“שלושים שנה, לך תזכור…” הגשש החיוור – שירים ומערכונים שנצרבו בתודעה

by Gur Kfir

Joined Dec 2019
Published Books 1

“הגשש החיוור” (או בכינויים העממי “הגששים”) מונצח בתודעה של החברה הישראלית בתור אחד מהרכבי הבידור האהודים ביותר. השירים והציטוטים שלהם הפכו לחלק בלתי-נפרד מההוויה הישראלית והשתמרו במשך עשרות שנים עד ימינו, גם לאחר שהפסיקו להופיע יחדיו. שלושת חברי ההרכב; גבריאל בנאי (“גברי”), ישעיהו לוי (“שייקה”) וישראל פוליאקוב ז”ל (“פולי”), כיכבו בעשרות הופעות, מערכונים וסרטים שזכו לפרסום בארץ, ואף בעולם.

מה הפך את השירים והציטוטים שלהם לכה שגורים ואהובים? בספר זה אביא כמה שירים של הגששים שלאורך השנים השתמרו ונצרבו בתרבות הישראלית בשל החיבור העמוק שלהם למציאות המקומית.

2

“שלושים שנה, לך תזכור…” הגשש החיוור – שירים ומערכונים שנצרבו בתודעה by Gur Kfir - Ourboox.com

שייקה, פולי וגברי היו בוגרי להקת “התרנגולים” שפעלה בתחילת שנות ה-60 בבימויה של מייסדת הלהקה, נעמי פולני. עם התפרקות הלהקה בשנת 1963, אמרגן בשם אברהם דשא (“פשנל”) זיהה בהם כשרון פוטנציאלי; וגיבש אותם לכדי הרכב אמנותי-מוזיקלי, אשר בנוי על-דגם הלהקות הצבאיות של שנות ה-60 ומשלב מערכונים קומיים עם שירי מעבר.

התכנית הראשונה של הגששים, “שמחת זקנתי”, שודרה בנובמבר 1964, גררה הצלחה גדולה וסללה את דרכם לתכניות טלוויזיה בכיכובם ששודרו לאורך העשורים הבאים.

4

“שיר הטלפון”

6

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1096&wrkid=12987

שמעתי צליל חיוג, שלשלתי אסימון
חייגתי לז’קלין, במספרה סימון
הלו מון-שר סימון, תקרא לי את ז’קלין
הלו, זה לא סימון, הלך האסימון

אז מה כעת עושים? עוד אסימון נשים
אני בשביל נשים, מוכן הרבה לשים
שלשלתי אסימון, עוד אסימון אחד
איך שנכנס יצא, ישר לתוך היד

הלו מרכזיה, תראי אני שלשלתי אסימון

הקפד על כללי החיוג,
הרם את השפופרת, והאזן לצליל החיוג
צליל זה נשמע עם הרמת השפופרת
או זמן קצר לאחר מכן, והוא צליל ממושך
פררר-פררר פררר-פררר
בניגוד לצליל התפוס: טוווו… טוווו…

זכור: אל תתחיל בחיוג
לפני שנשמע צליל החיוג:
פררר-פררר פררר-פררר

האצבע מזיעה מרוב החיוגים
ואין שום תוצאות לכל ההוצאות
הלו מרכזיה, שלשלתי אסימון
תתני לי את ז’קלין במספרה סימון

אולי עכשיו ז’קלין, בכל עוצמת כוחה
מושכת בריסים, של איזו לקוחה
צובעת שערה בכל מיני פסים
אומרת לה מרסי, עוד פעם תכנסי

פררר-פררר פררר-פררר פרררר…
כן כן כן, הלו סימון?
כאן דוקטור אייזן, מחלות פנימיות
דוקטור אייזן? – מדבר!
ההה, מה אתה עושה במספרה?
כאן דוקטור אייזן, מחלות פנימיות
טוב טוב טוב, שמעתי אותך
תן לי בבקשה את ז’קלין
ז’קלין? -כן.
כאן אין ז’קלין, כאן דוקטור אייזן
דוקטור – כן? – אני חולה!
שעות הקבלה הן: בין שמונה לאחת, שלום.

בכל המצבים, לשמור על עצבים
אולי צריך לבחור, בסרט מאחור
עוד אסימון בודד, נשאר לי בכיסים
עכשיו אותו לשים, תמיד קורים ניסים

הלו, הלו ארבע חמש שלוש שמונים?
עונים עונים עונים!
ז’קלין הקול שלך, כמו פעמונים
ז’קלין הקול שלך, מצעד הפזמונים

הלו ז’קלין, מותק שלי תשמעי
המספר שחייגת הוחלף במספר חדש
נא עיין במדריך הישן – תודה רבה!
על לא דבר.

המספר שחייגת הוחלף במספר חדש
נא עיין במדריך הישן – תודה, תודה!
על לא דבר.

המספר שחייגת – כן…
הוחלף במספר חדש – שמעתי…
נא עיין במדריך הישן – תודה רבה!
על לא דבר.

המספר שחייגת
– הלו…
הוחלף במספר חדש
– אני שמעתי אותך כבר פעם
נא עיין במדריך הישן
– בסדר אני שמעתי, תודה רבה!
על לא דבר.

המספר שחייגת – וואלאק אני לא חירש…
הוחלף במספר חדש
– אני שמעתי כבר, עיינתי…
נא עיין במדריך הישן
– וואלאק עיינתי בסדר, תודה רבה!
על לא דבר.

המספר שחייגת – אוהו…
הוחלף במספר חדש
– תראה חביבי, אתה עושה צחוק ממני?
נא עיין במדריך הישן
– אני שמעתי אותך כבר פעם פעמיים שלוש,
שמעתי בסדר עיינתי, תודה רבה.
– על לא דבר.

המספר שחייגת – אוהו…
הוחלף במספר חדש
– תראה חביבי, אי אפשר לעשות צחוק מבנאדם…
נא עיין במדריך הישן
– בסדר אני, ינעל טלפון טאבאק!!!
תודה רבה! – על לא דבר.

המספר שחייגת הוחלף במספר חדש – ז’קלין!
נא עיין במדריך הישן – ז’קלין, שיגעו אותי
תודה רבה! ז’קלין ג’טם! ג’טם! ג’טם!
ז’קלין… ז’קלין…

7

“שיר הטלפון” נכתב בשנת 1966 ע”י הפזמונאי והשדרן ירון לונדון, עבור “תוכנית ד'” בבימויו של שייקה אופיר. זו הייתה התוכנית השנייה של הגששים אחרי “שמחת זקנתי”.

איך נולד השיר? פשנל, האמרגן של הגששים, השמיע ללונדון שיר של הזמר האמריקאי-איטלקי ניקולה פאונה (Nicola Paone) וביקש ממנו “לגייר” אותו. כך הזמר עם המבטא האיטלקי הפך לבחור מרוקאי שמטלפן לחברתו ז’קלין, חופפת דמיונית במספרת “סימון”.

8

9

“מים לדוד המלך”

10

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1096&wrkid=4089

וְדָוִד חָשַׁק בְמַיִם מִן הַבְּאֵר שֶבְּיַד פְּלִשְׁתִּים,
לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ יָצְאוּ שְׁלוֹשָה גְּבָרִים,
מִהֲרוּ הֵם אֶל בֵּית-לֶחֶם מֵי הַבְּאֵר לְהַעֲלות,
זֶה לָזֶה סִפְּרוּ בַּדֶּרֶךְ מַעֲשֵׂי גְּבוּרוֹת.

מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, מַיִם, מַיִם לְדָוִד,
מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶך, מַיִם לְדָוִד.

סָח אֶחָד מֵהֶם: “שִׁמְעוּ נָא – עַל דַּרְכִּי נִצַּב לוֹ הַר,
אֶת כַּפִּי עָלָיו הִנַּחְתִי – הִתְמוֹטֵט הָהָר”.
הַשֵּׁנִי אָמַר: “הַקְשִׁיבוּ – אֶת דַּרְכִּי חָסַם נָהָר,
בְּקוֹלִי עָלָיו רָעַמְתִי – הַנָּהָר עָצַר”

מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶך….

הַשְּׁלִישִי, לְלֹא כָּל אֹמֶר, אֶת מַחֲנֵה פְּלִשְׁתִים שִׁיסַע,
אֶת הַבְּאֵר עִל כָּל מֵימֶיהָ עַל גַּבּוֹ נָשָׂא.
אָז דָוִד מִזְמוֹר הִשְמִיעַ לִשְׁלוֹשָׁה הַגִיבּוֹרִים,
לַתַּנַּ”ך פָּסוּק הוֹסִיפוּ וּמֵאָז שָׁרִים:

מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶך…

11

“מים לדוד המלך” נכתב והולחן ע”י הפזמונאי עקיבא נוף לקראת פסטיבל הזמר והפזמון 1970, וזכה במקום השני באותו פסטיבל.

הפזמון מבוסס על מעשה בתנ”ך (שמואל ב’, כ”ג) שבו שלושה מגיבורי דוד פשטו לעורף הפלשתים, אויבי בני ישראל ששלטו באותם ימים בעיר בית לחם, עיר הולדתו של דוד. השלושה סיכנו את חייהם על מנת להביא מים לדוד.

השיר זכה לפרסום הודות להופעתם של הגששים בטוניקות. בעת ביצוע הפזמון החוזר הניפו חברי הלהקה את ידיהם, וכך חשפו את תחתוניהם.

מסופר כי כאשר רה”מ דאז, גולדה מאיר, צפתה בהופעה, ביצעו השלושה את השיר בלי הטוניקות כי המארגנים סברו שלא יהיה מכובד להופיע כך. גולדה, מצדה, שאלה לאחר ההופעה את הגששים: “אבל למה לא הופעתם עם החצאיות?”

לאות לעג על אלו שביקרו את ההופעה הפרודית עם הטוניקות והתחתונים, כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר “למה צחקה מיכל”. השיר של שמר עסק בלעג שהביעה מיכל כלפי דוד, כשרקד לפני ארון הקודש בעת עלייתו לירושלים. גם השיר הזה בוצע ע”י הגששים.

12

https://shironet.mako.co.il/artist?

type=lyrics&lang=1&prfid=1096&wrkid=5643

13

“אף אחד לא קם”

כמה מבין השירים והמערכונים המפורסמים ביותר של הגששים היו בעלי מסר סאטירי וביקורתי, כמו השיר “אף אחד לא קם”. כך זה ניכר במילים הבאות: “מי שקיבל צו קריאה חודשי לתשעים יום מילואים, ונהיה עצוב כי זה לא הספיק לו – שיקום. מי שהלך לשוק עם מאתיים לירות וחזר עם עודף – שיקום. אף אחד לא קם.”

14

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1096&wrkid=10760

מרנן ורבנן, קהל נכבד, מורי ורבותי
מכיוון שנתכנסנו פה הערב,
באולם חגיגי זה
והימים ימי חשבון, והלילות –
לא באים בחשבון בכלל
רצינו לקבל כמה תשובות,
ולהעמיד אי אלו שאלות על דיוקן
ומהקהל הנכבד נבקש,
לפתוח את סגור לבו, להיות ישר עם עצמו
ואם למישהו יש משהו להגיד –
שיקום

מי שגומר בצורה עצמאית את החודש,
רק על המשכורת – שיקום
מי שנשבע כל לילה לאשתו,
כשהוא חוזר בארבע בבוקר,
שהיא-היא האשה היחידה בחייו,
ושאין לו למלעון אשה אחרת – שיקום
מי שאומר לכולם כל הזמן,
שטובים השניים מן האחד,
אבל הוא בעצמו,
האכול-בלעה נשאר רווק מושבע – שיקום
מי שמוכן להיות שר בלי תיק,
בלי שיק, בלתי מזיק,
וגם כן לא מדבר כל בוקר
על ביטחון שוטף – שיקום

אף אחד לא קם
אף אחד לא קם
ובכל זאת מפה לשם
מיד לפה מפה לפה
ומתחת לשולחן
עם ישראל חי
חי וקיים

מי שחושב שיוכל להרכיב
ממשלה ליהודים בלי המפד”ל – שיקום
מי שחושב שהוא האחראי,
הספציפי והגיאוגרפי לסקנדל – שיקום
מי ששולח נונסטופ פרחים חגיגיים
עם ריח סטייל אהבה לחמתו – שיקום
מי שנופל ממטוס חד מנועי באמצע הלילה
וחושב שרק אלוקים יכול להרים אותו – שיקום

אף אחד לא קם
אף אחד לא קם
ובכל זאת מפה לשם
מיד לפה מפה לפה
ומתחת לשולחן
עם ישראל חי
חי וקיים

מי שיושב בשורה שתים-עשרה
כיסא עשרים ושתיים ומסתירים לו – שיקום
מי שקיבל צו קריאה חודשי לתשעים יום מילואים,
ונהיה עצוב כי זה לא הספיק לו – שיקום
מי שהלך לשוק עם מאתיים לירות
וחזר עם עודף – שיקום
מי שחושב שהמצב הכללי ביטחוני
לא יקבל איזה שינוי אקסלוסיבי, סופי ושיטתי,
ושלא ישא כמו שאומרים גוי אל גוי חרב,
בזוקה ו/או אפילו כל לכלוך אחר,
והארץ הזאת סוף סוף תשקוט,
אם לא 40 שנה, אז ארבעים יום,
אפילו על שבועיים היינו מתפשרים,
רק שיתנו לו לבנאדם לבוא אל המנוחה
ואל הנחלה – שיקום

ומי שכבד לו עכשיו על הלב
(ומי שכבד לו עכשיו על הלב)
ולא מאמין שיבוא יום
(ולא מאמין שיבוא יום)
ויטיפו ההרים עסיס
(עסיס, עסיס, עסיס)
וכל הרמזורים תתמוגגנה
(אדום, צהוב, רפורט)
וגר זאב עם שיפוד
(וגר זאב עם שיפוד)
וכבש בתנור
(וכבש בתנור)
וכל הנשמה תהלל י’ה סב-בה
וראס בן ענ-דינו יהיה לו קל על הלב
ש-י-ק-ו-ם

אף אחד לא קם
אף אחד לא קם
ובכל זאת מפה לשם
מיד לפה מפה לפה
ומתחת לשולחן
עם ישראל חי
חי וקיים

15

“איפה כל החבר’ה”

שיר סאטירי נוסף מבית היוצר של הגששים. בשיר זה, שכתב הסופר והפובליציסט הסטיריקן עמוס קינן, מוצגת באופן פרודי תופעת הירידה הגדולה מהארץ לפני מלחמת ששת הימים והנהירה לארץ במהלך המלחמה ואחריה.

16

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1096&wrkid=30811

מסביב נהם הסער
אך ראשנו אז לא שח
לפקוד תמיד היינו,
אנו אנו הפלמ”ח.

אז היה הכל אחרת,
זה נראה רחוק כל כך,
הירדן והכנרת
זה נגמר כבר ונשכח.

מהנגב עד מטולה
מהים עד המדבר,
איציק, רפי, נחצ’ה, שולה,
זה הכל מה שנשאר.

גד נסע לו לקמצ’טקה
לחפש את המחר.
הוא מאומה לא מצא שם,
אבל הנה לא חזר.

רותי נעשתה דיילת
והכירה מיליונר
יש להם ילדה וילד
היא כבר לא תחזור יותר.

מי זוכר את מוטי ורד?
זה היה כזה סייר!
הוא מצא בים תיירת
ועכשיו גם הוא תייר.

מה קרה לאליהו?
כנראה גם הוא נסע.
דב יושב במעשיהו
עניינים של הכנסה.

לא נשאר עם מי לשבת
לא נשאר עם מי לשתות
רק בלב הומה עצבת
רק מיתר ממשיך לרטוט.

אבל יום אחד
השעה הייתה חמש דקות לשתיים עשרה
בקול ישראל והחזאי אמר:
“מעונן חלקית
יש לצפות למטרות כבדים”
והקריין אמר:
הלו, הלו
משה, משה
אתה שומע אותי?
“צה”ל קורא לך מותק,
חזור”

גד לקח טרמפ מקמצ’טקה
מוטי התנדב מיד
רותי התגייסה עם נחצ’ה
שלא יילחם לבד.

ג’ו הפך להיות שוב יוסי
דן חזר כבר מהוואי
דב ברח ממעשיהו
יש לו עסק בסיני

יש עכשיו עם מי לשבת
יש עכשיו עם מי לשתות
והלב הומה בשקט
רק מיתר ממשיך לרטוט.

מסביב יהום הסער
אך ראשנו לא ישח
לפקוד תמיד אנחנו
אנו אנו הפלמ”ח…
אנו אנו הפלמ”ח…

17

“לו יהי”

אולם, לא כל השירים שביצעו הגששים היו שירים פרודיים או סאטיריים באופיים. במהלך מלחמת יום הכיפורים הטראומטית, הקליטו הגששים את השיר “לו יהי” יחד עם מי שכתבה אותו, המשוררת נעמי שמר. בהמשך, הגששים שרו את השיר יחד עם נעמי שמר והזמרת חנה אלברשטיין בפני החיילים ששבו מן המלחמה.

18

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1096&wrkid=1895

עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.

לו יהי, לו יהי
אנא – לו יהי
כל שנבקש לו יהי.

אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי

לו יהי, לו יהי…

מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי

לו יהי לו יהי…..

בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.

לו יהי, לו יהי…

ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.

לו יהי, לו יהי…

19

גבעת חלפון אינה עונה

הגששים הותירו את חותמם גם בתעשיית הסרטים הישראלית, שהייתה עוד בחיתוליה באותם ימים. אחד מהסרטים הבולטים והמוכרים שכיכבו בהם היה “גבעת חלפון אינה עונה”, אשר יצא לאקרנים בשנת 1976 ולימים זכה להיחשב לאחד מ”סרטי הבורקס” האהובים ביותר.

הסרט, בבימויו של אסי דיין, מציג את ההוויה האבסורדית של שירות המילואים בצה”ל, בראי התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים. שיר הנושא של הסרט והשיר “תן לשים ת’ראש על דיונה” נכתבו ע”י אסי דיין ובוצעו ע”י הגששים.

20

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1096&wrkid=4861

אם חייך שוד ושבר
אם פורחים העצבים
אז תעלה מיד על ספיישל
ותרד למילואים

אם הדופק מתפרע
והלחץ דם ממריא
אז קח מיד חופשת מולדת
ותעוף למילואים

צה”ל, צה”ל, כבר באים
רות סוף, סוף למילואים
ואם אלינו מתקשרים
מן הבנק או המיסים
אז נא למסור בקוד מנוחה
גבעת חלפון אינה עונה

האישה בשש נרדמת
בין הקרם והסדינים
אז תן חיבוק פרידה לרולים
ותרד למילואים

וחוץ מזה אם לא נשברת
ואתה עוד מאמין
שהתקווה לא רק שיר
אז רד מיד למילואים

צה”ל, צה”ל…

אם הנפט פורץ לפתע
סטייל ניסים ונפלאות
אז פתח בבנק חשבון צמרת
ועבור לגמלאות

אם הכל נגמר בסדר
והסוף כמו בסרטים
אז תוריד מייד ת’כובע
ותודה למילואים

צה”ל, צה”ל…

21

תן לשים ת’ראש על דיונה

22

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1096&wrkid=15276

תן לשים ת’ראש על דיונה
תן למוזות קצת לרעום
תן לנוח על כל שעל
תן את הכבוד לצה”ל

קח ת’זמן ו- טייק איט איזי
שום דבר פה לא בוער
רק בסרט של וולט דיסני
המדבר שם מתעורר

מלחמות ישנן בשפע
וצרות פה – לא חסר
אז בין טיל לבין רקטה
תן לתפוס רילקס בצל

תן לשים ת’ראש על דיונה…

כל היום יושב בשקט
ועלייך רק חולם
בין הוופלים והוופלות
מתרסק אצלי הלב

ת’נייר העט קורע
כשאני חולם אלייך
ודמעה של געגוע
מתנוצצת בעיני

אז תן לשים ת’ראש על דיונה…

קול התור נשמע בצה”ל
קול ששון וקול חפלה
כל ישראל עייפים שם
אל תפריעו לשלווה

אל תגידו בין הטנקים
בחוצות התותחים
שהחבר’ה נהנים פה
עוד תעירו ת’שכנים

תן לשים ת’ראש על דיונה…

23

בעשורים הבאים, שלושת הגששים המשיכו להופיע בהרכב הזה בהופעות רבות בפני קהל ישראלי ובפני קהילות יהודיות בעולם. השלושה הופיעו יחדיו עד פטירתו של פולי בשנת 2007.

בשנת 2018, ערכו שייקה וגברי הופעה מיוחדת שבה העלו מערכונים מהעבר עם פולי ז”ל, באמצעות הולוגרמה של פולי ש”עמדה” לצדם.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5068667,00.html

24

השירים, המערכונים והסרטים של הגששים מאז שנות ה-60 הותירו חותם חזק בעולם התרבות הישראלי, הן בשל רמתם האמנותית הגבוהה והן בגלל הפשטות שבה בוצעו והרלוונטיות שלהם לכל רובדי החברה בישראל. ההרכב העשיר את התרבות הישראלית בדמויות, במושגים ובביטויים שהשתמרו בשפה העברית המדוברת.

25

גם בימינו ניתן מדי פעם לראות את הגששים על המרקע 🙂

26

ביבליוגרפיה

28