ומעבד מפורסם, הצטרף ללהקת דודה והיה ממקימי בית הספר למוזיקה “רימון”. איתן גדרון היה גם הוא לנגן מבוקש, וניגן בין היתר עם אלון אולארצ’יק, אסתר שמיר ומזי כהן.
הלהקה התאחדה (בחיזוק משה לוי) לשלוש הופעות בשנת 1983, וחזרה בהרכבה המלא לבמה רק להופעות חלקיות – שלוש פעמים לזכרו של מאיר אריאל, פעם אחת במלוא 20 שנה לבית הספר “רימון”, ובמרץ 2016, בזאפה, לרגל השקת אלבומו של יהודה עדר.
ביולי שנת 2016, לראשונה מאז 1983, חזרה הלהקה לראשונה למופע מלא בלייב פארק ראשון לציון. מופע מרגש ומצוין שזכיתי להיות בו בעצמי ושזכה לשבחים רבים מצד המבקרים.
כתבו על תמוז
“עד עצם היום הזה, ללא ספק, ‘סוף עונת התפוזים’ הוא תקליט הרוק הישראלי הטוב ביותר, מהסיבה הפשוטה שאין בו שום דקה שאתה אומר ‘הייתי מוריד את זה’ או ‘אם הייתי מוציא את זה, זה היה משתפר’. רצף של שמונה שירים מנצחים עם מעוף ודמיון ותעוזה יותר מכל להקה ישראלית בכל 20 או 30 השנים האחרונות, ועד היום כל אחד מהשירים נשמע טרי ועדכני.
פעם ראשונה שבה להקה מחויבת עד הסוף לרעיון שיכול להיות בכלל רוק’נרול בעברית, כזה שאתה יכול לשים אחרי לד זפלין וזה לא מחוויר לידה”. זו היתה הלהקה הראשונה שהדגישה את הגוף ראשון יחיד, “אני לא יודע איך לומר לך”, “ככה את רצית אותי”, ועוד, “זה כבר לא ‘שנינו יחד תחת מטרייה אחת’ או ‘יצאנו אט, חיוור היה הליל’. ותמוז הגיעה אחרי כוורת, שהתפרקה ב־1975. היא קיבלה ממנה את הלפיד ולקחה את הרוק הישראלי צעד אחד קדימה. כבר אין הומור, אין דאחקות, אין מערכונים ואין בידור, אף אחד לא מנסה להתנחמד לקהל. רוק’נרול”
בועז כהן, שדרן רדיו, כתב את “וכשאפתח את הדלת” (הוצאת מרום תרבות ישראלית) המגולל את סיפורה של תמוז
“ההופעה של להקת “תמוז”, לפני ארבעים שנה, היא הסיבה שאני כותב כאן את המאמר הזה. היא הסיבה שאני “במקצוע” כל כך הרבה זמן.ראיתי מאז מאות הופעות, חלקן פנטסטיות, חלקן של גדולי הפרפורמרים בעולם. אבל לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה ההיא ב”צוותא” בתל אביב. את האולם הקטנטן והדחוס שנראה ענקי, את חמשת החברים שעלו לבמה כשהאולם עדיין בחושך. אריאל זילבר שהתיישב ליד הקלידים והתחיל לנגן שני תווים שוב ושוב ושוב… ויהודה עדר שהצטרף עם הגיטרה החשמלית, ואיתן גדרון בבס ומאיר ישראל בתופים ואז שלום חנוך עם האקוסטית מתחיל לשיר….היא… באה השמש… וזה סימן שכבר מאוחר, היא… באה השמש, כבר לא אתמול ועוד לא מחר…..איזו צמרמורת,איזו התרגשות, מה שיותר עמוק יותר כחול… התפוצצות של אהבה מהבמה לקהל ולהפך. ההתחלה קצת מהוססת, אנחנו הרי לא רגילים לעמוד בהופעות ובטח לא לרקוד… אפילו בהופעות של “כוורת”, בשיא ההתלהבות, רק מחאנו כפיים. אבל אצל “תמוז” זה אחרת. אחרי כמה דקות הקרח נשבר והקהל כולו בעניין, נסחף באנרגיות שאי אפשר להמשיך לשבת מולן,כולם על הרגליים, קופצים, מוחאים כפיים, צורחים באושר, עונים לשלום. סוף עונת התפוזים. איזה יופי, איזה כיף… איזו תמימות. הרבה לפני שהמוסיקה הישראלית למדה מה זה שיווק ומיסחור ופוזה”
יואב קוטנר
Thank you for reading!
Published: Dec 21, 2019
Latest Revision: Dec 26, 2019
Ourboox Unique Identifier: OB-702854
Copyright © 2019
Skip to content