תודות
ברצוננו להודות למספר גורמים אשר סייעו בהכנת פרויקט הגמר:
מנחה הקורס , ד”ר סיגל קורדובה- קורל – על ההנחיה, ההכוונה והליווי הצמוד לאורך כל השנה, האוזן הקשבת והעזרה המתמדת.
ד”ר ורד הולצמן – על העזרה השוטפת בתהליכי הפרויקט ויצירת ההתקשרות עם הגורמים השונים הלוקחים חלק בפרויקט IDEA.
ד”ר אמנון גונן – על ההסבר המפורט לאורך כל הדרך על מהות וחשיבות הפרויקט והצורך בהתמדה והשקעה בשם המכון ותפיסתו בתעשייה.
גב’ לימור ענבר-סהר, על העזרה בניתוח השאלונים, בחינתם והבנת הממצאים.
למרצים השונים שנרתמו לעזור בתיקוף השאלונים: פרופ’ אריק שדה, ד”ר אמנון גונן, ד”ר ורד הולצמן, ד”ר גיל גרינשטיין, ד”ר איל בריל, וד”ר שלמה קנדלשיין.
למרצים השונים שנתנו מזמנם היקר לצורך קיום הראיונות:
• פרופ’ אריק שדה
• פרופ’ מוטי פראנק
• ד”ר אמנון גונן
• ד”ר איל בריל
• ד”ר דוד רז
• ד”ר ורד הולצמן
• ד”ר יובל בק
• ד”ר יוליה עינב
• ד”ר דרור לוי
• מר עמוס בר-אלי
• תום ברומר, התאחדות התעשיינים
המחלקה לניהול טכנולוגיה, אשר הייתה שם בעת הצורך גם בדברים הקטנים ונתנה עזרה ברגעי לחץ בזמן.

אנו אסירי תודה על שיתוף הפעולה המלא,
נגה ועידן.

תוכן עניינים
תקציר מנהלים
1. מבוא ………………………………………………………………………………………..15-30
1.1. הארגון …………………………………………………………………………………15
1.2. תיאור מצב קיים ……………………………………………………………………..21
1.3. הצורך בפרויקט ………………………………………………………………………25
1.4. מטרות ………………………………………………………………………………….27
1.5. חשיבות הפרויקט …………………………………………………………………….28
1.6. תוכנית העבודה ……………………………………………………………………….29
2. סקר ספרות ………………………………………………………………………………. 31-47
2.1. הקדמה ………………………………………………………………………………….31
2.2. ניתוח SWOT שיתוף פעולה אקדמיה תעשייה …………………………………….32
2.2.1. הסביבה העסקית ……………………………………………………………………32
2.2.2. ניתוח SWOT בסביבה התחרותית ……………………………………………….33
2.3. שיתוף פעולה אקדמיה תעשייה ……………………………………………………..35
2.3.1. מקור הבעיה ………………………………………………………………………….35
2.3.2. גורמי ההצלחה ………………………………………………………………………36
2.3.3. חסמים אפשריים ……………………………………………………………………37
2.3.4. בסיס ליחסים ארוכי טווח ………………………………………………………..38
2.4. שיתוף פעולה בין פקולטות באקדמיה ……………………………………………..39
2.4.1. שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינארי …………………………………………….40
2.4.2. דרכי התמודדות עם קשיים ………………………………………………………41
2.4.3. שימושים טכנולוגיים ………………………………………………………………42
2.5. הערכת סמינרים ………………………………………………………………………….43
2.5.1. האלמנטים הכלולים בהערכה ………………………………………………….44
2.5.2. שיטות הערכה מתקדמות ………………………………………………………..45
2.6. תובנות והשלכה לפרויקט הגמר ………………………………………………………..46
3. מתודולוגיה ……………………………………………………………………………….48-58
3.1. הסמינרים …………………………………………………………………………………..48
3.1.1. סמינר ראשון – צמיחה בחדשנות ……………………………………………….48
3.1.2. סמינר שני – ניהול חדשנות ……………………………………………………….53
3.2. ראיונות ……………………………………………………………………………………..58
4. ממצאים …………………………………………………………………………………59-79
4.1. ממצאים מהסמינרים ……………………………………………………………………59
4.1.1. סמינר לצמיחה בחדשנות ……………………………………………………….59
4.1.2. סמינר לניהול חדשנות …………………………………………………………..62
4.2. ממצאים מראיונות חברי הסגל ……………………………………………………….70
4.3. מסקנות מהממצאים …………………………………………………………………..72
4.3.1. מסקנות מהסמינרים ……………………………………………………………72
4.3.2. מסקנות מראיונות חבר הסגל …………………………………………………79
5. דיון ………………………………………………………………………………………80-87
5.1. דיון בממצאי סקר הספרות …………………………………………………………..80
5.2. ניתוח הממצאים והשוואה לספרות ………………………………………………..82
5.3. הערך המוסף …………………………………………………………………………….87
6. סיכום …………………………………………………………………………………..88-90
6.1. כללי ……………………………………………………………………………………….88
6.2. המלצות להמשך ………………………………………………………………………..90
7. רשימת מקורות ………………………………………………………………………91-93
7.1. מקורות באנגלית ……………………………………………………………………….91
7.2. מקורות בעברית ………………………………………………………………………..92
7.3. אתרי אינטרנט ………………………………………………………………………….92
8. נספחים ………………………………………………………………………………..94
8.1. פלטי SPSS ……………………………………………………………………………..95
8.2. שאלונים ………………………………………………………………………………..138
8.3. תכני הסמינרים………………………………………………………………………..156

רשימת טבלאות ותרשימים

1. מדדי הצלחה לפרויקט – סמינר ראשון …………………………………………..12
2. מדדי הצלחה לפרויקט – סמינר שני ………………………………………………12
3. השותפים בפרויקט Tempus IDEA ……………………………………………….16
4. מבנה ארגוני פרויקט IDEA ………………………………………………………….16
5. מבנה ארגוני – מכללת שנקר …………………………………………………………18
6. מבנה ארגוני- HIT ……………………………………………………………………..20
7. ניתוח SWOT למצב הקיים ………………………………………………………..22
8. תוכנית עבודה ………………………………………………………………………….29
9. מיקוד וזרימת הפרויקט ……………………………………………………………..32
10. מדגם דירוג רמת החיים בקרב 27 מדינות אירופה ……………………………..36
11. התפלגות המשתתפים בסמינר הראשון …………………………………………..53
12. התפלגות המשתתפים בסמינר השני ………………………………………………56
12.1 יום ראשון ……………………………………………………………………56
12.2 יום שני ……………………………………………………………………….57
12.3 יום שלישי ……………………………………………………………………57

תקציר המנהלים

תקציר המנהלים נועד לתת סקירה מהירה ותמציתית על כלל הפרויקט ומטרתו היא לסקור את כלל הנושאים אשר מתוארים בספר ובוצעו במהלך הפרויקט.

תקציר המנהלים כולל את הנושאים הבאים:
• תיאור הארגון.
• רקע והצורך בפרויקט.
• ניתוח מצב קיים.
• מטרות הפרויקט ותוכנית העבודה.
• סקירת הספרות.
• מתודולוגיה.
• תיאור הכלים להערכת סמינרים.
• מדדי הצלחת הפרויקט.
• ממצאים ומסקנות הפרויקט.

1. הארגון
הפרויקט שלנו הינו חלק מפרויקט כולל של הנציבות האירופית. הנציבות האירופית היא הרשות המבצעת של האיחוד האירופי והיוזמת של מרבית חוקיו, וכן היא היזם של פרויקט Tempus – IDEA. פרויקט IDEA הינו פרויקט המכוון לשיתוף פעולה בין המשולש: עיצוב, ניהול והנדסה, כשבסופו יוקמו שני מרכזי חדשנות לצורך הקניית כלים משלימי אופקים לסטודנטים, האחד ב- HIT והשני בשנקר. הפרויקט מורכב מ-9 חבילות עבודה המחולקות בין המשתתפים השונים בפרויקט. במסגרת פרויקט IDEA מתקיימים סמינרים הבוחנים שיתוף פעולה בין שלוש הפקולטות, מפותחים כלים שונים ליצירת שיתוף הפעולה, ומתקיימת בדיקת היתכנות היכולת של מכון HIT להקמת מרכז חדשנות בתחומו. כחלק מהמשתתפים, המכון הטכנולוגי חולון קיבל את האחריות לבצע את חבילת עבודה מס’ 6- Quality Assurance. במסגרת חבילת עבודה זו, על המכון להעריך את הסמינרים שונים, ומכאן נגזר הפרויקט שלנו: הערכת סמינרים לשיתוף פעולה בין הפקולטות עיצוב, הנדסה וניהול.

2. הצורך בפרויקט
הבעיה שלשמה הוקם פרויקט IDEA היא חוסר שיתוף הפעולה בין שלוש הפולטות כאשר ההנחה היא שבקיום שילוב בין הפקולטות תוך שיתוף פעולה – הפקולטות ימנפו עצמן ביחד ולחוד ויוכלו להציע לשוק מוצרים טובים ומוצלחים יותר.
הפרויקט שלנו הוקם במסגרת פרויקט IDEA משום שיש צורך בהערכה מוקדמת של היתכנות המכון ושנקר להקמת מרכזי חדשנות. משום שעלות הקמת המרכזים ותפעולם השוטף עומדת על סכום לא מבוטל של 976,512.86 €, קיים הצורך לבצע הקטנת סיכונים נכון ומקיף. על מנת שפרויקט הקמת המרכזים לא יכשל ו/או במידה ויזוהה כלא תואם את התרבות הארגונית, יש להכין את התשתית מראש ולחסוך בעלויות הכישלון במידה ויקרו או לחסוך בהקמת המרכז במידה ולא יהיה תואם לתרבות הארגונית.

3. הערך המוסף

הערך המוסף של IDEA תואם להנחה לפיה: במידה ויתקיים שיתוף פעולה בין שלוש הפקולטות המשלב נקודות ראייה שונות המובילות לראייה מערכתית, בעת הוצאת מוצר חדש לשוק יהיה למוצר ביקוש רב יותר ויזכה ליותר מכירות יותר בשוק. התרומה למכון ולשנקר תגדיל את הסטודנטים המתעניינים בתארים המשולבים ואת אחוז הנרשמים.
הערך המוסף של הפרויקט שלנו מתאפיין בזיהוי יתרונות וחסרונות, והתמודדות איתם. ברמת זיהוי החסרונות, הפרויקט מאפשר זיהוי סיכונים וניהולם באופן שוטף ונכון. בפרויקט בהיקף גדול כדוגמאת פרויקט IDEA קיום הסמינרים מהווה כלי לניהול סיכונים שכן הוא סופג את הכשלים ומזהה את הבעיות הקיימות בשטח. זיהוי בעיות אלו מבעוד מועד מאפשר יכולת התמודדות לפני יישום מלא של הפרויקט בארגון – הקמת מרכזי החדשנות – הכנת תוכניות מגירה, התאמת הפתרונות לבעיות, ועוד. ברמת זיהוי היתרונות, קיום הסמינרים מאפשר זיהוי יתרונות שלא נלקחו בחשבון ובודק שילובם במסגרת התוכנית לצורך השבחת הפרויקט.

4. מטרות הפרויקט
מטרתו העיקרית של IDEA היא פיתוח והעמקת שיתוף פעולה בין מחלקות העיצוב, ההנדסה והניהול באקדמיה. ההנחה היא שביצירת שיתוף הפעולה יוכלו הסטודנטים מהפקולטות השונות לשפר את המוצרים שלהם ולקדמם בשוק.
מטרת פרויקט הגמר היא בחינה והערכה של הסמינרים המתקיימים במסגרת הפרויקט, כחלק מתוכנית הקטנת הסיכונים של פרויקט העל, ובחינת דעת המרואיינים השונים. בחינה זו של הסמינרים תאפשר קבלת פרספקטיבה להיתכנותם של המכון ושנקר בהקמת מרכזי החדשנות והתאמתם לתרבות הארגונית במידה ותימצא התאמה, וזאת על מנת לחסוך בעלויות כישלון במידה והסיכונים יתממשו.
5. שיטת עבודה
לצורך מימוש מטרות הפרויקט, הוגדרה תכנית עבודה המהווה כלי לניהול שיטת עבודה בפרויקט הגמר בפרט ובפרויקט IDEA ככלל. סדר ביצוע השלבים הוא הדרגתי לפי הביצוע בפועל, אך עקב מבנה הפרויקט והתלות בגורמים מקצועיים רבים, הפעילויות שזורות על פני כמה שלבים תחת אילוצי הלו”ז והתכולה שהוגדרו ע”י מובילי פרויקט טמפוס בארץ, והפקולטה לנהל”ט במכון הטכנולוגי.
תוכנית העבודה חולקה ל- 10 שלבים מרכזיים:
• שלב 0 – התנעת הפרויקט – לו”ז סופי 11.11.12.
• שלב 1 – ניתוח מצב קיים ואיסוף נתונים– לו”ז סופי 2.12.12.
• שלב 2 – פיתוח כלי לראיונות חברי סגל – לו”ז סופי 1.11.12.
• שלב 3 – סקירת ספרות – לו”ז סופי 20.1.13.
• שלב 4 – פיתוח ותיקוף כלי הערכה סמינר – לו”ז סופי 27.3.13.
• שלב 5 – קיום סמינר 1: “צמיחה בחדשנות”, והרצת השאלונים – 29.4.13.
• שלב 6 – ניתוח ממצאי סמינר 1 והסקת מסקנות – לו”ז סופי 19.5.13
• שלב 7 – עריכת ראיונות, ניתוח ממצאים והסקת מסקנות – לו”ז סופי 3.7.13
• שלב 8 – הערכת סמינר 2: “ניהול חדשנות”, וניתוח ממצאים – לו”ז סופי 30.6.13.
• שלב 9 – דיון בממצאים, מסקנות סופיות והמלצות להמשך – לו”ז סופי 13.7.13.

6. תיאור סקירת הספרות
הנושאים ו/או התחומים הנגזרים ממטרות הפרויקט וסוקרו במהלכו הינם:
• ניהול פרויקטים
• שיווק טכנולוגיה
• ניהול סיכונים
• תקשורת טכנית
• מהימנות ותוקף כלי הערכה
• סטטיסטיקה (שיטות עבודה וכלי תוכנה)
• שיפור וייעול תהליכים

המסרים העיקריים שמצאנו במחקרים של סקר הספרות הובילו אותנו למסקנות ברורות לפיהן :

• ‏‏גורמי הצלחה החשובים ביותר של שיתוף פעולה בין תעשיה לאקדמיה הם: תמיכה של הנהלת הארגון, פעילות בעלי עניין שתפקידים יהיה לעסוק בחיזוק שיתוף הפעולה, וגישת למחקרים ויכולות חברתיות.
• תפקיד האקדמיה הוא ליזום שיתוף הפעולה ובכך “למכור” עצמה בפני ארגונים בתעשייה (2012‏,Wohlin ‏). דהיינו, שיתוף פעולה שכזה אינו מתהווה מעצמו ויש לבנות תוכנית סדורה לשיתוף פעולה.
• סביבה של שיתוף פעולה המשלבת: סיעור מוחות, שיחות פורום וסדנאות מציעה מגוון רחב ועשיר של מידע עליו ניתן לבסס את ההערכה של התהליך.
• זרימת מידע ומתודולוגיות בתחומים שונים מצד התעשייה לאקדמיה תתאפשר ע”י קיום סמינרים, סדנאות וקורסים לשיתוף של כלים ושיטות חדשניות (2011 ‏, Szentinnai & Radacs ‏).

7. תיאור כלי הערכה
פרק זה מתאר את תהליך בחירת כלי ההערכה ובנייתם לצורך הערכת סמינרים ועריכת ראיונות עם הסגל האקדמי ואנשי התעשייה.
הכלים מתחלקים ל-2 סוגים:
• שאלוני הערכה לסמינרים– שאלוני Pre ו-Post שנועדו לבחון את מידת הציפיות של המשתתפים והתממשותם מהסמינר. השאלונים כוללים שאלות פתוחות וסגורות, והועברו למספר מרצים מהפקולטה לניהול טכנולוגיה לצורך תיקופם. הערכתם ותקפותם נבדקה בכלי ה-SPSS. בהמשך, בוצעו שינויים בהתאם להערות המרצים, עד להגעה לרמת קורלציה גבוהה ויצירת מכנה משותף.
• ראיונות מובנים למחצה –הראיונות נועדו לבדוק את השקפותיהם של בעלי תפקידים שונים בפרויקט טמפוס לגבי אופי התוכנית והיתכנותה במכון ובשוק העבודה.
בעת ניתוח ממצאי הראיונות ביצענו טריאנגולציה כך שהממצאים המוצגים מתוך הראיונות הם כאלה שנמצאו אצל לפחות שלושה מרואיינים ולפיכך הינם ממצאים ראויים לאמון.

8. ניתוחים להשקפות – סמינרים וראיונות
8.1. בוצע ניתוח לשני סמינרים:
• סמינר ראשון – “סמינר לצמיחה בחדשנות” – בסמינר זה הורצו שני השאלונים שבנינו: שאלוני ה- Pre הבודקים את ציפיות המשתתפים, חולקו בתחילת הסמינר, ושאלוני ה- Post הבודקים את מידת התממשות הציפיות, חולקו בסופו. שניהם חולקו בעותק קשיח. ניתוח ממצאי השאלונים נעשה באמצעות תוכנת SPSS וניתוח המידע ישמש להסקת מסקנות לגבי היתכנות תוכנית אינטרדיסציפלינרית במכון ובשנקר.
• סמינר שני – “סמינר לניהול חדשנות” – לסמינר זה נבנו שני שאלונים על ידי המארגנים: שאלון לבחינת דעת אנשי האקדמיה, ושאלון לבחינת דעת אנשי התעשייה. שאלונים אלו נועדו לבחון את מידת שביעות רצון המשתתפים מהסמינר, וניתוחם נעשה על ידנו. בניתוח הסמינר השני ערכנו בדיקה של השתנות השקפות המשתתפים על פני פרמטרים שונים לאורך הזמן, וזאת בכדי להקטין סיכונים נוספים ובדיקת מימוש לקחים מהסמינר הקודם.

8.2. בוצע ניתוח לראיונות:
במקביל, ולאורך כל שלבי הפרויקט נערכו ראיונות עם הסגל האקדמי במכון הטכנולוגי בחולון בפקולטות לניהול, הנדסה, מדעים ועיצוב. הראיונות נועדו לבדוק את השקפת דעתם של חברי הסגל לגבי היתכנות תוכנית אינטרדיסציפלינארית במכון ובשנקר. הראיונות התבצעו באופן פרונטאלי ותשובות הנשאלים נאספו בתום הראיון. התשובות גובשו וסוכמו לצורך עדכון השאלונים לסמינרים הבאים, וכן היוו בסיס לאישוש השערת המחקר.

9. קהל היעד
קהל היעד מתחלק לשניים:
• קהל היעד בסמינרים – אנשי תעשייה ואנשי אקדמיה. באנשי האקדמיה נכללים סגל אקדמי שחלקו שימש כקהל יעד בראיונות, וסטודנטים ממוסדות שונים. באנשי התעשייה נכללים נציגים מחברות בישראל ובאירופה – בכירים בחברות פרטיות ובעלי עסקים קטנים – בינוניים, וכן נציגם מהתאחדות התעשיינים בישראל.

• קהל היעד בראיונות – סגל האקדמי מ- HIT ואנשי תעשייה אשר לקחו חלק בראיונות הפרונטאליים. הסגל האקדמי כלל מרצים מפקולטות שונות: הנדסה, ניהול, מדעים, עיצוב, וזאת בכדי לכסות את מיטב הפרקטיקה והדעות מהעולמות השונים. המטרה: צבירת שיותר תחומי עניין מירביים לצורך פרספקטיבה רחבה.

האוכלוסיה הנדגמת בסמינרים משתנה בהתאם לכמות המשתתפים ומשתפי הפעולה בו. לדוגמא: בסמינר הראשון נכחו 35 משתתפים, אך רק 22 מהם בחרו לענות על השאלונים מסיבות אישיות שלהם, ובסמינר השני נכחו כ- 25 משתתפים, מתוכם רק 12 בחרו לענות על השאלונים מסיבות אישיות שלהם.

10. מדדי הצלחה לפרויקט
מדדי ההצלחה מהפרויקט נגזרו מהיעדים שהוצבו לסמינרים והוגדרו בהתאמה. לכל סמינר נקבעו מדדים רלוונטיים:
10.1. מדדים לסמינר הראשון
יעד מדד ההצלחה אחוז משתתפים מינ’ להצלחה
תרגול והקנייה של כלים לחשיבה יצירתית ושילוב חדשנות ועיצוב בתהליכים עסקיים חשיפה לכלים ותכנים חדשים המסגרת הסמינר 50%
שילוב חדשנות ועיצוב בתהליכים עסקיים חשיפה לתכנים חדשים במסגרת הסמינר והרחבת הידע הקיים 50%
הצגת סקירה עולמית על מגמות בחדשנות ועיצוב, מנהיגות וניהול עיצוב חשיפה לתחום חדשנות בעיצוב, מנהיגות וניהול העיצוב 30%
זיהוי והגדרת אתגרים בתעשייה הישראלית, וקיום דיון והצגת מסקנות חשיפה לאתגרים בתעשייה הישראלית שלא הכירו לפני הסמינר 70%
הענקת כלים ללימוד דרכי פעולה ליישום חדשנות בארגון תוך דיון מעמיק ובניית מפת דרכים להתמודדות עם האתגרים חשיפה לדרכי פעולה חדשים ליישום חדשנות בארגון 20%
קיום דיון בנושא שיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה אשר יסכם את סדנא דיון פורה בנושא שיתוף הפעולה בסוף הסדנא 35%
טבלה 1- מדדי הצלחה לפרויקט – סמינר ראשון
10.2. מדדים לסמינר השני
יעד מדד ההצלחה אחוז משתתפים מינ’ להצלחה
יצירת ידע בחדשנות וחשיבה עיצובית שיפור הידע בנושא חדשנות העיצוב עבור האקדמיה 50%
יצירת ידע בחדשנות וחשיבות העיצוב שיפור הידע בנושא חדשנות העיצוב עבור התעשייה 30%
מתן מוטיבציה לחדשנות ולשיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה שינוי תפיסתי בנושא חדשנות העיצוב, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה 50%
טבלה 2 – מדדי הצלחה לפרויקט – סמינר שני

11. הממצאים וניתוחם
הנתונים נאספו ונותחו באמצעות כלי המחקר, ונתקבלו ממצאים. נערכה השוואה של הממצאים עם ההשערות שהועלו בתחילת הדרך ומטרות המשנה של הפרויקט, יחד עם השוואה ואישוש של מחקרים דומים שהועלו בסקר הספרות.
בסמינר הראשון רוב המשתתפים טענו כי תחומי העניין החדשים אליהם נחשפו הוסיף לידע שלהם. הערך שהתקבל היה גבוה מהמצופה. בפרמטר זה ניכר שיפור כבר בסמינר הראשון, כאשר שביעות הרצון הכללית עלתה מעל ערך הקבלה שהוצב כיעד. מהממצאים, נמצא כי מדד אשר בחן את אחוז החשיפה של המשתתפים לכלים חדשים במסגרת הסמינר, לא מומש עקב ריבוי התיאוריות וחוסר בפרקטיקה. בסוף הסמינר משתתפים שונים הצהירו שיש לצמצם את קיום התיאוריות ומתן דגש על הפרקטיקה. בנוסף, התקיים ניתוח מעמיק שהשווה בין סוגי האוכלוסיות במדגם להבנת צרכי המשתתפים, עריכת תכנים עתידיים, בחינת מגמות ועוד. נמצא שמשתתפים שונים נחשפו למגמות חדשות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב יותר משציפו. הדבר הוביל להבנה שהשוק “צמא” לתוצרים חדשים ומשולבי חשיבה, ושחדשנות בתחומי ניהול העיצוב תושג רק ע”י שילוב תחומי מחקר.
בסמינר השני דווח על אחוז שביעות רצון גבוהה מהסמינר. ציפיות המשתתפים אכן התממשו וזאת בניגוד לציפיותיהם שחלקן לא התממש בסמינר הראשון. בבחינת יכולת האינטגראציה והבהירות בין המשתתפים ניכרה שביעות רצון חיובית וגבוהה משיפור הידע הכללי, המיומנויות והכישורים. כלל המשתתפים דיווחו שהכלים והמיומנויות אליהם נחשפו ישמשו אותם בעתיד. מבחינת שביעות הרצון לגבי שינוי דעת המשתתפים בנוגע לשיתוף פעולה בתעשייה האקדמית ניכר ממוצע חיובי. מבחינת תכנים לסמינרים הבאים, נמצא שאנשי התעשייה שוללים קיום של נאומים תיאורטיים בטענה שאינם מספקים ערך מוסף, ובמקום ניתן להכיר את השוק ולזהות את הבעיות ודרך פתרונן. במקביל, ממוצע שביעות הרצון לגבי פעולות מעשיות היה חיובי ואף בערך שעולה על ממוצע הערכים החיוביים.
מניתוח ראיונות חברי הסגל, חלקם נכחו במפגשים של שיתופי פעולה בין פקולטות וחלקם לא. הקושי המרכזי שזוהה הוא החוסר בשפה משותפת, בעוד שהיתרון המהותי הוא מתן דגשים מכל מיני עולמות ולא משהו ממוקד. הדרך הטובה ביותר להתגבר על החסרונות היא לעודד תחרויות ואתגרים מתחומים שונים שיובילו לשיתוף הפעולה. עידוד שיתוף הפעולה יעשה על ידי יצירת פלטפורמות סביב נושא משותף, הגדלת תקציב, בניית תוכנית לימודים הכוללת קורסים משלימים. בבחינת נושאים שרצוי להעביר בסדנאות לשיתוף פעולה, הועלו הנושאים הבאים: ניהול דיון, לא להיות שיפוטיים כשמנהלים דיון, להיות קשובים לאחר, לייצר תשתית ארגונית. לדעתם, הפרויקט בכלל והסמינרים בפרט, יכולים לתרום בעתיד על ידי מתן חיות למערכת. לסיכום דעתם, הסמינרים והפרויקט יכולים לתרום לארגון אם יבינו איך מנהלים פרויקט.

12. מסקנות

לאחר ניתוח הממצאים גובשו מסקנות והמלצות להמשך. מסקנות והמלצות אלו מהווים בסיס להמשכיות התוכנית ובחינתה. חלק מהמסקנות מחייבות הכנת תוכנית מגירה כחלק מניהול הסיכונים, וחלקם מהווים בסיס להמשכיות פורה משום זיהוי היתרונות ונקודות אפשריות לשיפור. אחד הממצאים מאשש את ההשערות שהועלו בסקר הספרות, לפיהם קיים פוטנציאל שאינו ממומש, וגישור הפערים יביא להעלאת המוטיבציה ועימו ליישום של שיטות עבודה חדשות ומוצרים מוצלחים.
מחד, חלק מהממצאים שהתקבלו לא תאמו להלך הרוח המרכזית של הסמינרים וזוהתה ירידה בציפיות לאחר קיומם, ומאידך, חלקם עלה על הציפיות. השערנו היא שהמשתתפים נתקלו בחסמים אשר הופכים את היישום של התוכנית למורכב. צמצום פערים, תכנון והטמעה כבר בשלבים הראשוניים יסייעו להתגבר על קשיים אלו.
מהשוואה של תמצית ניתוח הממצאים אל מול מוטיבציית הפרויקט, נראה שמטרת הפרויקט עולה בקנה אחד עם השערתנו, עם תוצאות הסקרים ועם סקר הספרות, ואכן קיים צורך בקיום סדנאות וקורסים לשיתוף של כלים ושיטות חדשניות המובילות ליצירתיות בתחום דנן. לקחנו מפרויקט הינו שיש לשים דגש על שילוב שלושת הפקולטות ולא התמקדות בתחום יחיד.

13. המלצות להמשך
מהממצאים, ניכר כי יש צורך בהמשך חקירה והעמקת הפעילויות לגישור שיתוף הפעולה בין הפקולטות השונות וזאת בשילוב זמן הסתגלות ובקרה מתמדת. זהו תהליך דרכו ניתן להגביר את שיתופי הפעולה ולחזק את העובדה המסתמנת שקיום הסמינרים מהווה תנאי מהותי בהצלחת פרויקטים משולבי אספקטים כדוגמת פרויקט זה.
בנוסף, קיים צורך לתחזק את התוכנית לניהול סיכונים עבור בדיקת ההיתכנות של הקמת המרכז לחדשנות, וזאת ע”י בחינה מתמדת של החסמים וזיהוי מגמות בעייתיות אשר האינדיקציה אליהן ניתנת בזכות קיום הסמינרים.
בבחינת תכולת הסמינרים, יש להמשיך ולממש בסמינרים הבאים את המסקנות מהסמינרים שנותחו, וזאת בכדי להעלות את רמת שביעות הרצון של המשתתפים מהסמינרים, מהכלים שפותחו, מהמתודולוגיות, מהתהליכים, כך שלאחר פיתוח אלו, יישומם בשוק יהיה בהסתברות גבוהה יותר.

1. מבוא
הפרויקט בו אני עוסקים הינו חלק מפרויקט בינלאומי של האיחוד האירופי Tempus – IDEA, ולכן נסביר תחילה את מהות הפרויקט הגדול ממנו נגזר הפרויקט שלנו.

1.1. הארגון
תכנית טמפוס הוקמה על ידי הנציבות האירופית בשנת 1990. הנציבות האירופית היא הרשות המבצעת של האיחוד האירופי והיוזמת של מרבית חוקיו [1]. האיחוד הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, המשלבת סממנים של מדינת על אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחידה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים. מקורו של האיחוד האירופי בארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לשקם את אירופה ההרוסה וזרועת הקרבות ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת [2]. כמו כן אחראית הנציבות על קיום אמנות האיחוד וניהולו השוטף. הנציבות מתפקדת כממשלה ביצועית, כלומר, אינה עוסקת בקביעת מדיניות-העל של האיחוד האירופי אלא מיישמת את ההחלטות שמתווה המועצה האירופית (המורכבת ממנהיגי מדינות האיחוד). עם זאת, לחבריה יש סמכויות ביצועיות נרחבות. לפיכך, מצויה הנציבות במצב ביניים בין ממשלה ריבונית [1].
הנציבות מונה 27 חברים, אחד מכל מדינה החברה באיחוד האירופי, ובראשה עומד נשיא. משרה מרכזית אחרת בנציבות היא הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, שתפקידו העיקרי מקביל לזה של שר החוץ. יתר 25 חברי הנציבות נקראים “נציבים”, וכל אחד מהם מחזיק בתיק ממשלתי, בדומה לשרים. [1]
עד כה, הושלמו שלושה סבבים במסגרת התכנית, כאשר כל סבב נמשך 6 שנים. השלב העדכני (הנקרא TEMPUS IV), החל בשנת 2007 ומתוכנן להימשך עד 2013.
ישנם שני סוגי פרויקטים עיקריים הממומנים באמצעות תכנית טמפוס:
1. פרויקטים משותפים (Joint Projects)- מבוססים על שותפויות מרובות צדדים בין מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים נוספים מהאיחוד האירופי ומהמדינות השותפות. פרויקטים מסוג זה מקדמים מודרניזציה ועדכון של תכנית לימוד ושיטות הוראה ברמה מוסדית. כמו כן ניתן לעסוק במסגרת ‘פרויקטים משותפים’ בקידום נושא הבטחת איכות ומשילות במוסדות להשכלה גבוהה.
2. צעדים מבניים (Structural Measures)- פרויקטים המקדמים עריכת רפורמה מבנית במערכת ההשכלה הגבוהה במדינות שותפות (Partner Countries). פרויקטים מסוג זה יכולים לעסוק בנושאים הקשורים לרפורמות במבנה ובמערכת המשילות במוסדות להשכלה גבוהה (הבטחת איכות, חוקים לאומיים, אקרדיטציה וכו’) או בשיפור יחסי הגומלין בין השכלה גבוהה וחברה. פרויקט IDEA מורכב מ- 12 ארגונים שונים הלוקחים חלק בעבודה השוטפת. כל ארגון מקבל תחת חסותו חבילת עבודה אחת אותה הוא מנהל, וקיים רכז אחד שאחראי על אספקת כלל חבילות העבודה והאינטגרציה ביניהם אם קיימת. נציג את היררכיית פרויקט אידאה אך נתמקד בשני הארגונים המעורבים בפרויקט ורלוונטיים לפרויקט גמר זה.
1.1.1. השותפים בפרויקט והמבנה הארגוני
1.1.1.1. השותפים בפרויקט

טבלה 3 – שותפי פרויקט Tempus- IDEA

1.1.1.2. המבנה הארגוני

תרשים 1 – מבנה ארגוני של פרויקט IDEA

1.1.2. שנקר – בי”ס גבוה להנדסה ולעיצוב
1.1.2.1. רקע
שנקר הוא מוסד אקדמי מוביל בישראל, המכשיר חוקרים ויוצרים בתחומי העיצוב, האמנות וההנדסה. ייחודו של שנקר בהיותו רב-תחומי, באופן שמאפשר למוריו ותלמידיו לפתח שילובים חדשניים בין טכנולוגיות פורצות דרך ותפיסות עיצוביות ואמנותיות עכשוויות.
שנקר הוא מוסד ציבורי להשכלה גבוהה, המפוקח על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומתוקצב על ידה. הוא נוסד בשנת 1970, במטרה לשרת את התעשייה הישראלית באמצעות הכשרת כוח אדם אקדמי ומתן שירותים לתעשיות מתקדמות, בפיתוח ובמחקר. יחודו של שנקר בקשר ההדוק שבין שתי הפקולטות שבו: הפקולטה להנדסה והפקולטה לעיצוב. לכל אחת מן הפקולטות צביון משלה, אולם מתקיים ביניהן שיתוף פעולה בפרויקטים שונים, שמאפשר לסטודנטים להיחשף לדיסציפלינות ולתחומי ידע שונים.
בפקולטה להנדסה קיימות חמש מחלקות, שמעניקות תואר בוגר במדעים (B.S.c): המחלקה להנדסה כימית, המחלקה להנדסת אלקטרוניקה, המחלקה להנדסת תוכנה, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול והמחלקה להנדסת פלסטיקה.
בפקולטה לעיצוב שש מחלקות, המעניקות תואר בוגר בעיצוב (B.Des.) :המחלקה לתקשורת חזותית, המחלקה לעיצוב טקסטיל, המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, המחלקה לעיצוב תכשיטים, המחלקה לעיצוב תעשייתי והמחלקה לעיצוב אופנה, הנחשבת לאחת הטובות בעולם.

1.1.2.2. תיאור גרפי של המבנה הארגוני – שנקר

תרשים 2 – מבנה ארגוני מכללת שנקר

1.1.3. H.I.T – המכון הטכנולוגי חולון
1.1.3.1. רקע
המכון הטכנולוגי חולון (H.I.T) אמון על חבילת העבודה השישית בפרויקט – ניהול איכות ופיתוח כלים להערכת הפרויקט. המטרה היא לוודא שהרמה הגבוהה של פרויקט מסוג IDEA נשארת בהינה ואף שואפת ליותר. המכון הטכנולוגי חולון יבחן את הפרויקט בגישה מבנית ומתודולוגית, ובכך יביא להגברת אבטחת האיכות הפנימית. הדבר ייעשה בעיקר על ידי הערכת סדנאות דו שנתיות שיתקיימו במסגרת הפרויקט, שעל בסיסן יתבצעו שינויים על חבילות העבודה בפרט, ועל הפרויקט ככלל. בנוסף, כל השינויים והעדכונים שיבוצעו ידווחו ויתועדו בהתאם לנדרש.
הפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון היא אחת מהמובילות בישראל, וניתן ללמוד בה במסגרת שלוש מגמות – עיצוב תקשורת חזותית, עיצוב פנים ועיצוב תעשייתי. לבוגרי הפקולטה מוענק תואר בוגר בעיצוב – B.Design וזהו יתרון גדול על פני מוסדות לימוד אחרים בתחום זה שלא מעניקים תארים ראשונים .
הלימודים שמציע המכון הטכנולוגי חולון בתחום העיצוב ידועים כלימודים ברמה גבוהה, מקצועית, איכותית ומובילה.
כמו כן, הפקולטה להנדסה, במסגרתה ניתן ללמוד לתואר ראשון ושני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת חשמל ואנרגיה והנדסת תקשורת, נחשבת לאחת מהפקולטות המובילות בתחום זה בקרב המכללות. תוכניות הלימודים משלבות בין ידע תיאורטי לידע מעשי ולשם כך מפעילה הפקולטה מעבדות טכנולוגיות ומשתפת את הסטודנטים במחקר של אנשי הסגל. השילוב הזה מאפשר לבוגרים של הפקולטה להשתלב בצורה טובה בשוק העבודה לאחר סיום הלימודים.
הפקולטה לניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי חולון ידועה בזיקתה החזקה לתעשיות ההייטק בארץ ובפעילות המחקרית הענפה של סגל ההוראה, אשר תורמות רבות להכשרה המעשית של הסטודנטים.
למרות הדירוג הגבוה של כל פקולטה בפני עצמה, לא קיים שיתוף פעולה בין הפקולטות.
הדבר מונע משתיהן פריצת דרך בעולם העסקי, למרות שהבוגרים משתלבים בהצלחה בתעשייה.
ההנחה המרכזית היא שקיום שיתוף פעולה בין הפקולטות השונות ישלב יכולות חשיבה אנליטיות וסינתטיות גם יחד, ויניב תוצאות טובות יותר מהתוצאות הנוכחיות.

1.1.3.2. תיאור גרפי של המבנה הארגוני – HIT

תרשים 3 – מבנה ארגוני HIT

1.2. תיאור המצב הקיים
מניתוח של סביבת הפרויקט לפי מודל SWOT, זיהינו סוגיות שונות בהקשר למחקר בו אנו עוסקים: שיתופי פעולה בין הפקולטות הנדסה, עיצוב וניהול.
SWOT הינה שיטה בניהול אסטרטגי לבחינת יכולת הארגון לייצר יתרון תחרותי בסביבה שבה הוא פועל (שוק/תעשייה). השיטה מנתחת את הסביבה הפנימית והחיצונית של הארגון, ועל בסיס הניתוחים מעריכה את סיכוייו של הארגון להצליח.

בסביבה בה הפרויקט עוסק, קיימת תחרות גלובאלית בשוק העסקי והפוטנציאל המנוצל בצורה ניכרת יותר במדינות מחוץ לאירופה (כמו ארה”ב או יפן), הוא שהביא את הצורך ואת ההבנה בשינוי שיש לבצע, והתמורות שעתידות להתקבל.
בכדי להטמיע שינוי משמעותי שכזה, עם השלכות מרחיקות לכת וארוכות טווח בתעשייה ובמוסדות אקדמיים, יש ליישם תוכנית לבדיקת היתכנות הכוללת בחינה של המצב הקיים בסביבה העסקית.
ברמת המיקרו לנאמר דלעיל וכתפקידנו בפרויקט הגמר, נתרכז בניתוח ה-SWOT בסוגיית קיום הסמינרים. הם שיכתיבו את המגמות ההתחלתיות להתקדמות הפרויקט, ויובילו את התהליכים הראשוניים להפשרה האינטרדיסציפלינארית בין הסטודנטים, הסגל ואנשי התעשייה.
המודל נחלק לשתי רמות ניתוח:
1. רמה חיצונית, המתבטאת על ידי ניתוח ההזדמנויות (Opportunities) והאיומים (Treats) החיצוניים של הארגון. אלה כוללים: כוחות סביבת המאקרו, ופעילים בסביבת המיקרו.
הפרויקט מתבסס על הרעיון של מיצוי פוטנציאל שאינו התבצע עד כה, או יכול שהתבצע בצורה שאיננה ניכרת ולא תרמה לצדדים, וזאת ע”י פעילויות שונות לגישור הפערים בין הפקולטות וחיזוק שיתוף הפעולה בניהן.
האיומים היכולים להתוות במהלך הפרויקט כוללים את החסמים האפשריים אשר יחלקם יזוהו לפני, והדרכים להתמודדות עימן תשולבנה בתוכניות הסמינרים.

2. רמה פנימית, המתבטאת על ידי ניתוח נקודות החוזקות (Strengths) והחולשות (Weaknesses) הפנימיות של הארגון. אלה כוללים: משאבים ייחודים של הארגון, ידע יחודי ויכולות מיוחדות. לעומת גורמים המביאים לנחיתות של הארגון ביחס לסביבה החיצונית ומונעים ממנו ליצור יתרון תחרותי.
החוזקות נשענות בעיקר על המשאב האנושי בפרויקט והגיוון שקיים בו. זהו הדבר שמהווה את הפוטנציאל העצום בטמון בפרויקט, שילוב יכולת חשיבה מולטי דיסציפלינארית ויישומה בתחומי התעשייה.
חולשות יכולות לפגוע בפרויקט ככלל ובקיום הסמינרים בפרט. העובדה שהפרויקט רותם משתתפים ובעלי עניין בעלי רמת מעורבות שונה, יכולה להוות בעיה בנקודות אינטגרציה חשובות. בנוסף, פערי התרבות והשפה מהווים מכשול שיש להתגבר עליו במספר דרכים לאורך הפרויקט.

טבלה לניתוח SWOT:
הפרמטר
המשמעות היישום באקדמיה
Strengths (internal) הגורמים המייחדים את הארגון, אשר נותנים לו יתרון תחרותי על מתחריו. חוזקות כוללות משאבים ייחודיים של הארגון (כוח אדם, ציוד, טכנולוגיה , ניסיון, ידע, מידע ועוד) ויכולות של הארגון, המהוות יתרון מול המתחרים בשוק בו פועל.  הייחוד של שלוש הפקולטות באקדמיה מתבטא בסטודנטים עם יכולות חשיבה שונות. שילוב בין יכולות חשיבה משולבות ברמת אנליזה וסינתזה יניב יתרון תחרותי למוסד הקולט אליו סטודנטים שלמדו לשלב חשיבה שונה בתחום התמקצעותם.
 באמצעות כלים אלו הסטודנט יוכל ליישם את הידע שרכש במשך לימודיו בצורה טובה יותר, חכמה יותר וצמודה לחדשנות המתקדמת בשוק העסקי.
 לסטודנט בעל יכולת חשיבה משולבת יהיה יתרון יחסי בשוק מול סטודנטים מכווני חשיבה. הכלים שהסטודנט ירכוש במהלך שיתוף הפעולה בין הפקולטות יבליטו אותו על פני סטודנטים אחרים.
Weaknesses (internal) נקודות חולשה המביאות לנחיתות הארגון ביחס לסביבה החיצונית ומונעים ממנו ליצור יתרון תחרותי. חולשה היא כל מוגבלות,חוסר-יעילות של משאב או יכולות החברה המשפיעים על ביצועי ויעילות החברה. את החולשות יש להעריך לא רק מנקודת המבט של החברה עצמה, אלא גם ביחס למתחרים.  אקדמיה שלא משלבת בין פקולטות שונות, מונעת קידום סטודנטים בתעשייה מול סטודנטים שמוסדם משלב בין הפקולטות, וזאת משום שהדבר תורם לפיתוח חשיבה באופקים שונים. ארגון עסקי יעדיף בוגר בעל ראייה מרחבית ענפה מול בוגר בעל ראייה מרחבית מוגבלת לתחום לימודיו.
 סטודנט שמוסדו לא שילב שיתוף פעולה בין הפקולטות יתקשה לקדם חדשנות בתחום עיסוקו עד לרמה של יצירה יתרון תחרותי, וזאת מעבר לרמה המנדטורית הנדרשת היום מכל חברה בשוק.
 הסטודנט יתקשה לפתח את המוצר /השירות הסופי על צדדיו השונים (תכן ועיצוב מול ניהול לו”ז, ניהול איכות מול מחירים ועלויות), ובכך יוביל לירידה ברווחיות החברה בו מועסק ולא יתרום לרמת החדשנות בה.
Opportunities (external) הזדמנויות העומדות בפני הארגון היכולות להשפיע באופן חיובי על הפרמטרים הקריטיים להצלחת הארגון. יש לבחון את התחומים בשוק, בהם ניתן לגדול. הזדמנויות יכולות לנבוע משינוי טכנולוגי, שינוי חוקים ממשלתיים הקשורים בשוק התחרות הרלוונטי, שינוי בסגנון חיים של הלקוחות, שינויים במצב הסוציו-אקונומי של הסביבה ואירועים מקומיים. ניתן לסווג הזד טכנולוגיה מנויות על פי מידת האטרקטיביות שלהן והסבירות להצלחתן.  הזדמנויות לשיתוף פעולה בין הפקולטות נמצאות באופן מתמיד בסביבת האקדמיה, לדוגמא: קורסים המשלבים סטודנטים מפקולטות שונות, פרויקטים עסקיים הדורשים פיתוח מוצר לשוק – עיצובו ושיווקו העסקי, שיווק הבוגרים מהפקולטות השונות בסביבה העסקית, פיתוח מוצר חדש תוך שילוב יכולות חשיבה אורכיות ואופקיות.
 סטודנט מתחום ההנדסה יראה בעיניו מוצר באופן מסוים (פונקציונאליות), סטודנט מתחום העיצוב יראה את אותו מוצר באופן אחר (עיצוב חזותי למוצר), וסטודנט מתחום הניהול יראה את המוצר באופן שונה מהשניים (התאמת המוצר לצרכי המשתמשים בשוק) כך ששילוב שלושת הרעיונות יביא למוצר משולב חשיבה ורחב היקפים.
 שוק המתאפיין בהתקדמות טכנולוגית מהירה יוצר מצבים רבים בהם ארגונים יכולים לתפוס נתח שוק נרחב וזאת בזכות יכולת בידול של תוצר מוצלח.
Threats (external)

מצבים ותנאים חיצוניים העלולים להרע את מצב הארגון ולהשפיע באופן שלילי על הפרמטרים הקריטיים להצלחתו. לעיתים איומים הם כאלה, שלא ניתן לשלוט בהם, כגון תקופות שפל כלכלי, השפעות פוליטיות, סביבתיות, שינוי דמוגרפי או התנהגות חברות מתחרות, אך צריך לשקול את כל האיומים ולוודא שהחברה מוכנה להתמודד מולם.  האיום המרכזי מולו הפקולטה צריכה לעמוד הוא חוסר הרצון של הסגל ו/או הסטודנטים מהפקולטות להשתלב עם סטודנטים מפקולטות אחרות. מצב זה יביא את הארגון למיצוי לקוי של היכולות הארגוניות של המוסד ועלול אף לפגוע בהצלחת הבוגרים.
 הדבר יכול להתגלות בשלב מאוחר (של בחינת התוצאות והשפעות הפעילויות שנעשו עד לנקודת זמן כלשהיא) וכך יגרם בזבוז של כספים אשר הושקעו בפרויקטים שהיוו ניסיון לשיתופי הפעולה.
 שיתוף הפעולה הוא אינו כלול באקדמיה הפורמאלית, ולכן סלידה של סטודנטים עשויה להיות מובנת מאחר ולא מעט טרודים בהישרדות והצלחה אקדמית.
המוסד האקדמי צריך להבליט את היתרונות של הגישה המשולבת כך שתשכנע את הסטודנטים האופציונאליים לחבור לפעילויות.
 ניתן למצוא גם התנגדויות מצד הסגל ו/או אנשי התעשייה אשר לא יתלו תקווה בפרויקט מכיוון שבתקופת לימודיהם הדבר לא התקיים והם עשויים לחסום עצמם מלהבין את הפוטנציאל הטמון בשיתוף הפעולה בין הפקולטות. הנ”ל הוא תשתית יסודית אשר מטרתה להפוך סטודנטים לרחבי אופקים ולשלבם בתעשייה, בתוך חשיבה ששילובם יניב תרומה יתרה לארגון ויסייע לו ליצור יתרון תחרותי בשוק. תהליך שכזה אינו יכול להתרחש בין רגע, אנשים רבים במיוחד אלו שמורגלים לראות תוצאות מהירות, עשויים לא להאמין בשיטה.
טבלה 4 – טבלה לניתוח המצב הקיים – SWOT

המוסדות האקדמיים נמצאים בזירה עסקית תחרותית, ושואפים לשלב את בוגריהם בתחום התעשייה כיוון שבוגריהם משמשים כנציגיהם לאחר גמר הלימודים. ככל שהכלים והשיטות שהסטודנט רכש במשך לימודיו והרגיש שסייעו לו להתקבל לעבודה בתחום, כך יציג את המוסד האקדמי בעיני סביבתו העסקית. התחרות בשוק עסקי זה גבוהה והצלחת המוסד הינה ביחס ישר לכמות הסטודנטים הנרשמים אליו בשנה. שיתוף פעולה בין פקולטות יהווה יתרון יחסי של מוסד אקדמי ביכולת החשיבה של בוגריו ויגרור יתרון יחסי של הבוגרים בשילוב בתעשייה.
ניתוח הסביבה של האקדמיה מסייע בהבנה עמוקה של המצב הקיים, מבחינת שיתופי פעולה בין הפקולטות ותתרום לתהליך ניהול האיכות של הסדנאות. חשיפה בשלב מוקדם של איומים וחולשות מסייעת לייצר תשתית מבוססת יותר לקיום הסדנאות, ולקדם פעילויות מניעה אשר ישפרו את היעילות של הסדנאות ואת תפוקותיהן. בנוסף אימות החולשות בשלבים הראשונים יכולה לסייע ביישום מהיר של הפתרונות והשלכתם על שאר הפרויקט. מצד שני, הזדמנויות וחוזקות ימונפו לטובה וישולבו בכלים ובשיטות להגברת שיתופי הפעולה בין הפקולטות. ראיונות שיבוצעו עם גורמים שונים, וסקרים אשר יחולקו בסדנאות, יקיפו את מכלול הדעות מכל הצדדים (אנשי תעשייה, סטודנטים, אנשי אקדמיה). המידע שייאסף ישמש להעלאת רעיונות חדשניים אשר יתרמו לסדנאות הבאות בפרט, ולהמשך בפרויקט ככלל.
בעידן המודרני, חברות חדשניות כדוגמת Philips, Whirlpool, Nokia ואחרות דורשות כישורי אינטליגנציה יצירתית חדשים המבוססים על מיומנויות. חברות כאלה מבינות שהיצירתיות החלוצית של מעצבים ומהנדסים, כהשלמת מודלים עסקיים חדשניים, יכולה להגדיר את היתרון התחרותי הבא שלהם. בדגש על השינויים הדרושים במערכת האקדמית, יש צורך לשפר ולייעל את ניהול הידע וכן לשלב זאת במערכת האקדמית על מנת שתוכל להתמודד עם האתגרים החדשים, המאפשרים לבוגרים בעתיד לרכוש את המיומנויות הדרושות למקום מוביל בשוק המשתנה ללא הרף.
המחקר בו אנו עוסקים מוביל לסביבת תרבות-אקדמית שעליה להיות קשובה לצרכים של התעשייה ושווקים שונים במטרה לקדם ידע וסינרגיות חדשות בין הנדסה, עיצוב וניהול.

1.3. הצורך בפרויקט
1.3.1. הצורך ב- Tempus – IDEA
באיחוד האירופי ואצל שותפי טמפוס במדינות השכנות עלה צורך ברור לרפורמה חברתית וחינוכית כוללת שתאתגר את החשיבה הקיימת במודולים ללימודים גבוהים עבור משולש: עיצוב, הנדסה ועסקים. צורך זה צמח על רקע אתגרים ההולכים וגוברים בתחרות הגלובאלית אשר מובילה לשינויים מהותיים בחלוקת הכוחות הכלכליים ברמה העולמית. על מנת לגשר על הפערים ביעילות בתוך משולש הידע ולתמוך במאמצים הנוכחיים של התעשייה להתמודד עם אתגרים כלכליים גלובליים, יש צורך ביצירת כלים ושיטות לקביעת מסגרת ושפה משותפת בין אנשי חינוך וסטודנטים מדיסציפלינות שונות ולציידם בכישורים ובתכונות הנדרשות על מנת לעבוד בסביבות בינתחומיות ולחזק שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה בתחום החדשנות. פעולה זאת תשפר את אפשרויות העסקה של הסטודנטים ותחזק את היכולת של מערכת ההשכלה הגבוהה לתת מענה לדרישות השוק התחום החדשנות.
הצעת IDEA תדגיש את העברת הידע, כמו גם את שיתופי הפעולה המוצלחים של האיחוד האירופי בין תעשייה לאקדמיה. המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ישתמשו בידע זה באמצעים תיאורטיים ומעשיים במטרה ליצור מערכת יחסי תעשייה-אקדמיה מתמשכים. הפרויקט מרוכז ומנוהל בבית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב “שנקר”. במכון הטכנולוגי חולון משתתפים בפרויקט חוקרים מהפקולטה לניהול, להנדסה ומהפקולטה לעיצוב, אשר יישמו את תוצרי הפרויקט וינהלו את חבילת העבודה של הבטחת איכות במהלך הפרויקט וינתחו את הסמינרים השוטפים במהלך הפרויקט לצורך בדיקת היתכנות המכון להקמת מרכז לחשנות בתחומו, בו יוקנו לסטודנטים כלים שונים המשלימים את צרכיהם, וזאת לצורך השתלבות קלה יותר בשוק.
הבעיה שלשמה הוקם פרויקט IDEA היא חוסר שיתוף הפעולה בין שלוש הפולטות כאשר ההנחה היא שבקיום שילוב בין הפקולטות תוך שיתוף פעולה – הפקולטות ימנפו עצמן ביחד ולחוד ויוכלו להציע לשוק מוצרים טובים ומוצלחים יותר. IDEA הוקם במטרה להביא את שיתוף הפעולה בין הפקולטות: העיצוב, ההנדסה והניהול לדבר שמנוהל בשגרה, וזאת מתוך אמונה ששילוב בין שלוש הפקולטות ישיא את רווחת החברה בעתיד הקרוב. ההנחה היא שביצירת שיתוף הפעולה יוכלו הסטודנטים מהפקולטות השונות לשפר את המוצרים שלהם ולקדמם בשוק, לדוגמא: סטודנט מהפקולטה להנדסה שפיתח מוצר חדש, לא שם דגש על השיווק כיוון שאיננו יודע איך לעשות זאת. ביצירת שילוב של הסטודנט להנדסה עם הסטודנט לניהול, יוכל הסטודנט לניהול לתת לסטודנט להנדסה דגשים ואף לעזור לו לשווק את המוצר החדש לשוק בעזרת הכלים שרכש במהלך הלימודים או בעזרת בניית תוכנית עסקית. דוגמא נוספת: סטודנט מהפקולטה להנדסה שפיתח מוצר חדש לא יודע כיצד לעצב אותו לקהל היעד הנדרש. ביצירת שילוב של הסטודנט להנדסה עם הסטודנט לעיצוב, יוכל הסטודנט לעיצוב לעזור לסטודנט להנדסה לעצב את המוצר ו/או ללמד אותו כלים מהתחום שלו כך שהמוצר המפותח יימכר יותר בשוק, לדוגמא: סטודנט מהפקולטה להנדסה שפיתח מוצר חדש, לא שם דגש על השיווק כיוון שאיננו יודע איך לעשות זאת. ביצירת שילוב של הסטודנט להנדסה עם הסטודנט לניהול, יוכל הסטודנט לניהול לתת לסטודנט להנדסה דגשים ואף לעזור לו לשווק את המוצר החדש לשוק בעזרת הכלים שרכש במהלך הלימודים או בעזרת בניית תוכנית עסקית. דוגמא נוספת: סטודנט מהפקולטה להנדסה שפיתח מוצר חדש לא יודע כיצד לעצב אותו לקהל היעד הנדרש. ביצירת שילוב של הסטודנט להנדסה עם הסטודנט לעיצוב, יוכל הסטודנט לעיצוב לעזור לסטודנט להנדסה לעצב את המוצר כך שיימכר יותר בשוק.
נכון להיום, קיים שיתוף פעולה ברמה נמוכה בין הפקולטות, אם בכלל. שיתוף הפעולה מתבטא לרוב בשימוש במתקני הלימוד: כיתות, מעבדות וספרייה. לעיתים רחוקות מתקיימים גם פרויקטים משותפים של שתי הפקולטות הכוללים, עבודות אקדמיות ופעילות התנדבותית למען הקהילה. שיתוף פעולה מצומצם שכזה לא תורם ליצירתיות בשוק העסקי, ואף פוגע בפוטנציאל הרווח של נתח השוק והסטודנט הבוגר. הפרויקט יעודד את המוסדות המעורבים לפתח אינטגרציית שילוב ידע חדשנית תוך שילוב שיטות וטיפול רב תחומי, וזאת כדי לעודד חדשנות שהיא ליבה לתעשיות יצירתיות רבות, וכן להפגיש סטודנטים מרקע שונה כדי לעבוד וליצור ביחד.
הפרויקט מנוהל על ידי מכללת שנקר. במוסד זה קיימים קשרים הדוקים בין שתי פקולטות: הפקולטה להנדסה והפקולטה לעיצוב. בעוד שתי הפקולטות שומרות כל אחת על אופי ייחודי משלה, במכללה פועלים פרויקטים משותפים המיועדים לחשוף את הסטודנטים לדיסציפלינות שונות. בהמשך הפרויקט נציג מידע נוסף על פרויקטים אלה ונראה כיצד הם יכולים לשמש תשתית רעיונית לחבירה של שלוש הפקולטות. חשוב לציין שמצב זה אינו נורמטיבי ומכאן נולד הפרויקט. במרבית המוסדות האקדמיים אין שיתוף פעולה בין הפקולטות, וזאת למרות הערכות גבוהות של המוסד והפוטנציאל הגבוה בשוק. יתרה מזאת, שיתוף הפעולה במכללת שנקר עדיין לוקה בחסר מכיוון שאינו משלב באותה רמה את הפאן הניהולי ובכך גורע מהסטודנטים (שתחום התמחותם הוא עיצוב או הנדסה) ניסיון וכלים אשר יכולים לשמש אותם במקום עבודתם.

1.3.2. הצורך בפרויקט שלנו – הערכת סמינרים במסגרת פרויקט IDEA
כחלק מפרויקט Tempus – IDEA מתוכננים מספר סמינרים וסדנאות לשיתופי פעולה בין מחלקות העיצוב, ההנדסה והניהול. תפקידנו ב- IDEA הוא להעריך את הסמינרים לצורך בדיקת היתכנות היכולת של מכון HIT להקמת מרכז חדשנות בתחומו.
כמו בכל פיתוח של פרויקט גדול, גם בפרויקט דנן קיים צורך בבניית אבטיפוס ראשוני שמטרתו בדיקת היתכנות הארגון לפרויקט מסוג זה. בהקבלה לתואר שלנו, הייצור מערכת מידע כלל ארגונית קיים הצורך למפות את צרכי הארגון, לבדוק את הסביבה הארגונית ומומלץ אף לבנות אבטיפוס ראשוני למערכת שיספוג את הכשלים הראשוניים, ההתנגדויות, זיהוי הסיכונים והתכוננות אליהם, בניית תוכניות מגירה, הדגשת היתרונות ויישומם, כך שבבוא העת להטמעת מערכת חוצה ארגון, הארגון התכונן מראש, ניהל נכון את הסיכונים כך שהם התמזערו, התקיימה התמודדות עם כשלים והוכנו תוכניות מגירה. גם כאן קיים צורך בהכנת הארגון להטמעת מערכת שכזו. מדובר בפרויקט עם עלות גבוהה של 2 מיליון אירו, התנגדויות פנים ארגוניות, כשלים אפשריים, וסיכונים לא מעטים, שהרי, אם פרויקט של הטמעת מערכת מידע בארגון בעלות של מיליון ₪ לערך, דורשת בניית אבטיפוס והתכוננות מראש, על אחת כמה וכמה שפרויקט בעלות של 2 מיליון אירו יקיים סמינרים המהווים את האבטיפוס לפרויקט מערכתי שכזה. מכאן, שלצורך מזעור הסיכונים והתמודדות קודמת עם הכשלים, יש לבנות אבטיפוס ראשוני שיספוג כשלים והתנגדויות אלו, ומכאן לחסוך בעלויות כישלון הפרויקט שמהווה משקל רציני. מלבד ההיבט הפיננסי, קיימים סיכונים מסוגים שונים: פגיעה במוניטין הארגון במידה ולא ימצא מתאים לפרויקט, ו/או הפרויקט יכשל בגלל התנגדויות פנים ארגוניות שלא זוהו תחילה, כישלון לגייס מחויבות מלאה של המשתתפים ואינם ישקיעו את המקסימום בפרויקט, ולסיכום, לפרויקט פוטנציאל לגרימת נזקים ישירים ועקיפים משמעותיים לארגון.
בעיקרו, הצורך בקיום הסמינרים והערכתם נובע מעלות הקמת המרכזים ותפעולם השוטף. כל הקמת מרכז חדשות עומדת על סכום של 976,512.86 €. הוצאת סכום לא מבוטל זה מחויבת בבדיקה מקיפה וניהול סיכונים נכון. כחלק מתוכנית ניהול הסיכונים של הפרויקט מתקיימים סמינרים בהם משתתפים סטודנטים, אנשי סגל מהמוסדות השונים, אנשי תעשייה ועוד. אלו מדמים את המשתתפים במרכז החדשנות ואף תורמים בפיתוח הכלים שיועברו בעתיד. הכלים שיפותחו וילמדו יובילו להרחבת האופקים ומילוי הצרכים המשלימים שיאפשרו לסטודנטים השתלבות טובה יותר בשוק ובתעשייה, ומכאן שהם יוכלו לענות על הדרישות, ולמלא את החסכים בשוק הצמא לראייה אינטר-דיסציפלינארית, וזאת בהתאם לצרכים המשתנים בשוק הדינאמי.
מכאן שכולה צורך מובהק בקיום סמינרים. קיום הסמינרים מהווה את אחד הכלים הבסיסיים להצלחת הפרויקט משום שהוא בודק ומשפר את הכלים שיועברו בתוצר הסופי (מרכז החדשנות) ומהווה מעין סימולציה (אבטיפוס ארגוני) למצב הנוכחי בתעשייה ובאקדמיה.

1.4. מטרות הפרויקט
1.4.1. מטרת Tempus- IDEA
מטרתו העיקרית של פרויקט IDEA היא פיתוח והעמקת שיתוף פעולה בין מחלקות העיצוב, ההנדסה והניהול באקדמיה. ההנחה היא שביצירת שיתוף הפעולה יוכלו הסטודנטים מהפקולטות השונות לשפר את המוצרים שלהם ולקדמם בשוק. לדוגמא: סטודנט מהפקולטה להנדסה שפיתח מוצר חדש, אינו שם דגש על שיווק המוצר, וזאת כי אינו יודע כיצד לעשות זאת. ביצירת שילוב בין סטודנט להנדסה עם סטודנט לניהול, יוכל הסטודנט השני להעניק לסטודנט להנדסה דגשים ואף לסייע לו לשווק את המוצר החדש באמצעות הכלים שרכש במהלך הלימודים, או ע”י בניית תוכנית עסקית.
המטרה היא ששיתוף הפעולה בין הסטודנטים ואנשי האקדמיה והתעשייה יניב פלטפורמה של שיתוף מידע בין הפקולטות, ובכך תיווצר אינטגרציה של תחומי המידע בנושא החדשנות ויתבצע פיתוח של כלים ויכולות לאימוץ החדשנות, שהיא המקור לתעשיות יצירתיות ומצליחות כיום.

1.4.2. מטרת פרויקט הגמר – הערכת הסמינרים
במסגרת פרויקט גמר זה נעקוב אחר הסמינרים המתוכננים בשנת תשע”ג ונבצע תהליך הערכה לחלק מהם, במטרה לבחון ולהעריך את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים, אנשי האקדמיה ואנשי התעשייה בסמינרים כחלק מתוכנית ניהול הסיכונים של פרויקט העל, וכן להעריך את תנובת הפלטפורמה של שיתוף מידע בין הפקולטות, לצורך יצירת אינטגרציה בין תחומי המידע בנושא החדשנות. בחינה זו של הסמינרים תאפשר קבלת פרספקטיבה להיתכנותם של המכון ושנקר בהקמת מרכזי החדשנות והתאמתם לתרבות הארגונית (במידה ותימצא התאמה). המרכזים יקנו לסטודנטים ראיה רחבה שתאפשר את השתלבות בשוק ובתעשייה.
ממצאי הפרויקט מהותיים לבדיקת ההיתכנות, ומהווים בסיס לתוכנית מגירה בהימנעות מעלויות כישלון במידה והסיכונים יתממשו.

1.5. חשיבות פרויקט הגמר – הערכת הסמינרים
הנחת היסוד של הפרויקט טוענת שקיים צורך בקיום והערכת סמינרים לשיתוף פעולה משום שאלו מהווים פרספקטיבה רחבה בעזרתה ניתן לבחון את היתכנות המכון ושנקר להקמת מרכזי חדשנות בתחומם.
קיום והערכות אלו מהווים כלי עזר לניהול סיכונים בפרויקט העל שכן במידה ולא תימצא התאמה לתרבות הארגונית – דבר המהווה אחוזי כישלון גבוהים – ניתן לזהות זאת מראש, למנוע כישלון ולחסוך בעלויות.
במידה והערכות אלו יעלו בקנה אחד עם התרבות הארגונית של המכון ושנקר, ומרכזי ההערכה יוקמו כמתוכנן, הסטודנטים במוסדות אלו יזכו ליהנות מכלים המאפשרים ראייה אינטר-דיסציפינארית וישיאו מוצריהם בשוק מעל הממוצע.
בנוסף, במקביל לקיום הסמינרים והצורך לבדוק את היתכנות המוסדות המיישמים מרכזי חדשנות (HIT ושנקר), ערכנו ראיונות עם חברי הסגל ואנשי האקדמיה ובחנו את דעתם לגבי התוכנית, הצלחתה והיתכנותה במכון, בשנקר ותרומתה לתעשייה הישראלית.

1.6. תוכנית עבודה
מספר השלב השלב פירוט השלב מועד אחרון לביצוע
1 פיתוח כלי לניתוח שיתוף פעולה קיים ניתוח מודל SWOT בעזרתו יבוצע ניתוח הסביבה האקדמית של שיתוף הפעולה בין הפקולטות. הניתוח יהווה בסיס (מצב קיים ממנו מתחילים לפתח) להמשך הפרויקט ולפיתוח כלי הערכה לניהול האיכות של הפרויקט IDEA נובמבר, 2012
2 פיתוח כלי לראיונות • פיתוח כלי לראיונות חברי הסגל מהאקדמיה ומהתעשייה שיתוקף בצורה טריאנגולרית.
• עדכון השאלונים לאור המלצת המרואיינים ותוצאות ניתוח השאלונים. נובמבר, 2012
3 פיתוח כלים להערכת סמינר צמיחה בחדשנות יצירת 2 שאלונים (שאלון פתיחה וסיום) אשר יהוו בסיס לחקירת משתנים איכותיים וכמותיים ההכרחיים להערכת הסמינרים, כחלק מניהול האיכות של הפרויקט. הכלים הועברו לסגל שונה במכון לצורך תיקופם, ונבחנה מהימנותם ינואר, 2012
4 תיקוף הכלים תיקוף שני השאלונים ע”י מספר מרצים בפקולטה לניהול טכנולוגיה, בחינת התוצאות ועדכון השאלונים בהתאם פברואר, 2013
5 קיום הסמינר והרצת השאלון בסמינר החדשנות • קיום סמינר שיערך על ידי חברת PERK המתמחה בייעוץ וליווי חברות בתהליכי ניהול עיצוב וחדשנות.
• חלוקת השאלונים בתחילת ובתום הסמינר ואיסופם. אפריל, 2013
6 ניתוח ראיונות ניתוח ממצאי הראיונות של אנשי הסגל והתעשייה מאי, 2013
7 ניתוח ממצאי השאלונים של סמינר 1: סמינר צמיחה בחדשנות, והסקת מסקנות ביצוע ניתוח ממצאי השאלונים של סמינר “צמיחה בחדשנות” שהועבר על ידי חברת Material ConneXion. עיבוד הנתונים הכמותיים ייעשה בכלי ה- SPSS, ומשם יגזרו פירוטי המסקנות מניתוח הממצאים שהתקבלו. כמו כן, יפורטו הצעות ושיפורים להמשך התנהלות הפרויקט ותיבחן מידת השפעתן של חבילת העבודה על כל חבילות העבודה בפרט, ועל הפרויקט ככלל. מאי, 2013
8 ניתוח השאלונים של סמינר 2: סמינר לניהול חדשנות ניתוח ממצאי שאלונים בסמינר “ניהול חדשנות” יוני, 2013
9 ביצוע ראיונות מובנים למחצה ביצוע ראיונות מובנים למחצה עם אנשי תעשייה ואקדמיה ובחינת עמדותיהם לגבי שיתוף פעולה בין הפקולטות. יולי, 2013
10 ניתוח ממצאים סופי שילוב ראיונות נוספים שהתקיימו ושילובם בממצאים הקיימים. יולי, 2013
טבלה 5 – תוכנית עבודה

בשלב הראשון השתמשנו בכלי ה- SWOT להצגת המצב הנוכחי לעניין שיתוף הפעולה. נוכחנו לראות שעד לא מזמן לא היה קיים שיתוף פעולה כלל בין שלוש הפקולטות במכון הטכנולוגי חולון. כיום, נושא זה צובר תאוצה ואחד מהפרויקטים המשולבים כעת נקרא Biomimicry – פרויקט בעולם המדע המחקרי, בעיקר בתחום הכימיה והפיסיקה, בו משולבים סטודנטים משלוש הפקולטות במטרה למצוא פתרון יצירתי לבעיה קיימת בטבע, וזאת ע”י שימוש במערכות טבע קיימות. שילוב נוסף שניתן למצוא הוא קיום קורסים כלליים משולבים, למשל: צה”ל בעידן טכנולוגיות המידע, תורת הקבלה, ביולוגיה, גנטיקה, מוסיקה של שנות ה-60 ועוד.
בשלב השני ביצענו ראיונות מובנים למחצה עם חברי הסגל מהאקדמיה ומהתעשייה. הכלי נועד לבחון את דעתם של המרואיינים על התוכנית והיתכנותה במכון ובשוק הישראלי. בהתאם לראיונות ולאור המלצות המרואיינים, עודכנו השאלונים אך ברמה מזערית משום התאמה כמעט מלאה לנושא. התוצאות שהתקבלו מניתוח הראיונות מהווים בסיס להרחבת הפרספקטיבה על היתכנות הפרויקט. בעת ניתוח ממצאי הראיונות ביצענו טריאנגולציה כך שהממצאים המוצגים מתוך הראיונות הם כאלה שנמצאו אצל לפחות שלושה מרואיינים ולפיכך הינם ממצאים ראויים לאמון
בשלב השלישי פיתחנו שני שאלונים להערכת הסדנא הראשונה: שאלון לפתיחת הסדנא ושאלון לסיכומה (השאלונים מצורפים כנספחים). השאלונים נועדו לבחינת הסדנא הראשונה המדברת על פיתוח חדשנות, היוו בסיס לחקירת משתנים איכותיים וכמותיים ההכרחיים להערכת הסמינרים, כחלק מניהול האיכות של הפרויקט.
בשלב הרביעי הכלים הועברו לסגל שונה במכון לצורך תיקוף ובחינת מהימנות, והתוצאות הורצו בכלי ה- SPSS. בהתאם למהימנות שהתקבלה ולהערות המרצים, עודכנו השאלונים.
בשלב החמישי התקיימה הסדנא לפיתוח החדשנות שנערכה על ידי חברת PERK המתמחה בייעוץ וליווי חברות בתהליכי ניהול עיצוב וחדשנות.
בשלב השישי ניתחנו את הראיונות שביצענו עם חברי הסגל באקדמיה ועם אנשי התעשייה, החל מתחילת הפרויקט (נובמבר, 2012).
בשלב השביעי נותחו השאלונים שהורצו בסמינר. ניתוח ממצאי הסמינר התבצע בכלי ה- SPSS תוך בחינת השקפת המשתתפים לפי סוגם. בהתאם לתוצאות שהתקבלו פורטו המסקנות בפרק הרלוונטי.
בשלב השמיני נותח הסמינר השני שהועבר במאי 2013 על ידי חברת Material ConneXion, ודיבר על ניהול חדשנות. לסמינר זה נבנו שלושה שאלונים על ידי אחד מהשותפים, והורצו על ידם. ניתוח הסמינר שהתבצע על ידנו מהווה גם הוא בסיס לבדיקת היתכנות המכון ושנקר.
בשלב התשיעי הוסיפו להתקיים ראיונות מובנים למחצה עם אנשי התעשייה והאקדמיה ונבחנו עמדותיהם לגבי שיתוף פעולה בין הפקולטות.
בשלב העשירי והאחרון נותחו הראיונות האחרונים שהתקיים ושולבו בממצאים הקיימים.
2. סקירה ספרותית
2.1. הקדמה
שיתוף פעולה בין פקולטות שונות באקדמיה כולל מגוון רחב של פעילויות ואלמנטים המתבטאים ברמות ובתצורות שונות, ולשם ביצוע בחינת אפקטיביות ורמות שיתוף הפעולה בין הפקולטות, יש לבצע תחילה ניתוח של סביבת עבודה שכזו. ניתוח הסביבה העסקית יתבסס על האינטראקציה של שיתופי פעולה אקדמיה-תעשייה ותרומתה לשותפים בפרט, ולחברה ככלל.
מתוך הצורך לקיים אינטראקציה זו ושילוב תחומי מחקר מעולמות שונים, צמח הצורך לשיתופי הפעולה בין פקולטות שונות באקדמיה. תחומי המחקר של הנדסה, עיצוב וניהול טומנים בתוכם פוטנציאל רב של פתרון סוגיות מורכבות בחברה ומענה לצורכי השוק מחד גיסא, ופיתוח תוצרים חדשניים ובידול טכנולוגי ועסקי מאידך.
בחינת כלים ושיטות להערכת שיתוף הפעולה בין הפקולטות השונות תהווה שלב מקדים לצורך מענה על הבעיה המרכזית בה עוסק הפרויקט – הערכת סמינרים אשר נועדו לאפשר שיתוף פעולה בין הפקולטות, ובחינת האפקטיביות שלהן.

בפרק זה תתבצע סקירה ספרותית אשר רובה המכריע מבוסס על מאמרים אקדמיים מתוך הספרות המדעית הבאים לבחון את הבעיה ממספר מוקדים:
• זיהוי וניתוח של בעיות מחקריות זהות ודומות.
• זיהוי התובנות העיקריות מאותם מחקרים .
• הגעה לתובנות מניתוח של בעיות דומות ודרכי ההתמודדות עימן.
• התאמת כלל התובנות והשלכתן בהקשר לבעיה בה אנו עוסקים.
• שקלול התובנות והסקת מסקנות כבסיס לניסוח השערות המחקר.
הפרק בנוי בצורה היררכית המאפשרת הבנה של הבעיה הנחקרת מהשלבים המוקדמים של היקף הסביבה העסקית ותחומי המחקר הרלוונטיים, ועד לבחינת כלים ושיטות לשיתופי פעולה בין פקולטות והערכת סמינרים ובחינת האפקטיביות שלהן בכמה וכמה רבדים.
הידע אשר נרכש במהלך הכנת הסקירה הספרותית, יאפשר לאשש את השערות המחקר המופיעות בסוף הפרק, ותהווה שלב מכריע בפיתוח כלי הערכה ויכולת השימוש בהם בסמינרים העתידים להתקיים.

ניתן לתאר את המיקוד וזרימת הפרק ע”י התרשים הבא:

תרשים 4: מיקוד וזרימת הפרויקט

2.2. ניתוח SWOT שיתוף פעולה אקדמיה- תעשייה
מודל SWOT משמש ככלי ניהול אסטרטגי לבחינת יכולת הארגון ליצירת יתרון תחרותי בסביבה שבה הוא פועל, נבחר לביצוע ניתוח של שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה.
המודל מאפשר ניתוח של הסביבה הפנימית והחיצונית של הארגון, ועל בסיסו ניתן להעריך את סיכוייו של הארגון להצליח.
המודל נחלק לשתי רמות ניתוח:
• רמה חיצונית, המתבטאת על ידי ניתוח ההזדמנויות והאיומים החיצוניים של הארגון. אלה כוללים: כוחות סביבת המאקרו (מודלPESTEL ) ופעילים בסביבת המיקרו (מודל הכוחות התחרותיים או מודל חמשת הכוחות של פורטר), וכוללת את ההזדמנויות והאיומים.
• רמה פנימית, המתבטאת על ידי ניתוח נקודות החוזק והחולשה הפנימיות של הארגון. (Humphrey,2005).

2.2.1. הסביבה העסקית
הארגון היוזם את הפרויקט (האיחוד האירופי) איתר בעייתיות בשוק, ובעזרת פתרון שהוצע – שיתוף פעולה בין דיסציפלינות שונות, ניכר כי קיים פוטנציאל למינוף של המוצרים המיוצרים לשוק. בנוסף, קיימות אוניברסיטאות ומכללות המכילות פקולטות שונות ששילוב העבודה ביניהן יוכל להניב תוצרים טובים יותר ולסייע לבוגרים ולמוסדות עצמם כאחד.
האיחוד האירופאי נחשף לתחרות גדולה הקיימת בשוק המוצרים המיוצרים. תחרות זו מניבה מספר לא מבוטל של הזדמנויות המהוות בסיס לבידול היוצר יתרון תחרותי.
ההנחה לפיה מונע הפרויקט היא שמוצר המשולב הנדסה-ניהול-עיצוב (ראה משולש הידע) יהיה מוצר טוב יותר, ויש לצייד את הסטודנטים המסיימים את לימודיהם ומשתלבים בתעשייה, בכלים המשלבים חשיבה של משולש הידע. סטודנטים אלו יוכלו לזהות את האיומים וההזדמנויות בשוק, לנטרל את החולשות בארגון ולהדגיש את החוזקות, ובכך למנף את המוצר המיוצר ולהביא את הארגון בו הם מועסקים ליתרון בתחרות הרווחת בשוק (2012 ‏, Idea Tempus ‏).

2.2.2. ניתוח SWOT בסביבה התחרותית
ממחקר שנעשה בעיר לייפציג שבגרמניה, הבודק את מעמדן של תעשיות יצירתיות, נמדדו תעשיות יצירתיות שלקחו חלק בפעילויות של ליבת העיר, ובכמה אזורים במערב ומזרח העיר. נמצא ששיעור הצמיחה הגבוה ביותר היה בתחומי התוכנה ותעשיית המשחקים, שוק הספרים, האומנות והעיצוב. הדבר הביא לביצועים חיוביים בתחום של תעשיות יצירתיות ושיעורי צמיחה חיוביים במשרות ביחס למשבר האדיר של מגזרים אחרים. שילוב בין תחומים אלו, המציגים נתוני צמיחה גבוהים, מניב יצירתיות גבוהה ומכאן למוצר מוצלח יותר (Lange, 2010).
מניתוח גורמי SWOT של המחקר, מחד גיסא ביחס למשבר האדיר של מגזרים אחרים, לייפציג מדגימה ביצועים חיוביים מאוד בתחום של תעשיות יצירתיות ושיעורי צמיחה חיוביים במשרות, תוך בידול מוצרים משולבי חשיבה משולשת. מאידך, תעשיות יצירתיות באופן כללי טרם זוהו כתחום אסטרטגי של פעולה ביחס לביצועים העובדתיים החיוביים בתחום זה. בכדי למקם תעשיות יצירתיות כאחד, יש צורך במדיניות כלכלית ותרבותית מחודשת, לדוגמה ליזמים התומכים בדרך זו. היקף השווקים הקיימים מקשה על קיום שווקים קטנים ומתפתחים אלו, כאשר ההזדמנויות ממוקמות בעיקר באזורי הליבה של השוק.
ניצול הזדמנויות אלו, צריך לכלול הקמת מוסדות שישמשו כמקומות לתקשורת בין הדיסציפלינות. התקשרויות הטרוגניות אלו מהוות מימדים תרבותיים מגוונים בתרומתם לאטרקטיביות של המשק התרבותי. בנוסף, לייפציג נחשבת למיקום חינוכי אטרקטיבי, במיוחד עבור תלמידים ודורות צעירים יותר, והיא משמשת “שער” זמני לרבים מהם. “שער” זה מהווה חלון הזדמנויות לחדירה לשוק ע”י בידול.
מהיבט של איומים, במטרה להגביר את ההזדמנויות לאיגוד של אנשים מוכשרים לנוף היצירתי, מאמצים נוספים יכולים להיות שיוקמו על ידי מוסדות כלכליים מובילים, ציבוריים וחינוכיים כדי למצוא דרכים חכמות להכיל את פוטנציאל העיר. יתכן כי הדבר יפגע בבידול משום שאינו נובע מחשיבה מקורית ונוגדת מסגרות. יתר על כן, חוסר התמקצעות עלול להוביל לאילוצי זמן בפיתוח פרופיל עסקי לכלכלות בתחום.
למרות שרבים מהשותפים הכלולים בשיתופי הפעולה במחקר הקדישו תשומת לב רבה למקם עצמם בנישות קטנות אך מיוחדות, הדבר יכול להוביל לקשיים בדרך לגדילה ולכניסה לשווקים חדשים. הסוגיה היא כיצד לאגד את אותם שותפים הטרוגניים תחת מטריית תעשיות היצירתיות החדשות, נשארה פתוחה, עם זאת, מומלץ לעשות זאת על ידי הצבת מטרה משותפת אליה יתכנסו כולם (Lange, 2010).
גורמים אלו כלולים גם כן בפרויקט שלנו. כדוגמת שוק הטלפונים החכמים, ניתן לראות שחברת Apple, ביצירת מכשיר ה- iphone שילבה חשיבה משולשת בדיסציפלינות דנן. המכשיר כלל הנדסה משוכללת שעוררה מתחרים רבים בשוק, אך בד בבד גם עיצוב ממשק נוח וידידותי למשתמש. כמו כן, נעשתה עבודת שיווק אינטנסיבית אשר הובילה את המוצר לבידול יוצא דופן. שילוב שלוש הדיסציפלינות יחדיו אכן מניב תוצאה טובה יותר לשוק ותורם באופן משמעותי לארגון היוזם.
מהוספה והתעמקות בעניין, מחקר שנערך באוניברסיטאות בריטניה מוכיח שקיימת דרישה חברתית למקוריות הנובעת מהופעת צרכים מיוחדים ונושאים חדשים, הנבנים על ידי שילוב מסגרות שונות, ולא בתוך מסגרת משמעתית אחת. הארגונים בשוק מצהירים כי הם יש צורך בכמה סוגים של עובדים:
• אנשי עסקים שמבינים יצירתיות, שיודעים מתי ואיך להשתמש במומחה, ושיכולים לנהל חדשנות.
• מומחים יצירתיים שמבינים את הסביבה שבה ישמשו את כישרונותיהם ומי שיכולים לדבר באותה השפה כמו לקוחותיהם ועמיתים עסקיים.
• מהנדסים וטכנולוגים שמבינים את תהליך העיצוב ויכול לדבר בשפת העסקים.

לטענתם, היחידים שיכולים לענות על דרישות אלו הם אנשים המשלבים הנדסה-עיצוב-ניהול וכך יוכלו לחלוש על שלוש התחומים השונים בשוק ולמנף את מוצרי הארגון להישגים גבוהים (Cox, 2005).
לסיכום, שילוב של דיסציפלינות אלו, מחייב סיוע של האקדמיה בתחומים הנחקרים ושילובה בתעשייה. מהאמור לעיל ניתן לראות שהשילוב אכן מניב יכולת מחשבה שונה מהקונבנציונאלית. מחשבה זו, המשלבת את משולש הידע מעניקה יכולת ראייה מרחבית רחבה, ללא התבצרות במסגרת מוגבלת אחת. בנוסף, מאפשרת זיהוי הזדמנויות ואיומים המסייעים לצמצום חולשות הארגון וביסוס החוזקות לצורך יצירת בידול בשוק רווי תחרות. זאת כצורך למענה על הצרכים הגוברים בתעשייה המתפתחת במהירות של היום.
כל אלה עולים בקנה אחד עם ההנחה ששילוב מחייב סיוע של האקדמיה ומכאן יניב תוצאות חיוביות.

2.3. שיתוף פעולה אקדמיה תעשייה
‏שיתוף פעולה בין תעשייה לאקדמיה תומך בשיפורים טכנולוגיים וקידום החדשנות בתעשייה, ומסייע לשמור על רלוונטיות המחקרים באקדמיה (2012 ‏, Wohlin ‏).
‏שיתוף הפעולה שכזה חיוני לשני הצדדים, התעשייה מסייעת לביסוס הלגיטימציה של המחקרים באקדמיה, בעוד שהשנייה מסייעת לפיתוח של מוצרים טובים יותר ותורמים לשיפור שיטות וכלים בתחום הנחקר.
‏הקשר אינו מתהווה מעצמו ויש לבסס תשתית ברת קיימא בין שני הצדדים.
בכדי לבחון את טיב שיתוף הפעולה והתועלתיות שבו ,תחילה יש להבין את מהות המושג, גורמי ההצלחה שיביאו לשיתוף פעולה מוצלח והחסמים הקיימים בעולם העסקי.
הבנה של הבסיס אשר הוליד את הצורך בשיתוף פעולה בין אקדמיה ותעשייה, יאפשר בהמשך לחקור את הצורך המתקדם יותר של שילוב תחומי מחקר ע”י שיתוף פעולה בין פקולטות באקדמיה, כמענה לצרכי התעשייה.
2.3.1. מקור הבעיה
הארגון בו עוסק הפרויקט (המכון הטכנולוגי חולוןH.I.T ‏) בפרט, ופעילותו של פרויקט Tempus ככלל, מסתמכים על ביצוע רפורמה השכלתית- חברתית שמטרתה לתאתגר את החשיבה הקיימת במוסדות להשכלה גבוהה במשולש הידע עיצוב, הנדסה וניהול. בכדי לגשר על הפער הקיים במשולש הידע, למטרת תמיכה בתעשייה בהתמודדות עם התחרות הגלובאלית, יש צורך ליצור כלים ושיטות לביסוס תשתית משותפת של סטודנטים ואנשי אקדמיה מדיסציפלינות שונות. זאת ועוד, הקניית יכולות אשר יאפשרו חיזוק של שיתוף פעולה בין תעשייה לאקדמיה למטרת קידום החדשנות (2012 ‏, Idea Tempus ‏).
‏בתחילת שנות ה2000 – ‏ מנהיגים באירופה הגיעו להבנה שארגונים במדינותיהם מפגרים בקדמת הטכנולוגיה ובהצלחת מוצרים חדשניים בהשוואה לארה”ב ויפן. הוחלט לקדם את עתידה של אירופה על בסיס תחומי המדעים והטכנולוגיה, וזאת על ידי יצירת רשת חברתית- כלכלית שתתמוך בהשכלה גבוהה, חדשנות ומחקר. תפקידם המרכזי של אוניברסיטאות יהיה לצייד את בוגריהם בכלים מתאימים להחלת התהליך של יצירת הרשת.
‏פיגור הקדמה הטכנולוגית מתבטא בכמה רבדים, ובניהם האמצעי לשימור של המצאה. בכדי לשמר המצאה כלשהיא, תעשיין באירופה משקיע פי10 ‏ מארה”ב, ופי 13 ‏מיפן. דוגמא נוספת היא הבדלים בעלויות לשירת פטנט, אשר גבוהות אף יותר (ראה טבלת למשאל עם באירופה).
מסיבות כדוגמת אלו, חברות באירופה משקיעות במחקר ופיתוח באמריקה יותר מאשר חברות אמריקאיות משקיעות באירופה.
דעותיהם של ראשי המדינות מתיישבות בד בבד עם דעת הקהל האירופאית. מדגם שנעשה בקרב 27 מדינות אירופה ובחן מספר קריטריונים המעידים על רמת איכות החיים, מראה שרובן המוחלט תומך בדעה שפיתוח טכנולוגיה ומדעים הוא המפתח לרמת חיים גבוהה ותשפר את איכות העבודה, ומתיישב עם הצורך לפתח טכנולוגיה עם מדעים, עיצוב וניהול לצורך גיוון השוק:

טבלה 6 – מדגם המציג את דירוג רמת איכות החיים בקרב 27 מדינות אירופה (באחוזים) EuroBarometer (2008) ,

‏מטרת הרשת היא להסיר את המחסום שגורם לחוסר התפתחות של המחקרים באירופה וליצור שיתוף פעולה בין עולם האקדמיה והתעשייה אשר יתרום לשני הצדדים. מוסדות אקדמיים יהיו בקיאים בפיתוחים טכנולוגיים, תהליכים, שירותים, ניהול ושיווק פיתוחים טכנולוגיים. בנוסף, יקבלו פידבק מבוגריהם בעבור איכות ההוראה והכלים שצוידו לעולם האמיתי. כמו כן, הם יתרמו לשיפור ההוראה מחד גיסא, ומאידך להטמעת מחקרים מוצלחים בארגונים תעשיתיים וליצירת פרויקטים משותפים.
מצד התעשייה, יונמכו החוצצים בינם לבין האקדמיה, תתאפשר זרימת ידע ומתודולוגיות בתחומים שונים, ואפשרות לתעסוקת מהנדסים שבקיאים בדרישות, קידום תחומי הטכנולוגיה והמדע בפיתוח מוצרים, ואפשור של קיום סמינרים, סדנאות וקורסים לשיתוף של כלים ושיטות חדשניות (2011‏, Szentinnai & Radacs ‏).

2.3.2. גורמי ההצלחה בשיתוף פעולה תעשייה – אקדמיה
‏שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה תומך בחדשנות ומאפשר יחסי אוניברסיטאות – תעשייה. קשרים מסוג אלו נמצאו כמאיצים את העברת הידע ומוצרים, ומוביל לעלייה במחקרים התעשיתיים אשר מפחיתים את זמני הפיגור בכ-7 שנים ( 2010‏, Bennan, 2000 in Lamenman et al. ‏). בבחינת מהות המושג שיתוף פעולה תעשייה-אקדמיה ניתן לכלול בחינה של גורמים רבים אשר הבולטים מבניהם הם גורמי ההצלחה החשובים לקיום שיתוף הפעולה, וההבדל בין תפיסת הגורמים הללו בין שני הצדדים.
‏מחקר שנערך ע”י שלושה חוקרי אוניברסיטה בחן 14 ‏גורמי הצלחה של שיתוף פעולה בין תעשייה לאקדמיה, ע”י תשאול של שני גופי תעשייה בעלי ניסיון רב בשיתוף פעולה מסוג זה (2012‏,Wohlin ‏).
הנשאלים נתבקשו לכמת את14 ‏ הגורמים מתוך קבוצת נקודות (כוכביות) בהתבסס על חשיבות הגורם לדעתם. הגורמים החשובים ביותר שנמצאו הם: תמיכה של הנהלת הארגון, פעילות בעלי עניין שתפקידים יהיה לעסוק בחיזוק שיתוף הפעולה, וגישת למחקרים ויכולות חברתיות.
‏מניתוח נתונים אלו ניתן לראות שישנה חשיבות עליונה לחוקר אשר מגיע לארגון בו הוא מבצע את המחקר והיכולת שלו להתאים עצמו לתחום הנחקר בארגון.
‏באשר להבדלי התפיסה בין שני הצדדים, נמצא כי התעשייה דואגת לתמיכה של הנהלת החברה, רמת ההתאמה של איש האקדמיה לשורות הארגון ויכולתו לתרום לארגון, בעוד שהאקדמיה דואגת יותר לקיום שיתוף הפעולה עצמו והפעלת בעלי העניין האחראים (2012‏,Wohlin ‏).
‏המסקנה תומכת בדעתם של חוקרים רבים הטוענים כי תפקידה של האקדמיה היא ליזום את שיתוף הפעולה ובעצם “למכור” את עצמה בפני ארגונים בתעשייה. תפקידה הוא לשכנע את הארגון ברלוונטיות המחקר כלפיו, להדגים כיצד הם יוכלו להרוויח מכך וכיצד יוכלו לקבל החזר על השקעה בטווח הקצר.

2.3.3. החסמים העומדים בפני שיתוף פעולה אקדמיה – תעשייה
החסם הראשון ואחד המשמעותיים הוא ההבדל בשפות ובתרבות. אוצר המילים הוא שונה וכך גם עולם המושגים הטכניים, ולכן כאשר איש האקדמיה מגיע לארגון תעשייתי, הוא עשוי להיתקל בקשיים רבים אשר נובעים מהשפה. קשיים מסוג זה עלולים להשפיע על הבנת רלוונטיות המחקר וחשיבותו בעיני הארגון.
תפקיד האקדמיה הוא לקדם בצורה פרואקטיבית את המחקר ע”י שימוש בדוגמאות, אוצר מילים עשיר ואנלוגיות המובנות לכל הצדדים הרלוונטיים.
‏חסם מהותי נוסף, הוא ההבדל בין צרכי הקיום של שני הצדדים. הצורך של התעשייה לשרוד בעולם התחרותי, מנוגד למהות קיומה של האקדמיה. האקדמיה תומכת בטיפוח מחקרים נרחבים ומקיפים, חקירות מעמיקות, פיתוחים ומחקרים אמפיריים, דברים אלו תומכים בחקירה לאורך טווח זמן ממושך (2006 ‏, Tilly & Huang ‏). מצד שני, לתעשייה ישנה הסתכלות קצרת טווח, הנובעת מהצורך הפרקטי של שגשוג בעולם העסקים. ארגוני תעשייה רואים במחקרים אקדמיים כמקור לפתרונות מידיים לבעיות אקוטיות, ולכן על האקדמיה להדגים את תרומת המחקר לארגונים עד כדי כימות מדיד של ההחזר על ההשקעה, כגון מחקרים אמפיריים.
‏רווחים ותועלת לטווח קצר אינם חייבים להיות מנוגדים למחקרים ארוכי טווח. על האקדמיה להציג את רלוונטיות המחקר לארגון כבר בשלב ההתחלתי, ובכך לפתח תשתית של שיתוף מידע וטכנולוגיה אשר תוביל לפיתוח מוצרים עתידי
(2006 ‏, Tilly & Huang ‏).

2.3.4. שיתוף פעולה אקדמיה – תעשייה כבסיס ליחסים ארוכי טווח
‏דוגמא לשיתוף פעולה תקין שהיווה תשתית לפיתוח עתידי ושיתוף מידע מתמשך, הוא מחקר שנעשה לגבי שיתוף הפעולה בין אוניברסיטתSimon Fraser ‏ המתמחה בלימודי האומנות והמדעים, לחברת המולטימדיה הבינלאומית Bardel Entertainments‏ אשר בקנדה (SFU-Bardel partnership ,2007).
‏בעולם פיתוח משחקי המולטימדיה, התאמה אופטימאלית למשתמש מהווה מאפיין חיוני, דבר אשר הופך את המחקר לחלק אינטגרלי מפיתוח המוצרים, וזאת נעשה ע”י שיתוף פעולה בין תעשייה לאקדמיה. הזדמנות זו אפשרה קיום שיתוף פעולה מתמשך הנקרא SFU-Bardel partnership ‏. החסמים שתוארו קיימים גם בשיתוף פעולה זה, תעשיית המשחקים דואגת להחזר בעבור השקעתה, בעוד שהאקדמיה שואפת לחקירת המשחקים והיבטיהם. שיתוף הפעולה חייב להיות מבוסס על אמון והבנה של שני הצדדים למוטיבציה של קיום המחקר.
‏בשנת 2007 ‏ד”ר סאיף אל נאסר‏ וגב’ מאך מחברת ברדל, ‏זיהו מספר צרכים משותפים שתאמו להם ולמעבדות המחקר והשאיפות של אוניברסיטת פרייזר ‏, ובניהן שתי השאיפות המרכזיות: פיתוח טכניקות חדשות בעולם הוירטואלי, ופיתוח שיטות חדשות למחקר של מהלך משחק ע”י יצירת קבוצות מיקוד ומשחק בעולם הוירטואלי המפותח והחדיש של החבר אשר נקרא TokiWorld ‏.
‏מצד החברה למחקר הייתה תועלת רבה, מכיוון שמוצר לוואי של המחקר יהווה מקור לשינויים בפיתוח בעיצוב הפרספקטיבה שלTokiWorld ‏. עובדה זו היוותה מוטיבציה חזקה לחברת ברדל לקיים שיתוף פעולה עם האוניברסיטה. סבסוד המחקר גם הוא התקבל בברכה מכיוון שחסך את הצורך במינוי של צוותי מומחים להערכת משחקים.
‏מבחינת האוניברסיטה היא זכתה למחקר משתמש בעולם האמיתי וליכולת ליישם את האלגוריתם שפותח על ה-TokiWorld ‏ על כל עולם וירטואלי אחר, מה שעושה את הפרויקט לכדאי מאד ברמת ההתמקצעות (עד סוף שנת2009 ‏ קבוצות המחקר של האוניברסיטה עסקו ב-7 פרויקטים הקשורים לממצאים הנ”ל).
מעבר לעובדה ששיתוף הפעולה אפשר יצירה של התמחויות שאף צד לא היה יכול לעמוד בה מבחינה כלכלית, יתרון משמעותי היה החיסכון הניכר בעלויות פיתוח של המערכת.
‏לסיכום, בכדי שהאקדמיה תוכל לספק את כלל הדרישות המגוונות וההתמחויות שהתעשייה דורשת, לצד הפעילויות השגרתיות ומילוי החובות כמוסדות להשכלה גבוהה, מקבלי סבסוד ממשלתי וניהול פנימי כארגון מלכ”ר ,עליה לתרום את מיטב משאבים והיכולות שברשותה. כאשר זוהה תחום מחקר מסוים אשר עשוי להיות רלוונטי לגוף תעשייתי ,מעבר להתנהלות הפרו-אקטיבית מולו, צריכה להתבצע התנהלות פנימית בתוך המוסד (אוניברסיטה, מכללה, מכון אקדמי) שתאפשר מענה מלא ומתמשך למחקר המוצע עבור הארגון התעשייתי.
מחקרים בתחום הטכנולוגיה והמדעים מצריכים מידע רב גווני מדיסציפלינות שונות ותחומי עניין שונים. שיתוף מידע בין דיסציפלינות שונות באקדמיה יוביל לסינרגיה שתתבטא במחקרים ויישומים של טכנולוגיות ומוצרים חדשניים, ומכאן, קיום שיתוף פעולה זה ימנף את התחום הנחקר.

2.4. שיתוף פעולה בין פקולטות באקדמיה
מוסדות להשכלה גבוהה נמצאים כיום תחת לחצים מגורמים פנימיים וחיצוניים ליצור קהילות מחקר, לימוד מונחה שירות וקהילה, ולימוד אינטר-דיסציפלינארי (בספרות מופיע גם כ cross-disciplinary), שפירושו שיתוף פעולה של שניים או יותר תחומי מחקר או התמחות (Rikakis, 2009).
הכוונה אסטרטגית זו של הסטודנטים תואמת לדרישות ההולכות וגוברות של התעשייה לבוגרים בעלי ידע רחב ועשיר יותר, היכולים לענות לסוגיות מגוונות הנוצרות בתעשייה כתוצאה משינויים המתרחשים בסביבה העסקית והטכנולוגית.
בכדי שניתן יהיה לבחון את קיום שיתוף פעולה בין הפקולטות במכון הטכנולוגי ולהעריך בהמשך את רמת שיתוף הפעולה הבאה לידי ביטוי בסמינרים, תחילה יש להבין לעומק מהי מהות המונח שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינארי באקדמיה, מהיכן הוא צמח, מהם הצרכים בתעשייה שעליהם יש להיענות וכיצד שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי.
הקריטריונים הסטנדרטיים להערכה של פקולטות דיסציפלינאריות, במיוחד בתחומי ההנדסה והעיצוב אינן עונות בצורה מלאה על פרופיל הפעילויות שנעשות למען שיתוף פעולה דיסציפלינארי לפתרון סוגיות מורכבות (Rikakis, 2009).
כששיתוף פעולה בין פקולטות שונות מתהווה, השאיפות אינן משתנות יתר על המידה, וזאת ללא קשר לתחום הנחקר. לרוב הן כוללות הבנה ושילוב המתודולוגיות למגוון רחב של פתרונות, עבודה יעילה בצוותים רבגוניים, יצירת פתרונות יעילים בעלי פונקציונאליות מלאה בהקשר לבעיה הנחקרת (Davidson & Hicks, 2002).
אך ישנו גורם נוסף שהוא חלק אינטגרלי משיתוף הפעולה, צריכה להיות יכולת ליצור פתרונות ולהעריך אותם ביעילות. הבהרת מטרת ההערכה היא חיונית, ומדידת הידע הנרכש בתהליך והפרודקטיביות של שיתוף הפעולה. כמו כן, יש לבדוק שתכנון ההערכה תואם הוא עקבי ולא משתנה במהלך התהליך (Ellis & Hafner, 2005).

2.4.1. שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינארי
שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינארי מטרתו לשפר תוצרי התעשייה ע”י שימוש בפעילויות, פרקטיקות, סט כלים ושיטות חדשניות לשיפור תהליכים. הוא מאפשר פיתוח יכולת ראייה לזיהוי הצורך בסינרגיה של תחומי מחקר שונים להשגת מטרות, זיהוי והתגברות על חסמים ופיתוח ראיית מאקרו של כל המעורבים בפרויקט.
בנוסף, הוא תורם ליצירת מנהלים מסוג “T shaped” (אנשים השולטים בכמה סוגי התמחות ומסוגלים לחלוש על תחומים שנמצאים באחריותם של אחרים גם כן), וליצירת רשתות שיתוף חוצות ארגון (Hansen, 2009 in Coleman & Bandyopadhyay, 2011).
בעבר, בוצעו ניסיונות לגבש סטודנטים מקבוצות דיסציפלינאריות, כלומר מאותו רקע, וקיוו שבניית צוות שמורכב מאינבידואלים יניב תוצאות טובות יותר.
אוניברסיטת Necastle בנתה צוותים אשר הורכבו מסטודנטים בעלי אותו רקע אקדמי, והתוצאות אכן היו יותר טובות. בעיקר עקב ניצול זמן יעיל ע”י סיעור מוחות ועבודה בצוותים, אך עדיין בבחינת התוצרים היו מחסורים מהותיים. כאשר הורכבה קבוצת סטודנטים בעלי רקע משותף של לימודי עיצוב, האינטראקציה בניהם הייתה מוצלחת, אך הקבוצה חוותה כישלון חרוץ בהערכות כלכליות וכאלו שנגעו להטמעת המוצר בשוק (Davidson & Hicks, 2002).
מתוך הבנה של החוסרים בשיטות אלו, ומהצרכים הנדרשים מהתוצרים ברמה של היום, נולדה גישה פדגוגית – לימוד מונחה בעייתיות, המשתמשת במצבים מורכבים בכדי לרתום סטודנטים בחיפוש פתרונות מעולמות שונים לבעיה. גישה זו שינתה את מהות האקדמיה בתחומים שונים כאשר מתבצע חיבור של הסטודנטים לרחשי התעשייה עוד לפני יציאתם לשוק העבודה (Speck 2003 in Coleman & Bandyopadhyay, 2011). פתרון בעיות סבוכות ומציאת פתרונות חדשניים הפך תנאי מנדטורי להישרדות בעולם התחרותי של היום.
בחוף הצפון מזרחי של ארה”ב נערך שיתוף פעולה בין 2 פקולטות להנהלה ולשיווק אשר החליטו לחלוק תחומי התמחות ולבנות קורסים אינטר-דיסציפלינארי בינלאומיים שיכללו בלימודי הליבה, לבין הפקולטה לעסקים בביה”ס לעסקים Bertolon למטרת חקירת פעילויות והעדפות הוראה אינטר-דיסציפלינארית.
סקר שבחן האם קיימים הבדלים במוכנות בין הפקולטה לניהול לבין הפקולטה לשיווק לקיום שיתוף פעולה עם הפקולטה לעסקים, הראה כי 31 מתוך 41 תגובות העידו כי הפקולטה לניהול לקחה את החלק הפעיל ביותר בייזום שיתוף הפעולה ויצירת לימוד אינטר-דיסציפלינארי ובפעילויות העוסקות בדבר (Boni A. 2009 in Coleman & Bandyopadhyay, 2011).
ניתן להסיק מכך שכאשר הוחלט על שיתוף פעולה בין פקולטות, המגעים הראשוניים לייזום פעילויות ומסגרות שיתוף יגיעו מהגורם שרלוונטיות השיתוף חשובה לו ביותר. תפקיד האקדמיה הוא להראות את רלוונטיות המחקר ולהציג תוצאות מוחשיות לתעשייה. בבחינת שיתוף פעולה בין פקולטות, ההליכים המרכזיים נובעים מהגורם הדומיננטי המסוגל לזהות את היתרונות של שיתוף הפעולה עבור כל המשתתפים בפרט, ולתעשייה ולקהילה ככלל.
לאחר שהוכרז, שיתוף פעולה שכזה יכול להתהוות בדרכים שונות ולשרת כמה מטרות, וזאת מתאפשר עקב חלוקת הידע בין סוגי ההתמחות ושימוש במסגרות ופעילויות מגוונות.

2.4.2. דרכי התמודדות עם קשיים בשיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינארי
שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינארי בין פקולטות עומד בפני קשיים שונים, כמו שוני בתרבויות התחומים הנחקרים ובסוג השפה, מערכת של אמינות והתחייבות למחקר שמושתת על כמה פרספקטיבות. קושי נוסף, הוא לדעת מתי וכיצד להתחיל לבנות את רשת שיתוף הידע, וזאת נעשה בין היתר ע”י סדנאות (workshop) וסמינרים לתחומי ההשכלה הגבוהה בהם משתתפים גורמים היכולים להפיק תועלת משותפות חוצת תחומים.
מבנה סדנא אופיינית מטעם ארגון המדעים הבינלאומי (NFS) שמטרתה להרחיב את היקפי המחקר בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה בפקולטות באקדמיה, כולל כמה סבבים, כאשר בסבב הראשון לומדים לתרגם את המטרות והשאיפות בתחומי המחקר ולגייסן לשיתוף פעולה פוטנציאלי ותמיכה במחקר חוצה תחומים. הסבב השני מתרכז בשיפור וחיזוק התקשורת בין המשתתפים בכדי שיוכלו לשתף בצורה הטובה ביותר רעיונות, ובסבב השלישי (והאחרון) יתבצע מיצוי של היכולות לשיתוף פעולה בפועל, כיצד שיתוף הפעולה יבוא לידי ביטוי והיכן הוא יתבצע (Adams & Newstetter, 2011).
ישנן פעילויות מסוג זה אשר נוצרות ע”י כמה גופים בינלאומיים למטרת ייעודית יותר, כדוגמת סדנא לשיפור תכנון וכתיבת הצעות לפרויקטים בתחומי ההנדסה, הממומנת ע”י כמה ארגונים ובניהם הקהילה האירופאית לקידום הכלכלה (EEC). במהלך הסדנא המשתתפים יבנו הצעת מחיר אמיתית (RFP)וילמדו לנתח תוכניות עבודה, התאמת רעיונות הפרויקט עם יעדים סופיים, תעדוף משימות הפרויקט, כל זאת בעזרת מומחים בתחום שיסייעו למשתתפים לפתח אג’נדה אשר ידונו בה בשלב מאוחר יותר. בסופו המשתתפים יקבלו מדריך עבודה (handbook) אשר פותח ע”י ארגון המדעים הבינלאומי ומעודד מחקר המשלב תחומי הנדסה וניהול באקדמיה (Rhoads., 2007).

2.4.3. שימושים טכנולוגיים לקידום מחקר אינטר-דיסציפלינארי
פקולטות עושות שימוש בטכנולוגיה בכדי לקיים שיתופי פעולה, צורת שימוש זו נגזרת מצרכים שונים הנובעים מנושאים ישומיים וכשקיים צורך להשתמש במודלים וכלים וירטואליים על מנת ליצור רשת של שיתוף ידע, כלים ושיטות חדשניות.
שימוש שכזה בטכנולוגיה משמש ליצירת תשתיות בינלאומיות לקידום שיתוף ידע וביכולתו לשרת פקולטות מתחומים שונים.
המערכת לאומית המשמשת להעברת ידע בתחומי ההנדסה (NEEDS), היא ספרייה דיגיטלית בנוית ממשק אינטרנטי, שנועדה לתמוך בשימוש של טכנולוגיה חינוכית חדשנית בהשכלה גבוהה ע”י יצירת פרסים כדוגמת Premier Award למצוינות בפיתוח קורסי הנדסה באקדמיה. המערכת נועדה לעודד פקולטות באקדמיה שלקחו על עצמן את המשימה של פיתוח שיטות לימוד באמצעות כלים וירטואליים (Hill & McMartin & Agogino, 2001).
שימוש שני בטכנולוגיה הוא בפן היישומי של יצירת כלים בקנה מידה קטן יותר לפתרון של סוגיות המצריכות שילוב תחומי ידע שונים, תוך הכנת סטודנטים לשוק העבודה. הפקולטה להנדסה והפקולטה לאומנות ומדעים באוניברסיטת מיסיסיפי החליטו לשתף פעולה ליצירת שיטות ותכנים לשיפור הוראת הקורסים במקצועות הנ”ל. הם פיתחו כלי אינטרנטי – PERC (כלי מבוסס Web המותקן על שרת ייעודי, ותומך בשיטת לימוד Just in Time) שמטרתו לסייע בקידום פעילויות של שיתופי פעולה מצד הסטודנטים, וגם מצד סגל הפקולטות עצמן, בתוך ומחוץ למסגרת הלימודים.
מחקר שבחן כלי יישומי שפותח ע”י מערכת PERC המתמקד בניתוח גרפים קינמטיים חד מימדים עבור סטודנטים, הראה כי הכלי משלב ידע מתחום ההנדסה אך יעילותו מתאפשרת בזכות תחום העיצוב ששולב גם כן. מטרת הכלי היא שסטודנטים יוכלו לגלות את המשמעות של האלמנטים השונים בגרף ע”י צפייה בתגובה המתקבלת במערכת כתוצאה מבחירותיהם, זאת בליווי עזרים חזותיים לייעול תהליך הלמידה.
מערכת PERC מספקת כלים ושיטות מתחילת שנות ה-2000 לכ-28 תחומים מקורסים שונים. שימוש המערכת באוניברסיטה גרם להצטרפותה של הפקולטה לפיזיקה ופקולטות נוספות, ולשם כך פותח ממשק מקוון של משימות המשמש לפורומים בתחומים שונים, כאשר לכל משתמש יש זיהוי של הפקולטה בה הוא נמצא וביכולתו להוסיף תגובה ומידע בנושא הנידון. הממשק משמש בין היתר גם את מקבלי ההחלטות לגבי תכני הקורסים ושיפורם בהתאם לפוטנציאל והיכולות הנחשפות (Mzoughi, 2000).

לסיכום, שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינארי בין פקולטות באקדמיה חיוני למתן מענה לסוגיות מורכבות המתהוות בתעשייה המשתכללת, בנוסף מסייעת בקידום תחומי מחקר שיאפשרו פיתוח של כלים ושיטות חדשניות. בבחינת אפקטיביות שיתופי פעולה מסוג זה, ישנה נטייה לבחון את התוצר הסופי ועל פיו מתקבלת אינדיקציה לתועלת ששיתוף הפעולה הניב למשתתפים ולגורמים המעורבים. לצורך הערכה של תהליך שיתוף הפעולה בין פקולטות ומדידת האיכות, לא ניתן להסתמך על התוצר הסופי בלבד, אלא יש צורך בכלי הערכה אמינים ותקפים בכדי לנהל הערכה עצמית לכל הפעילויות השונות הכלולות בשיתוף הפעולה (Ellis & Hafner, 2005).
סמינרים הכוללים פעילויות מגוונות, הם חלק מהשיטות המגוונות שהוצגו ליישום אפשרי של שיתוף פעולה בין פקולטות, אשר אינן יכולות להימדד בצורה אחידה. מעבר לתהליך עצמו, התוצרים גם הם נחלקים לכמה קטגוריות בהתאם למטרות המשתנות , האלמנטים הרבים שנלקחים במשוואה וטווחי הזמן שאליהם הוצמדו ע”י הצדדים המשתתפים.

2.5. מהימנות ותוקף כלי הערכה
בבחינת מושג של הערכת סמינרים לשיתוף פעולה בין פקולטות, המונח הרווח בספרות הינו ‘הערכה עצמית (peer- evaluation/ assessment), כאשר המטרה העיקרית היא לפתח כלי מהימן ותקף לביצוע של כל האלמנטים הכלולים בסמינרים.
מטרות המאקרו הן בד”כ:
 מהו המידע הזמין שיאפשר לבצע הערכה של מכלול האלמנטים.
 כיצד ניתן לארגן את הידע וליצור באמצעותו הערכת עצמית.
 האם כלי הערכה מהימן (הערכה מוגדרת כמהימנה כאשר הסיכוי שתספק ערך שונה באופן מהותי בשתי מדידות של אותו גודל הוא קטן).
 האם כלי הערכה תקף (האם ההערכה מודדת באמת את מה שהיא אמורה למדוד).

תחילה יש צורך לבצע בחינה של מגוון רמות המידע הזמינות לנו בפרויקט הספציפי בו עוסקים, עליהן תתבסס ההערכה. בסביבה אינטראקטיבית של שיתוף פעולה, לא ניתן להסתמך רק על דעתם של הסטודנטים להערכת האלמנטים ועליהן לבצע את הדירוג והכימות. סביבה של שיתוף פעולה אשר מסנכרנת סיעור מוחות, שיחות פורום וסדנאות מציעה מגוון רחב ועשיר של מידע עליו ניתן לבסס את ההערכה של התהליך.
הספרות מציגה מחקרים בהם מציעים מספר שיטות להערכה במונחי הקריטריונים שהוצגו דלעיל, ומספר מאפיינים לקטרוג של תפוקות שיתוף הפעולה. כמו כן, מוצגות רמות החשיבות של הפעילויות, אינדיקטורים לקווי חשיבה ויכולות מהותיות ופעולות חקירות פרקטיות (Ellis & Hafner, 2005).
בכדי לקבל מענה על סוגיית המחקר העיקרית- הערכת סמינרים כבסיס לשיתוף פעולה בין הפקולטות במכון הטכנולוגי, יש לאסוף את המידע מתוך מגוון הפעילויות בפרויקט ולארגן אותו לתוך כלי המאפשר דירוג על פי הקריטריונים שהוגדרו. מהימנות הדירוג צריכה להיבחן וגם העקביות שבין המדידות. לאחר מכן, יש לבצע בדיקה של תוקף הכלי בכדי לדעת שההערכה תואמת את שאלת המחקר והפרמטרים שהוצבו מלכתחילה.
בביצוע ניתוח הנתונים בפרויקט, על בסיס השערת המחקר של הפרויקט – קיום סמינרים, פיתוח כלים מתאימים והערכתם מהווים תנאי מקדים להצלחת תוכניות לשיתופי פעולה בין הפקולטות, מכלול הנתונים הנאסף הוא ברובו איכותי. וזאת כיוצא מהעובדה שהערכה של שיתוף הפעולה מכסה אלמנטים רבים אשר להם אין יכולת מדידה ישירה או כמותית. ולכן כלי הדירוג שיפותח ישים דגש על העיצוב המילולי של הקטגוריות, וזאת כי ידוע שלהגדרת הקטגוריות בעניין זה יש השלכה ישירה על רגישות הכלי. תכנון נכון של הקטגוריות המילוליות יתאפיין בפלט יותר ממוקד וחד משמעי של הערכות סופיות.
בבחינת כלי ההערכה ישנן מספר שיטות מקובלות לביסוס המהימנות; בחינת השינוי בפקטורים על פני זמן שנעשית על ידי ביצוע חוזר של הערכה על אותו תהליך, הוא כלי נפוץ המקובל במחקרים. במקביל יש לבחון את האם הכלי הוא תקף, גם לצורך כך ישנן מספר שיטות המוזכרות במחקרים בספרות: בחינה לא סטטיסטית של מכלול ההיבטים (content/logical validity), חיזוי תפוקת סט משתנים על בסיס משתנים אחרים שיעשה על ידי בחינות אישיות (criterion validity), כאשר הדרך השכיחה ביותר היא יצירת סקלת מדידה ע”י עריכת מבחנים פרקטיים המבוססים על התיאוריה (construct validity) (Cronbach, 1971 in Ellis & Hafner, 2005).
מטרתן של שיטות אלו היא בסופו של עניין להבין האם אנו מודדים את מה שאנו חושבים שאנו מודדים בפועל (או מה שהתכוונו למדוד).
הספרות מראה כי הערכות של שיתופי פעולה בתחומי ההנדסה והעיצוב, אשר מציגות מגוון רחב של תפוקות, מתבצעות ע”י צוות מקצועי ועוברות רוויזיה של הגורמים הנוטלים חלק בשיתוף הפעולה.

2.5.1. האלמנטים הכלולים בהערכת שיתופי פעולה בין פקולטות
מחקר שבחן שימוש בכלי הערכה ע”י ביה”ס לאומנות, מדיה והנדסה AME אשר הוקם ע”י אוניברסיטת אריזונה, הראה כי נעשה שקלול של כלל האלמנטים והתפוקות הכלולות בשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין הפקולטות, לתוך פלטפורמה של אינטגרציית נתונים (meta matrix) המאפשרת לדרג את הסוגים השונים של תפוקות המחקר תוך כימות הולם (Rikakis, 2009).
בבניית המדרג, כל הנפשות הפועלות בדיסציפלינות נתבקשו לתת דעתם וליצור קריטריונים כמותיים עבור כל פרמטר אשר יתאים לאחד מארבע קטגוריות לבחינת התפוקה: עיקרי, סטנדרטי, מינורי ותומך.
לדוגמא עבור קטגוריית ה’עיקרי’ בבחינת פרמטר ‘פרסום ותהודה’, ישנן שלושה קריטריונים למעבר: 1) הערכת עצמית ברמה גבוהה עם סף קבלה נמוך (25% לוועידות, 35% לכתבי עת).
2) מחקר מרובה מלל. 3) כולל כתב עת בעל השפעה ניכרת על התחום או ציטטה מוועידה חשובה. בהמשך, הוגדרו עבור פרמטר ‘עשייה והצגתה’,’ספרות ועיתונות’, ‘תוכנה וחומרה’.
המשתתפים הגדירו קטגוריות גם לתפוקות לא סטנדרטיות, כגון הקשרים לחיים האמיתיים שעשויה להיות להם פוטנציאל השפעה חברתית, תהליכים שדורשים זמן ארוך מהרגיל ולא מנפקים תפוקות מיידיות (כמו פרסומי ממצאים בכתבי עת).
היתרון בבניית כלי הערכה זה הוא היכולת שלו להתאים גם למשתתפים שאינם בקיאים בפעילות ביה”ס AME. למי שאין הכרה מוקדמת של תפוקות הפרויקט יכול להעריך את משמעותן, ולמעריך שלא בקיא בתחום העשייה של הפקולטה מסוגל לגשת להערכת האלמנטים שקשורים לפקולטה הזו לפי המונחים שהוגדרו.

2.6. תרומות שיטות הערכת מתקדמות
בכדי להשתמש בשיטת קריטריונים חדשניים אלו להערכת שיתוף הפעולה בביה”ס AME פותח כלי אינטרנט מקוון, המאפשר לכלל הפקולטות והסטודנטים לתעד את פעילותם בפורמט קבוע. המערכת יכולה לבצע אבחון של מגמות בהתאם לנתונים המוזנים, וחשופה להשוואה עם פקולטות שונות כמו כן גם ההערכות חשופות לכל וניתן לשתף אותן עם מעריכים אחרים.
נעשה שימוש בקריטריוני ההערכה שפורטו במשך 4 שנים, על גבי 10 פקולטות כאשר התוצאות סייעו למעריכים לחזות בצורה טובה יותר את התפוקות הצפויות, הדבר כולל תפוקות דיסציפלינאריות ואינטרדיסציפלינאריות. כמו כן, הן רתמו להעלאת מודעות והבנת פעילויות שיתופי הפעולה וכך גם ההערכה השתפרה. העקביות בהערכה מתמדת יצרה מצב שבו המשתתפים קיבלו את הדבר כחלק אינטגרלי מהתהליך, מה שגרם להערכה להיות נוחה בעיניהם וזמינה לפיתוח תמידי. הוכחה לכך היא שהנתונים הראו שההערכה הפכה להיות קלה יותר ויותר משנה לשנה, הדבר תומך ברעיון שההערכה צריכה זמן להסתגלות כדי שתהפוך למקובלת על מכלול המשתתפים (Rikakis, 2009).

לסיכום, שיתופי פעולה שצמחו מתוך הרצון לפתרון סוגיות מורכבות המצריכות שילוב של מספר דיסציפלינות מחייבות כלי הערכה חדשניים, אשר תומכים בפיתוח ושיפור תמידי ומאפשרים הערכה מלאה של מכלול האלמנטים הכלולים. כלי ההערכה שהוצג לעיל, בשלביו הראשונים של פיתוחו אך תוצאותיו מבטיחות, עם זאת יש צורך בפיתוח של כלים נוספים להערכה אינטר-דיסציפלינארית ובזמן בחינה ארוך יותר.
פעילויות שונות כפי שהוצגו דלעיל, מהוות דוגמאות לפלטפורמת הערכה של סמינרים שאין ביכולתה להתמקד בתוצר מסוים ויחיד, ולכן מורכבותה. תפוקות הסמינרים הן בחלקן מיידיות, לטווח קצר- בינוני ולטווח ארוך. כאשר מלקטים אנשי מקצוע ואקדמיה מכמה תחומים למטרת על משותפת, הדבר טומן בתוכו גוון חברתי אשר ההשפעות מסוג שכזה יכולות להימדד רק לאחר כמה שנים כאשר ישנן מגמות ואפשרות להשוואה עם נתוני עבר.

2.7. תובנות והשלכה לפרויקט הגמר
לאחר בחינה מעמיקה בספרות נוכחנו לגלות שאכן התחומים בהם אנו עוסקים: הנדסה, עיצוב וניהול הם התחומים המובילים בשוק מבחינת תרגום מחקרים ושילוב דיסציפלינות לתוצרים חדשניים ומובילים. הדבר נתמך ע”י מחקרים שהוצגו ומינפו את ההזדמנויות והחוזקות בשיתוף הפעולה בין אקדמיה לתעשייה בכדי להתגבר על החולשות והאיומים מחד גיסא, ולקדם רעיונות יצירתיים ופורצי מסגרות מאידך.
נוכחנו לראות כי תפקיד האקדמיה הוא לתמוך בתעשייה וליצור את רלוונטיות המחקר לבעיה הרווחת בתעשייה, וזאת כבסיס יצירת לשיתוף פעולה בר קיימא, אשר יתרום ל-2 הצדדים ויהווה תשתית לשיתופי פעולה ארוכי טווח. ראיה ליתרונות הטמונים בשיתוף פעולה שכזה, הוצגו במחקר שבחן את שיתוף הפעולה בין חברת ברדל לאוניברסיטת פרייזר, אשר הניב תוצרים מובילים בשוק הבינלאומי וסלל את הדרך לפרויקטים משותפים נוספים בעתיד.
בכדי שהאקדמיה תוכל לענות על צרכי השוק המורכבים של ימנו, הגענו להבנה ששיתופי פעולה אינטר-דיסציפלינאריים בין פקולטות הן האמצעי לכך. מערכות כדוגמת PERC היא הוכחה לכך ששילוב תחומי ידע באקדמיה מסייע לסטודנטים להכנה טובה יותר לעולם האמיתי, ומאפשרת מענה מלא לרחשי התעשייה. בחינת רמות שיתוף הפעולה בין הפקולטות הנדסה, עיצוב וניהול בפרויקט שלנו תתאפשר כעת לאור הבנה ומיפוי של מגוון הקריטריונים הכלולים בתהליך, תוך הבנת החסמים והקשיים הקיימים. כמו כן, ניתן לבצע בחינה של אפקטיביות שיתוף הפעולה, וזאת לאור הבנה של תפוקות ותרגומם למדידה כמותית.
מתוך סקירה של מגוון הסוגים של שיטות הערכה, הרווחות כיום בספרות הגענו למסקנה שפיתוח כלי הערכה בנוי מכמה שלבים ובניהם שיטת איסוף המידע, הבנת משמעות ההערכה הרצויה, פיתוח של האלמנטים המרכיבים את כלי ההערכה, וזאת תוך שימת דגש על תוקף ומהימנות הכלי. נוכחנו לראות בזכות מחקר שבחן הערכת שיתוף פעולה בין פקולטות בביה”ס לאומנות והנדסה AME, שההערכה מלאה ויעילה צריכה לכלול גם תפוקות לא סטנדרטיות, תוך הערכה עקבית לאורך כל התהליך ושיפור מתמיד.
לאחר ביצוע הסקירה הספרותית יש לנו את היכולת לבצע סנכרון של הידע הקיים בפרויקט טמפוס ובעיקר מזה שיתקבל מהערכת סמינרים לשיתוף הפעולה בין הפקולטות, עם השיטות והכלים שנבחנו. כל אלו, מתוך התבססות על ההשערה המרכזית שהצלחת תוכניות לשיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינארי בין הפקולטות הנדסה, עיצוב וניהול מותנית בקיום סמינרים והערכתם. זאת מתוך הנחת יסוד כי בסופו של דבר הנ”ל יתרום ל-2 הצדדים ביצירת מוצרים טובים ומוצלחים יותר. מכאן נגזרת השערה נוספת לפיה: יישום כלים שנלמדים בסמינרים יוביל לשיתוף פעולה בין התחומים.
על רקע השערות אלו, נבצע בהמשך בחירה של מתודולוגיות עליהן יתבסס ניתוח המידע ונבצע הערכה מקצועית של הסמינרים ובחינת האפקטיביות שלהם, זאת כתנאי לבדיקת היתכנות של הקמת מרכז חדשנות במכון הטכנולוגי חולון, ומתוך מטרה לשיפור מתמיד וראייה לסמינרים הבאים אשר יתקיימו בעתיד.

3. מתודולוגיה

במסגרת פרויקט הגמר פיתחנו שני כלי הערכה: שני כלים להערכת סמינר “צמיחה בחדשנות”, וקיימנו ראיונות עם חברי הסגל האקדמי ואנשי התעשייה לצורך בחינת דעתם לגבי היתכנות תוכנית שכזו במכון HIT, ולבחון האם לדעתם קיים ו/או יכול להתקיים שיתוף פעולה בין המחלקות השונות.
קהל היעד לסדנאות מכיל אנשים ממוסדות אקדמיים: חברי סגל, חוקרים וסטודנטים, ואנשי תעשייה. חלקם מנכ”לים וחלקם נציגים מחברות שונות המגלות עניין בפרויקט ורואות בשיתופי הפעולה בין הפקולטות ככלי להצלחה והשגת יתרון תחרותי לארגונם.

3.1. הסמינרים
3.1.1. הסמינר הראשון – ” סמינר לצמיחה בחדשנות”
הסמינר הראשון התמקד בעובדה שבסביבה התחרותית של ימנו, חברות וארגונים, במקרה שלנו המוסד האקדמי, מוכרחים להביט מעבר לאפיקים המוכרים והמסורתיים ולהכיר את המגמות העדכניות ביותר של חשיבה חדשנית בפיתוח מוצרים, שירותים, בשיטות שיווק ותפעול, על מנת להשיג בידול ויתרון תחרותי.
הסמינר כלל את התכנים הבאים:
• סקירה עולמית – מגמות בחדשנות ועיצוב, מנהיגות וניהול בעיצוב
• דיון על אפשרויות להתמודדות עם אתגרי המחר בתעשייה הישראלית והסקת מסקנות
• תרגול דרכי פעולה ליישום חדשנות בארגון – בניית מפת דרכים להתמודדות עם האתגרים
• דיון בנושא שיתוף פעולה אקדמיה – תעשיה

3.1.1.1. מטרות הסמינר ומדדי הצלחה
לכל סמינר נקבעו יעדים ומדדי הצלחה. המדדים נקבעו בהתאם לנושאי ותכני הסמינר ולמטרותיו. משום שהסמינר לא הכיל היבטים כלכליים, לא נקבעו מדדים בנושא זה (ראה: נספח 18).
הסמינר כלל את היעדים הבאים ומדדי ההצלחה הוגדרו בהתאמה:
 תרגול והקנייה של כלים לחשיבה יצירתית.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 50% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לכלים חדשים במסגרת הסמינר, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.

 שילוב חדשנות ועיצוב בתהליכים עסקיים.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 50% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לתכנים חדשים במסגרת הסמינר כך שזה הוסיף לידע שלהם, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.

 הצגת סקירה עולמית על מגמות בחדשנות ועיצוב, מנהיגות וניהול עיצוב.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 30% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לתחום חדשנות בעיצוב, מנהיגות וניהול העיצוב, במסגרת הסמינר – אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.

 זיהוי והגדרת אתגרים בתעשייה הישראלית, וקיום דיון והצגת מסקנות.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 70% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לאתגרים בתעשייה הישראלית שלא הכירו לפני הסמינר, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה, שכן המשתתפים לא חשופים לאתגרים דיו.

 הענקת כלים ללימוד דרכי פעולה ליישום חדשנות בארגון תוך דיון מעמיק ובניית מפת דרכים להתמודדות עם האתגרים.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 20% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לדרכי פעולה חדשים ליישום חדשנות בארגון, אזי הושגה הצלחה בהיבט זה.

 קיום דיון בנושא שיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה אשר יסכם את סדנא.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 35% מהמשתתפים ידווחו על דיון פורה בנושא שיתוף הפעולה בסוף הסדנא, אזי הושגה הצלחה במדד זה.

3.1.1.2. הסבר המדדים
אחוזי ההצלחה נקבעו בהתאם לתשובות שהתקבלו בראיונות ובהתאם לסקירה הספרותית שבוצעה בנושא. לדוגמא: מבדיקה, ניכר כי מספר רב של אנשים לא מכיר מגמות חדשנות בעיצוב בארץ בכלל, וברמה העולמית בפרט, ומכאן שחשיפת שליש ממשתתפי הסמינר לחומרים שכאלו מהווה הצלחה שכן יש צורך בחשיפה לתחום ספציפי שלא מוכר דיו בשוק. לעומת זאת, כלים וחשיבה יצירתית הוא משהו שאינו דורש חשיפה לתחום ספציפי אלא יכולת קוגניטיבית וחשיפה לתחום היצירתיות, מה שקיים בכל תחום. מכאן, שיש צורך “להקשות” בקביעת הצלחה למדד זה ולהעלות את אחוז הדיווחים של המשתתפים שיהוו הצלחה. באופן דומה, מדד להיחשפות וזיהוי אתגרים בתעשייה הישראלית דורש היחשפות של לפחות 70% מהמשתתפים לאתגרים שלא ידעו קודם לכן בתעשייה.
הצורך ב-70% עולה משום ההנחה שמדובר באנשים שחיים את התרבות הישראלית, קוראים עיתונים ונחשפים לחדשות בנושאים שונים ולקשיים המלווים בעת ביצוע שילוב שלושת התחומים, שהרי אנחנו לא חיים בבועה. חשיפה לעיתונים ולאמצעי תקשורת שונים נותנת למשתתפים רקע על הבעייתיות בשילוב תחומים השונים וזאת הסיבה שהם נמצאים בסדנא – הצורך ללמוד דברים חדשים ולשלבם בתעשייה, וזאת לצורך התגברות על כשלים בשילובים. אם יותר מ- 70% ידווחו על חשיפה לאתגרים חדשים, ישנן מספר אפשרויות: משתתפי הסדנא לא נחשפים לאמצעי תקשורת בתחום ומכאן שאינם חשופים לבעייתיות בשילוב שלושת התחומים, משתתפי הסמינר לא נחשפו מספיק לבעיות משום שחיים את הצד התיאורטי, משתתפי הסמינר לא ניסו להתממשק עם תחומים שונים ולכן לא חוו כישלונות ו/או קשיים, משתתפי הסמינר לא ידעו/שמעו/הגדירו נכון את הבעיות ולכן כשאחת הבעיות צפה היא היוותה אתגר חדש שלא היה ידוע קודם לכן.
בנוגע ללימוד כלים לחדשות ויישום בארגון, קבעו כי קיים צורך בדיווח של לפחות 20%. אנחנו מניחים שלכל אדם רציונאלי ישנו “שק יצירתיות”, ולו הקטן ביותר, לפיו הוא פועל ומתנהל בארגון ו/או בחייו. הבעיה היא שלא תמיד יודעים כיצד להוציא לפועל יצירתיות זו, וזה משהו שנלמד במסגרת הסמינר. מכאן, ש- 10% מהווה כמות קטנה מדי לקביעה האם הושגה הצלחה או לא בהיבט זה. כמו כן, חשוב לציין שקביעת ה- 20% באה משום העובדה שאנחנו מאמינים שאותם 20% שיישמו בארגונים את כלי החדשנות שילמדו בסמינר יובילו לצמיחה ביצירתיות הארגונית, וזאת בהתאם להשערת המחקר: יישום כלים שנלמדים בסמינרים יוביל לשיתוף פעולה בין התחומים.
בנושא מדד הדיון המסכם הנחנו ש- 35% הוא המשקל הנכון. לאחר סקר השוק, סקר הספרות ובחינת הראיונות שבוצעו, זיהינו שהקושי הגדול ביותר שהצביעו עליו היה החוסר בשפה משותפת. קושי זה גורם לאי שיתוף פעולה בדיונים ואף פוגע בהם. המשתתפים מדברים בשפות שונות ואינם מתכנסים לנושא אחד. המשתתפים לא מתמקדים בבעיות וזאת משום שכל אחד מושך לכיוון שלו. כמו כן, יתכן ויתקיים דיון על אותו נושא, אבל כל משתתף יסביר את הבעייתיות בשפה שלו, לא תהייה הבנה ושוב לא יתמקדו בבעיות. כשהשתמשנו ב- 30% התייחסנו לאחוז גבוה של אי הבנת המצב, וכשהשתמשנו ב- 50% התייחסנו לממוצע משתתפים שפחות או יותר יודעים מה המצב. מחד, במדד הנוכחי לא ניתן לקבוע שלפחות 50% מהמשתתפים יצליחו לנהל את הדיון בשל הקושי הגבוה, ומנגד30% מהווים אחוז נמוך מאוד של המשתתפים עם רצון לשיתוף פעולה. משום שישנו בסיס של דיבור ורצון לשיתוף פעולה, הנחנו ש- 35% מהווים את המשקל הנכון לקביעת הצלחת מדד זה.
3.1.1.3. הכלים
פותחו שני כלים להערכת הסמינר הראשון: שאלון לפתיחת הסמינר, הבוחן את ציפיות המשתתפים, ושאלון לסיום הסמינר, הבוחן את מידת התממשות הציפיות של המשתתפים בהיבטים השונים (ראה: נספחים 11-14). השאלונים מורכבים משאלות פתוחות וסגורות. החלק הכמותי הורכב משש שאלות שביעות רצון מהסמינר המדורגות בסקלה של 1 עד 3, והחלק המילולי, המורכב משבע שאלות מילויות, כלל את דעת המשתתפים לגבי תכני הסמינר, לגבי דעתם בנוגע להיתכנות התוכנית, לגבי ציפיותיהם מהסמינר והמענה עליהם. השאלות בכלים הותאמו למדדים הבוחנים הצלחה ובהתאם למענה עליהם נקבעה עמידה ו/או אי עמידה במדדים שנקבעו.

3.1.1.4. תיקוף כלי המחקר
לאחר פיתוח שאלוני הסדנאות, הם נשלחו אל מרצים שונים במכון לצורך בדיקת מידת הרלוונטיות והבהירות שלהם. התקבלו מספר הערות בנוגע לשינויי נוסח ועדכונים בשאלונים השונים. הערכות המומחים הוכנסו לטבלת השוואה ונבדקה הקורלציה ביניהן באמצעות תוכנת SPSS. מכיוון שנדרשנו לערוך שינויים רבים בשאלונים בעקבות הערות המומחים, התקבלו ערכים נמוכים של הקורלציות בין המומחים. אנו מניחים שביצוע תהליך של תיקוף מחודש לאחר הכנסת שינויים אלה יעלה את ערכן של הקורלציות בין המומחים באופן מובהק.

3.1.1.5. הנתונים שנבדקו
בניתוח הממצאים מהסמינר קיימנו השוואות שונות: השוואות הבודקות מהם ציפיות המשתתפים, האם ציפיותיהם התממשו, מה הם חושבים על התוכנית, ועוד. בנוסף, קיימנו השוואות בין סוגים שונים של משתתפים בסמינר: משתתפים מהאקדמיה אל מול משתתפים מהתעשייה. ההשוואה בדקה האם ציפיותיהם שונות, האם התממשו והאם יש שוני בהשקפותיהם. המדגם כלל את משתתפי הסמינר שמספרם משתנה מסמינר לסמינר.
בסמינר הראשון, “סמינר לצמיחת חדשנות”, מספר המשתתפים עמד על 35, אך רק 22 אנשים בממוצע מילאו את השאלונים משיקולים אישיים. יש לציין ש- 40% מהמשתתפים שמילאו את השאלונים כללו השקפות כפולות משום שכל משתתף מטעם האקדמיה מהווה גם משתתף מצד התעשייה מהסיבה שמרצה בפקולטה לעיצוב מטעם שנקר ו/או HIT הוא גם אדריכל פרטי בנוסף להיותו חבר סגל. למרות זאת, לצורך שמירה על אמינות המחקר והניתוחים, מיינו את המשתתפים לאוכלוסיית תעשייה ואוכלוסיית אקדמיה, ומשתתפים שהוגדרו כ”משתתפי כפילות” השתייכו לקבוצה הנמוכה יותר וזאת לצורך איזון.

3.1.1.6. משתנים
המשתנים שהגדרנו בחנו את מידת האמונה בהצלחת התוכנית והתממשותה, יכולת פיתוח והקניית כלים והעשרת המשתתפים בכלים שפותחו, כתלות באוכלוסיה הנבדקת. בבחינת תיקוף השאלון, ניכרה קורלציה נמוכה, ולכן בוצע עדכון של השאלונים בהתאם להערות הזהות של המרצים. הנחתנו הייתה שלאור המכנה המשותף (הכמעט זהה לחלוטין) בין הערות המרצים, הרצה חוזרת לצורך תיקוף על ידם תראה קורלציה מלאה.

3.1.1.7. הרצת השאלונים ואיסופם
בתחילת כל סדנא חולק שאלון פתיחה. השאלון נועד לבחון את ציפיות המשתתפים בהיבטים של ניהול, עיצוב, הנדסה ותעשייה, לדוגמא: מה לדעתם הולך להיות? מה הם מצפים שיהיה? איך לדעתם ניתן לקדם בצורה אופטימאלית את שיתוף הפעולה? האם ישנם נושאים ספיציפיים שירצו שהסמינר ידון בהם? מה הקשיים שהם צופים? האם שמעו ו/או נכחו בעבר בסמינרים שכאלה? האם הם מכירים מקרים של שיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה? האם לדעתם קיים כיום שיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה? בין הפקולטות השונות? האם לדעתם תתקיים תנובה חיובית? ואם כן – באיזה היבט? האם לדעתם שיתוף הפעולה יתרום להם? והם דרכי הפעולה יסייעו בהתמודדות עם אתגרים? (ראה: נספחים 11+12). כמו כן, בסוף כל סמינר חולק שאלון סיום לבחינת מימוש הציפיות, בחינת מידת המעורבות, מידת החשיפה למגמות השונות? ועוד. (ראה נספחים: 13+14)
השאלונים חולקו בעותק קשיח ונאספו פיזית על ידנו לצורך ניתוחם והסקת מסקנות לבניית השאלונים הבאים. לאחר איסוף השאלונים, סיווגנו את המשתתפים בהתאם לסוגם והרצנו את הנתונים בכלי ה- SPSS. בדקנו את נתוני השכיחות ונתוני הממוצעים של המשתתפים והשוונו את התוצאות בין סוגי המשתתפים.
3.1.1.8.
3.1.1.9. ניתוח הנתונים
הנתונים שהתקבלו מהשאלונים נותחו בשני אופנים:
• הנתונים בחלק הכמותי נותחו בכלי ה- SPSS.
• לנתונים בחלק המילולי ניתנו קטגוריות. המענה על התשובות הוכנס לקטגוריות השונות שנוצרו וכל קטגוריה קיבלה את האחוז היחסי ודורגה בהתאם. לדוגמא: לשאלה: “מה אתה מצפה ללמוד בסמינר?”, הוגדרו קטגוריות: למידה על תחום העיצוב, למידה על תחום ההנדסה, למידה איך לנהל מוצרים נכון, למידה על תקשורת בין התעשייה לאקדמיה, למידת כלים לאופטימיזציה ארגונית ועוד. מענה המשתתפים הוכנסו לקטגוריות אלו ומשקלם היחסי נקבע בהתאמה.
מהנתונים הופקו נתונים סטטיסטיים ומבחני ממוצעים, ונערכו השוואות בין אוכלוסיות שונות בסמינר. בנוסף, נמדדו אחוזי הסכמה ואי הסכמה להיגדים שנבדקו.

3.1.1.10. התפלגות המשתתפים
נציג את התפלגות המשתתפים של הסמינר הראשון:

תרשים 5 : התפלגות המשתתפים בסמינר הראשון – “סמינר לצמיחה בחדשות”

3.1.2. הסמינר השני – ” סמינר לניהול חדשנות”
בתאריכים 21-23.5.13 התקיים הסמינר השני – “סמינר לניהול חדשנות” – באורך של שלושה ימים. בסמינר נכחו נציגים שונים מהאקדמיה והתעשייה. בכל יום נכחה קבוצה אחרת של משתתפים, וזאת בהתאם להגדרות בניית הסמינר של המארגנים. חלוקה זאת נבעה משום שהמארגנים מאמינים שלכל קבוצה יש לתת את כלי הניהול הרלוונטיים לה, ולאחר מכן לבצע מיזוג תרבויות בסמינר נוסף. מכאן, שהיום הראשון תוכנן רק עבור אנשי האקדמיה, היום השני הוגדר רק עבור אנשי התעשייה והיום השלישי הוגדר רק עבור אנשי האקדמיה. הרציונל ומטרות הסמינר הותאמו לקהל היעד שהגיע בכל יום. כמו כן, מהתבוננות בממצאים נוכל לראות שיש שוני במעורבות המשתתפים.

הסמינר הכיל תכנים שונים:
• מיפוי חדשנות בישראל ובעולם.
• זיהוי צרכים במשק העולמי בכלל והישראלי בפרט.
• ידע בחדשנות וחשיבות העיצוב.
• אופן שיתוף הפעולה באירופה.
• יכולות העיצוב ותרומתו לתעשייה.
• מוטיבציה לחדשנות ולשיתוף פעולה עם האקדמיה.

3.1.2.1. מטרות הסמינר ומדדי הצלחה
הסמינר כלל את היעדים הבאים ומדדי ההצלחה הוגדרו בהתאמה:
• לאקדמיה-
• יצירת ידע בחדשנות וחשיבה עיצובית.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 50% מהמשתתפים ידווחו על שיפור הידע בנושא חדשנות העיצוב, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.
• לתעשייה –
• יצירת ידע בחדשנות וחשיבות העיצוב.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 30% מהמשתתפים ידווחו על שיפור הידע בנושא חדשנות העיצוב, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.
• אקדמיה-תעשייה –
• מתן מוטיבציה לחדשנות ולשיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 50% מהמשתתפים ידווחו על שינוי תפיסתי בנושא חדשנות העיצוב, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.

3.1.2.2. הסבר המדדים
מדדי ההצלחה של הסמינר השני הותאמו לתכניו ולמסקנות הסמינר הראשון (ראה: נספח 19). כבר בסמינר הראשון זיהינו רמות שונות של ידע בין אנשי האקדמיה לאנשי התעשייה, ולכן היה צורך לפצל את המטרות והמדדים בהתאם לסוגי האוכלוסיות.
האקדמיה משקיעה זמן רב במחקר, פיתוח ולימוד תיאוריות, כלים ומתודולוגיות בתחום העיצוב. סטודנטים שלומדים עיצוב נדרשים לראייה שונה בבואם ליצור מוצר חדש. ראייה שונה זו נולדת מכיווני חשיבה שונים ואלו באים בעקבות חדשנות מתמדת . מכאן, שאנשי האקדמיה “חיים” את החדשנות והחשיבה העיצובית. לדעתנו, להם זה יהיה קל יותר לפתח כלים ויכולות חשיבה נוספות במסגרת הסמינר ולכן יש לקבוע רף גבוה של לפחות מחצית מהמשתתפים מסוג אוכלוסיה זה שלהם יתקיים שיפור בידע ומכאן שהסמינר יוסיף לידע שלהם. לעומתם, אנשי התעשייה פחות מתעסקים בפיתוח כלים, מתודולוגיות ויכולות חשיבה יצירתיים ולכן ראינו לנכון לקבוע רף נמוך יותר שיקבע האם התקיים שיפור ידע. מכאן, ש- 30% מהמשתתפים מאוכלוסיה זו היווה את הרף הנכון לקביעת מדד זה.
מדד נוסף נקבע משום הצורך במתן ופיתוח מוטיבציה לחדשנות ושיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה. ההנחה היא שלאחר הקניית הכלים לסטודנטים הבוגרים “הכדור נמצא במגרש” של התעשייה ועליה לקלוט לחיקה את הבוגרים עם יכולות החשיבה המשולבות. מכאן, שיש צורך בפיתוח המוטיבציה לקליטת הבוגרים ולקדם שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה. בהתאם להנחה, ניכר כי למרות הקשיים בין האקדמיה לתעשייה וקליטת הבוגרים, גם האקדמיה וגם התעשייה מבינים את משמעות שיתוף הפעולה ומעוניינים בקיום קשר ביניהם. מכאן, שיש צורך בלפחות מחצית מהמשתתפים שידווחו על שינוי תפיסתי שיוביל לגישור הפערים ומכאן שייווצר שיתוף פעולה להשגת מטרת גישור על הפערים.

3.1.2.3. אבני הדרך להשגת המטרות
• הצגת הערך המוסף ותרומתו של העיצוב בחברות שונות.
• חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשיות בישראל.
• פיתוח פורמטים חדשניים.
• בניית תבנית מסוימת לפיתוח במסגרת קבוצות יעד.
• השפעה לטווח ארוך.
• יצירת תוכן משותף.
• פיתוח תוכניות עבודה שונות בין האקדמיה לתעשייה.
• הזדמנות ללמוד ולחוות את התוכן.
• פיתוח כלים על ידי המשתתפים.

3.1.2.4. הכלים ותיקופם
לסמינר זה נבנו שני שאלונים: שאלון למשתתפים מהאקדמיה ושאלון למשתתפים מהתעשייה (ראה: נספחים 15+16). השאלונים נבנו על ידי חברת Material ConneXion – שותפים בפרויקט, המתמחה בפתרונות וחידושים. השאלונים עברו פיתוח באמצעות החברה וכללו את כל שלבי פיתוח שאלון כנדרש. במטרה להבין את הערך המוסף של “סמינר ניהול חדשנות”, הורצו שאלונים בסוף כל יום לבדיקת ציפיות המשתתפים.
השאלון בנוי מסקלת תשובות שנעה בין (2-) לבין 2, כאשר 2 משמעו “מצויין”, ו- (2-) משמעו “גרוע”. בהתאמה, ממוצע שביעות הרצון היה שווה ‘0’, ממוצע “הערכים הטובים” בשביעות הרצון היה שווה 1 (בין 0 ל- 2) וממוצע “הערכים הרעים” בשביעות הרצון היה שווה (1-) (בין ‘0’ ל- (1-) ). עם ערכים אלו קבענו את מידת ההתאמה, שביעות הרצון, מענה על מדדים והסקת מסקנות.
השאלונים כללו 22 שאלות כמותיות ותשובותיו דורגו בחמש אפשרויות משום הצורך לבדוק רק את שביעות הרצון של המשתתפים. בסופו, הכיל השאלון שדה הערות בו ניתן היה לפרט באופן מילולי את דעתם של המשתתפים שיהוו בסיס לסמינרים הבאים. מטרת השאלונים הייתה לבדוק את מידת שביעות הרצון של המשתתפים מהסמינר.

3.1.2.5. איסוף הנתונים
השאלונים הורצו בסוף כל סדנא באופן פיסי. השאלונים נאספו מהמשתתפים ונותחו על ידנו בכלי ה- SPSS שבחן את תשובותיהם ואת מידת שביעות הרצון של כלל המשתתפים ושל כל קבוצה מהמשתתפים. בסמינר זה נכחו כ- 25 משתתפים, מתוכם רק 12 בחרו לענות על השאלונים מסיבות אישיות שלהם – דבר המצביע על חוסר שיתוף פעולה שלשמו הוקמה התוכנית. כדומה לסמינר הראשון, גם בסמינר זה נכחו משתתפים שהיוו זהות כפולה: גם כאנשי האקדמיה וגם כאנשי התעשייה. מספר הנשאלים אינו קבוע אלא משתנה בהתם לנוכחים סמינר, ומכאן השוני בגדלים, שכן אם היו יותר משתתפים, היינו מקווים להשיג שיתוף פעולה גבוה יותר ומכאן יותר נשאלים.

3.1.2.6. התפלגות המשתתפים
נציג את התפלגות המשתתפים של הסמינר השני ביום הראשון:

תרשים 6: התפלגות המשתתפים בסמינר השני – “סמינר לניהול חדשנות”- יום ראשון

נציג את התפלגות המשתתפים של הסמינר השני ביום השני:

תרשים 7: התפלגות המשתתפים בסמינר השני – “סמינר לניהול יצירת חדשנות”- יום שני

נציג את התפלגות המשתתפים של הסמינר השני ביום השלישי:

תרשים 8: התפלגות המשתתפים בסמינר השני – “סמינר לניהול חדשנות”- יום שלישי

3.2. ראיונות
הראיונות שביצענו היו ראיונות מובנים למחצה. בראיונות השתתפו פרופסורים , דוקטורנטים, ובעלי תואר ראשון מהתעשייה עם נגישות לתחום דנן. בתחילת הראיון הוסבר למרואיין את משמעות הפרויקט, חשיבותו, ותרומתו העתידית לארגון במדיה ויתממש.
כלי המחקר איתו השתמשנו כלל שאלות שונות להערכת דעת הסגל האקדמי ואנשי התעשייה, ונועד לשקף את דעת הנשאלים על תוכנית אינטר-דיסציפלינארית, היתכנותה במכון, ותרומתה לשוק העבודה (ראה: נספח 17). השאלון הכיל אחד עשרה שאלות איכותיות בלבד. דעת הנשאלים תועדה, הדעות השונות של הנשאלים הוצלבו, והוסקו מסקנות בקשר להיתכנות המכון לתוכנית שכזו.
משום שכלי השאלות לראיון המרצים שפותח בודק תוכן איכותי, התיקוף שלו התבצע בעזרת תהליך טריאנגולציה הבודק הצלבת מקורות: הממצאים מתוך הראיונות הם כאלה שנמצאו אצל שלושה מרואיינים לפחות או באמצעות שלושה כלי מחקר לפחות.
הממצאים המוצגים בדוח זה הם כאלה שנמצאו אצל לפחות שלושה מרואיינים או כאלה שנמצאו בשאלונים ובראיונות במקביל. לפיכך ניתן לטעון שממצאים אלה הינם ראויים לאמון.

4. ממצאים
לממצאים שהתקבלו ביצענו ניתוח סטטיסטי. הממצאים של הפרויקט מתחלקים לממצאים לפי סוג השאלון בהתאמה, ולפיכך חילקנו את פרק זה לשלושה תתי פרקים המכילים ממצאים שונים על ניתוחים שונים: ממצאים כלליים לשאלון הפתיחה, ממצאים כלליים לשאלון הסיום, ממצאים מהשוואת הציפיות של האוכלוסיות השונות, ממצאים מהשוואת התממשות הציפיות של האוכלוסיות השונות, וממצאים מראיונות הסגל האקדמי במכון.

4.1. ממצאים מהסמינרים
4.1.1. סמינר ראשון – “סמינר לצמיחה בחדשנות”
4.1.1.1. ממצאים כלליים מניתוח שאלוני הפתיחה
לאחר ניתוח שאלוני הפתיחה הבוחנים ציפיות הגענו לתובנות הבאות:
• 76.19% ממשתתפי הסמינר מצפים ללמוד דברים חדשים ולהתעדכן בתחומם
• 23.8% ממשתתפי הסמינר מצפים ללמוד על חדשנות
• 19% ממשתתפי הסמינר מצפים להיחשף לתחומים נוספים ולמפגש המשלב תעשייה-אקדמיה
• 14.28% ממשתתפי הסמינר מצפים ללמוד על התנהלות וחדשנות בתעשייה
• 14.28% ממשתתפי הסמינר היו מעוניינים שהסמינר יכיל את נושא היצירתיות ושילוב הדיסציפלינות
• 19.04% ממשתתפי הסמינר היו מעוניינים שהסמינר יכיל נושאים הקשורים לחדשנות בעיצוב
• 10% ממשתתפי הסמינר צופים קשיים בנושאים: זמנים, היתכנות בשוק, תקציבים, משאבים ותרבות.
• 50% ממשתתפי הסמינר הסכימו שקיים שיתוף פעולה בין שלוש הפקולטות
• 86.4% ממשתתפי הסמינר תמכו בעובדה שהסמינר עשוי להביא לקידום שיתוף הפעולה אקדמיה-תעשייה
• 95.5% ממשתתפי הסמינר הסכימו ששיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה יכול להניב תוצאות חיוביות בעלות השפעה על הארגון
• הייתה הסכמה מלאה (100%) של משתתפי הסמינר עם העובדה ששיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום להם בעתיד
• הייתה הסכמה מלאה (100%) של משתתפי הסמינר עם העובדה ששיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום לקידום החדשנות בארגונים
• הייתה הסכמה מלאה (100%) של משתתפי הסמינר עם העובדה שלימוד דרכי הפעולה ליישום חדשנות יכול לסייע בהתמודדות עם האתגרים בארגון

4.1.1.2. ממצאים כלליים מניתוח שאלוני הסיום
לאחר ניתוח שאלוני הסיום הבוחנים את מידת התממשות הציפיות הגענו לתוכנות הבאות:
• 16.67% חושבים שהיה צורך לשלב בסמינר יותר פרקטיקה ופחות תיאוריה, ולהרחיב בנושא העסקי .
• 11.11% ציינו שיש להכיל בסמינרים חינוך לחדשנות והתמקדות בתעשייה, עם דגש על הפן העסקי.
• 88.9% משתתפים ציינו שהם הרגישו שהם היו מעורבים בסמינר ששילב תחומים שונים.
• 83.33% ציינו שהסמינר חשף להם מגמות חדשות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב .
• 83.33% הסכימו שדרכי הפעולה ליישום חדשנות בארגון שהוצגו בסמינר הינם אפקטיביים.
• 72.2% ממשתתפי הסמינר דיווחו שמעורבות הנציגים של אחת/כמה מהפקולטות בלטה במיוחד.
• 55.6% ממשתתפי הסמינר הסכימו שבסמינר התקיים שיתוף פעולה בין הנציגים מהתחומים השונים.
• 61.1% ממשתתפי הסמינר דיווחו שהסמינר הוסיף לידע שלהם על הפקולטות השונות ופעילותן מעבר למה שכבר ידעו.
• 55.6% ממשתתפי הסמינר דיווחו שלא נעשה שימוש בחומרים וכלים מגוונים התורמים לשיתוף פעולה בין התחומים השונים.
• 72.2% ממשתתפי הסמינר הסכימו שהסמינר מעודד שיתוף פעולה בין הסטודנטים מהפקולטות השונות.
• 72.2% ממשתתפי הסמינר דיווחו שהכרת תכנים וסטודנטים מפקולטות שונות תתרום להתפתחותם המקצועית.
• 72.2% ממשתתפי הסמינר ציינו שהסמינר השפיע על דעתם בנוגע לשיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה.
• 88.9% ממשתתפי הסמינר ציינו שהם מעוניינים להתנסות שוב בסמינר שכזה.

4.1.1.3. ממצאים מהשוואת הציפיות של האוכלוסיות השונות
מבחני הממוצעים נעשה בסקלה של 1-3. לאחר סקירת הממוצעים של שאלון הפתיחה הגענו לתובנות הבאות:
• אנשי האקדמיה מאמינים יותר מאנשי התעשייה ששיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה יכול להניב תוצאות חיוביות בעלות השפעה
• שתי האוכלוסיות הסכימו ב- 100% ששיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום בעתיד למשתתפי הסדנא
• שתי האוכלוסיות הסכימו ב- 100% ששיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום לקידום החדשנות בארגון

4.1.1.4. ממצאים מהשוואת התממשות הציפיות של האוכלוסיות השונות
מבחני הממוצעים נעשה בסקלה של 1-3. לאחר סקירת הממוצעים של שאלון הסיום הגענו לתובנות הבאות:
• ממוצע מעורבות משתתפי הסמינר עמד על 2.78, כאשר אנשי האקדמיה הסכימו שהיו מעורבים ב- 2.75 בממוצע, ואנשי התעשייה הסכימו שהיו מעורבים ב- 2.8 בממוצע.
• אנשי התעשייה הרגישו שהממוצע חשף בפניהם מגמות חדשות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב, יותר מאנשי האקדמיה (2.8 מול 2.5).
• לעומת אנשי התעשייה, אנשי האקדמיה הרגישו התבלטות ומעורבות יתר של הנציגים של אחת מהפקולטות.
• אנשי האקדמיה הרגישו שהסמינר הוסיף לידע שלהם על הפקולטות מעבר למה שידעו, יותר מאנשי התעשייה (2 מול 1.6).
• ממוצע השימוש בחומרים וכלים מגוונים התורמים לשיתוף פעולה בין הפקולטות השונות עומד על 2.11, כאשר אנשי האקדמיה ציינו שהם מסכימים ב- 2.75 בממוצע שנעשה שימוש בחומרים וכלים מגוונים, מול אנשי התעשייה שציינו זאת ברמה של 1.6.
• ממוצע ההסכמה עם העובדה שדרכי הפעולה ליישום חדשנות בארגון שהוצגו בסמינר הינם אפקטיביים עמד על 2.67, כאשר אנשי האקדמיה מסכימים יותר מאנשי התעשייה ולפיהם קיימת הסכמה של 2.75 (מול 2.6) בממוצע של אפקטיביות דרכי היישום.
• אנשי האקדמיה מסכימים יותר מאנשי התעשייה שהכרת תכנים וסטודנטים מפקולטות שונות תתרום להתפתחותם המקצועית.
• אנשי התעשייה רוצים בממוצע להשתתף יותר מאנשי האקדמיה בסמינרים הבאים מסוג זה.

4.1.2. סמינר שני– “סמינר לניהול חדשנות”
הממצאים של הסמינר מתחלקים לממצאים לפי ימים ולפי סוגי משתתפים בכל יום. לפיכך חילקנו את פרק זה לשלושה תתי פרקים כאשר כל פרק מכיל שני סוגי ניתוחים: ממצאים כלליים לשאלון הסיום וממצאים מהשוואת הציפיות של האוכלוסיות השונות.

4.1.2.1. תוצאות היום הראשון
4.1.2.1.1. ממצאים כלליים מניתוח השאלונים
מהתבוננות בדעות המשתתפים נוכחנו לגלות ש:
• הערכתם לגבי הארגון היוצר את הסמינר הראשון – הממוצע היה 1.92 עם סטיית תקן של 0.289, כאשר הערך המינימאלי היה 1. ממצא זה משקף שביעות רצון גבוה משום היותו מעל ערך הממוצע של “הערכים הטובים”.
• הערכתם לגבי כמה שהסמינר ענה על ציפיותיהם – הממוצע היה 1.83, עם סטיית תקן של 0.389, בעוד שהערך המינימאלי היה 1. ממצא זה משקף רמת שביעות רצון גבוהה, משום שזהו ממוצע מעל מממוצע “שביעות הרצון”.
• עד כמה הם מרוצים מיכולת הבהירות ויכולת האינטראקציה בין המשתתפים – הממוצע היית 1.75, עם סטיית תקן של 0.452, בעוד שהערך המינימאלי היה 1. ממצא זה משקף שביעות רצון גבוהה, משום שזה מעל לממוצע “שביעות הרצון הטובה”.
• כמה הסמינר שיפר את הידע הכללי שלהם, מיומנויות וכישורים על חדשנות – הממוצע היה 1.42, עם סטיית תקן של 0.669, בעוד שהערך המינימאלי היה 0. ממצא זה מצביע על “שביעות רצון טובה”, אך לא גבוה יותר כאמור לעיל. להיפך, זה אמנם יותר מממוצע שביעות הרצון (מעל ‘0’), אבל לא יותר מממוצע “הטוב שביעות הרצון” (1).
• איך הם שופטים מקרים ותכנים שהציגו חדשנות – הממוצע עמד על 1.33, עם סטיית תקן של 0.492, בעוד שהערך המינימאלי היה 1. ממצא זה מעיד על שביעות רצון גבוהה שכן היא מעל ערך הממוצע של “הערכים החיוביים”. מכאן ניתן לקבוע שהמשתתפים נחשפו למקרים ותכנים בנושא החדשנות ולכן הורחבו אופקיהם.
• דעתם לגבי התוכן של תחנות העבודה (עבודה בצוותים) באופן כללי – הממוצע היה 1.45, עם סטיית תקן של 0.492, בעוד שהערך המינימאלי היה 1. ממצא זה משקף שביעות רצון חיובית לגבי העבודה בצוותים.
• עד כמה נראה להם שהם היו מעורבים בתהליכים – הממוצע היה 1.27, עם סטיית תקן של 0.786, בעוד שהערך המינימאלי היה 0. ממצא זה מצביע שאכן התקיימה מעורבות של המשתתפים בתהליכים.
• עד כמה לדעתם העבודה בצוותים עשויה לשפר את כישוריהם, את הידע והגישה לחדשנות, את שיתוף הפעולה של העולם האקדמי ואת תובנה שלהם – הממוצע היה 1.09, עם סטיית תקן של 0.831, בעוד שהערך המינימאלי היה 0. מכאן, שמרבית המשתתפים טענו העבודה בצוותים תשפר את כישוריהם, את הידע, הגישה ותתרום לעולם האקדמי. הממוצע אמנם היה בתחום הערכים החיוביים אך היו כאלה שהצביעו על חוסר רלוונטיות, משמע ששיתוף פעולה שכזה עשוי שלא לתרום, אך גם לא להזיק.
• איך הם שופטים באופן כללי את פעילויות הסמינרים השונות ואת הכלים:
o בהיבט נאומים תיאורטיים – הממוצע היה 1.64, עם סטיית תקן של 0.505, בעוד שהערך המינימאלי היה 1. משמע: הנאומים התיאורטיים עשויים לתרום.
o בהיבט של דיבור על מקרים – הממוצע היה 1.82, עם סטיית תקן של 0.405, בעוד שהערך המינימאלי היה 1. משמע: הדיבור על המקרים מספק ידע נוסף למשתתפים משום שהם נחשפים למקרים חדשים שלא ידעו קודם לכן.
o בהיבט של חקירת מקרים – הממוצע היה 1.73, עם סטיית תקן של 0.467, בעוד שהערך המינימאלי היה 1. משמע: לחקירת המקרים יש ערך חשיבות גבוהה בעיני המשתתפים.
o בהיבט של מילוי חוברת עבודה על תכנים שונים שהועברו – הממוצע היה 1.5, עם סטיית תקן של 0.577, בעוד שהערך המינימאלי היה 1. משמע: למילוי חוברת העבודה ישנה תוספת המעלה את שביעות רצון המשתתפים.
• כשנשאלו על העדיפויות לסמינר הבא התקבלו התשובות הבאות:
o בהיבט נאומים על יסודות תיאורטיים – הממוצע היה 1.22, כאשר הערך המינימאלי עמד על (1-).
o בהיבט של נאומים באינטרנט – הממוצע היה 1, כאשר הערך המינימאלי עמד על (1-).
o בהיבט של דיבור על מחקרים – הממוצע עמד על 1.8.
o בהיבט פעילות מעשית – הממוצע היה 1.9.
o בהיבט של אורח התעשייה – הממוצע היה 1.9.
• לגבי רמת הידע שלהם בחשיבה העיצובית – הממוצע היה 0.78, כאשר הערך המינימאלי היה (1-).
• כשנשאלו על אילו תכנים היו מעדיפים שהסמינר יתמקד יותר:
o בהיבט של יסודות התיאורטיים – הממוצע היה 1, כאשר שהערך המינימאלי היה (1-).
o בהיבט של מתודולוגיות ומערכות סיווג – הממוצע עמד על 1.5, כאשר שהערך המינימאלי היה (1-).
o בהיבט של תהליכים – הממוצע היה 1.58.
• 75% מהמשתתפים דיווחו על שביעות רצון גבוהה ביותר בנוגע לבהירות ויכולת האינטראקציה עם המשתתפים.
• 91.7% מהמשתתפים דיווחו על שביעות רצון חיובית בנוגע לשיפור בידע הכללי ובכישורים בנוגע לחדשנות.
• הייתה 100% הסכמה בקשר לחשיפה למקרים ותכנים המדברים על חדשנות.
• 100% מהמשתתפים דיווחו שהחשיפה לכלים והמיומנויות אליהם נחפשו ישמשו אותם בעתיד.
• 91.7% מהמשתתפים דיווחו על שביעות רצון חיובית מהעבודה בצוותים.
• 91.7% מהמשתתפים דיווחו על השתתפות פעילה ומעורבות אישית.
• 66.6% דיווחו על שיפור במיומנויות והכישורים בעולם האקדמיה והחדשנות לשיתוף פעולה.
• 50% מהמשתתפים בעלי ידע עיצובי.

4.1.2.1.2. ממצאים מהשוואת סוגי המשתתפים
כמו כן, בוצעו השוואות בין סוגי המשתתפים. החוקרים היוו 41.7% מהמשתתפים, עובדי האקדמיה שאינם נמנים בקטגוריית החוקרים (סטודנטים, עובדי הוראה ומרצים שונים שאינם פרופסורים) היוו 25% מהמשתתפים, פרופסורים שאינם חוקרים היוו 25% מהמשתתפים, ואחרים שהיוו 8.3% מהמשתתפים. והרי הממצאים:
• החוקרים היו הכי פחות שבעי רצון משאר הקבוצות ממארגני הסמינר הראשון.
• המענה על הציפיות של עובדי האקדמיה והפרופסורים היה גבוה ביותר.
• הפרופסורים הכי מרוצים מהבהירות ויכולת האינטראקציה עם המשתתפים.
• משתתפים תחת קטגוריה “אחר” – משתתפים שונים שלא לוקחים חלק באף קטגוריה – דיווחו על שיפור הכי גבוה בידע הכללי, המיומנויות והכישורים על חדשנות.
• עובדי האקדמיה דיווחו ברמה הגבוהה ביותר שהכלים שרכשו בסמינר יהיו שימושיים עבורם.
• עובדי האקדמיה ומשתתפים מקטגוריית “אחר” דיווחו על שביעות רצון הכי גבוהה מצוותי העבודה וכן הם אלו ששיפרו הכי הרבה את כישוריהם בחדשנות.
• הפרופסורים הרגישו הכי מעורבים בסמינר.
• פרופסורים ומשתתפים מקטגוריה “אחר” דיווחו על רמה גבוהה של שביעות רצון מהנאומים התיאורטיים, ומכאן שזה הנושא שלדעתם יש להתמקד בו בסמינר הבא.
• לעומתם, חוקרים חושבים שבסמינר הבא יש צורך לחקור יותר מקרים של חדשנות.
• כולם הסכימו שיש צורך להתמקד בהיבט של פעילות מעשית ושילוב בתעשייה.
4.1.2.2. תוצאות היום השני
4.1.2.2.1. ממצאים כלליים מניתוח השאלונים
מהתבוננות בדעות המשתתפים – אנשי התעשייה – נוכחנו לגלות ש:
• ממוצע שביעות הרצון מהיום השני עמד על 1.6. ממוצע זה עובר ב- 0.6 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון ממארגני הסמינר הראשון עמד על 1.27. ממוצע זה עובר ב- 0.27 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי התממשות הציפיות עמד על 1. ערך זה עומד על ממוצע שביעות הרצון של “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי שיפור הידע הכללי והכישורים בנוגע לחדשנות עמד על 0.47. ערך זה אמנם איננו מגיע לממוצע “הערכים הטובים”, אבל כן עובר את “אחוז החסימה” ונכלל בממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי תכנים ומקרים שנלמדו ונותחו עמד על 0.69. ערך זה אמנם איננו מגיע לממוצע “הערכים הטובים”, אבל כן עובר את “אחוז החסימה” ונכלל בממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי כלים ומיומנויות שנרכשו מהסמינר הראשון עמד על 0.67. ערך זה אמנם איננו מגיע לממוצע “הערכים הטובים”, אבל כן עובר את “אחוז החסימה” ונכלל בממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי השימוש בכלים שנלמדו בסמינר הראשון עמד על 0.875. ערך זה אמנם איננו מגיע לממוצע “הערכים הטובים”, אבל כן עובר את “אחוז החסימה” ונכלל בממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי מעורבות אישית בסמינר עמד על 1.2. ממוצע זה עובר ב- 0.2 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי שינוי דעת המשתתפים בנוגע לשיתוף פעולה בתעשייה האקדמית עמד על 1.33. ערך זה נמצא מעל “ממוצע הערכים החיובים” ומשמעותו שלמשתתפים התקיים שינוי תפיסתי בקשר לשיתוף הפעולה.
• לגבי הסמינרים הבאים:
o ממוצע שביעות הרצון לגבי נאומים תיאורטיים עמד על ‘0’. משמע: אין רלוונטיות לאנשי התעשייה בנאומים תיאורטיים.
o ממוצע שביעות הרצון לגבי נאומים באינטרנט עמד על (0.78-). משמע: יישום נאומים באינטרנט לדעתם אף עלול לפגוע בשיתוף הפעולה וערכו מוגדר כ “לא טוב”.
o ממוצע שביעות הרצון לגבי ניתוח מקרים שונים עמד על ‘1.71’. משמע: לדעת המשתתפים יש צורך בניתוח מקרים שונים – הצלחות וכישלונות.
o ממוצע שביעות הרצון לגבי פעולות מעשיות עמד על ‘1.11’. משמע: לדעת המשתתפים יש צורך בפעם הבאה ביישום פעולות שונות, כאלה המתקיימות או עתידן להתקיים בתעשייה.
o ממוצע שביעות הרצון לגבי הצגת מקרים שונים מאנשי התעשייה מהאיחוד האירופי עמד על ‘1.67’. מכאן, שלדעת המשתתפים יש צורך שאנשים שונים מהתעשייה באיחוד האירופי ינאמו ויספרו מקרים שונים שקרו בפועל.
o לאנשי התעשייה יש בממוצע ידע של 0.67 בהקשר של עיצוב. ערך זה אמנם איננו מגיע לממוצע “הערכים הטובים”, אבל כן עובר את “אחוז החסימה” ונכלל בממוצע “הערכים הטובים”.
o לדעת אנשי התעשייה כמעט ואין צורך בסמינר הבא בממצאים תיאורטיים ומתודולוגיות אלא קיום תהליכים ולמידה מהם.
• 61.9% מהמשתתפים דיווחו על שביעות רצון טובה ממארגני הסמינר הראשון, בעוד 4.8% מהמשתתפים דיווחו על חוסר שביעות רצון ממארגני הסמינר הראשון.
• 4.8% מהמשתתפים דיווחו על חוסר מענה על הציפיות בסמינר זה, בעוד 57.1% מהמשתתפים דיווחו שציפיותיהן כן התממשו.
• 38.1% מהמשתתפים דיווחו על שיפור בידע הכללי ובכישורים בנוגע לחדשנות, בעוד 9.6% דיווחו על חוסר שיפור ואף פגיעה בידע הקיים.
• 52.4% מהמשתתפים דיווחו שהם השתמשו בכלים והמיומנויות שרכשו בסמינר הראשון, בעוד 9.6% דיווחו על חוסר תרומה ואף פגיעה בכלים והיכולות הקיימים.
• מתוך 100% משתתפים, 19% דיווחו על מעורבות בסמינר, בעוד 76.2% כלל לא ענו.
• 19.1% דיווחו על הצורך בנאומים תיאורטיים בסמינר הבא.

4.1.2.2.2. ממצאים מהשוואת סוגי המשתתפים
כמו כן, ביצענו השוואות בין סוגי המשתתפים. המנהלים היוו 33.3% מהמשתתפים, המנכ”לים היוו 33.3% מהמשתתפים ומשרד הפטנטים הישראלי היווי 4.8% מהמשתתפים. 8.3%. והרי הממצאים:
• משרד הפטנטים הישראלי הכי שבע רצון ממארגני הסמינר הראשון.
• המנכ”לים היו אלו שהסמינר הכי ענה על ציפיותיהם.
• כישוריהם של המשתתפים ממשרד הפטנטים הישראלי שופרו במידה הכי גבוהה.
• ניתוח מאמרים היה הכי פחות רלוונטי למנהלים והכי רלוונטי למנכ”לים ולמשרד הפטנטים.
• הכלים שנלמדו היו הכי רלוונטיים לעבודה במשרד הפטנטים.
• השימוש בכלים שנלמדו בסמינר הראשון הכי תרמו למנכ”לים.
• מנכ”לים הרגישו הכי מעורבים.
• דעת המנכ”לים הייתה זו שהכי השתנתה הודות לסמינר.
• לדעת כולם אין צורך בקיום סמינרים באינטרנט, וזה אף עלול לפגוע, בעוד לדעת המנכ”לים ההתנגדות הגבוהה ביותר.
• כל הקבוצות חושבות שיש צורך להבא לנתח מקרים שונים ולבצע פעולות יישומיות שונות, כאשר המנכ”לים ומשרד הפטנטים הכי סבורים שיש לעשות זאת, ומנהלים הכי פחות.
• דעתם של המנכ”לים היא הגבוהה בהקשר של לימוד מתודולוגיות בסמינר הבא.
• דעתם של המנכ”לים והמנהלים היא הגבוהה בהקשר של לימוד תהליכים ויישומם בסמינר הבא.
• מנכ”לים יודעים הכי הרבה על חשיבה עיצובית.

4.1.2.3. תוצאות היום השלישי
4.1.2.3.1. ממצאים כלליים מניתוח השאלונים
מהתבוננות בדעות המשתתפים נוכחנו לגלות ש:
• ממוצע שביעות הרצון ממארגני הסמינר הראשון עמד על 1.7. ממוצע זה עובר ב- 0.7 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי התממשות הציפיות של היום השלישי בסמינר עמד על 1.57. ממוצע זה עובר ב- 0.57 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי שיפור הידע הכללי והמיומנויות עמד על 1.22. ממוצע זה עובר ב- 0.22 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי השימוש בכלים שנרכשו בפעילויות הניהוליות עמד על 1.10. ממוצע זה עובר ב- 0.1 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון מהתוכן של המודל העסקי עמד על 1.50. ממוצע זה עובר ב- 0.5 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון לגבי מעורבות אישית בסמינר עמד על 1.14. ממוצע זה עובר ב- 0.14 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע שביעות הרצון מהמודל העסקי שנלמד עמד על 1.14. ממוצע זה עובר ב- 0.14 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• בראייה כללית, ממוצע דעת המשתתפים לגבי:
• דיבורים תיאורטיים עמד על 1.3. ממוצע זה עובר ב- 0.3 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• דיבורים על מקרים שקרו עמד על 1.56. ממוצע זה עובר ב- 0.56 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• קבוצות עבודה עמד על 1.43. ממוצע זה עובר ב- 0.43 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• לגבי הסמינר הבא:
• ממוצע שביעות הרצון לגבי דיבורים תיאורטיים עמד על 1.22. ממוצע זה עובר ב- 0.22 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• דיבורים באינטרנט (קיום סמינרים באינטרנט) עמד על 0.6. ערך זה אמנם איננו מגיע לממוצע “הערכים הטובים”, אבל כן עובר את “אחוז החסימה” ונכלל בממוצע “הערכים הטובים”.
• דיבורים על מקרים שקרו עמד על 1.56. ממוצע זה עובר ב- 0.56 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• קיום פעולות מעשיות עמד על 1.4. ממוצע זה עובר ב- 0.4 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ניתוח ממצאים תיאורטיים עמד על 1.44. ממוצע זה עובר ב- 0.44 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• מתודולוגיות עבודה עמד על 1.56. ממוצע זה עובר ב- 0.56 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• קיום תהליכים פעיל עמד על 1.78. ממוצע זה עובר ב- 0.78 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• ממוצע הידע לגבי חשיבה יצירתית עמד על 1.44. ממוצע זה עובר ב- 0.44 את ממוצע “הערכים הטובים”.
• כלל המשתתפים דיווחו על שביעות רצון חיובית ממארגני הסמינר הראשון.
• 91.5% דיווחו שהסמינר שיפר את הידע והמיומנויות שלהם, בעוד 9.5% דיווחו שהסמינר לא היה להם רלוונטי.
• 90.5% הרגישו מעורבים בסמינר, בעוד 9.5% הרגישו שלא היו מעורבים בכלל.
• כלל המשתתפים חושבים שהמודל העסקי שנלמד הוא טוב ורלוונטי למשתתפים.
• דעתם הכללית של המשתתפים:
• 95.2% מהמשתתפים חושבים שהנאומים התיאורטיים תרמו, בעוד 4.8% מהמשתתפים חושבים שזה לא היה רלוונטי.
• כלל המשתתפים חושבים שהנאומים על מקרים שקרו תרמו לסמינר.
• 95.2% מהמשתתפים חושבים שתחנות העבודה תרמו, בעוד 4.8% מהמשתתפים חושבים שזה לא היה רלוונטי.
• לסמינר הבא:
• 90.4% מהמשתתפים חושבים שיש צורך בנאומים תיאורטיים, בעוד 4.8% מהמשתתפים חושבים שאין צורך, ו- 4.8% מהמשתתפים חושבים שהנאומים התיאורטיים מזיקים.
• 80.9% מהמשתתפים חושבים שיש צורך בקיום סמינרים באינטרנט, בעוד 4.8% מהמשתתפים חושבים שאין צורך, ו- 14.3% מהמשתתפים חושבים שסמינרים באינטרנט יזיקו.
• כלל המשתתפים חושבים שיש צורך לקיים ניתוח אירועים בסמינר הבא.
• 94.5% מהמשתתפים חושבים שיש צורך בנאומים ביישום פעילויות, בעוד 9.5% מהמשתתפים חושבים שזה לא רלוונטי.
• 95.2% מהמשתתפים חושבים שיש צורך בלימוד מתודולוגיות, בעוד 4.8% חושבים שאין זה רלוונטי.
• 95.2% מהמשתתפים חושבים שיש צורך בקיום תהליכי דמה הקורים בתעשייה, בעוד 4.8% חושבים שאין זה רלוונטי.
• ל- 95.2% מהמשתתפים יש ידע בחשיבה עיצובית, בעוד ל- 4.8% מהמשתתפים אין ידע ואינם חושבים שזה רלוונטי.

4.1.2.3.2. ממצאים מהשוואת סוגי המשתתפים
בנוסף, ביצענו השוואות בין סוגי המשתתפים. החוקרים היוו 19% מהמשתתפים, סטודנטים היוו 28.6% מהמשתתפים, משתתפים בקטגוריה “אחר” היוו 52.4% מהמשתתפים. והרי הממצאים:
• הסטודנטים הכי מרוצים מהיום השלישי של הסמינר.
• ברובו, הסמינר מימש הכי הרבה את ציפיותיהם של הסטודנטים.
• הידע והכלים שהשתפרו במידה מרבית הינם של הסטודנטים.
• הכלים שנלמדו ישרתו הכי הרבה את הסטודנטים.
• מעורבותם של החוקרים הייתה הגבוהה ביותר.
• המודל העסקי שנלמד שיפר במידה רבה ביותר את כישורי הסטודנטים.
• לגבי תכנים בסמינר:
• סטודנטים היו הכי שבעי רצון מהנאומים התיאורטיים.
• סטודנטים היו הכי שבעי רצון מהנאומים על אירועים שקרו.
• חוקרים היו הכי שבעי רצון מתחנות העבודה.
• לסמינר הבא:
• קיום נאומים תיאורטיים נתמכים ברובה על ידי קבוצת “אחר”
• העברת סמינרים באינטרנט נתמכת ברובה על ידי החוקרים.
• נאומים אודות מקרים שקרו נתמכים ברובם על ידי הסטודנטים.
• יישום פעילויות מעשיות בפועל על ידי סימולציה של התעשייה נתמכת בעיקר על ידי הסטודנטים.
• סטודנטים וחוקרים תומכים בלימוד מתודולוגיות שונות.
• סטודנטים וחוקרים תומכים בלימוד תהליכים מעשיים.
• החוקרים היו אלו בעלי הידע הגבוה ביותר על חשיבות יצרתית.

4.2. ממצאים מראיונות חברי הסגל
• הפקולטה להנדסה:

o חלקם נכחו במפגשים של שיתופי פעולה בין פקולטות וחלקם לא.
o הקושי המרכזי שזוהה הוא החוסר בשפה משותפת (שמהווה גם חיסרון).
o היתרון המהותי הוא מתן דגשים מכל מיני עולמות ולא משהו ממוקד.
o החיסרון המהותי הוא שלא תמיד ניתן למצוא פרטנרים מתאימים.
o הדרך הטובה ביותר להתגבר על החסרונות היא לעודד תחרויות ואתגרים מתחומים שונים.
o התועלות שיכולות לצמוח מפרויקט שכזה הן: מוצרים טובים יותר משולבי אספקטים.

• הפקולטה לעיצוב:

o רובם שמעו ונכחו בעבר בסדנאות של שיתוף פעולה בין הפקולטות השונות, חלקם אף נכחו בסדנאות שכשלו.
o אלו שהשתתפו בסדנאות מדווחים שזה מסובך ליצור דיאלוג בין אנשים שהוכשרו בשדות ידע שונים, וזאת משום שכל אחד חושב ומדבר בדרך שלו.
o לדעתם, המון תועלות יכולות לצמוח מפרויקט שכזה משום שהוא מפרה, מוסיף לתפוקה, יכול להיות מעניין, מוביל לאפשרויות פיתוח וחדשנות.
o קשיים מהותיים שציינו: שפות ופרקטיקות שונות, מדברים ידע שונה על אותו הדבר, עשוי להיות כפוי/מאולץ, עשוי לפגוע בחופש האקדמי (מרצים יעבירו חומר שאינם מכירים), תחומי עניין שונים.
o חלקם נחשפו לפעילויות באקדמיה ובתעשייה שהתרחשו בפועל כתוצאה משיתוף פעולה, לדוגמא: המעבדה לאינטראקציה.
o ניתן לעודד שיתוף פעולה ע”י יצירת פלטפורמות סביב נושא משותף, הגדלת תקציב, בניית תוכנית לימודים הכוללת קורסים משלימים.
o נושאים שלדעתם כדאי להעביר בסדנאות לשיתוף פעולה: ניהול דיון, לא להיות שיפוטיים כשמנהלים דיון, להיות קשובים לאחר, לייצר תשתית ארגונית.
o התועלות שיכולות לצמוח הן בעיקר מוצרים מוצלחים יותר, סקרנות שמובילה למחקר ופיתוח מוצרים ייחודיים, ופלטפורמה משותפת המהווה בסיס לשוק חדש.
o לדעתם, הפרויקט בכלל והסמינרים בפרט, יכולים לתרום בעתיד ע”י מתן חיות למערכת.

• הפקולטה לניהול טכנולוגיה:
o חלקם נכחו במפגשים וסדנאות לשיתוף פעולה בין פקולטות.
o הקושי העיקרי שצוין הוא שקיים מיעוט מהנדסה עם נטייה לעיצוב, ולהיפך. כמו כן צוין שלא בטוח שלסטודנטים מהפקולטות השונות ישנו עניין/רצון בנושא, בפרט כשאין תמריץ, זה מוביל לחוסר מוטיבציה.
o פחות שמעו על תוכניות לשיתוף פעולה בארץ, יותר בחו”ל: הולנד, חברת מוטורולה, אקדמיה, ואפילו בצבא.
o היתרונות שצוינו בקיום הפרויקט הם:
 כך עובדים בתעשייה.
 העולם רב תחומי וחשוב שלכל תחום יהיה השכלה רחבה בתחומים אחרים.
 כל אחד מביא פרספקטיבה וניסיון שונה.
 פרויקט הנדסי מכיל צד ניהולי כבד, ולכן עליהם ללמוד את הכלים.
 הבנת עולמות משלימים ואילוציהם.
o החסרונות שצוינו:
 שפות שונות.
 חסרים אנשים עם נטייה לשני הסוגים.
 חלקם אף לא רואים קשר בין ניהול לעיצוב.
 יעדים שונים.
 עולמות אחרים.
 בלבול הסטודנט בגישות שונות ללימודים.
o לדעתם, ניתן לעודד את שיתוף הפעולה ע”י קיום פרויקטי גמר משותפים, תמריצים, הגדרת הבעיה והמוצר הסופי.
o נושאים שלדעתם כדאי ואף חשוב להעביר בסמינר:
 איך עובדים בצוות הטרוגני.
 ניהול פרויקטים.
 לימוד באמצעות התנסות וביצוע פרויקטים משותפים.
 הנדסת אנוש.
 הנדסת מערכת.
 כלכלה.
o תועלות שלדעתם עולות מהפרויקט הן: מודעות לנושא, הכשרה של אנשים ומכאן הגדלת הנחשפים לשיתופי הפעולה.
o לדעתם, הסמינרים והפרויקט יכולים לתרום לארגון אם יבינו איך מנהלים פרויקט.

4.3. מסקנות מהממצאים
4.3.1. מסקנות מהסמינרים
4.3.1.1. סמינר ראשון – “סמינר לצמיחה בחדשנות”
4.3.1.1.1. הסקת מסקנות
השוואת ממוצעים של הציפיות והתממשותן של האוכלוסיות השונות הביא אותנו לתובנות הבאות:
• אנשי האקדמיה היו פאסיביים יותר בציפיותיהם מאנשי התעשייה לגבי מידת שיתוף הפעולה בין שלוש הפקולטות. בפועל, אנשי האקדמיה דיווחו על חשיפה גבוהה משציפו לשיתוף פעולה בין משתתפים משלוש התחומים, ואנשי התעשייה להיפך: דיווחו על מידת שיתוף פעולה נמוכה משציפו, ולכן לא עמדו בציפיות. לדעתנו, הציפייה של אנשי התעשייה נבעה שהם מבינים את הצורך בבוגרים עם חשיבה משולבת, ואנשי האקדמיה עדיין לא. לאחר חשיפת הסמינר, אנשי האקדמיה הבינו את צרכי השוק ונלהבו לעבוד עם התעשייה ולקדם שיתוף פעולה מסוג זה, בעוד אנשי התעשייה הבינו את קשיי השפה האחידה בין אנשי האקדמיה ואת גודל הקשיים הקיימים. אלו העצימו את הקשיים הקיימים ופגעו באמונה של אנשי התעשייה בהצלחת תוכנית זו.
• שתי האוכלוסיות הנבדקות (אנשי התעשייה מול אנשי האקדמיה) דיווחו על ירידה בין הציפיות להתממשותן בהקשר של יישום החדשנות בהתמודדות עם אתגרים בארגון. כלומר, שתי האוכלוסיות הסכימו תחילה ב- 100% שלימוד דרכי פעולה ליישום חדשנות בארגון יכול לסייע בהתמודדות עם אתגרים, אך בפועל, לאחר החשיפה לסדנא, הדיווח היה נמוך יותר. לדעתנו, הפער נובע מחשיפת המשתתפים לקשיים בתעשייה ובשילוב הבוגרים בה. המשתתפים לא הכירו קשיים אלו ולא הוכנו להם מראש, ומכאן צמחה האידיאליזציה של הציפייה, שאינה תואמת את המציאות.
• מבחינת יכולת הסמינר להביא לקידום שיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה, ניכרה ירידה בציפיות. בתחילה, 86.4% מהמשתתפים דיווחו שהסמינר עשוי לקדם שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה, ולאחר בחינת הסמינר נמצא ש- 55.6% מהמשתתפים דיווחו שהסמינר יכול לקדם שיתוף פעולה זה. להערכתנו, ניתן להסביר פער זה על ידי ממצא אחר לפיו 72.2% מהמשתתפים דיווחו שמעורבותם של אחת מהפקולטות בלטה יותר, ולהערכתנו – כחלק ממשתתפי הסמינר ושיח עם שאר המשתתפים, הכוונה היא לפקולטה לעיצוב. התעשייה מכוונת לחשיבה אינטרדיסציפלינרית וכאשר אחת מהפקולטות תופסת מקום גדול יותר ביחס לשאר הפקולטות, החשיבה המשולבת לא מושגת. להערכתנו, קיום הסמינר חשף בפניי המשתתפים בכלל ואנשי התעשייה בפרט את הצורך בצמצום המקום של הפקולטה הבולטת והעצמת שאר שתי הפקולטות.
• בתחילה, המשתתפים הסכימו באופן מלא ששיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה יכול לתרום להם בעתיד. שיתוף פעולה כזה מחייב תחילה שיתוף פעולה בין הפקולטות ומשם שיתוף לתעשייה. לאחר בדיקת התממשות הציפיות נמצא כי רק 72.2% מהמשתתפים דיווחו שהכרת תכנים וסטודנטים מפקולטות שונות תתרום להתפתחותם המקצועית. לדעתנו, ירידה זו נובעת מחשיפת המשתתפים לקשיים האפשריים בתעשייה שלא היו מודעים אליה קודם לכן. חשיפה זו הציגה בפני המשתתפים את הפן המעשי בבואנו לקיים שיתוף פעולה בין פקולטות. בעיקרם, נובעים הקשיים מקשיי שפה אחידה, חשיבה שונה, עולמות שונים, תזמונים בשוק, היתכנות השוק, תקציבים, משאבים ותרבות, ובמקום לתעל יתרונות אלו למקום אחד, יצא שכל משתתף משך את כיוון הסדנא לעולמו בו הוא מתמחה.
• בעוד 76.19% מהמשתתפים ציפו ללמוד דברים חדשים ולהתעדכן בתחומם, רק 61.1% דיווחו שהסמינר הוסיף לידע שלהם על הפקולטות השונות ופעילותן מעבר למה שכבר ידעו. לדעתנו, שינוי זה נובע משום הציפיות הגבוהות של המשתתפים. המשתתפים ציפו ללמוד דברים חדשים מעבר למה שהם יודעים, אבל לא לקחו בחשבון שיתכן ותחומים אלו יכילו גם חלקים שהם מכירים, מה שמצמצם את החשיפה שלהם. אבל, בגלל שמדובר על מעל למחצית מהמשתתפים, ניתן להגיד שהתקיימה למידה של מרבית המשתתפים בתחומים חדשים.
• מהשוואה בין אנשי האקדמיה לאנשי התעשייה, אנשי האקדמיה אופטימיים יותר בנוגע לשיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה בתנובת התוצאות החיוביות. במימוש הציפיות ניכר שהציפיות של שני הצדדים התממשו, ואכן אנשי התעשייה דיווחו שהסמינר הוסיף לידע שלהם על הפקולטות מעבר למה שידעו, יותר מאנשי התעשייה. לדעתנו, הדבר נובע מהעובדה שאנשי התעשייה יודעים את צרכי השוק וחיים אותם. לעומתם, אנשי האקדמיה חיים את התיאוריה ולא את מציאות התעשייה. פער זה הוא שיוצר את השוני בעמדות בקשר לקיום שיתוף הפעולה. אם אנשי האקדמיה היו משתלבים בתוכניות בתעשייה, כמו אנשי התעשייה, גם הם היו נחשפים לחללים שנמצאים בשוק ומזהים את הצורך בתוכניות מסוג זה כהכרח.

4.3.1.1.2. בחינת מדדים
נציג את המדדים ונקבע את מידת התממשותם:
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 50% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לכלים חדשים במסגרת הסמינר, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.
• ממצא: 55.6% מהמשתתפים דיווחו שלא נעשה שימוש בחומרים וכלים מגוונים התורמים לשיתוף פעולה בין התחומים השונים.
 קביעה: ניתן לקבוע שמדד זה לא מומש משום שיותר ממחצית דיווחו שלא נחשפו לכלים חדשים.
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 50% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לתכנים חדשים במסגרת הסמינר כך שזה הוסיף לידע שלהם, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.
• ממצא: 61.1% ממשתתפי הסמינר דיווחו שהסמינר הוסיף לידע שלהם על הפקולטות השונות ופעילותן מעבר למה שכבר ידעו.
 קביעה: ניתן לקבוע שמדד זה מומש משום שיותר ממחצית דיווחו שהסמינר הוסיף לידע שלהם וחשף אותם לתכנים חדשים.

 מדד הצלחה: אם יותר מ- 30% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לתחום חדשנות בעיצוב, מנהיגות וניהול העיצוב, במסגרת הסמינר – אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.
• ממצא: 83.33% ציינו שהסמינר חשף להם מגמות חדשות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב.
 קביעה: ניתן לקבוע שמדד זה מומש משום שיותר ממחצית דיווחו שנחשפו לתכנים חדשים.

 מדד הצלחה: אם יותר מ- 70% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לאתגרים בתעשייה הישראלית שלא הכירו לפני הסמינר, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה, שכן המשתתפים לא חשופים לאתגרים דיו.
• ממצא: לא דווח על אתגרים חדשים שהם נחשפו אליהם בעקבות הסמינר.
? קביעה: ניתן לבדוק זאת בסמינר הבא.

 מדד הצלחה: אם יותר מ- 20% מהמשתתפים ידווחו על חשיפה לדרכי פעולה חדשים ליישום חדשנות בארגון, אזי הושגה הצלחה בהיבט זה.
• ממצא: 83.33% הסכימו שדרכי הפעולה ליישום חדשנות בארגון שהוצגו בסמינר הינם אפקטיביים.
 ניתן לקבוע שמדד זה מומש משום שמעל ל- 20% מהמשתתפים דיווחו שנחשפו לתכנים חדשים, ואף פי ארבע מהמדד עצמו.

 מדד הצלחה: אם יותר מ- 35% מהמשתתפים ידווחו על דיון פורה בנושא שיתוף הפעולה בסוף הסדנא, אזי הושגה הצלחה במדד זה.
• ממצא: 55.6% מהמשתתפים הסכימו שהסמינר התקיים שיתוף פעולה בין הנציגים מהתחומים השונים.
 ניתן לקבוע שמדד זה מומש משום שמעל ל- 35% מהמשתתפים הסכימו שהתקיים שיתוף פעולה בין הנציגים מהתחומים השונים שהוביל לדיון פורה בסדנא.

4.3.1.2. מסקנות מהסמינר השני – “סמינר לניהול חדשנות”
4.3.1.2.1. מסקנות ליום הראשון
השוואת ממוצעים של הציפיות והתממשותן של האוכלוסיות השונות הביא אותנו לתובנות הבאות:
• ציפיות המשתתפים התממשו באחוז גבוה מאוד, כאשר הערך הנמוך ביותר שדווח היה בעצמו כזה שמאפיין ערכי שביעות רצון חיוביים. לדעתנו, מימוש ציפיות זה נובע מהמסקנות של הסמינר הראשון. בסמינר הראשון ניכרה ירידה באחוז מימוש בציפיות. ירידה זו נותחה וזוהתה התמקדות יתרה על תחום העיצוב ולימודים תיאורטיים. אלו הובילו לחוסר יישום מעשי של פתירת בעיות ופיתוח דרכי התמודדות. הפעם, נבנתה תוכנית לסמינר שהתבססה על מסקנות הסמינר הראשון, והובילה את אחוזי התממשות הציפיות לגבוהים יותר מהסמינר הראשון. מכאן, שקיום הסמינר הראשון וניתוחו היווה בסיס לתוכנית הסמינר השני והעלה את אחוזי שביעות הרצון.
• בבחינת יכולת האינטגראציה והבהירות בין המשתתפים ניכרה שביעות רצון חיובית וגבוהה. בנוסף, זוהה שערך שביעות הרצון הכי נמוך שדווח היה כזה שנכלל אף הוא כשביעות רצון חיובית. ממצא זה משקף שביעות רצון גבוהה וזאת משום שבסמינר זה הושם דגש על אינטגרציה בין התחומים השונים וביניהם לבין התעשייה. אינטגרציה זו חייבה שיתוף פעולה כולל של המשתתפים על מנת לעמוד במטרות שהוצבו להם בעבודה בצוות. לדעתנו, הצורך במענה על מטרות אלו הוביל אותם לחיפוש פתרונות שיאפשר שילוב עולמות שונים ודעות שונות, וחייב אותם בשימוש בשפה אחידה לצורך מימוש המטרה והבאת הדיון לכדי מכנה משותף.
• שביעות הרצון משיפור הידע הכללי, המיומנויות והכישורים של המשתתפים הייתה גבוהה. ההנחה שלנו לממצא זה נובעת משום חשיפת המשתתפים לתכנים, לבעיות, למגבלות ואילוצים בשוק, ולנושאים שלא היו חשופים אליהם. כל סמינר מכיל תכנים נוספים ונקודות מבט שונות אותם חלק מהמשתתפים לא הכירו. קיום הסמינרים מאפשר חשיפת נקודות מבט אלו, שיח עליהם והסקת מסקנות רלוונטיות בהתאם לכיוונים המתפתחים בדיון. כמו כן, קיום דעות שונות באותה סדנא מאפשר לדיון לקבל יכולות חשיבה שונות כדוגמת “הכובעים של דבונו” ויכולת הפריית הדיון.
• כלל המשתתפים דיווחו שהכלים והמיומנויות אליהם נחשפו ישמשו אותם בעתיד. לדעתנו, אחוז זה המצביע על הסכמה מלאה של כלל המשתתפים בנוגע לשימוש בכלים נובע משום שהכלים שפותחו הינם כלים שפותחו בצוות ובעבודה משולבת בין כלל המשתתפים. עבודה משולבת זו תרמה לכלים מפותחים המשלבים חשיבה אינטרדיסציפלינרית ויכולה לשרת כל משתתף בתחומו מחד, ומנגד, לשרת כל משתמש בתחום המשלים.

4.3.1.2.2. מסקנות ליום השני
• מבחינת שביעות הרצון לגבי התממשות הציפיות ניכר כי קיימת שביעות רצון חיובית עם ממוצע העומד על “ממוצע הערכים החיוביים”, שכן מעל למחצית מהמשתתפים דיווחו שציפיותיהן כן התממשו. שביעות רצון חיובית הכוונה היא שציפיות המשתתפים התממשו. על מנת ליצור שביעות רצון שכזו יש צורך בבחינת המסקנות מהסמינר הקודם, בחינת ההמלצות להמשך והתאמת תכני הסמינר לצרכים שהוצפו במסקנות הקודמות. להערכתנו, מארגני הסמינר הנוכחי ביססו את תכני הסמינר בהתאם למסקנות ולהמלצות להמשך שלנו המסווגות למשתתפי הסמינר. משום שהסמינר דנן הכיל משתתפים מהתעשייה, החליטו מארגני הסמינר להתמקד בנושאים הרלוונטיים לפלח משתתפים זה ותכניו הותאמו לנדרש. למשל: בסמינר הקודם אנשי התעשייה טענו פחות מאנשי האקדמיה שהיה שימוש בכלים, ומכאן שבסמינר זה הושם דגש גדול יותר על פיתוח ויישום של כלים.
• מבחינת שביעות הרצון לגבי שינוי דעת המשתתפים בנוגע לשיתוף פעולה בתעשייה האקדמית ניכר ממוצע חיובי. ממצא זה משמעו שהמשתתפים הגיעו עם דעת מסוימת לגבי שיתוף הפעולה בין בתעשייה האקדמית, ולאחר קיום הסמינר וחשיפה למקרים שונים, ניתוח אירועים, קיום סדנאות ופיתוח תהליכים, נחשפו המשתתפים לשיתוף פעולה גבוה משחשבו תחילה. לדעתנו, הפער נבע מחוסר ידיעת היכולות של אנשי האקדמיה שהובהרו במהלך הסדנא. כמו בכל מצב, כשמגיעים עם דעה מסוימת, משם פועלים. מטרת הסמינר היא ביטול דעה קדומה זו ואף פעילויות משותפות ו/או פעולות החושפות את המשתתפים לעולמות שונים ואפשרויות שונות שאינם צפו קודם לכן.
• מבחינת תכנים לסמינרים הבאים, נמצא שאנשי התעשייה אינם תומכים בקיום נאומים תיאורטיים. לדעתם, אין רלוונטיות בנאומים תיאורטיים וזאת משום שזה לא מספק ערך מוסף כאשר בזמן זה ניתן להכיר את השוק, לזהות את הבעיות ולמצוא להן פיתרון. במקביל, ממוצע שביעות הרצון לגבי פעולות מעשיות היה חיובי ואף בערך שעולה על ממוצע הערכים החיוביים. בנוסף, נמצאה שביעות רצון גבוהה מניתוח מקרים כשל והצלחה בסמינר וזאת משום שניתוח זה מהווה נקודת פתיחה לשיח ציבורי ולמידה מהצלחה, כישלון ויישום בפועל. ממצאים אלו מחזקים את אי הצורך בנאומים תיאורטיים ויישום פעולות שונות לצורך קידום ופיתוח התעשייה. לדעתנו, אנשי התעשייה חשופים לבעיות ולקשיים שונים בשוק. תיעול זמן הסמינר לפרקטיקה ולא לתיאורטיות הוצף כבר בסמינר הראשון. חלקו מומש בסמינר זה וחלקו לא. לדעתנו, יש להתאים את תכני הסמינר לקהל היעד, ומכאן שבסמינר המכיל את אנשי התעשייה יש צורך מצומצם מאוד בנאומים תיאורטיים – ורק לצורך רענון והצפת הבעיות – ולאחר מכן קיום סדנאות סביב שולחן ופתירת הבעיות שהוצפו בשלב קודם לכן.
• מעל למחצית מהמשתתפים דיווחו שהם השתמשו בכלים והמיומנויות שרכשו בסמינר הראשון. לדעתנו, ממצא זה מוכיח את הצורך בפיתוח כלים המשלבים חשיבה משולבת ואת תרומתם לארגון המממש שכן לשם מטרה זו הוקם הפרויקט בכלל והסדנאות בפרט, ויישום כלים אלו יוביל את הארגון המיישם ליתרון תחרותי ביצירת מוצרים משולבי חשיבה.

4.3.1.2.3. מסקנות ליום השלישי
• ממוצע שביעות הרצון לגבי התממשות הציפיות נכלל בערכים החיוביים, משמע: ניכר כי קיימת שביעות רצון חיובית עם ממוצע העובר את “ממוצע הערכים החיוביים”. מכאן שהתקיימה התממשות בציפיות המשתתפים. גם כאן על מנת ליצור שביעות רצון שכזו יש צורך בבחינת המסקנות מהסמינר הקודם, בחינת ההמלצות להמשך והתאמת תכני הסמינר לצרכים שהוצפו במסקנות הקודמות. להערכתנו, מארגני הסמינר הנוכחי ביססו את תכני הסמינר בהתאם למסקנות ולהמלצות להמשך שלנו המסווגות למשתתפי הסמינר. משום שהסמינר דנן הכיל משתתפים מהאקדמיה, החליטו מארגני הסמינר להתמקד בנושאים הרלוונטיים לפלח משתתפים זה ותכניו הותאמו לנדרש. למשל: בסמינר הקודם אנשי האקדמיה טענו יותר מאנשי התעשייה שיש צורך בהכרת תכנים וסטודנטים מפקולטות שונות כל מנת לתרום להתפתחות המקצועית.
• המשתתפים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהתוכן של המודל העסקי שנלמד. המודל העסקי הוא פן מתודולוגי ומהשוואה בין אנשי התעשייה לאנשי האקדמיה בימים אלו נראה בממצא אחר שביחס לאנשי התעשייה, אנשי האקדמיה חושבים שיש לתת דגש על מתודולוגיות. ממצא זה עולה בקנה אחד עם העובדה שאנשי האקדמיה באים מעולם של תיאוריות ומתודולוגיות ופחות יישום בפועל. מכאן, שניתן להסביר את השוני במתן דגש על הפן המתודולוגי באמצעות העולמות מהם באים המשתתפים. אנשי התעשייה חיים את השוק ומבינים את הצרכים, הם שמים דגש על פרקטיקה ויישום, בעוד אנשי האקדמיה חיים את התיאוריות והמתודולוגיות ומכוונים ללימוד ופיתוח מתודולוגיות במסגרת הסמינרים.
• 91.5% מהמשתתפים דיווחו שהסמינר שיפר את הידע והמיומנויות שלהם. לדעתנו, אחוז גבוה זה נובע משום הסקת מסקנות מהסמינר הקודם ומסקרי שוק שונים שערכו, ויישומם בסמינר דנן. בסמינר הקודם הוצפו נושאים שונים שנכללו בסמינר דנן. תכנים אלו הותאמו לאוכלוסיה המשתתפת והובילו לפיתוח מחשבה ודיונים פורים.
• 90.5% מהמשתתפים הרגישו מעורבים בסמינר, בעוד 9.5% הרגישו שלא היו מעורבים כלל. לדעתנו, האחוז שלא הרגיש מעורב בסמינר נבע משום השוני בשפות. הסמינר כלל אנשי אקדמיה מתחומים שונים, רמות שונות של ידע, ויכולת הסברה שונה לצד השני את משמעות הכוונות של הפרט. קיום קשת רחבה זו של משתתפים וידע מעולמות שונים גורר שכל משתתף או מספר משתתפים מדברים בשפות שונות ולא בהכרח מובנות לשאר המשתתפים כולם. אי קיום השפה המשותפת גררה שלא כל המשתתפים לקחו חלק פעיל בשיחה ובמציאת הפתרונות לבעיות שהוצפו וזה מה שהוביל ל- 9.5% של משתתפים שלא הרגישו מעורבים. אנו סבורים שאם היו מדברים על תכנים שרלוונטיים גם לאחוז זה, ו/או היו מדברים בשפה זהה לשלהם, גם הם היו מרגישים מעורבים ולוקחים חלק פעיל בניתוח מקרים שונים, בדיונים ובהרצאות.

4.3.1.2.4. בחינת מדדים

• לאקדמיה-
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 50% מהמשתתפים ידווחו על שיפור הידע בנושא חדשנות העיצוב, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.
• ממצא: ביום הראשון:91.7% מהמשתתפים דיווחו על שיפור בידע.
ביום השלישי: 91.5% דיווחו שהסמינר שיפר את הידע והמיומנויות שלהם.
קביעה:
 היום הראשון: הממצא עונה על המדד ולכן התקיימה הצלחה.
 היום השלישי: הממצא עונה על המדד ולכן התקיימה הצלחה.

• לתעשייה –
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 30% מהמשתתפים ידווחו על שיפור הידע בנושא חדשנות העיצוב, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.
• ממצא: ביום השני: 38.1% דיווחו על שיפור בידע הכללי ובכישורים.
 קביעה: היום השני: הממצא לא עונה על המדד ולכן לא התקיימה הצלחה.

• אקדמיה-תעשייה –
 מדד הצלחה: אם יותר מ- 50% מהמשתתפים ידווחו על שינוי תפיסתי בנושא חדשנות העיצוב, אזי התקיימה הצלחה בהיבט זה.
• ממצא: לא דווח על אתגרים חדשים שהם נחשפו אליהם בעקבות הסמינר.
? קביעה: ניתן לבדוק זאת בסמינר הבא.

4.3.2. מסקנות מראיונות חברי הסגל
לאחר הצגת המסקנות והביקורות, ניכר כי ישנה עבודה מרובה בדרך, ולצורך השרשת תוכנית מסוג זה, המשלבת עולמות שונים ומנוגדים הן בתוכן והן בהשקפות, בשוק אקדמיה-תעשייה, יש להציג את היתרונות של התוכנית ושל התוצרים בחזית. הצגת היתרונות תאפשר למשתתפים שונים ולסטודנטים בפרט להאמין בתוכנית ובתוצאותיה. יש להציג יתרון מהותי לפיו התוכנית תחשוף את הסטודנטים בה למקומות שהם חוששים מהם בעת היותם סטודנטים ולא בהיותם בוגרים, דבר המאפשר להם לצבור ניסיון “על חשבון” תקופה רכה יותר, בפרט כשהעולם היום מכוון לחשיבה ענפה שתוביל ליצירתיות. ההמלצה שלנו מעל הכול היא לתת לתוכניות כאלה זמן הסתגלות בשוק, שיווק מאסיבי של הצגת היתרונות, והנחלתו לסטודנטים עוד לפני היותם בוגרים, לצורך הרחבת ניסיונם.

5. דיון
פרק זה יעסוק בדיון וניתוח הממצאים אשר הוצגו בפרק הקודם. נבצע השוואה וביקורת עם התובנות שהועלו במסגרת סקר הספרות ונבדוק תאימות וסתירה בניהם. בנוסף, נציג את הערך המוסף של הפרויקט בכלל הרבדים וזאת כבסיס להמלצות להמשך.

5.1. דיון בממצאי סקר הספרות
בכדי לערוך השוואה מושכלת בין הממצאים שהתקבלו מניתוח המידע שנצבר בפרויקט, תחילה נציג את דעתנו בנוגע לתובנות שהועלו בפרק סקר הספרות ולגבי מחקרים דומים שנעשו בתחום. כמו כן, נעמוד על רלוונטיות התובנות בהקשר לפרויקט הגמר.
שילוב בין דיסציפלינות שונות מתחומי המדעים, העיצוב והעסקים, מחייב סיוע של האקדמיה בתחומים הנחקרים ושילובה בתעשייה. מהספרות משתמע שהשילוב אכן מניב יכולת מחשבה ושונה מהקונבנציונאלית. מחשבה זו, המשלבת את משולש הידע מעניקה יכולת ראייה מרחבית רחבה, ללא התבצרות במסגרת מוגבלת אחת. בנוסף, מאפשרת זיהוי הזדמנויות ואיומים המסייעים לצמצום חולשות הארגון וביסוס החוזקות לצורך יצירת בידול בשוק רווי תחרות. זאת כצורך למענה על הצרכים הגוברים בתעשייה המתפתחת במהירות של היום ( Szentirmai & Radacs, 2011).
כל אלה עולים בקנה אחד עם ההנחה ששילוב מחייב סיוע של האקדמיה ומכאן יניב תוצאות חיוביות. והדבר אכן תואם להשערות המחקר, שההובלה לשיתופי הפעולה מגיעות יותר מכיוונם של המוסדות להשכלה וגבוהה, וארגונים בתעשייה הם שמובלים אל תוך הפרויקט. בסמינרים בהם אנו עוסקים, נועדו בכדי לממש את הפוטנציאל המוזכר דלעיל מחד גיסא, ומאידך להתגבר על החסמים ולצמצם את הפערים המקשים על שיתופי הפעולה בין תחומי הידע.
הספרות מרחיבה ואף מגדירה את האחריות בהתנעת התהליך וזיהוי הצורך על האקדמיה. בכדי שהאקדמיה תוכל לספק את כלל הדרישות המגוונות וההתמחויות שהתעשייה דורשת, לצד הפעילויות השגרתיות ומילוי החובות כמוסדות להשכלה גבוהה, עליה לתרום את מיטב משאבים והיכולות שברשותה. כאשר זוהה תחום מחקר מסוים אשר עשוי להיות רלוונטי לגוף תעשייתי ,מעבר להתנהלות הפרו-אקטיבית מולו, צריכה להתבצע התנהלות פנימית בתוך המוסד (אוניברסיטה, מכללה, מכון אקדמי) שתאפשר מענה מלא ומתמשך למחקר המוצע עבור הארגון התעשייתי.
על בסיס נקודת מחשבה זו בנויים הסמינרים בפרויקט. זמנם ואורך רוחם של הארגונים הוא קצר. הם עסוקים בשרידות יום יומית ואין יכולים להרשות לעצמם להימרח עם מחקרים ארוכי טווח ללא תמורות. הסמינרים המתקיימים במסגרת הפרויקט, נועדו להציג לתעשייה כי שיתופי הפעולה עם האקדמיה ושילוב של תחומי הידע בין הפקולטות, יניב תוצאות, חלקן בטווח הקצר וחלקן בטווח הארוך. זאת נתמך בעקבות מחקרים שהצגנו והראו שפעילויות משותפות הביאו להתוויית מערכת גומלין עתידית שהטיבה עם שני הצדדים מבחינת ייעול תהליכים וחיסכון, חדשנות וקידום פרויקטים שאפתניים.

בכדי שהאקדמיה תוכל לספק צרכים אילו, עליה לצאת מחוץ לקופסא ולאף לסטות מהדרכים הנורמטיביות, לטובת מחקר אינטרדיסציפלינארי שיכול לתת מענה לאתגרים הקיימים בשוק, ואף להעלות רעיונות למוצרים ושירותים חדשים. כמו כן, ישנם רבדים נוספים שמצטרפים למשוואה, כגון הרובד החברתי, שגם לו יש חשיבות רבה בהתוויית הרשת השיתופית.
הסמינרים מתנהלים ע”י גורמים שהוסמכו לכך, מצד האקדמיה ומצד התעשייה. אך ישנו גוון של תהודת הפרויקט ברחבי אירופה והרצון הוא להפיץ את הבשורה החדשה לכמה שיותר ארגונים וכמה שיותר מוסדות אקדמיים. בנוסף, יש צורך בתמיכה של הנהלת כל ארגון שלוקח חלק פרואקטיבי בפרויקט, פעילות בעלי עניין שתפקידים יהיה לעסוק בחיזוק שיתוף הפעולה, וגישת למחקרים ויכולות חברתיות.
לעניות דעתנו, מלבד התפקידים הגנריים של עריכת הסדנאות, הערכתן, בניית תוכניות העבודה ומוסד המארח – המעורבים האחרים משתתפים ברמה די וולונטרית. לעניין זה יש תרומות רבות לארגון. הקלות שבה ניתן להשתתף ולספוג את תכני הסמינרים מטיבה עם הפרויקט, אך מצד שני חוסר שביעות הרצון יכול לתפוס אפקט ממשי ולאיים על הצלחת הסמינרים עצמם, זאת למרות שהסמינרים הם עצמם בדיקה מקדמת להתנהלות הכללית של הפרויקט.
סמינרים הכוללים פעילויות מגוונות, הם חלק מהשיטות המגוונות שהוצגו בספרות ליישום אפשרי של שיתוף פעולה בין פקולטות, אשר אינן יכולות להימדד בצורה אחידה. מעבר לתהליך עצמו, התוצרים גם הם נחלקים לכמה קטגוריות בהתאם למטרות המשתנות , האלמנטים הרבים שנלקחים במשוואה וטווחי הזמן שאליהם הוצמדו ע”י הצדדים המשתתפים. סדנאות וסמינרים שהוצגו בספרות גם הם סביבה של שיתוף פעולה המשלבת: סיעור מוחות, שיחות פורום וסדנאות מציעה מגוון רחב ועשיר של מידע עליו ניתן לבסס את ההערכה של התהליך. הסמינרים בנויים על בסיס העובדה שבתחילת תהליך מורכב שכזה, קיים פוטנציאל אך לא בהכרח הרבה הבנה כיצד ליישם. זרימת מידע ומתודולוגיות בתחומים שונים מצד התעשייה לאקדמיה ולהפך, תאפשר הפריה של הידע הקיים בין התחומים ותקדם שילוב ובנייה של שיטות וכלים חדשניים לעבודה משותפת.
הערכת סמינרים ופעילויות שעוסקות במחקרים דיסציפלינאריים כפי שהוצגו דלעיל, מהוות דוגמאות לפלטפורמת הערכה של סמינרים שאין ביכולתן להתמקד בתוצר מסוים ויחיד, ולכן מורכבותה. תפוקות הסמינרים הן בחלקן מיידיות, לטווח קצר- בינוני ולטווח ארוך. כאשר מלקטים אנשי מקצוע ואקדמיה מכמה תחומים למטרת על משותפת, הדבר טומן בתוכו גוון חברתי אשר ההשפעות מסוג שכזה יכולות להימדד רק לאחר כמה שנים כאשר ישנן מגמות ואפשרות להשוואה עם נתוני עבר.
עובדה זאת תואמת לגישת המחקר בה אנו נוקטים ואף מתבססת עליה, כאשר התרומות של פרויקט בסדר גודל שכזה אינן יכולות להימדד בטווח זמן אחיד כלשהוא. הערכת הסמינרים באמצעות כלים מגוונים כפי שאנו מבצעים, יאפשר בחינה של הצלחתן מתוך ניתוח הידע שנצבר, השוואה למדדי הצלחה אובייקטיבים ותחושות של “התורה בעל פה” שחשובות לא פחות (משמע הגוון החברתי).
לדעתנו בשלב זה של הפרויקט, אין מקום להערכה באמצעות חלק מהכלים המתקדמים שהוצגו בספרות. אין זה עקב הקדמה הטכנולוגית, אלא תפקידם המרכזי של הסמינרים. תפקידם אינו לאפשר יישום בשלב זה של השיטות והכלים החדשניים שהופקו כתוצאה משיתופי הפעולה, אלא לשמש כרשת שיתופית בה מועלים רעיונות, דרכים ושיטות לשיתוף פעולה עתידי שבסופו של דבר יתממש לכדי מוצרים פיזיים שיושקו. לדעתנו, דוגמאות של פורומים בין פקולטות, שיתוף חומרים וידע בצורה חופשייה ושקופה בין הצדדים, היא שיכולה לתרום במעבר בין שלבי ההתנעה והייזום הראשוניים, להתחלת גיבוש ובנייה של רעיונות משותפים. זאת כמובן כבסיס לשינויים בהשקפות המוכתבים מהערכת הסמינרים בפרויקט.

5.2. ניתוח הממצאים והשוואה לספרות
המידע הנאסף מהערכת הסמינרים (הרצת השאלונים) ומהראיונות שהתבצעו הוא כתוצאה משימוש בכמה כלי הערכה בכדי לבחון ולבסס מכמה שיותר צדדים את מדדי ההצלחה של הסמינרים שהוערכנו במסגרת פרויקט הגמר.
כזכור, ממצאי הפרויקט מתחלקים לשלושה תתי פרקים המכילים ממצאים שונים על ניתוחים שונים: ממצאים כלליים לשאלון הפתיחה, ממצאים כלליים לשאלון הסיום, ממצאים מהשוואת הציפיות של האוכלוסיות השונות, ממצאים מהשוואת התממשות הציפיות של האוכלוסיות השונות, וממצאים מראיונות הסגל האקדמי במכון.
ניכר מהממצאים כי אנשי התעשייה הגיעו בציפייה גדולה יותר מאנשי האקדמיה לגבי שיתוף הפעולה בין הפקולטות ופרודקטיביות הסמינרים. בפועל נוכחנו לראות כי מסיבה זו אנשי התעשייה דיווחו על חשיפה נמוכה, בהשוואה לאנשי האקדמיה. תובנה זו מחזקת את דעתנו כי תפקיד האקדמיה הוא להחיל את השינוי הראשוני בחשיבה, ולגרום להתנעת התהליך של השיתוף. יש סיבה מאחורי העובדה שרוב הניהול, ההערכה והבנייה של הסמינרים מתבססים ברובם ע”י מוסדות אקדמיים ואנשי התעשייה כמעט ו”מתארחים” בהם.
דעה זו נתמכת ע”י הממצאים שהוצגו בסקר הספרות ולפיהם אנשי האקדמיה צריכים להתאים עצמם לאתגרים הקיימים בתעשייה ולא להפך. אם הייתה אכזבה מצד אנשי התעשייה לגבי רמת השיתוף, ופאסיביות מצד האקדמיה, ניתן להסיק כי נוצר מסר שגוי בחלקו לגבי רמת הפרודוקטיביות האפשרית של השיתוף.
לעניות דעתנו, תפקיד האקדמיה הוא לממש את הציפיות של כל הגורמים המשתתפים וזאת יש לעשות ע”י חקירה מקדמת את הצרכים והכלים שאנשי התעשייה ייקחו עימם לאחר ההשתתפות הסמינרים.
נוכחנו לראות כי קיים הפרש מהותי בין ציפיות המשתתפים בסמינרים לבין התממשות הציפיות בסופם. מצד אחד, חיובי הדבר מפני שהסמינרים הם הנקודה הראשונה בהם צריכות לצוף כלל הבעיות כסממן להמשך הדרך והיתכנות התוכנית כולה. מצדי שני, קיים התפקיד שאיננו פשוט – לשפר את הסמינר העוקב על סמך מסקנות הסמינר הנוכחי. במקרה הנידון חלה ירידה בציפיות אצל 2 הצדדים (אקדמיה ותעשיה) בנוגע לעובדה שלימוד דרכי פעולה ליישום חדשנות בארגון יכול לסייע בהתמודדות עם אתגרים. לדעתנו ירידה בציפיות מרמה של 100% שזוהתה בתחילה הינה בלתי נמנעת, אך תפקידנו הוא לשפר את המצב ולהחיל את השינויים בכדי לצמצם את הפערים בין הרצוי למצוי. כלומר, בכדי לשפר את המצב צריך לזהות את הבעיה קודם וזו בדיוק המהות של הסמינרים בפרויקט טמפוס, ומכאן גם חשיבותם – לבשר את הבאות.
לאחר סקירת הספרות אנו יכולים להגיד במובן זה שכל ירידה היא סימן לעליה עתידית. מחקרים רבים הראו שהתוצרים האמיתיים ומהותיים של פרויקטי משולבי חשיבה אינן מתקבלים בטווח הקצר, אלא הם תוצאה של פעילויות משותפות לאורך זמן ושיתוף של ידע וניסיון. מחקרים אלו שוללים הערכה על סמך תוצרים מיידים בלבד, וטוענים כי הערכה מקיפה ואמיתית צריכה לכלול סממנים נוספים כמו פעילויות ברובד החברתי יחסים ארוכי טווח וחדשנות שלא הייתה נבנית אילולא היה מתהווה שיתוף הפעולה בין הצדדים.
ירידה חלה גם לאחר קיום הסמינרים מבחינת יכולת הסמינר להביא לקידום שיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה. השערתנו היא כי הציפייה שפעילויות מעטות כפי שהיו, יביאו כבר למינוף של החדשנות ולשיתוף פרודוקטיבי של כלים ושיטות. לדעתנו אחוזים לא מעטים מירידה היו עקב נסיבות שאינן מקצועיות, כגון פערי תרבות, שפה ואף טרמינולוגיה שונה. אלו מעכבים את התהליך והמשתתפים לא בהכרח לוקחים זאת בחשבון.
מסיבה זו ישנם את הסמינרים הראשונים, בכדי להפגיש בין תחומי הידע בפעם הראשונה, לתאם עמדות, ולגבש מטרות משותפות ברמת העל. פרויקט שמכיל פרספקטיבות מעולמות שונים לא יכול להיות דבר שאיננו מורכב, ועל כן יש להתמיד ולאפשר עוד פעילויות גישור ופעילויות של סיעור מוחות.
חסמים אלו מתוארים בספרות ומגיעים למסקנה משותפת שגם פה תפקיד האקדמיה הוא לוודא שאין סטייה בתוכניות הסמינרים, ואף להגיע עד כדי כימות מדיד של ההחזר על ההשקעה ולשזור אותם במהלך הסמינרים. חלק מתפקיד הסמינרים הוא להציג ששאיפות של רווחים ותועלת לטווח קצר אינם חייבים להיות מנוגדים למחקרים ארוכי טווח. על האקדמיה להציג את רלוונטיות המחקר לארגון כבר בשלב ההתחלתי, ובכך לפתח תשתית של שיתוף מידע וטכנולוגיה אשר תוביל לפיתוח מוצרים עתידי.
הממצאים מראים כי משתתפי הסמינרים נחשפו ליותר למגמות חדשנות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב יותר מאשר ציפו. מנתון זה ניתן להפיק כמו תובנות. אחת היא שלשוק יש אכן צורך בתוכניות מסוג זאת, אשר מביאה תוצרים שהם משולבי חשיבה ועל ידי כך עונים לצרכי השוק (הצורך של איש העיצוב לבנות תוכנית כדאיות כלכלית לפיתוח מוצר, הצורך של המהנדס לעצב את המוצר ולשלבו עם הנדסת האנוש והפונקציונאליות וכדומה).
תובנה שנייה היא שמשתתפים הרגישו הצפה של נושאים, מה שאומר שהיה ריבוי בתיאוריות וחוסר בפרקטיקה. ולכן המסקנה היא שיש לשים דגש על אופן מימוש התיאוריות והמתודולוגיות בשוק, ולא רק על הצגתן לשולחן הדיונים.
בהקשר לבחינת הפרמטר של ההתקדמות המקצועית של המשתתפים, העובדה כי חלה עלייה בסוף הסמינר לגבי עידוד שיתוף הפעולה עבור הקידום האישי, מדגישה את הפוטנציאל החבוי בפרויקט זה. המשתתפים הגיעו למסקנה שעבורם השיתוף יכול להיות חיובי ולתרום להם, אך בעניין הפרודוקטיביות של הסמינרים לגבי שיתוף הפעולה הייתה ירידה בציפיות. הממצאים הללו סותרים אחד את השני, אך מצד שני ניתן להבין מהיכן הם מגיעים. המשתתפים רואים בשלב זה את התקדמותם האישית וכיצד שיתוף הפעולה תורם להם, אך אינם הורגלו עדיין לבחון את העניין ברמת המאקרו, כלומר כיצד יוכלו לסייע לחברות בהם עובדים, ולאוכלוסיות שהם חלק מהם. וזוהי מטרת הסמינרים, לשנות את החשיבה המקובלת ולהביא לשילוב חשיבה אשר בסופו של דבר יביא המשתתפים לשבירה של החסמים הפסיכולוגיים העומדים בפניהם, ולהתחלת ההפריה של תחומי המחקר.
הספרות תומכת בשערה זו ונוכחנו לראות כי מבנה הסדנאות המתבצעות מטעם ארגון המדעים הבינלאומי (NFS) כולל כמה סבבים וזאת בכדי להתמודד עם החסמים הפסיכולוגיים שלא ניתן להתעלם מהם. הסדנאות שסקרנו כוללות תרגום של המטרות והשאיפות בתחומי המחקר על מנת לגייס לשיתוף פעולה פוטנציאלי ותמיכה במחקר חוצה תחומים, שיפור וחיזוק התקשורת בין המשתתפים בכדי שיוכלו לשתף בצורה הטובה ביותר רעיונות, ומיצוי של היכולות לשיתוף פעולה בפועל.
ממצאים מתקדמים יותר מהידע שהתקבל בסמינר השני, הראה כי אנשי התעשייה (רוב הנציגים היו ה-CEO) הביעו פחות שביעות רצון מתפוקת הסמינרים מאשר אנשי האקדמיה. ניתן ללמוד מכאן שאנשי התעשייה, בנוסף לחשיפה לתחומי מחקר חדשים, במקביל תמיד עורכים השוואות ובדיקות כדאיות מבחינה כלכלית. בדיקה מתמדת שכזו מהווה חסם לחדשנות, ונובעת מהיותנו מקובעים במחשבה. את הצד השני של הנתון – שביעות רצון גבוהה יותר של אנשי האקדמיה ניתן להסביר מהעבודה שהם פחות מתעניינים בדברים שתוארו דלעיל, וזאת מתוקף תפקידם ותחומי אחריותם. אין הם עסוקים בהישרדות יומיומית, השלכות על מאזן החברה, השוואת תשומות מול מכירות וכדומה. ולכן קל יותר עבורם לקבל עליהם את הנושאים החדשים.
בספרות מחקרים טוענים כי אין האקדמיה יכולה לנוח על זרי הדפנה, משום שבדיוק עקב הסיבה שתוארה דלעיל, שיתוף תחומי מחקר שונים לא יתהווה אלא אם כן הם יגרמו לאנשי התעשייה להבין את הכדאיות הכלכלית עבורם, עד כדי הגעה למונחי ROI ומחקרים אמפיריים.
לאחר ניתוח ממצאי היום השני (בספרות מתוארים כ”סבב”) ניתן לראות כי התכנון של תכני הסמינר הם תוצאה מיישום מסקנות שהופקו מהסמינר הראשון. העלייה בשביעות הרצון שהורגשה בעיקר אצל אנשי התעשייה נבעה מקיום של ניתוח אירועים, סדנאות ופיתוח תהליכים, ומחשיפת המשתתפים לשיתוף פעולה גבוה משחשבו תחילה. במקביל, הסמינר כלל פחות תיאוריות ומתודולוגיות, מה שגרם לאנשי התעשייה להגיע עם מוטיבציה גבוהה יותר. לדעתנו, העובדה שנעשתה התרכזות באנשי התעשייה, היא בעלת חשיבות יתרה. מעבר לעניין המבני של תוכנית הסמינר, לאחר שדובר רבות על תיאוריות והושקעו מאמצים ליצירת שפה משותפת בין המשתתפים השונים, נעשו פעילויות לפיתוח כלים ושיטות ליישום חדשנות, ניתוח מקרי כשל ופתרון בעיות. יש את העניין הפסיכולוגי, מחסום שנפרץ בעיני אנשי התעשייה שהורה על כך ששיתוף פעולה בין תחומי המחקר לא יניב תוצאות חיוביות. העובדה שאנשי התעשייה פתחו עצמם מחדש לסמינר ולשיתוף הידע, גרמה להם לממש את הפוטנציאל מהחשיפה לתכנים ברמה אישית, ולשתף ולהשפיע ברמת כלל המשתתפים. בנוסף, התפקחות זו גרמה להורדת המחסומים אל מול אנשי האקדמיה, וכך יותר קל לזהות את התועלות האפשרויות משימוש ביכולותיהם של שני הצדדים, ולהעלות מדרגה ברמות שיתוף הפעולה והתועלתיות שבתהליכים עתידיים.
מארגני הסמינר, שהם מייצגים את הצד האקדמי בפרויקט, עדכנו את תכניו בהתאם לצרכים של אנשי התעשייה אשר מהווים חלק אינטגרלי מהפרויקט, ומהווים את התמריץ לשיתוף הפעולה בין הפקולטות – הם מספקים את הביקוש, בעוד שאנשי האקדמיה מספקים את ההיצע. פעולות אלו, נתמכות ע”י ממצאי מחקרים בספרות, לפיהם קיום של פעילויות שונות ומגוונות בהם ניתן לשתף ידע ויכולות במספר דרכים ושיטות, יאפשר זרימת מידע ומתודולוגיות בתחומים שונים מצד התעשייה לאקדמיה.

ככל שהתקדמנו והגענו לניתוח הנתונים של היום השלישי, ראינו כי הממצאים מצביעים על עליה בשביעות רצון הכללית. הדבר מעיד על הבנה של המצב הקיים, גישור בין הפערים בשאיפות וברצונות של כל צד, והתחברות למטרות משותפות אשר יובילו בהמשך ליישום והטמעה של שיטות וכלים חדשניים. כמו כן, הממצאים מעידים כי המשתתפים העידו על שיפור בידע ובמיומנויות. נתונים אלו תואמים לממצאים אשר הוסקו במחקרים בספרות, לפיהם פעילויות קדם של גישור בין משתתפים, צמצום פערי התרבות והבדלי השפה, וסיעורי מוחות לגיבוש מטרות משותפות, מובילות בהתמדה ליעדים יותר מתקדמים הקשורים לפיתוח כלים ושיטות, ופתירת בעיות קיימות תוך העלאת רעיונות חדשניים משולבי חשיבה.
דוגמאות אשר ניתנו בסקר הספרות, כמו מערכות אינטרנטיות לשיתוף פעולה בין סטודנטים למדעים ועיצוב, היא תוצאה של תהליך הדרגתי אשר החל בצמצום פערים ברמות שונות (חברתיות, טרמינולוגיות, מקצועיות), המשיך בזכות תמיכה ואמונה מלאה של ההנהלה בתוצרים האפשריים כתוצאה משיתוף פעולה בין הפקולטות, ובסופו של דבר בא לידי ביטוי ביישום של כלים ושיטות לקידום מחקר אינטרדיסציפלינארי.
מתוך שביעות הרצון שחוותה עליה, קבוצת הסטודנטים היו בעלי שביעות הרצון הגבוהה ביותר. ניתן להסביר זאת מהעובדה שהם יהיו הראשונים שיחוו על בשרם את הוצאות של יישום תוצאות הסמינרים. אם זה יהיה באקדמיה ברקימת קורסים משותפים שמשלבים תחומי חשיבה שונים, או כבוגרים אשר יושמו במקומות עבודה ויצטרכו לשלב פרקטיקות עם קולגות מתחומים שונים.
הממצאים אשר נבעו מראיונות עם חברי הסגל השונים, הוסקו ממגוון פקולטות ובוצעו בנקודות שונות במהלך פרויקט הגמר. אנו רואים בכך יתרון מהותי, שכן הידע שנאסף במקביל להתקדמות בשלבי הפרויקט, סייעה לנו בבניית כלי הערכה והעניקה לנו פרספקטיבות לניתוח הנתונים שנאספו.
הממצאים הראו כי שלוש הפקולטות (ניהול טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב) הבליטו את הקשיים והחסמים האפשריים, וזאת מתוך ניסיונם מפעילויות דומות שנטלו בהם חלק.
בחרנו להתמקד בנקודות האינטגרציה הנגזרות מהממצאים בראיון חברי הסגל, שכן הן מהוות את הבסיס לשיתוף פעולה בין פקולטות בפרט ובין אקדמיה ותעשיה ככלל. בנוסף, מהוות בסיס ליחסים ארוכי טווח בין הצדדים. מחקרים בספרות אשר עסקו בבחינת שיתוף פעולה ועקבו אחר יישומים כעבור כמה קשים, הראו כי חברות הגדילו את הצלחתם במספר תחומים, מתוך החברה (יעילות תהליכים, חיסכון) ומחוצה לה (יחסים בינלאומיים, פרויקטים משותפים).
ע”פ ממצאים שהתקבלו מסגל הפקולטה להנדסה, בכדי להתמודד עם הקשיים הקיימים עקב השוני בין הפרטנרים, יש ליצור תחרות ואתגרים אשר יביאו את הצורך לשיתוף של תחומי מחקר. ע”פ סגל הפקולטה לעיצוב, ניתן להתמודד גם ע”י יצירה של פלטפורמה משותפת וקורסים משלימים. זאת, ע”פ הסגל של הפקולטה ניהול טכנולוגיה, ניתן ליישום ע”י שימוש במתודולוגיות של ניהול פרויקטים, והשמת דגש על עבודה בצוותים הטרוגניים, תוך הבנה שישנם משתתפים אשר להם מוטיבציה נמוכה לשיתוף עם אחרים.
שיפור של אלמנטים הכלולים בפעילויות משותפות בין פקולטות, נתמכת בספרות בכך שהבנה של מכלול הבעיות והחסמים האפשריים, ולעומת זאת הכרה של הכלים והשיטות איתם ניתן להתמודד, תאפשר קיום פעילויות לשיתוף הידע כדוגמת הסמינרים בהם אנו עוסקים. הערכת מתקדמת של אלו, אשר כוללת את מכלול הפרמטרים לשיפור מתמיד של התהליכים, תתאפשר רק ע”י שילוב יכולות של הצדדים, שיתוף פרקטיקות מוצלחות ושילוב תחומי הידע קיימים, כפי שהודגם בפקולטות שרואיינו.

5.3. ערך המוסף
תת פרק זה נועד להציג את התועלות הנובעות מהפרויקט, שאינן בעקבות המטרות המרכזיות והמדדים שהוצבו בתחילתו. כאן נעסוק בתרומה של הפרויקט ברמה כללית יותר ועל אלו אוכלוסיות הוא עשוי להשפיע, וזאת כבסיס לפרק של המלצות להמשך.
מטרת פרויקט הגמר היא בחינה והערכה של הסמינרים המתקיימים במסגרת הפרויקט, כחלק מתוכנית ניהול הסיכונים של פרויקט העל. בחינה זו של הסמינרים תאפשר קבלת פרספקטיבה להיתכנותם של המכון ושנקר בהקמת מרכזי החדשנות והתאמתם לתרבות הארגונית במידה ותימצא התאמה, וזאת על מנת לחסוך בעלויות כישלון במידה והסיכונים יתממשו. אך מעבר ליתרונות המתוארים כתוצאה מהקמת מרכזי החדשנות, הגעה למצב שכזה אומר ששיתוף הפעולה בין שלוש הפקולטות צלח והחלו להצטמצם הפערים בניהם. התרומות לכל אחת מהפקולטות תהיה גדולה ומשמעותית.
הפקולטות מהמוסדות האקדמיים שלקחו חלק בפרויקט, היוו חלק מהצלחתו. בסופו של תהליך, הדבר יתורגם לקורסים משולבים תחומי עניין, מסלולי לימודים הנגזרים מהאתגרים הקיימים בשוק (כדוגמת צמיחה חדשה של תואר ללימודי הסייבר- נוצר עקב האתגר של התמודדות עם לוחמה וירטואלית). אלו יביאו לגידול בביקוש של הסטודנטים הרוצים ללמוד במוסדות הללו, ובנוסף רצון להיות בוגרים של מוסד שכזה שכבר נתן את אותותיו בשוק וניתן ליהנות מהצלחתו.

6. סיכום
6.1. כללי
במסגרת פרויקט זה זכינו לקחת חלק ממכלול פעילויות בפרויקט טמפוס אשר אפשרו לנו לעמוד בכל המטרות שהוצבו בתחילת השנה, וסיפקו לנו את הכלים לבחון את שאלות המחקר והשערותינו.
הידע שנצבר במהלך סקירת הספרות, תרם וחיזק את היכולת לפיתוח של כלי הערכה אמינים ותקפים למימוש מטרות המשנה שהוגדרו. השאלונים שחולקו בסמינרים והראיונות שנערכו עם אנשי הסגל האקדמי חיזקו את הדעה כי קיים פער בשיתוף הפעולה בין הפקולטות הנדסה, עיצוב וניהול במכון הטכנולוגי בפרט, ובישראל ככלל.
השתתפותנו בסמינרים גרמה להבנה של המצב הבעייתי, התעשיות בישראל משוועות לעובדים רב גוניים, וסטודנטים בוגרים רוצים להתמחות בתחומים נוספים ולהרחיב את אופקיהם, אך עם זאת חלק מהמגבלות והחסמים שהוגדרו מראש תופסים אפקט שונה (לעיתים גדול יותר) וצצים חסמים חדשים כתוצאה מהבדלי תרבות, טרמינולוגיות ורמת כדאיות שונה.
העובדה שזכינו להשתתף ביותר מסמינר אחד העצימה את חווייתנו ואת מטרת הפרויקט, וחשפה אותנו לאפשרויות נוספות של שיפור והגברת שיתוף הפעולה בין הפקולטות. זה אפשר לנו להסיק מסקנות שייושמו כבר בסמינר הבא.
יחד עם המידע שנאסף מהראיונות שערכנו עם חברי הסגל האקדמי, נוכחנו לגלות חסמים ובעיות שעלולות לצוץ בשלבים יותר מתקדמים של הפרויקט ותרמו לביסוס בדיקת ההיתכנות הסופית אשר על פיה תתבצע ההחלטה להקמת מרכז החדשנות בישראל.
ישנה עבודה מרובה בדרך.
לצורך השרשת תוכנית מסוג זה, המשלבת עולמות שונים ומנוגדים הן בתוכן והן בהשקפות, יש להציג את היתרונות של התוכנית ושל התוצרים בחזית. זו תאפשר למשתתפים שונים בכלל ולסטודנטים בפרט להאמין בתוכנית ובתוצאותיה, ובכך לחשוף את הסטודנטים לחששות אפשריים והתמודדות איתם.
משום מורכבותו ואורכו של פרויקט IDEA (3 שנים), חשוב לתת לתוכניות כאלה זמן הסתגלות בשוק, שיווק מאסיבי של הצגת היתרונות, והנחלתו לסטודנטים עוד לפני היותם בוגרים, לצורך הרחבת ניסיונם. נוכחנו לראות אנשי תעשייה אשר הגיעו לסמינרים עם רמת רצון להשתתפות נמוכה, אך התוצאות דווקא היו גבוהות מהציפיות ואף תאמו למחקרים שהופיעו בספרות. אלו טענו כי תפקיד אנשי האקדמיה הוא “למכור” את המחקרים לתעשייה, תחת ההנחה שקיימים אתגרים בתחומים מגוונים עליהם יש לתת מענה מולטידיסציפלינארי.
בנוסף, הפרויקט תרם את תפקידו ע”י קיום הסמינרים שתרמו בבדיקת היתכנות של התוכנית בשוק, בדיקת היתרונות והחסרונות, ובעיקר מסייעת לצמצום כשלים בזמן אמת.
השערתנו ההתחלתית הייתה שלצורך שילוב הסטודנטים בתעשייה, יש להקנות להם כלים לחשיבה מולטי דיסציפלינארית שיעזרו להם בחדשנות ויצירתיות, ומשם להפיק את המיטב לצורך בניית מוצרים טובים יותר לשוק. מהשוואה של ניתוח הממצאים אל מול מוטיבציית הפרויקט, נראה שמטרת הפרויקט עולה בקנה אחד עם השערתנו, עם תוצאות הסקרים ועם סקר הספרות, ואכן קיים צורך בקיום סדנאות וקורסים לשיתוף של כלים ושיטות חדשניות המובילות ליצירתיות בתחום דנן. העמידה ברוב המדדים אשר הוצבו לשני הסמינרים, מעידה על מגמת שיפור שנותנת אותותיה כבר בשלבים מתקדמים של דיוני פתרון סוגיות מורכבות בעולם האמיתי, והעלאת אתגרים ורעיונות חדשניים. שביעות הרצון הכללית עלתה ברוב הפרמטרים, ובכך אפשרו בחינה יותר מתקדמת של שאר המדדים, תוך השוואה בין סוגי האוכלוסיות בכדי לפרוץ את החסמים הבינאישיים, הקיימים מדעות קדומות וחוסר מוטיבציה, וכלה שיפור הידע והמיומנויות בתכנים מקצועיים.
עם זאת, היו מדדים בהם לא התקבל מענה מוצלח, כדוגמת אי שיפור הידע בתחום חדשנות העיצוב, שזהו אחד מתחומי המחקר. לקחנו מכך בפרט, ומהפרויקט כלל הינו שיש לשים דגש על שילוב שלושת הפקולטות ולא התמקדות בתחום יחיד כמו שקרה בסמינר (תחום העיצוב). במידה והפרויקט יצלח ובמוסדות הרלוונטיים יוקמו מרכזי הערכה, הסטודנטים שיזכו לרכוש כלים המאפשרים יכולת חשיבה מולטי דיסציפלינארית יביאו לשוק מוצרים טובים יותר ויוכלו להתמודד עם אתגרים גלובליים משמעותיים. הכי חשוב, אותם סטודנטים יוכלו להשתלב בתעשייה במהירות ביחס לשאר הסטודנטים משום הראייה הענפה אותה רכשו.
כמו כן, לא היה ניתן עדיין לקבוע את הצלחתם או אי הצלחתם של מדדים מסוימים בשל הגדרתם לטווח זמן יותר ארוך, וכאשר ישנה מגמה יותר מבוססת. שיפור תודעתי יכול להתהוות רק לאחר כמה סמינרים ולכן לא ראינו לנכון להזין נתונים סטטיסטיים על פרמטר זה.

6.2. המלצות להמשך
המלצותינו להמשך יתבססו על העובדה פרויקט הגמר הושלם אך הינו חלק מוקדם יחסית מפרויקט טמפוס אידאה, ולכן אין טעם לייעץ לגבי פרויקטים עתידיים אלא המשך ניהול התהליכים בפרויקט הנוכחי.
דרושה בדיקת שינויים בהשקפותיהם של המשתתפים בסמינר הבא, ובהתאם לכך לכוון את פעולות ההטמעה: ייזום של קורסי כלליים וקורסי העשרה, ייזום פרויקטי גמר משולבים בפרט ופרויקטים שונים במכון ככלל. פעילויות אלו במקביל לניהול סמינרים נוספים יחזק את הקשר בין הפקולטות ותחומי המחקר השונים, ויסייע בחשיפה לקראת שלבים מהותיים של יישום בפרויקט.
בנשימה זו, אנו ממליצים לבצע בדיקה נוספת של השתנות השקפות המשתתפים כתלות בזמן ובחשיפה לסמינרים באופן גרפי. מומלץ להמשיך ולהשוות תוצאות בין סמינרים ולראות אם יש שינוי בהשקפות של המשתתפים. את השוני שנמצא רצוי להציג בגרף שכן “תמונה אחת שווה אלף מילים”, ותאפשר ראיית רחבה על השינויים בתהליכים ובדרך שנעשתה. אין טעם לעשות זאת בשלב זה של הפרויקט משום שהצגת שוני בין שני סמינרים בגרף לא מאפשר ראיית מאקרו ולכן בחרנו לנתח זאת בהשוואה מילולית. בניית גרף שכזה על בסיס שני הסמינרים שהיו, מציג יישום מסקנות בין סמינר לעוקבו. חיוני ללמוד את גמישות רמת השינוי של ההשקפות בהתאם ליישום המסקנות, אשר ניתנו כתוצאה מהבדיקה הראשונה. כלומר, מדידה נוספת (בין הסמינר ה-2 לעוקבו) שכזו תגביר את היכולת ליישם את הבקרה בזמן אמת, עם צפי מדויק יותר למצב הרצוי. חשוב לזכור שבעת בניית הגרף יש להמיר את סקאלות שביעות הרצון וסקאלה אחידה לצורך הכנסתן תחת מכנה משותף ואחיד אחד. העלאת הנתונים על תרשים תסייע במתן אינדיקציה למגמה כלשהיא למנהלי חבילות העבודה וצמצומי פערים בהתאם.
במקביל ובנוסף, אנו ממליצים להמשיך ולקיים ראיונות עם דגש על אנשי תעשייה. בשונה מהשלבים ההתחלתיים, בהם הייתה חשיבות לחשוף חסמים אפשריים, כעת חשוב להתרכז בשלבים המהותיים של הפרויקט (הטמעה ויישום) ולכך צריכים את מיטב הפרקטיקות וניסיון העבר בפעילויות מעולם המחקר הדיסציפלינארי.
ככל שחשיפת הסטודנטים הולכת וגוברת בפרויקט, גם כך הרצון לקחת חלק בפעילויות להעשרת הידע האישי ולקידום עצמי לקראת היותם בוגרים. ולכן, חשוב לשלב את הסטודנטים בשוק העבודה עוד בהיותם סטודנטים מן המניין, ולנצל את הפוטנציאל לגישור בין 2 הצדדים ובכך לאפשר מצב של win win.

7. רשימת מקורות
7.1. מקורות באנגלית

 Adams, R. S. & Newstetter, W. C. (2011). Workshops- Developing Cross- Disciplinary Collaborations for Engineering Education Research. 41st ASEE/IEEE, Session W14.
 Coleman, L. J. & Bandyopadhyay, J. (2011). Role of Collaboration in Higher Education in Business. Competition Forum, 9(2), 371-377.
 Cox, G. (2010). Multi-disciplinary education in the UK. Design Council.
 Davidson, R. I. & Hicks, C. (2002). The development, operation and evaluation of group design projects. IEE.
 Ellis, T. J. & Hafner, W. (2005). Peer Evaluation of Collaboration Learning Experiences Conveyed Through an Asynchronous Learning Network. IEEE.
 European Commission Tempus .(2012). Application Form Tempus IV – 5th Call for proposals (Form version : 1.2.1 EN Adobe Reader version : 10.1), 126 -132.
 Hill, A. & McMartin, F. & Agogino, A. (2001). Creating online faculty collaboration to develop engineering education computer learning materials. 31st ASEE/IEEE, Session F3F.
 Humphrey, A. (2005). SWOT Analysis for Management Consulting. SRI Alumni Newsletter.
 Lamenman A. B. et al. (2010). User Studies- A Strategy Towards A Successful Industry – Academic Relationship.
 Lange. B. (2010). SWOT Analysis on the status Creative Industries in Liepzig. Project Creative cities (INTERREG IV B).
 Mzoughi, T. (2000). PERC- collaboration between Engineering and Art and Science Faculty to help insure better student preparation. ASSE/IEEE Frontiers in Education Conference- Session F2b.
 Phibin, S. (2008). Measuring the performance of research collaboration. ABI/INFORM complete. 12(3), 16-23.
 Rhoads, T. R. (2007). Workshop- Engineering Education Proposal Writing and Project Management Workshop. 37th ASEE/IEEE, Session W3B.
 Rikakis, T. (2009). Innovative Faculty Evaluation Criteria for Incentivizing High Impact Interdisciplinary Collaboration. ASSE/IEEE Frontiers in Education Conference- Session M4a.
 Szentirmai, L. & Radacs, L. (2011). Academia- industry link- progress in knowledge driven economy. 9th IEEE, ICETA.
 Tempus Proposal – IDEA (2012), Inter Disciplinary Education Agenda – An essential driver for innovation, pp. 1-3.
 Tilley, S. & Huang, S. (2006). On the “Selling” of Academia Research to Industry. ACM.
 Wohlin, C. et al. (2012). The Success Factors Powering Industry- Academia Relationship. IEEE Software- Technology Transfer.

7.2. מקורות בעברית
 תוכניות עבודה של הפרויקט.
 פירוט תכני הסמינרים של פרויקט Tempus IDEA.

7.3. אתרי אינטרנט

[1] IDEA – InterDisciplinary Education Agenda, כתובת האתר:
http://tempus-idea.org.il/idea_wp/

[2] European Commission- EACEA , כתובת האתר:
http://eacea.ec.europa.eu/tempus/

[3] תואר בעיצוב במכון הטכנולוגי חולון, כתובת האתר:
http://www.universities-colleges.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91/

[4] לימודי עיצוב תעשייתי תואר ראשון המכון הטכנולוגי חולון, כתובת האתר:
http://www.thestudent.co.il/Degrees/Degree_1957.html

[5] המכון הטכנולוגי חולון- גבוהה בשמי ההשכלה הגבוהה, כתובת האתר:
http://www.limudi.co.il/%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F/

[6] לימודי תואר שני בניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי חולון, כתובת האתר:
http://www.universities-colleges.org.il/%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-HIT/

[7] משולש הפיתוח: טכנולוגיה-הנדסה-עיצוב – תהליכי פיתוח מוצר בחברות היי-טק ובסטארט-אפ
http://www.patentim.com/forum_articles.asp?Article=687

[8] ניתוח SWOT- הגדרת המושג
http://he.wikipedia.org/wiki/SWOT

8. נספחים

8.1. פירוט הנספחים
8.1.1. פלטי SPSS
8.1.1.1. נספח ראשון : סמינר ראשון, שאלון פתיחה – סטטיסטיקה תיאורית
8.1.1.2. נספח שני: סמינר ראשון, שאלון פתיחה – השוואת סוגי משתתפים
8.1.1.3. נספח שלישי: סמינר ראשון, שאלון סיום– סטטיסטיקה תיאורית
8.1.1.4. נספח רביעי: סמינר ראשון, שאלון סיום- השוואת סוגי משתתפים
8.1.1.5. נספח חמישי: סמינר שני, יום ראשון – סטטיסטיקה תיאורית
8.1.1.6. נספח שישי: סמינר שני, יום ראשון – השוואת סוגי משתתפים
8.1.1.7. נספח שביעי: סמינר שני, יום שני– סטטיסטיקה תיאורית
8.1.1.8. נספח שמיני: סמינר שני, יום שני– השוואת סוגי משתתפים
8.1.1.9. נספח תשיעי: סמינר שני, יום שלישי– סטטיסטיקה תיאורית
8.1.1.10. נספח עשירי: סמינר שני, יום שלישי– השוואת סוגי משתתפים
8.1.2. שאלונים
8.1.2.1. נספח אחד עשרה: סמינר ראשון – שאלון פתיחה – גרסה בעברית
8.1.2.2. נספח שתיים עשרה: סמינר ראשון – שאלון פתיחה – גרסה באנגלית
8.1.2.3. נספח שלוש עשרה: סמינר ראשון – שאלון סיום – גרסה בעברית
8.1.2.4. נספח ארבע עשרה: סמינר ראשון – שאלון סיום – גרסה באנגלית
8.1.2.5. נספח חמש עשרה: סמינר שני- שאלון לאנשי האקדמיה
8.1.2.6. נספח שש עשרה: סמינר שני- שאלון לאנשי התעשייה
8.1.2.7. נספח שבע עשרה: שאלון לראיונות לאנשי הסגל והתעשייה
8.1.3. תכני הסמינרים
8.1.3.1. נספח שמונה עשרה: תכני הסמינר הראשון
8.1.3.2. נספח תשע עשרה: תכני הסמינר השני

8.1.1 פלטי SPSS
8.1.1.1 נספח ראשון : סמינר ראשון, שאלון פתיחה – סטטיסטיקה תיאורית
Academic or Industrial באיזו מידה נראה לך, אם בכלל, קיים שת”פ בין הפקולטות הנדסה ניהול ועיצוב? באיזו מידה עשוי סמינר זה להביא לקידום שת”פ אקדמיה-תעשייה? האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול להניב תוצאות חיוביות בעלות השפעה על ארגונך?
N Valid 22 22 22 22
Missing 0 0 0 0

Academic or Industrial האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום לך בעתיד? האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום לקידום החדשנות בארגונך? האם נראה לך שלימוד דרכי הפעולה ליישום חדשנות יכול לסייע בהתמודדות עם האתגרים בארגונך?
N Valid 22 22 22 22
Missing 0 0 0 0

Academic or Industrial
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Academic 11 50.0 50.0 50.0
Industrial 11 50.0 50.0 100.0
Total 22 100.0 100.0

באיזו מידה נראה לך, אם בכלל, קיים שת”פ בין הפקולטות הנדסה ניהול ועיצוב?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid לא מסכים 11 50.0 50.0 50.0
מסכים 11 50.0 50.0 100.0
Total 22 100.0 100.0

באיזו מידה עשוי סמינר זה להביא לקידום שת”פ אקדמיה-תעשייה?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid לא מסכים 3 13.6 13.6 13.6
מסכים 19 86.4 86.4 100.0
Total 22 100.0 100.0

האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול להניב תוצאות חיוביות בעלות השפעה על ארגונך?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid לא מסכים 1 4.5 4.5 4.5
מסכים 21 95.5 95.5 100.0
Total 22 100.0 100.0

האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום לך בעתיד?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid מסכים 22 100.0 100.0 100.0

האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשיה יכול לתרום לקידום החדשנות בארגונך?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid מסכים 22 100.0 100.0 100.0

האם נראה לך שלימוד דרכי הפעולה ליישום חדשנות יכול לסייע בהתמודדות עם האתגרים בארגונך?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid מסכים 22 100.0 100.0 100.0

8.1.1.2 נספח שני: סמינר ראשון, שאלון פתיחה – השוואת סוגי משתתפים
Case Processing Summary
Cases
Included Excluded Total
N Percent N Percent N Percent
באיזו מידה נראה לך, אם בכלל, קיים שת”פ בין הפקולטות הנדסה ניהול ועיצוב? 22 100.0% 0 .0% 22 100.0%
באיזו מידה עשוי סמינר זה להביא לקידום שת”פ אקדמיה-תעשייה? 22 100.0% 0 .0% 22 100.0%
האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשיה יכול להניב תוצאות חיוביות בעלות השפעה על ארגונך? 22 100.0% 0 .0% 22 100.0%
האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום לך בעתיד? 22 100.0% 0 .0% 22 100.0%
האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשיה יכול לתרום לקידום החדשנות בארגונך? 22 100.0% 0 .0% 22 100.0%
האם נראה לך שלימוד דרכי הפעולה ליישום חדשנות יכול לסייע בהתמודדות עם האתגרים בארגונך? 22 100.0% 0 .0% 22 100.0%

Academic or Industrial באיזו מידה נראה לך, אם בכלל, קיים שת”פ בין הפקולטות הנדסה ניהול ועיצוב? באיזו מידה עשוי סמינר זה להביא לקידום שת”פ אקדמיה-תעשייה? האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול להניב תוצאות חיוביות בעלות השפעה על ארגונך? האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום לך בעתיד? האם נראה לך ששת”פ בין האקדמיה לתעשייה יכול לתרום לקידום החדשנות בארגונך? האם נראה לך שלימוד דרכי הפעולה ליישום חדשנות יכול לסייע בהתמודדות עם האתגרים בארגונך?
Academic Mean 1.91 2.64 3.00 3.00 3.00 3.00
N 11 11 11 11 11 11
Std. Deviation 1.044 .809 .000 .000 .000 .000
2 Mean 2.09 2.82 2.82 3.00 3.00 3.00
N 11 11 11 11 11 11
Std. Deviation 1.044 .603 .603 .000 .000 .000
Total Mean 2.00 2.73 2.91 3.00 3.00 3.00
N 22 22 22 22 22 22
Std. Deviation 1.024 .703 .426 .000 .000 .000
8.1.1.3 נספח שלישי: סמינר ראשון, שאלון סיום– סטטיסטיקה תיאורית
Academic or Industrial מעורבותי בסמינר הייתה פעילה הסמינר חשף בפניי מגמות חדשות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב מעורבות הנציגים של אחת/כמה מהפקולטות בלטה במיוחד בסמינר התקיים שת”פ בין הנציגים מהפקולטות השונות הסמינר הוסיף לידע שלי על הפקולטות השונות ופעילותן מעבר למה שכבר ידעתי נעשה שימוש בחומרים וכלים מגוונים התורמים לשת”פ בין הפקולטות השונות
N Valid 18 18 18 18 18 18 18
Missing 0 0 0 0 0 0 0

Academic or Industrial הסמינר מעודד שת”פ בין הסטודנטים מהפקולטות השונות הסמינר יסייע לי בעתיד לזהות בצורה טובה יותר אתגרים בארגוני או בארגונים שאני בא עימם במגע דרכי הפעולה ליישום חדשנות בארגון שהוצגו בסמינר הינם אפקטיביים הכרת תכנים וסטודנטים מפקולטות שונות תתרום להתפתחותי המקצועית הסמינר השפיע על דעתי בנוגע לשת”ם בין אקדמיה לתעשייה אני מעוניינ/ת להתנסות שוב בסמינר שכזה
N Valid 18 18 18 18 18 18 18
Missing 0 0 0 0 0 0 0

Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Academic 8 44.4 44.4 44.4
Industrial 10 55.6 55.6 100.0
Total 18 100.0 100.0

מעורבותי בסמינר הייתה פעילה
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid לא מסכים 2 11.1 11.1 11.1
מסכים 16 88.9 88.9 100.0
Total 18 100.0 100.0

הסמינר חשף בפניי מגמות חדשות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid לא מסכים 3 16.7 16.7 16.7
מסכים 15 83.3 83.3 100.0
Total 18 100.0 100.0

מעורבות הנציגים של אחת/כמה מהפקולטות בלטה במיוחד
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 5 27.8 27.8 27.8
3 13 72.2 72.2 100.0
Total 18 100.0 100.0

בסמינר התקיים שת”פ בין הנציגים מהפקולטות השונות
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 10 55.6 55.6 55.6
3 8 44.4 44.4 100.0
Total 18 100.0 100.0

הסמינר הוסיף לידע שלי על הפקולטות השונות ופעילותן מעבר למה שכבר ידעתי
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 11 61.1 61.1 61.1
3 7 38.9 38.9 100.0
Total 18 100.0 100.0

נעשה שימוש בחומרים וכלים מגוונים התורמים לשת”פ בין הפקולטות השונות
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 8 44.4 44.4 44.4
3 10 55.6 55.6 100.0
Total 18 100.0 100.0

הסמינר מעודד שת”פ בין הסטודנטים מהפקולטות השונות
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 5 27.8 27.8 27.8
3 13 72.2 72.2 100.0
Total 18 100.0 100.0

הסמינר יסייע לי בעתיד לזהות בצורה טובה יותר אתגרים בארגוני או בארגונים שאני בא עימם במגע
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 3 16.7 16.7 16.7
3 15 83.3 83.3 100.0
Total 18 100.0 100.0
דרכי הפעולה ליישום חדשנות בארגון שהוצגו בסמינר הינם אפקטיביים
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 3 16.7 16.7 16.7
3 15 83.3 83.3 100.0
Total 18 100.0 100.0
הכרת תכנים וסטודנטים מפקולטות שונות תתרום להתפתחותי המקצועית
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 5 27.8 27.8 27.8
3 13 72.2 72.2 100.0
Total 18 100.0 100.0
הסמינר השפיע על דעתי בנוגע לשת”ם בין אקדמיה לתעשייה
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 5 27.8 27.8 27.8
3 13 72.2 72.2 100.0
Total 18 100.0 100.0
אני מעוניינ/ת להתנסות שוב בסמינר שכזה
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid 1 2 11.1 11.1 11.1
3 16 88.9 88.9 100.0
Total 18 100.0 100.0

8.1.1.4 נספח רביעי: סמינר ראשון, שאלון סיום- השוואת סוגי משתתפים

Cases
Included Excluded Total
N Percent N Percent N Percent
מעורבותי בסמינר הייתה פעילה 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
הסמינר חשף בפניי מגמות חדשות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
מעורבות הנציגים של אחת/כמה מהפקולטות בלטה במיוחד * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
בסמינר התקיים שת”פ בין הנציגים מהפקולטות השונות * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
הסמינר הוסיף לידע שלי על הפקולטות השונות ופעילותן מעבר למה שכבר ידעתי * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
נעשה שימוש בחומרים וכלים מגוונים התורמים לשת”פ בין הפקולטות השונות * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
הסמינר מעודד שת”פ בין הסטודנטים מהפקולטות השונות * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
הסמינר יסייע לי בעתיד לזהות בצורה טובה יותר אתגרים בארגוני או בארגונים שאני בא עימם במגע * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
דרכי הפעולה ליישום חדשנות בארגון שהוצגו בסמינר הינם אפקטיביים * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
הכרת תכנים וסטודנטים מפקולטות שונות תתרום להתפתחותי המקצועית 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
הסמינר השפיע על דעתי בנוגע לשת”פ בין אקדמיה לתעשייה * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%
אני מעוניינ/ת להתנסות שוב בסמינר שכזה * 18 100.0% 0 .0% 18 100.0%

Academic or Industrial מעורבותי בסמינר הייתה פעילה הסמינר חשף בפניי מגמות חדשות בתחומי החדשנות וניהול העיצוב מעורבות הנציגים של אחת/כמה מהפקולטות בלטה במיוחד בסמינר התקיים שת”פ בין הנציגים מהפקולטות השונות הסמינר הוסיף לידע שלי על הפקולטות השונות ופעילותן מעבר למה שכבר ידעתי נעשה שימוש בחומרים וכלים מגוונים התורמים לשת”פ בין הפקולטות השונות
Academic Mean 2.75 2.50 2.75 2.00 2.00 2.75
N 8 8 8 8 8 8
Std. Deviation .707 .926 .707 1.069 1.069 .707
Industrial Mean 2.80 2.80 2.20 1.80 1.60 1.60
N 10 10 10 10 10 10
Std. Deviation .632 .632 1.033 1.033 .966 .966
Total Mean 2.78 2.67 2.44 1.89 1.78 2.11
N 18 18 18 18 18 18
Std. Deviation .647 .767 .922 1.023 1.003 1.023

Academic or Industrial הסמינר מעודד שת”פ בין הסטודנטים מהפקולטות השונות הסמינר יסייע לי בעתיד לזהות בצורה טובה יותר אתגרים בארגוני או בארגונים שאני בא עימם במגע דרכי הפעולה ליישום חדשנות בארגון שהוצגו בסמינר הינם אפקטיביים הכרת תכנים וסטודנטים מפקולטות שונות תתרום להתפתחותי המקצועית הסמינר השפיע על דעתי בנוגע לשת”פ בין אקדמיה לתעשייה אני מעוניינ/ת להתנסות שוב בסמינר שכזה
Academic Mean 2.50 2.75 2.75 2.75 2.50 2.75
N 8 8 8 8 8 8
Std. Deviation .926 .707 .707 .707 .926 .707
Industrial Mean 2.40 2.60 2.60 2.20 2.40 2.80
N 10 10 10 10 10 10
Std. Deviation .966 .843 .843 1.033 .966 .632
Total Mean 2.44 2.67 2.67 2.44 2.44 2.78
N 18 18 18 18 18 18
Std. Deviation .922 .767 .767 .922 .922 .647

8.1.1.5 נספח חמישי: סמינר שני, יום ראשון – סטטיסטיקה תיאורית

General data What is your opinion of the organization of the 1st seminar in general? How much did the seminar fulfil your expectations? How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers? How much did the seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation? How would you judge innovative the showed cases and contents?
N Valid 15 12 12 12 12 12
Missing 6 0 0 0 0 0
Mean 1.6 1.92 1.83 1.75 1.42 1.33
Std. Deviation 0.63 0.289 0.389 0.452 0.669 0.492
Minimum 1 1 1 1 0 1
Maximum 3 2 2 2 2 2

General data How much will the competences and skills you acquired thanks to the 1 day seminar be useful for your research or management activity? What is your opinion of the contents of the workstation in general? How would you judge your personal involvement? How much did the workstation improve your skills, knowledge and approach to Innovation/Collaboration insight academic world?
N Valid 15 12 11 11 11
Missing 6 0 1 1 1
Mean 1.6 1.33 1.45 1.27 1.09
Std. Deviation 0.63 0.492 0.522 0.786 0.831
Minimum 1 1 1 0 0
Maximum 3 2 2 2 2

How would you judge in general the different seminar activities and tools?

General data Theoretical Speeches Case studies speeches Workstation workbook
N Valid 15 11 11 11 4
Missing 6 1 1 1 8
Mean 1.6 1.64 1.82 1.73 1.5
Std. Deviation 0.63 0.505 0.405 0.467 0.577
Minimum 1 1 1 1 1
Maximum 3

For the next seminar do you prefer more:
General data Theoretical Speeches Online speeches Case studies speeches Practical activities [workstation, workshop, round tables] Industry guests [representative of EU creative companies]
N Valid 15 9 10 10 10 10
Missing 6 3 2 2 2 2
Mean 1.6 1.22 1 1.8 1.9 1.9
Std. Deviation 0.63 1.093 1.054 0.422 0.316 0.316
Minimum 1 -1 -1 1 1 1
Maximum 3

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on:
General data Theoretical foundations Methodologies and typologies Processes What is your level of knowledge about design thinking? How is your level of knowledge about design thinking?
N Valid 15 6 7 7 8 9
Missing 6 15 14 14 13 3
Mean 1.6 0.67 0.86 1.43 0.63 0.78
Std. Deviation 0.63 1.03 1.07 0.54 0.92 0.972
Minimum 1 -1 -1 1 0 -1
Maximum 3 2 2 2 2

Academic Type
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Researcher 5 41.7 41.7 41.7
Academic employee 3 25 25 66.7
Professor 3 25 25 91.7
Other 1 8.3 8.3 100
Total 12 100 100

What is your opinion of the organization of the 1st seminar in general?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 1 8.3 8.3 8.3
Excellent 11 91.7 91.7 100
Total 12 100 100

How much did the seminar fulfil your expectations?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 2 16.7 16.7 16.7
Excellent 10 83.3 83.3 100
Total 12 100 100

How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 3 25 25 25
Excellent 9 75 75 100
Total 12 100 100

How much did the seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 8.3 8.3 8.3
Good 5 41.7 41.7 50
Excellent 6 50 50 100
Total 12 100 100

How would you judge innovative the showed cases and contents?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 8 66.7 66.7 66.7
Excellent 4 33.3 33.3 100
Total 12 100 100

How much will the competences and skills you acquired thanks to the 1 day seminar be useful for your research or management activity?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 8 66.7 66.7 66.7
Excellent 4 33.3 33.3 100
Total 12 100 100

What is your opinion of the contents of the workstation in general?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 6 50 54.5 54.5
Excellent 5 41.7 45.5 100
Total 11 91.7 100
Missing System 1 8.3
Total 12 100

How would you judge your personal involvement?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 2 16.7 18.2 18.2
Good 4 33.3 36.4 54.5
Excellent 5 41.7 45.5 100
Total 11 91.7 100
Missing System 1 8.3
Total 12 100

How much did the workstation improve your skills, knowledge and approach to Innovation/Collaboration insight academic world?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 3 25 27.3 27.3
Good 4 33.3 36.4 63.6
Excellent 4 33.3 36.4 100
Total 11 91.7 100
Missing System 1 8.3
Total 12 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools? – Theoretical Speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 4 33.3 36.4 36.4
Excellent 7 58.3 63.6 100
Total 11 91.7 100
Missing System 1 8.3
Total 12 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools? -Case studies speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 2 16.7 18.2 18.2
Excellent 9 75 81.8 100
Total 11 91.7 100
Missing System 1 8.3
Total 12 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools? -Workstation
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 3 25 27.3 27.3
Excellent 8 66.7 72.7 100
Total 11 91.7 100
Missing System 1 8.3
Total 12 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools? -workbook
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 2 16.7 50 50
Excellent 2 16.7 50 100
Total 4 33.3 100
Missing System 8 66.7
Total 12 100

For the next seminar do you prefer more – Theoretical Speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 8.3 11.1 11.1
Unimportant 1 8.3 11.1 22.2
Good 2 16.7 22.2 44.4
Excellent 5 41.7 55.6 100
Total 9 75 100
Missing System 3 25
Total 12 100

For the next seminar do you prefer more – Online speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 8.3 10 10
Unimportant 2 16.7 20 30
Good 3 25 30 60
Excellent 4 33.3 40 100
Total 10 83.3 100
Missing System 2 16.7
Total 12 100

For the next seminar do you prefer more – Case studies speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 2 16.7 20 20
Excellent 8 66.7 80 100
Total 10 83.3 100
Missing System 2 16.7
Total 12 100

For the next seminar do you prefer more -Practical activities [workstation, workshop, round tables]
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 1 8.3 10 10
Excellent 9 75 90 100
Total 10 83.3 100
Missing System 2 16.7
Total 12 100

For the next seminar do you prefer more -Industry guests [representative of EU creative companies]
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 1 8.3 10 10
Excellent 9 75 90 100
Total 10 83.3 100
Missing System 2 16.7
Total 12 100

How is your level of knowledge about design thinking?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 8.3 11.1 11.1
Unimportant 2 16.7 22.2 33.3
Good 4 33.3 44.4 77.8
Excellent 2 16.7 22.2 100
Total 9 75 100
Missing System 3 25
Total 12 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on -Theoretical foundations
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 2 16.7 22.2 22.2
Good 3 25 33.3 55.6
Excellent 4 33.3 44.4 100
Total 9 75 100
Missing System 3 25
Total 12 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on – Methodologies and typologies
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 8.3 8.3 8.3
Unimportant 1 8.3 8.3 16.7
Good 1 8.3 8.3 25
Excellent 9 75 75 100
Total 12 100 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on – Processes
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 5 41.7 41.7 41.7
Excellent 7 58.3 58.3 100
Total 12 100 100

8.1.1.6 נספח שישי: סמינר שני, יום ראשון – השוואת סוגי משתתפים
For the next seminar do you prefer more?

Academic Type General data Theoretical Speeches Online speeches Case studies speeches Practical activities [workstation, workshop, round tables] Industry guests [representative of EU creative companies]
Researcher Mean 1.4 0.6 1.8 1.8 1.8
N 5 5 5 5 5
Std. 0.89 1.14 0.45 0.45 0.45
Academic employee Mean 0 1 1.67 2 2
N 2 3 3 3 3
Std. 1.41 1 0.58 0 0
Professor Mean 2 2 2 2 2
N 1 1 1 1 1
Std. . . . . .
Other Mean 2 2 2 2 2
N 1 1 1 1 1
Std. . . . . .
Total Mean 1.22 1 1.8 1.9 1.9
N 9 10 10 10 10
Std. 1.09 1.05 0.42 0.32 0.32

How would you judge in general the different seminar activities and tools?
Academic Type General data Theoretical Speeches Case studies speeches Workstation workbook How is your level of knowledge about design thinking?
Researcher Mean 1.25 1.75 1.75 1.5 1
N 4 4 4 2 4
Std. 0.5 0.5 0.5 0.71 1.41
Academic employee Mean 1.67 1.67 2 2 0.67
N 3 3 3 1 3
Std. 0.58 0.58 0 . 0.58
Professor Mean 2 2 1.33 1 1
N 3 3 3 1 1
Std. 0 0 0.58 . .
Other Mean 2 2 2 0
N 1 1 1 1
Std. .
Total Mean 1.64 1.82 1.73 1.5 0.78
N 11 11 11 4 9
Std. 0.50 0.40 0.47 0.58 0.97
For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on
Academic Type General data Theoretical foundations Methodologies and typologies Processes What is your level of knowledge about design thinking?
Researcher Mean 1.6 2 1.4 1
N 5 5 5 4
Std. 0.55 0 0.55 1.41
Academic employee Mean 0.67 1 1.67 0.67
N 3 3 3 3
Std. 1.53 1 0.58 0.58
Professor Mean 2 2.00 1
N 3 3 1
Std. 0 0 .
Other Mean -1 -1 1 0
N 1 1 1 1
Std. . . .
Total Mean 1 1.5 1.58 0.78
N 9 12 12 9
Std. 1.22 1 0.515 0.97

How would you judge in general the different seminar activities and tools?
Academic Type General data Theoretical Speeches Case studies speeches Workstation workbook
Researcher Mean 1.25 1.75 1.75 1.5
N 4 4 4 2
Std. 0.5 0.5 0.5 0.71
Academic employee Mean 1.67 1.67 2 2
N 3 3 3 1
Std. 0.58 0.58 0 .
Professor Mean 2 2 1.33 1
N 3 3 3 1
Std. 0 0 0.58 .
Other Mean 2 2 2
N 1 1 1
Std. . . .
Total Mean 1.64 1.82 1.73 1.5
N 11 11 11 4
Std. 0.50 0.40 0.47 0.58

8.1.1.7 נספח שביעי: סמינר שני, יום שני– סטטיסטיקה תיאורית
General data What is your opinion of the organization of the 1st seminar in general? How much did the seminar fulfill your expectations? How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers? How much did the seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation? How would you judge innovative that showed cases and contents?
N Valid 15 15 15 15 15 13
Missing 6 6 6 6 6 8
Mean 1.6 1.27 1 1.07 0.47 0.69
Std. Deviation 0.63 0.88 0.85 0.59 1.06 1.18
Minimum 1 -1 -1 0 -2 -2
Maximum 3 2 2 2 2 2

General data How much will the competences and skills you acquired thanks to the 1 day seminar be useful for your work? How much knowledge shared during the 1st day seminar would be useful for your company business performance? What is your opinion of the contents of the pressure cooking in general? How would you judge your personal involvement? How much the seminar contents change your opinion about academy/industry collaboration?
N Valid 15 15 8 4 5 3
Missing 6 6 13 17 16 18
Mean 1.6 0.67 0.875 1.5 1.2 1.33
Std. Deviation 0.63 1.05 1.36 0.58 0.84 0.58
Minimum 1 -2 -2 1 0 1
Maximum 3 2 2 2 2 2

How would you judge in general the different seminar activities and tools?

General data What is your opinion of the organization of the 1st seminar in general? Theoretical Speeches Case studies speeches Workstation workbook
N Valid 15 15 6 6 4 3
Missing 6 6 15 15 17 18
Mean 1.6 1.27 0.67 1.67 1.25 1
Std. Deviation 0.63 0.88 1.03 0.52 0.96 1
Minimum 1 -1 -1 1 0 0
Maximum 3 2 2 2 2 2

For the next seminar do you prefer more:
General data Theoretical Speeches Online speeches Case studies speeches Practical activities [workstation, workshop, round tables] Industry guests [representative of EU creative companies]
N Valid 15 9 9 7 9 9
Missing 6 12 12 14 12 12
Mean 1.6 0 -0.78 1.71 1.11 1.67
Std. Deviation 0.63 1.12 1.09 0.49 0.93 1
Minimum 1 -2 -2 1 0 1
Maximum 3 2 1 2 2 2

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on:
General data Theoretical foundations Methodologies and typologies Processes What is your level of knowledge about design thinking?
N Valid 15 6 7 7 8
Missing 6 15 14 14 13
Mean 1.6 0.67 0.86 1.43 0.63
Std. Deviation 0.63 1.03 1.07 0.54 0.92
Minimum 1 -1 -1 1 0
Maximum 3 2 2 2 2

Company Type
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Manager 7 33.3 46.7 46.7
CEO 7 33.3 46.7 93.3
Israel patent office 1 4.8 6.7 100
Total 15 71.4 100
Missing System 6 28.6
Total 21 100

What is your opinion of the organization of the 1st seminar in general?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 4.8 6.7 6.7
Unimportant 1 4.8 6.7 13.3
Good 6 28.6 40 53.3
Excellent 7 33.3 46.7 100
Total 15 71.4 100
Missing System 6 28.6
Total 21 100

How much did the seminar fulfil your expectations?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 4.8 6.7 6.7
Unimportant 2 9.5 13.3 20
Good 8 38.1 53.3 73.3
Excellent 4 19 26.7 100
Total 15 71.4 100
Missing System 6 28.6
Total 21 100

How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 2 9.5 13.3 13.3
Good 10 47.6 66.7 80
Excellent 3 14.3 20 100
Total 15 71.4 100
Missing System 6 28.6
Total 21 100

How much did the seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Worst 1 4.8 6.7 6.7
Not good 1 4.8 6.7 13.3
Unimportant 5 23.8 33.3 46.7
Good 6 28.6 40 86.7
Excellent 2 9.5 13.3 100
Total 15 71.4 100
Missing System 6 28.6
Total 21 100

How would you judge innovative the showed cases and contents?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Worst 1 4.8 7.7 7.7
Not good 1 4.8 7.7 15.4
Unimportant 2 9.5 15.4 30.8
Good 6 28.6 46.2 76.9
Excellent 3 14.3 23.1 100
Total 13 61.9 100
Missing System 8 38.1
Total 21 100

How much will the competences and skills you acquired thanks to the 1 day seminar be useful for your work?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Worst 1 4.8 6.7 6.7
Not good 1 4.8 6.7 13.3
Unimportant 2 9.5 13.3 26.7
Good 9 42.9 60 86.7
Excellent 2 9.5 13.3 100
Total 15 71.4 100
Missing System 6 28.6
Total 21 100

How much knowledge shared during the 1st day seminar would be useful for your company business performance?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Worst 1 4.8 12.5 12.5
Unimportant 1 4.8 12.5 25
Good 3 14.3 37.5 62.5
Excellent 3 14.3 37.5 100
Total 8 38.1 100
Missing System 13 61.9
Total 21 100

What is your opinion of the contents of the pressure cooking in general?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 2 9.5 50 50
Excellent 2 9.5 50 100
Total 4 19 100
Missing System 17 81
Total 21 100

How would you judge your personal involvement?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 20 20
Good 2 9.5 40 60
Excellent 2 9.5 40 100
Total 5 23.8 100
Missing System 16 76.2
Total 21 100

How much the seminar contents change your opinion about academy/industry collaboration?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 2 9.5 66.7 66.7
Excellent 1 4.8 33.3 100
Total 3 14.3 100
Missing System 18 85.7
Total 21 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools? – Theoretical Speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 4.8 16.7 16.7
Unimportant 1 4.8 16.7 33.3
Good 3 14.3 50 83.3
Excellent 1 4.8 16.7 100
Total 6 28.6 100
Missing System 15 71.4
Total 21 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools?-Case studies speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 2 9.5 33.3 33.3
Excellent 4 19 66.7 100
Total 6 28.6 100
Missing System 15 71.4
Total 21 100
How would you judge in general the different seminar activities and tools? –Workstation
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 25 25
Good 1 4.8 25 50
Excellent 2 9.5 50 100
Total 4 19 100
Missing System 17 81
Total 21 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools? -workbook
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 33.3 33.3
Good 1 4.8 33.3 66.7
Excellent 1 4.8 33.3 100
Total 3 14.3 100
Missing System 18 85.7
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more – Theoretical Speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Worst 1 4.8 11.1 11.1
Not good 1 4.8 11.1 22.2
Unimportant 5 23.8 55.6 77.8
Good 1 4.8 11.1 88.9
Excellent 1 4.8 11.1 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more – Online speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Worst 3 14.3 33.3 33.3
Not good 2 9.5 22.2 55.6
Unimportant 3 14.3 33.3 88.9
Good 1 4.8 11.1 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more -Case studies speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 2 9.5 28.6 28.6
Excellent 5 23.8 71.4 100
Total 7 33.3 100
Missing System 14 66.7
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more -Practical activities [workstation, workshop, round tables]
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 3 14.3 33.3 33.3
Good 2 9.5 22.2 55.6
Excellent 4 19 44.4 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more -Industry guests [ representative of EU creative companies]
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 3 14.3 33.3 33.3
Excellent 6 28.6 66.7 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100
How is your level of knowledge about design thinking?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 5 23.8 62.5 62.5
Good 1 4.8 12.5 75
Excellent 2 9.5 25 100
Total 8 38.1 100
Missing System 13 61.9
Total 21 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on – Theoretical foundations
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 4.8 16.7 16.7
Unimportant 1 4.8 16.7 33.3
Good 3 14.3 50 83.3
Excellent 1 4.8 16.7 100
Total 6 28.6 100
Missing System 15 71.4
Total 21 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on – Methodologies and typologies
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 4.8 14.3 14.3
Unimportant 1 4.8 14.3 28.6
Good 3 14.3 42.9 71.4
Excellent 2 9.5 28.6 100
Total 7 33.3 100
Missing System 14 66.7
Total 21 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on – Processes
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 4 19 57.1 57.1
Excellent 3 14.3 42.9 100
Total 7 33.3 100
Missing System 14 66.7
Total 21 100
8.1.1.8 נספח שמיני: סמינר שני, יום שני– השוואת סוגי משתתפים
Company Type What is your opinion of the organization of the 1st seminar in general? How much did the seminar fulfill your expectations? How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers? How much did the seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation? How would you judge innovative the showed cases and contents?
Manager Mean 1.29 0.71 0.86 0.29 0.43
N 7.00 7.00 7.00 7.00 7.00
Std. 0.49 0.95 0.38 1.25 1.27
CEO Mean 1.14 1.29 1.29 0.57 1.00
N 7.00 7.00 7.00 7.00 5.00
Std. 1.21 0.76 0.76 0.98 1.22
Israel patent office Mean 2.00 1.00 1.00 1.00 1.00
N 1.00 1.00 1.00 1.00 1.00
Std. . . . . .
Total Mean 1.27 1.00 1.07 0.47 0.69
N 15.00 15.00 15.00 15.00 13.00
Std. 0.88 0.85 0.59 1.06 1.18

Company Type How much will the competences and skills you acquired thanks to the 1 day seminar be useful for your work? How much knowledge shared during the 1st day seminar would be useful for your company business performance? What is your opinion of the contents of the pressure cooking in general? How would you judge your personal involvement? How much the seminar contents change your opinion about academy/industry collaboration?
Manager Mean 0.57 0.25 1.00 1.00 1.00
N 7.00 4.00 1.00 2.00 1.00
Std. 1.27 1.71 . 1.41 .
CEO Mean 0.71 1.50 1.67 1.33 1.50
N 7.00 4.00 3.00 3.00 2.00
Std. 0.95 0.58 0.58 0.58 0.71
Israel patent office Mean 1.00
N 1.00
Std. .
Total Mean 0.67 0.88 1.50 1.20 1.33
N 15.00 8.00 4.00 5.00 3.00
Std. 1.05 1.36 0.58 0.84 0.58

How would you judge in general the different seminar activities and tools?
Company Type Theoretical Speeches Case studies speeches Workstation workbook How is your level of knowledge about design thinking?
Manager Mean 0.00 1.33 0.00 0.00 0.75
N 3.00 3.00 1.00 1.00 4.00
Std. 1.00 0.58 . . 0.96
CEO Mean 1.33 2.00 1.67 1.50 0.67
N 3.00 3.00 3.00 2.00 3.00
Std. 0.58 0.00 0.58 0.71 1.15
Israel patent office Mean 0.00
N 1.00
Std.
Total Mean 0.67 1.67 1.25 1.00 0.63
N 6.00 6.00 4.00 3.00 8.00
Std. 1.03 0.52 0.96 1.00 0.92

For the next seminar do you prefer more

Company Type Theoretical Speeches Online speeches Case studies speeches Practical activities [workstation, workshop, round tables] Industry guests [representative of EU creative companies]
Manager Mean 0.00 -0.60 1.80 1.00 1.80
N 5.00 5.00 5.00 5.00 5.00
Std. 1.41 1.34 0.45 1.00 0.45
CEO Mean 0.33 -1.00 1.00 1.00 1.33
N 3.00 3.00 1.00 3.00 3.00
Std. 0.58 1.00 . 1.00 0.58
Israel patent office Mean -1.00 -1.00 2.00 2.00 2.00
N 1.00 1.00 1.00 1.00 1.00
Std. . . . . .
Total Mean 0.00 -0.78 1.71 1.11 1.67
N 9.00 9.00 7.00 9.00 9.00
Std. 1.12 1.09 0.49 0.93 0.50

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on:

Company Type Theoretical foundations Methodologies and typologies Processes
Manager Mean 0.50 0.50 1.50
N 4.00 4.00 4.00
Std. Deviation 1.29 1.29 0.58
CEO Mean 1.00 1.50 1.50
N 1.00 2.00 2.00
Std. Deviation . 0.71 0.71
Israel patent office Mean 1.00 1.00 1.00
N 1.00 1.00 1.00
Std. Deviation . . .
Total Mean 0.67 0.86 1.43
N 6.00 7.00 7.00
Std. Deviation 1.03 1.07 0.53

8.1.1.9 נספח תשיעי: סמינר שני, יום שלישי– סטטיסטיקה תיאורית
General data How would you judge innovative that showed cases and contents? How much will the competences and skills you acquired thanks to the 3rd seminar be useful for your research or management activity? What is your opinion of the contents of the business model exercise in general? How would you judge your personal involvement? How much did the business model exercise improve your skills, knowledge and approach to Innovation?
N Valid 11.00 10.00 10.00 6.00 7.00 7.00
Missing 10.00 11.00 11.00 15.00 14.00 14.00
Mean 3.45 1.20 1.10 1.50 1.14 1.14
Std. 1.97 0.79 0.74 0.55 0.69 0.69
Minimum 1.00 0.00 0.00 1.00 0.00 0.00
Maximum 5.00 2.00 2.00 2.00 2.00 2.00

General data What is your opinion of the organization of the 3rd seminar in general? How much did the 3rd seminar fulfill your expectations? How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers? How much did the 3rd seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation? How is your level of knowledge about design thinking?
N Valid 11.00 10.00 7.00 10.00 9.00 9.00
Missing 10.00 11.00 14.00 11.00 12.00 12.00
Mean 3.45 1.70 1.57 1.30 1.22 1.44
Std. 1.97 0.48 0.53 0.48 0.83 0.73
Minimum 1.00 1.00 1.00 1.00 0.00 0.00
Maximum 5.00 2.00 2.00 2.00 2.00 2.00

How would you judge in general the different seminar activities and tools?
General data Theoretical Speeches Case studies speeches Workstation workbook
N Valid 11.00 10.00 9.00 7.00 3.00
Missing 10.00 11.00 12.00 14.00 18.00
Mean 3.45 1.30 1.56 1.43 2.00
Std. 1.97 0.67 0.53 0.79 0.00
Minimum 1.00 0.00 1.00 0.00 2.00
Maximum 5.00 2.00 2.00 2.00 2.00

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on?

General data Theoretical foundations Methodologies and typologies Processes
N Valid 11.00 9.00 9.00 9.00
Missing 10.00 12.00 12.00 12.00
Mean 3.45 1.44 1.56 1.78
Std. 1.97 0.53 0.73 0.67
Minimum 1.00 1.00 0.00 0.00
Maximum 5.00 2.00 2.00 2.00

For the next seminar do you prefer more?
General data Theoretical Speeches Online speeches Case studies speeches Practical activities [workstation, workshop, round tables, pressure cooking Industry guests [ representative of EU creative companies]
N Valid 11.00 9.00 10.00 9.00 10.00 8.00
Missing 10.00 12.00 11.00 12.00 11.00 13.00
Mean 3.45 1.22 0.60 1.56 1.40 1.38
Std. 1.97 1.09 1.51 0.53 0.84 1.41
Minimum 1.00 -1.00 -2.00 1.00 0.00 -2.00
Maximum 5.00 2.00 2.00 2.00 2.00 2.00

Academic Type
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Researcher 4 19 36.4 36.4
Other 1 4.8 9.1 45.5
Student 6 28.6 54.5 100
Total 11 52.4 100
Missing System 10 47.6
Total 21 100

What is your opinion of the organization of the 3rd seminar in general?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 3 14.3 30 30
Excellent 7 33.3 70 100
Total 10 47.6 100
Missing System 11 52.4
Total 21 100

How much did the 3rd seminar fulfil your expectations?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 3 14.3 42.9 42.9
Excellent 4 19 57.1 100
Total 7 33.3 100
Missing System 14 66.7
Total 21 100

How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 7 33.3 70 70
Excellent 3 14.3 30 100
Total 10 47.6 100
Missing System 11 52.4
Total 21 100

How much did the 3rd seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 2 9.5 22.2 22.2
Good 3 14.3 33.3 55.6
Excellent 4 19 44.4 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

How would you judge innovative the showed cases and contents?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 2 9.5 20 20
Good 4 19 40 60
Excellent 4 19 40 100
Total 10 47.6 100
Missing System 11 52.4
Total 21 100

How much will the competences and skills you acquired thanks to the 3rd seminar be useful for your research or management activity?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 2 9.5 20 20
Good 5 23.8 50 70
Excellent 3 14.3 30 100
Total 10 47.6 100
Missing System 11 52.4
Total 21 100

What is your opinion of the contents of the business model exercise in general?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 3 14.3 50 50
Excellent 3 14.3 50 100
Total 6 28.6 100
Missing System 15 71.4
Total 21 100

How would you judge your personal involvement?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 14.3 14.3
Good 4 19 57.1 71.4
Excellent 2 9.5 28.6 100
Total 7 33.3 100
Missing System 14 66.7
Total 21 100

How much did the business model exercise improve your skills, knowledge and approach to Innovation?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 14.3 14.3
Good 4 19 57.1 71.4
Excellent 2 9.5 28.6 100
Total 7 33.3 100
Missing System 14 66.7
Total 21 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools? – Theoretical Speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 10 10
Good 5 23.8 50 60
Excellent 4 19 40 100
Total 10 47.6 100
Missing System 11 52.4
Total 21 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools?-Case studies speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 4 19 44.4 44.4
Excellent 5 23.8 55.6 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools?-Workstation
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 14.3 14.3
Good 2 9.5 28.6 42.9
Excellent 4 19 57.1 100
Total 7 33.3 100
Missing System 14 66.7
Total 21 100

How would you judge in general the different seminar activities and tools?-workbook
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Excellent 3 14.3 100 100
Missing System 18 85.7
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more – Theoretical Speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Not good 1 4.8 11.1 11.1
Unimportant 1 4.8 11.1 22.2
Good 2 9.5 22.2 44.4
Excellent 5 23.8 55.6 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more – Online speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Worst 1 4.8 10 10
Not good 2 9.5 20 30
Unimportant 1 4.8 10 40
Good 2 9.5 20 60
Excellent 4 19 40 100
Total 10 47.6 100
Missing System 11 52.4
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more -Case studies speeches
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 4 19 44.4 44.4
Excellent 5 23.8 55.6 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more -Practical activities [workstation, workshop, round tables, pressure cooking
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 2 9.5 20 20
Good 2 9.5 20 40
Excellent 6 28.6 60 100
Total 10 47.6 100
Missing System 11 52.4
Total 21 100

For the next seminar do you prefer more -Industry guests [ representative of EU creative companies]
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Worst 1 4.8 12.5 12.5
Good 1 4.8 12.5 25
Excellent 6 28.6 75 100
Total 8 38.1 100
Missing System 13 61.9
Total 21 100

How is your level of knowledge about design thinking?
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 11.1 11.1
Good 3 14.3 33.3 44.4
Excellent 5 23.8 55.6 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on – Theoretical foundations
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Good 5 23.8 55.6 55.6
Excellent 4 19 44.4 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on – Methodologies and typologies
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 11.1 11.1
Good 2 9.5 22.2 33.3
Excellent 6 28.6 66.7 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on – Processes
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid Unimportant 1 4.8 11.1 11.1
Excellent 8 38.1 88.9 100
Total 9 42.9 100
Missing System 12 57.1
Total 21 100

8.1.1.10 נספח עשירי: סמינר שני, יום שלישי– השוואת סוגי משתתפים
Academic Type What is your opinion of the organization of the 3rd seminar in general? How much did the 3rd seminar fulfill your expectations? How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers? How much did the 3rd seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation?
Researcher Mean 1.75 1.5 1.25 0.67
N 4 2 4 3
Std. Deviation 0.5 0.71 0.5 0.58

Other Mean 1 1 0
N 1 1 1
Std. Deviation . . .

Student Mean 1.8 1.6 1.4 1.8
N 5 5 5 5
Std. Deviation 0.45 0.55 0.55 0.45

Total Mean 1.7 1.57 1.3 1.22
N 10 7 10 9
Std. Deviation 0.48 0.53 0.48 0.83

Academic Type How would you judge innovative that showed cases and contents? How much will the competences and skills you acquired thanks to the 3rd seminar be useful for your research or management activity? What is your opinion of the contents of the business model exercise in general? How would you judge your personal involvement? How much did the business model exercise improve your skills, knowledge and approach to Innovation?
Researcher Mean 1 1 1.5 1.5 1
N 4 4 2 2 2
Std. Deviation 0.82 0.82 0.71 0.71 0

Other Mean 0 0 1 1 0
N 1 1 1 1 1
Std. Deviation . . . .

Student Mean 1.6 1.4 1.67 1 1.5
N 5 5 3 4 4
Std. Deviation 0.55 0.55 0.58 0.82 0.58

Total Mean 1.2 1.1 1.5 1.14 1.14
N 10 10 6 7 7
Std. Deviation 0.79 0.74 0.55 0.69 0.69

How would you judge in general the different seminar activities and tools?

Academic Type Theoretical Speeches Case studies speeches Workstation workbook
Researcher Mean 1 1.5 2 2
N 4 4 2 1
Std. Deviation 0.82 0.58 0 .

Other Mean 1 1 0
N 1 1 1
Std. Deviation . . .

Student Mean 1.6 1.75 1.5 2
N 5 4 4 2
Std. Deviation 0.55 0.5 0.58 0

Total Mean 1.3 1.56 1.43 2
N 10 9 7 3
Std. Deviation 0.67 0.53 0.79 0

For the next seminar do you prefer more?

Academic Type Theoretical Speeches Online speeches Case studies speeches Practical activities [workstation, workshop, round tables, pressure cooking Industry guests
[representative of EU creative companies]
Researcher Mean 1 1 1.33 1.5 1.75
N 4 4 3 4 4
Std. Deviation 1.41 1.41 0.58 0.58 0.5

Other Mean 2 0 1 0 -2
N 1 1 1 1 1
Std. Deviation . . . . .

Student Mean 1.25 0.4 1.8 1.6 2
N 4 5 5 5 3
Std. Deviation 0.96 1.82 0.45 0.89 0

Total Mean 1.22 0.6 1.56 1.4 1.375
N 9 10 9 10 8
Std. Deviation 1.09 1.51 0.53 0.84 1.41

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on?

Academic Type How is your level of knowledge about design thinking? Theoretical foundations Methodologies and typologies Processes
Researcher Mean 1.75 1.5 1.75 2
N 4 4 4 4
Std. Deviation 0.5 0.58 0.5 0

Other Mean 1 1 0 0
N 1 1 1 1
Std. Deviation . . .

Student Mean 1.25 1.5 1.75 2
N 4 4 4 4
Std. Deviation 0.96 0.58 0.5 0

Total Mean 1.44 1.44 1.56 1.78
N 9 9 9 9
Std. Deviation 0.73 0.53 0.73 0.667

8.1.2 שאלונים
8.1.2.1 נספח אחד עשרה: סמינר ראשון – שאלון פתיחה – גרסה בעברית
שאלון קדם – סמינר
משתתף יקר,
השאלון הבא מעריך את הגישה שלך כלפי נושאים שונים הנוגעים לתכנים של הסמינר. שאלון זה הוא חלק ממחקר אקדמי במאמץ לשפר את יחסי שיתוף הפעולה בין הפקולטות השונות. אנו מעריכים את התשובות המדויקות והמפורטות ככל האפשר, Tempus – IDEA. השדות המסומנים הינם שדות חובה.
תודה לך על שיתוף הפעולה!
פרטים אישיים:
שם משפחה
שם פרטיים
* מין

למי מבין המוסדות האקדמיים הבאים אתה משתייך?
No. Role Organization Name City Country
P1 Applicant SHENKAR Shenkar College of Engineering & Design Ramat Gan Israel
P2 Partner HIT Holon Institute of Technology Holon Israel
P3 Partner TAU Tel Aviv University Tel Aviv Israel
P4 Partner SAP Sapir Academic College Sderot Israel
P5 Partner NBSD The NB School of Design Haifa Israel
P6 Partner MAI Manufacturers Association of Israel Tel Aviv Israel
P7 Partner UoB University of Brighton Brighton UK
P8 Partner POLIMI Politechnico Di Milano Milan Italy
P9 Partner UPV Universitat Politècnica de València Valencia Spain
P10 Partner MDH Mälardalen University Eskilstuna Sweden
P11 Partner FH Koln Cologne University of Applied Sciences Cologne Germany
P12 Partner MCI Material ConneXion Milan Italy
Other: __________________________________
מקצוע עיקרי:
• תעשייה וניהול
• הנדסה
• עיצוב
• אחר: __________________

שתי השאלות הבאות מיועדות לסטודנטים בלבד

1. שנת לימודים:
• ראשונה / שנייה / שלישית / רביעית
• אחר: _________________

2. תואר אקדמי:
• תואר ראשון / שני / דוקטורט
• אחר:______________

1. האם אי פעם השתתפו בסמינר שיתוף פעולה בינתחומי בעבר? כן / לא

2. כיצד שמעת על הסמינר?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3. מהן ציפיותיך מהסמינר האינטרדיסציפלינרי הקרוב?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. האם יש נושאים ספציפיים הקשורים למגמות האחרונות בתחום חדשנות ועיצוב שאתה חושב שצריכים להיות כלולים בסמינר? נא פרט
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

5. לפי דעתך, האם ישנם קשיים שעלולים לעלות במהלך הדיון על זיהוי והגדרת אתגרים בתעשייה של המדינה שלך, או בכל דיון אחר בסמינר? אם כן, מה הם יכולים להיות?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

6. האם אתה מכיר את כל סוג של שיתוף פעולה בין 3 הפקולטות (הנדסה, עיצוב, וניהול)? אם כן, נא להיות ספציפי. בתשובה שלך שאתה יכול להתייחס לארגון שלך ואחרים כצעקה.
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

מסכים בהחלט מסכים ניטראלי לא מסכים לא מסכים כלל שאלות מ.ס
5 4 3 2 1 האם לדעתך קיים שיתוף פעולה בין פקולטות? 7.1
5 4 3 2 1 במידה וקיים, האם לדעתך קיום סמינרים יכול לבצע שינוי ביחסים בין הפקולטות? 7.2
5 4 3 2 1 האם שיתוף הפעולה של הפקולטות להיות פרודוקטיבי? 7.3
5 4 3 2 1 האם אתה חושב שבעתיד תוכל ליהנות משיתוף הפעולה בין הפקולטות השונות אלה? 7.4
5 4 3 2 1 האם אתה חושב שאקדמיה והתעשייה שיתוף פעולה יכולה לקדם חדשנות בארגון שלך? 7.5
5 4 3 2 1 האם אתה חושב שטכניקות הכנת יישום חדשנות יכולות לתמוך בהתגברות על אתגרים בארגון שלך? 7.6
7. בסעיף זה אתה נדרש לדרג את כל אחד מהמשפטים הבאים בסולם של 5 רמות בהתאם לדעתך, כאשר רמה 1 פירושה ‘לא מסכים’ ורמת 5 פירושו ‘מסכים בהחלט’. יש לציין כי אין תשובות נכונות או שגויות. שאלון זה נועד לשקף את דעתך, ולכן כל התשובות מתאימות.

8. אם התשובה שלך לשאלת מספר 3 מדורגת בסולם של 3-5, נא לפרט:

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

9. אם התשובה שלך לשאלת מספר 4 מדורגת בסולם של 3-5, בבקשה לתאר את תרומתו מנקודת המבט שלך:
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

10. אם התשובה שלך לשאלת מספר 5 היא מדורג בסולם של 3-5, בבקשה לפרט אם יש לך אי פעם נתקל בכל סוג של פעילות בעניין שיתוף הפעולה ציינו
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

8.1.2.2 נספח שתיים עשרה: סמינר ראשון – שאלון פתיחה – גרסה באנגלית
Pre- Seminar questionnaire
Dear Attendee,
The following questionnaire evaluates your attitude towards different subjects regarding the Seminar’s contents.
This questionnaire is a part of an Academic research in the effort to improve Interdisciplinary Faculties relations.
We will appreciate accurate and detailed answers as possible, TEMPUS- IDEA.
The marked fields must be filled.
Thank you for your collaboration!
Personal details:
Surname
First name
*Gender

To which of the following Academic Institutes do you belong?
No. Role Organization Name City Country
P1 Applicant SHENKAR Shenkar College of Engineering & Design Ramat Gan Israel
P2 Partner HIT Holon Institute of Technology Holon Israel
P3 Partner TAU Tel Aviv University Tel Aviv Israel
P4 Partner SAP Sapir Academic College Sderot Israel
P5 Partner NBSD The NB School of Design Haifa Israel
P6 Partner MAI Manufacturers Association of Israel Tel Aviv Israel
P7 Partner UoB University of Brighton Brighton UK
P8 Partner POLIMI Politechnico Di Milano Milan Italy
P9 Partner UPV Universitat Politècnica de València Valencia Spain
P10 Partner MDH Mälardalen University Eskilstuna Sweden
P11 Partner FH Koln Cologne University of Applied Sciences Cologne Germany
P12 Partner MCI Material ConneXion Milan Italy
Other: __________________________________
Main Profession:
• Industry and Management
• Engineering
• Design
• Other: __________________

The following two questions are for students only

1. Year of studies:

• First / Second / Third / Fourth
• Other: __________________

2. Academic degree:
• Bachelor/ Master
• Other: __________________

1. Have you ever attended an interdisciplinary collaboration Seminar in the past? Yes/ No

2. How did you hear about the Seminar? _____________________________________________________ ______________________________________________________________________________________

3. What are your expectations from the following Interdisciplinary Seminar among Faculties? ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. Are there any specific subjects related to latest trends in Innovation and Design that you think should be included in the Seminar? Please elaborate ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

5. In your opinion, are there any difficulties that could rise during the discussion about identifying and defining challenges in your country’s industry, or in any other discussion in the Seminar? If so, what could they be? _________________________________________________________________________ ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

6. Are you familiar with any sort of collaboration between the 3 faculties (Engineering, Design, and Management)?
If so, please be specific. In your answer you may refer to your organization and others as yell.
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

7. In this section you are required to rank everyone of the following sentences in 5 levels scale according to your position, while level 1 means ‘Strongly disagree’ and level 5 means ‘Strongly agree’. Please note that there is no right or wrong answers, this questionnaire intended to reflect your opinion, therefore all answers are suitable.
No. Strongly disagree Disagree Neither agree or disagree Agree Strongly agree
7.1 How much do you think there is cooperation between faculties 1 2 3 4 5
7.2 If it is necessary to change, do the Seminars can perform a change in the faculties’ relations? 1 2 3 4 5
7.3 Can the faculties’ collaboration be productive? 1 2 3 4 5
7.4 Do you think that in the future you will be able to benefit from the collaboration between these different faculties? 1 2 3 4 5
7.5 Do you think that Academia and Industry collaboration can promote Innovation in your organization? 1 2 3 4 5
7.6 Do you think that Innovation implementation preparation techniques can support overcoming challenges in your organization? 1 2 3 4 5

8. If your answer to question number 3 is ranked in the scale of 3-5, please elaborate: ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

9. If your answer to question number 4 is ranked in the scale of 3-5, please describe the contribution from your perspective:
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

10. If your answer to question number 5 is ranked in the scale of 3-5, please elaborate if you have ever encountered any kind of activities regarding the mentioned collaboration?
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

8.1.2.3 נספח שלוש עשרה: סמינר ראשון – שאלון סיום – גרסה בעברית
שאלון פוסט – סמינר
משתתף יקר,
השאלון הבא מעריך את הגישה שלך כלפי נושאים שונים הנוגעים לתכנים של הסמינר. שאלון זה הוא חלק ממחקר אקדמי במאמץ לשפר את יחסי שיתוף הפעולה בין הפקולטות השונות. אנו מעריכים את התשובות המדויקות והמפורטות ככל האפשר, Tempus – IDEA. השדות המסומנים הינם שדות חובה.
תודה לך על שיתוף הפעולה!
פרטים אישיים:
שם משפחה
שם פרטיים
* מין

למי מבין המוסדות האקדמיים הבאים אתה משתייך?
No. Role Organization Name City Country
P1 Applicant SHENKAR Shenkar College of Engineering & Design Ramat Gan Israel
P2 Partner HIT Holon Institute of Technology Holon Israel
P3 Partner TAU Tel Aviv University Tel Aviv Israel
P4 Partner SAP Sapir Academic College Sderot Israel
P5 Partner NBSD The NB School of Design Haifa Israel
P6 Partner MAI Manufacturers Association of Israel Tel Aviv Israel
P7 Partner UoB University of Brighton Brighton UK
P8 Partner POLIMI Politechnico Di Milano Milan Italy
P9 Partner UPV Universitat Politècnica de València Valencia Spain
P10 Partner MDH Mälardalen University Eskilstuna Sweden
P11 Partner FH Koln Cologne University of Applied Sciences Cologne Germany
P12 Partner MCI Material ConneXion Milan Italy
Other: __________________________________
מקצוע עיקרי:
• תעשייה וניהול
• הנדסה
• עיצוב
• אחר: __________________

שתי השאלות הבאות מתייחסות לסטודנטים בלבד:

2. שנת לימודים:
• ראשונה / שנייה / שלישית / רביעית
• אחר: _________________

1. תואר אקדמי:
• תואר ראשון / שני / דוקטורט
• אחר:_____________

מסכים בהחלט מסכים ניטראלי לא מסכים לא מסכים כלל שאלות מ.ס
5 4 3 2 1 לקחתי חלק פעיל בפעילויות ודיונים בסמינר 1.1
5 4 3 2 1 הסמינר גילה לי מגמות חדשות בנושא חדשנות וניהול העיצוב 1.2
5 4 3 2 1 פקולטה אחת או יותר בלטה על פני השאר 1.3
5 4 3 2 1 בסמינר התקיים שיתוף פעולה 1.4
5 4 3 2 1 הודות לסמינר הרחבתי את הידע שלי בנוגע לפקולטות השונות והפעילויות התחומיות 1.5
5 4 3 2 1 היה שימוש בשיטות וחומרים לצורך קיום שיתוף פעולה 1.6
5 4 3 2 1 הסמינר עודד שיתוף פעולה בין פקולטות שונות 1.7
5 4 3 2 1 בעתיד, אני אהיה מסוגל לזהות את האתגרים בארגון שלי (או של אחרים) טובה יותר, כי הודות לכלים שקיבלתי בסמינר הטכניקות ליישום חדשנות שהוצגו היו יעילות 1.8
5 4 3 2 1 מפגש עם אנשים ורעיונות מהיבטים אחרים יכול לתמוך בהתקדמות המקצועית שלי 1.9
5 4 3 2 1 הסמינר השפיע על דעתי לגבי שיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה 1.10
5 4 3 2 1 אני אהיה מוכן להשתתף בסמינר נוסף מסוג זה 1.11
1. בסעיף זה אתה נדרש לדרג את כל אחד מהמשפטים הבאים בסולם של 5 רמות בהתאם לדעתך, כאשר רמה 1 פירושה ‘לא מסכים’ ורמת 5 פירושו ‘מסכים בהחלט’. יש לציין כי אין תשובות נכונות או שגויות. שאלון זה נועד לשקף את דעתך, ולכן כל התשובות מתאימות.

2. אם התשובה שלך לשאלה מספר 2 מדורגת בסולם של 4-5, נא לפרט:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. אם התשובה שלך לשאלת מספר 3 מדורגת בסולם של 4-5, תן שם לפקולטות:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. אם התשובה שלך לשאלת מספר 4 מדורגת בסולם של 4-5, בבקשה לפרט כיצד שיתוף הפעולה באה לידי ביטוי:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
5. אם התשובה שלך לשאלת מספר 8 היא מדורג בסולם של 1-3, למה אתה מרגיש ככה?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

6. אם התשובה שלך לשאלת מספר 10 היא מדורג בסולם של 1-3, נא לפרט:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

7. אם התשובה שלך לשאלת מספר 11 היא מדורג בסולם של 3-5, נא לפרט:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

8. בסעיף זה אתם מתבקשים להביע את דעתך על המשפטים הבאים

8.1. הסמינר כלל תכנים שהיו לא רלוונטיים:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

8.2. הסמינר כלל תכנים שהיו אמור להיות מקיף יותר:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

8.1.2.4 נספח ארבע עשרה: סמינר ראשון – שאלון סיום – גרסה באנגלית
Post – Seminar questionnaire
Dear Attendee,
The following questionnaire evaluates your attitude towards different subjects regarding the Seminar’s contents.
This questionnaire is a part of an Academic research in the effort to improve Interdisciplinary Faculties relations.
We will appreciate accurate and detailed answers as possible, TEMPUS- IDEA.
The marked fields must be filled.
Thank you for your collaboration!

Personal details:
Surname
First name
*Gender

To which of the following Academic Institutes do you belong?
No. Role Organization Name City Country
P1 Applicant SHENKAR Shenkar College of Engineering & Design Ramat Gan Israel
P2 Partner HIT Holon Institute of Technology Holon Israel
P3 Partner TAU Tel Aviv University Tel Aviv Israel
P4 Partner SAP Sapir Academic College Sderot Israel
P5 Partner NBSD The NB School of Design Haifa Israel
P6 Partner MAI Manufacturers Association of Israel Tel Aviv Israel
P7 Partner UoB University of Brighton Brighton UK
P8 Partner POLIMI Politechnico Di Milano Milan Italy
P9 Partner UPV Universitat Politècnica de València Valencia Spain
P10 Partner MDH Mälardalen University Eskilstuna Sweden
P11 Partner FH Koln Cologne University of Applied Sciences Cologne Germany
P12 Partner MCI Material ConneXion Milan Italy
Other: __________________________________
Main Profession:
• Industry and Management
• Engineering
• Design
• Other: __________________

The following two questions are for students only.

1. Year of studies:

• First / Second / Third / Fourth
• Other: __________________
2. Academic degree:
• Bachelor/ Master
• Other: __________________

1. In this section you are asked to rank every one of the following sentences in 5 levels scale according to your position, while level 1 means ‘Strongly disagree’ and level 5 means ‘Strongly agree’. Please note that there is no right or wrong answers, this questionnaire intended to reflect your opinion, therefore all answers are suitable
No. Strongly disagree Disagree Neither agree or disagree Agree Strongly agree
1.1 I took an active part in activities and discussions at the Seminar 1 2 3 4 5
1.2 The Seminar has unrevealed new trends in Innovation and Design Management 1 2 3 4 5
1.3 One or more of the faculties participants were highly involved 1 2 3 4 5
1.4 The faculties participants managed to collaborate at the Seminar 1 2 3 4 5
1.5 The Seminar has deepen my knowledge regarding the different faculties and their interdisciplinary activities 1 2 3 4 5
1.6 Several methods and materials were used to support interdisciplinary faculties collaboration 1 2 3 4 5
1.7 The Seminar encouraged collaboration between different faculties 1 2 3 4 5
1.8 In future, I will be able to identify challenges in my organization (or others) better because thanks for the tools I got in the Seminar 1 2 3 4 5
1.9 The techniques for Innovation implementation that were presented are effective 1 2 3 4 5
1.10 The encounter with people and notions from other aspects can support my professional progress 1 2 3 4 5
1.11 The Seminar has affected my opinion about Academic-Industry collaboration 1 2 3 4 5
1.12 I will be willing to participate in another Seminar of this kind 1 2 3 4 5

2. If your answer to question number 2 is ranked in the scale of 4-5, please elaborate:
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3. If your answer to question number 3 is ranked in the scale of 4-5, please name the faculties:
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. If your answer to question number 4 is ranked in the scale of 4-5, please elaborate how the collaboration was expressed:
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

5. If your answer to question number 8 is ranked in the scale of 1-3, why do you feel that way?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

6. If your answer to question number 10 is ranked in the scale of 1-3, please elaborate:
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

7. If your answer to question number 11 is ranked in the scale of 3-5, please elaborate:
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

8. In this section you are asked to express your opinion on the following statements.
8.1. The Seminar included contents that were irrelevant: __________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

8.2. The Seminar included contents that should have been more comprehensive: __________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

9. There are some contents that weren’t presented in the Seminar and I recommend on including them in the next Seminars ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

8.1.2.5 נספח חמש עשרה: סמינר שני- שאלון לאנשי האקדמיה
EVALUATION AND MONITORING SYSTEM
Innovation Management Seminar
Tel Aviv – 21-23 May 2013
EVALUATION QUESTIONNAIRE FOR ACADEMIC STAFF
May 2013
Please fill the questionnaire at the end of the day and deliver to the staff. Thanks
I am … O a Professor
O a Researcher
O a student
O an academic office employee
O other

SECTION 1: CONTENTS OF THE SEMINAR
What is your opinion of the organization of the 1st seminar in general?     

How much did the seminar fulfill your expectations?     

How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers?     

How much did the seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation?     

How would you judge innovative the showed cases and contents?     

How much will the competences and skills you acquired thanks to the 1 day seminar be useful for your research or management activity?     

What is your opinion of the contents of the workstation in general?     

How would you judge your personal involvement?     

How much did the workstation improve your skills, knowledge and approach to Innovation/Collaboration insight academic world?     

How would you judge in general the different seminar activities and tools?
– Theoretical Speeches     

-Case studies speeches     

-Workstation     

-workbook     

Comments/suggestions? [What did you like most?
What would you improve? What did you miss?]

SECTION 2: INPUT FOR FURTHER SEMINAR

The second seminar will focus on creative companies, the ones that based their business on design thinking creative processes and how to use design like a strategic lever.
For the next seminar do you prefer more:
– Theoretical Speeches
    

– Online speeches     

-Case studies speeches     

-Practical activities [workstation, workshop, round tables, pressure cooking     

-Industry guests [ representative of EU creative companies]     

How is your level of knowledge about design thinking?     

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on: – Theoretical foundations     

– Methodologies and typologies     

– Processes     

Comments/suggestions for the improvement of the next seminar concerning any aspects of the event [ organization, contents, tools,
8.1.2.6 נספח שש עשרה: סמינר שני- שאלון לאנשי התעשייה
EVALUATION AND MONITORING SYSTEM
Innovation Management Seminar
Tel Aviv – 21-23 May 2013
EVALUATION QUESTIONNAIRE FOR COMPANY
May 2013
Please fill at the end of the day and deliver to the staff. Thanks
I am … O a CEO
O a manager
O a company employee
O a professional
O other

SECTION 1: CONTENTS OF THE SEMINAR
What is your opinion of the organization of the 1st seminar in general?     

How much did the seminar fulfill your expectations?     

How much are you satisfied about the competence, the clarity and the capability of interacting with the participants of the speakers?     

How much did the seminar improve your general knowledge, competences and skills on Innovation?     

How would you judge innovative the showed cases and contents?     

How much will the competences and skills you acquired thanks to the 1 day seminar be useful for your work?     

How much the shared knowledge during the 1st day seminar would be useful for your company business performance?     

What is your opinion of the contents of the workstation in general?     

How would you judge your personal involvement?     

How much the seminar contents change your opinion about academy/industry collaboration?     

How would you judge in general the different seminar activities and tools? – Theoretical Speeches     

– Case studies speeches     

– Workstation     

– workbook     

Comments/suggestions? [What did you like most? What would you improve? What did you miss?]

SECTION 2: INPUT FOR FURTHER SEMINAR
The second seminar will focus on creative companies, the ones that based their business on design thinking creative processes and how to use design like a strategic lever.

For the next seminar do you prefer more: – Theoretical Speeches     

– Online speeches     

– Case studies speeches     

-Practical activities [workstation, workshop, round tables, pressure cooking     

-Industry guests [ representative of EU creative companies]     

How is your level of knowledge about design thinking?     

For the next seminar about the contents do you prefer a more focus on:
– Theoretical foundations     

– Methodologies and typologies     

– Processes     

How do you your business performance could be improved through the next seminar?
Comments/suggestions for the improvement of the next seminar concerning any aspects of the event [ organization, contents, tools,

8.1.2.7 נספח שבע עשרה: שאלון לראיונות לאנשי הסגל והתעשייה

שאלון לראיות בנוגע לשיתוף פעולה בין הפקולטות: הנדסה, עיצוב וניהול, במסגרת פרויקט Tempus – IDEA
Tempus – IDEA הינו פרויקט של האיחוד האירופי העוסק ביצירת וקידום שיתוף פעולה בין הפקולטות: הנדסה, עיצוב וניהול, מתוך הנחה שעבודה משולבת של הנ”ל תביא את התעשייה לייצר מוצרים מוצלחים יותר לשוק.
הצורך: איתגור חשיבה הקיימת במודלים ללימודים גבוהים עבור משולש: עיצוב, הנדסה וניהול, משום תחרות גלובאלית בין הכוחות הכלכליים. לשם כך, יש צורך ביצירת כלים ושיטות לקביעת מסגרת ושפה משותפת בין דיסציפלינות שונות ולציידם בכישורים ובתכונות הנדרשות.
המטרה: לפעול ליצירת רמה אחידה וגבוהה של המערכת להשכלה גבוהה תוך שיתוף פעולה בין אקדמיה-תעשייה וקידום אינטגרציה וסינרגיה בין הדיסציפלינות: עיצוב, הנדסה וניהול, על מנת לעבוד בסביבות בינתחומיות ולחזק שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה בתחום החדשנות.

שם פרטי ___________ שם משפחה __________ גיל ______
פקולטה ____________ רמת השכלה __________ מין: ז/נ

1. ספר לנו בקצרה על תפקידך בארגון בו אתה מועסק _________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. האם שמעת ו/או נכחת בעבר במפגשים שכללו שיתוף פעולה בין הפקולטות: עיצוב, הנדסה וניהול? כן/לא

3. האם היית, העברת או היית שותף בהעברת סדנא לשיתוף פעולה בין הפקולטות: עיצוב, הנדסה וניהול? כן/לא

4. אם השתתפת, האם ציפיותיך תאמו לתכנים שהועברו בסדנאות של שיתוף פעולה בין הפקולטות בהן נכחת? הסבר
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

5. מהם הקשיים האפשריים לדעתך בקיום סדנאות של שיתוף פעולה בין פקולטות: הנדסה, עיצוב וניהול?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

6. האם נחשפת לפעילויות בתחום האקדמיה ו/או התעשייה שהתרחשו בפועל כתוצאה משיתוף פעולה בין הפקולטות: עיצוב, הנדסה וניהול? אם כן, במה זה הועיל, אם בכלל?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

7. מהם היתרונות ו/או החסרונות לדעתך בקיום שיתוף פעולה בין הפקולטות עיצוב, הנדסה וניהול?
יתרונות חסרונות
1

2

3

8. כיצד ניתן לדעתך לעודד וליצור שיתוף פעולה בין הפקולטות הנדסה, עיצוב וניהול?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

9. האם ישנם נושאים שאתה חושב שכדאי ואף מומלץ להעביר בסדנאות של שיתוף פעולה בין שלוש הפקולטות?
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________

10. מהן לדעתך התועלות שיכולות לצמוח מקיום סדנאות של שיתוף פעולה בין שלוש הפקולטות?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

11. האם לדעתך קיום סדנאות של שיתוף פעולה בין שלוש הפקולטות יכול לתרום להתפתחות מקצועית, או לסירוגית לתרום לארגון בדרך כלשהי?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תודה על שיתוף הפעולה!

8.1.3 תכני הסמינרים
8.1.3.1 נספח שמונה עשרה: תכני הסמינר הראשון

8.1.3.2 נספח תשע עשרה: תכני הסמינר השני