ההתערבות

כחלק מההתערבות של בנקאי ועורך דין, עורך הדין נכנס לכלא למשך 15 שנים כדי להוכיח שמאסר עולם הוא עונש יותר טוב מעונש מוות. הוא מאמין שאחרי מאסר עולם בן אדם יכול להמשיך את חייו הרגילים. אם יצליח להוכיח זאת ולשרוד 15 שנים בכלא על פי תנאים מסוימים, יקבל שני מיליון שקלים מהבנקאי.

לעומת זאת ישנו את הבנקאי שמציע לו את ההתערבות בכדי להוכיח את עמדתו האחרת – שעונש מוות עדיף על מאסר עולם מכיוון שעדיף למות בבת אחת מאשר למות לאט לאט בכלא.

עורך הדין קיבל חוזה שבו מפורטים ההגבלות והתנאים במהלך חמש עשרה השנים בכלא:

עורך הדין יישב באגף מבודד בגן של הבנקאי.

אסור יהיה לו לעבור את סף האגף, לראות אנשים, לשמוע קול אדם או לקבל מכתבים ועיתונים.

יהיה מותר לו להחזיק כלי נגינה, לקרוא ספרים, לכתוב מכתבים, לשתות יין ולעשן טבק.

כדי לקבל ספרים, יין וטבק, יהיה עליו לכתוב הזמנה ולתת אותה דרך החלון.

עליו להישאר חמש עשרה שנים בדיוק בכלא, מהשעה 12:00 ב – 14.11.1870 ועד 14.11.1885 בשעה 12:00.

כל ניסיון להפר את הכללים או את השעה מאפשרים לבנקאי לחזור בו מהתשלום.

בשנה הראשונה עורך הדין היה בודד ומשועמם מאוד, ניגן בפסנתר, ויתר על יין וטבק וקרא רומנים על אהבה, סיפורים בלשיים ועוד…

בשנה השנייה הפסיק לנגן וקרא ספרי מופת.

בשנה החמישית חזר לנגן, שתה יין, הרבה לשכב במיטתו ולדבר לעצמו, לא קרא ספרים, ישב לכתוב שעות רבות ולפעמים בכה.

באמצע השנה השישית התחיל ללמוד שפות, פילוסופיה והיסטוריה.

בשנה העשירית למד את הברית החדשה, קרא ספרי תאולוגיה ותולדות הדת.

בשנותיו האחרונות בכלא קרא הרבה, החל ללמוד רפואה, מדעי הטבע, כימיה ועוד…

יום לפני שעורך הדין היה אמור להשתחרר, הבנקאי רצה להרוג אותו כיוון שלא היו לו שני מיליון שקלים לשלם לו. באמצע הלילה הוא יצא אל החלקה של עורך הדין ופתח את דלת חדרו בזהירות. הבנקאי עמד בפתח הדלת וראה אדם שישב ליד השולחן ולא זז, כעבור כמה דקות הוא אזר אומץ ונכנס לחדר של האסיר. עורך הדין לא היה נראה כמו בן אדם. הסופר מדמה אותו כשלד עטוף בעור עם שיער מתולתל ארוך. הוא היה שקוע בשינה ועל השולחן לידו היה מונח מכתב.

במכתב שכתב עורך הדין הסביר עד כמה הוא מזלזל בחיים ועד כמה הם לא חשובים לו כלל והוא לא מאמין כבר לכלום ולא רוצה להבין שום דבר. כדי להראות לכולם עד כמה הוא בז לחיים ולמה שממלא אותם , הוא מחליט לוותר על שני מיליונים שמבחינתו כבר לא חשובים. כדי להפר את החוזה הוא מחליט לצאת חמש שעות לפני המועד הנקבע.