בבית הספר המלכותי, ישבה אנה הנסיכה האהובה, ועיניה היפות מלאות בדמעות.

חבריה הנסיכים של אנה, עמדו עצובים סביבה ולא ידעו מה לעשות.

כולם אהבו את אנה –

הצפרים שרו כשפקחה את עיניה בבוקר,

הפרחים חייכו אליה בביישנות כשעברה לידם,

והחיות קיפצו לידה בעליזות.

אבל אביה האהוב של אנה נעלם.

אבא נסע לארץ רחוקה בשליחות מלכותית.

בהתחלה, הגיעו מכתבים עליזים שאבא כתב, כל יום.

כבר שבוע שלא היה עם אבא כל קשר – אפילו מכתב קטן אחד לא הגיע.

אמא מודאגת ואנה חוששת ובוכה.

לפתע המולה בבית הספר. אנה הרימה את עיניה וראתה להפתעתה – את אמא.

אמא נפנפה בעליזות בדף וקראה: “מכתב מאבא!”.

אנה, הנסיכה האהובה, ניגבה את דמעותיה, פניה החלו לחייך ולזהור לצפרים, לפרחים, לחיות ולחבריה הנסיכים.