כאשר בוחנים מוזיקה, ניתן להסתכל עליה מנקודות מבט שונות ומגוונות. אחת מהן היא ההשוואה בין מבט מנקודת המיקרו מול המאקרו. בהתבוננות על המיקרו, אפשר להתמקד בניתוח כל שיר לגופו ובחינת אספקטים כמו הסיפור האישי של היוצא שמגולם בו. בהתבוננות על המאקרו של מוזיקה לעומת זאת אפשר להתמקד במגמה. ניתן לראות אם יש נושא/ ז’אנר/ מקצב מסויימים שבולטים בתקופה מסויימת ולנתח מה אפשר ללמוד מהם על התקופה עצמה ועל התרבות והלך הרוח שהמוזיקה הזאת מבטאת.
בספר זה בחרתי להתמקד במאקרו של שנות ה 70 במוזיקה הישראלית, ובמיוחד במספר שירים מסויימים שהמשותף ביניהם הוא שהם נולדו מתוך מלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים פרצה ב 1973 ונמשכה 19 ימים, בהם נהרגו בסה”כ 2656 חיילים, 7251 נפצעו ו 294 נפלו בשבי. זו הייתה המלחמה עם מספר האבידות הגדול ביותר בהיסטוריית מלחמות ישראל מאז מלחמת העצמאות, ותוצאותיה הקשות הביאו איתן תחושת כישלון קשה מאוד בקרב הישראלים. הציבור הישראלי חווה משבר גדול של אמון במקבלי ההחלטות במדינה ושירי אבל נשמעו ממכשירי הרדיו בכל בית בישראל עוד זמן רב לאחר המלחמה. לסירוגין החלו להשמיע שירי תקווה על מנת להעלות את מורל העם והחיילים.
בעקבות מלחמת יום הכיפורים התרחש שינוי במוזיקה הישראלית. יש האומרים שהרוק והיצירה האישית החלו לתפוס יותר נפח ומשהו בנאיביות של המוזיקה משנות ה 50 וה 60 הלך לאיבוד.
עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי
אנא – לו יהי
כל שנבקש לו יהי.
אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי…
מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי
לו יהי לו יהי…..
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי…
ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי…
השיר “לו יהי” נכתב והולחן ע”י נעמי שמר בזמן מלחמת יום הכיפורים.
הכל התחיל מכך שנעמי שמר החליטה לכתוב מילים עבריות לשיר “Let It Be” של הביטלס. לאחר שכתבה אותן, בן זוגה של נעמי שמר שבדיוק חזר משירות מילואים טען שיש להתאים לשיר מנגינה משלו. הוא אמר “אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית“. וכך למעשה יצא אל האור השיר בגרסתו האחרונה.
נעמי שמר נתנה את השיר לחווה אלברשטיין לביצוע, ובנוסף הקליטה אותו יחד עם שלישיית הגשש החיוור. אלברשטיין, שמר ו”הגששים” שרו אותו בפני החיילים הלוחמים, והוא הפך לשיר המבטא את הכאב והתקווה שקיננו בהם בעת המלחמה.
“מוכרחים להמשיך לנגן”
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק
שניים ממבנה חרדל – הלך
ארבע ממבנה אגוז – הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
את המנגינה הזאת…
יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה
את המנגינה הזאת..
השיר נכתב ע”י עודד פלדמן ב 1974, הולחן ע”י יאיר רוזנבלום ובוצע ע”י להקת חיל האוויר.
את ההשראה לפזמון שאב עודד פלדמן ממטאפורה שהשתמש בה האלוף בני פלד ביוני 1974, במסיבה שנערכה בבסיס רמת דוד לכבוד טייסי חיל האוויר שחזרו מהשבי בסוריה. האלוף בני פלד דיבר על האבידות הקשות שספג צה”ל במלחמה, ועל כך שלמרות זאת “את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן”. עודד פלדמן היה אז סא”ל בחיל האוויר בתפקיד ראש ענף תרבות וחינוך.
אך מלחמת יום הכיפורים ב 73′ לא הניבה רק שירי אבל ותקווה אלא גם שירים על הלך הרוח של החיילים בזמן המלחמה.
“אין לך מה לדאוג”
אין לך מה לדאוג
אני נזהר ולובש גם סוודר
אין לך מה לדאוג
זה מיותר הכל בסדר
אין לך מה לדאוג כאן נהדר
מפגיזים כהוגן
באמת שלא חסר דבר.
אין לך מה לדאוג
פה קייטנה ועושים שמח
ואתמול היה אפילו
פנאי להתקלח
אין לך מה לדאוג אני ישן
וחולם עליך
כשאחזור העירה נתחתן.
שלחי לי תחתונים וגופיות
כאן כולם כבר כמו חיות
נלחמים כמו אריות
מורל ממש גבוה
ואצלנו בפלוגה
מבקשים קצת הפוגה
מותק לא לשלוח לי עוגה.
אין לך מה לדאוג
אני נמצא במקום בטוח
ובין הפגזה להפצצה
יש זמן לנוח
אין לך מה לדאוג
פגז מתוק
סבלנות ילדונת
באמת שאין סיבה לדאוג.
שלחי לי…
זהו שיר שנכתב על ידי תלמה אליגון- רוז והולחן על ידי קובי אושרת.
ההשראה לשיר הזה הייתה מכתב שקיבלה תלמה מאחיה שהוצב בתעלת סואץ בזמן המלחמה, בו הוא ביקש ממנה לשלוח לו נייר טואלט, תחתונים וגופיות (הבקשה לנייר טואלט נכללה גם בשיר המקורי אך זה גרר סערה ציבורית בה עלתה לדיון הסוגייה שהצבא אינו מספק נייר טואלט לחיילים בחזית, ולבסוף זה עבר צנזור ושונה).
השיר מנוסח כמכתב ששולח חייל בחזית אל חברתו שבעורף, ומתאר בצורה סרקסטית שאין לה מה לדאוג, שהוא נמצא בקייטנה ובין הלחימה וההפגזות יש לחיילים פנאי לנוח ולהתרחץ.
גם מהמשפט “מותק לא לשלוח לי עוגה” אפשר ללמוד על תקופת המלחמה. בזמן מלחמת יום הכיפורים אזרחים רבים התגייסו להעלות את מורל החיילים בחזית ועשו זאת בין היתר ע”י שליחת עוגות וממתקים.
לסיכום,
מלחמת יום הכיפורים אכן הייתה אבן דרך במוזיקה הישראלית, השפיעה על מורל העם ובכך ישירות גם על המוזיקה הפופולרית שצמחה לאחריה. המוזיקה הזאת יכולה לספר לנו המון הן על המאקרו, על הלך הרוח בעם ועל הצורך העז בתקווה, והן על המיקרו, על הסיפורים של החיילים במלחמה ועל אורח חייהם.
מוגש ע”י מיכול ולסקי.
מקורות ביבליוגרפיים:
- https://shironet.mako.co.il/article?id=126
- https://www.maariv.co.il/culture/music/Article-722983
- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%90%D7%95%D7%92
- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%A0%D7%92%D7%9F
- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%99
- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D
- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
Published: Dec 7, 2019
Latest Revision: Dec 7, 2019
Ourboox Unique Identifier: OB-695526
Copyright © 2019