הנסיכה רנה

היא הייתה פעם נסיכה יפהפייה ונהדרת. קרא לה רנה. רנה היית נסיכה כל כך מדהימה להבין נסיך שעבר על ידה התעלף. רנה גדלה, והנה, הגיעה לגיל 12, גיל מצוות. רנה המאושרת חיכתה לבת המצווה כבר שנים! והנה הגיע הרגע המיוחל! היא לבשה שמלה תכלת עם עיטורי כסף מדהים. היא חייכה את חיוכה המדהים ובקונפטי זהב, שגרם לשערה לנצוץ אף יותר, הוחרז תחילתה של המסיבה.

רנה התקדמה, הלכה על שטיח אדום, לחוצה ומבושיית אך בטחונה לא ירד, והגיעה אל הבמה. היא נעמדה בביטחון והתחילה לשיר בקול ערב ונפלא. בינתיים לא נשארו עוד בנים במדינה. לפטע, שכחב את המילים. היא התחילה לגמגם. “יום… יבוא! ועוד.. אה…” כל הקהל פרץ בצחוק ורנה ברחה מהאולם נבוכה ורוצה שהאדמה תבלע אותה. היא רצה לשרותים ופרצה בבכי. כמה השקיעה במסיבה הזאת! כל פרט קטן טופל והיא חזרה על המילים מיליון פעמים! מה קרה? היא המשיכה לבכות. פתאום שמעה רנה צחוק. היא התכווצה בתאה והחניקה יפחת בכי. הצחוק גבר. היא מחתה דמעה והסתתרה בפינת התא. “את לא יכולה להסתתר ממני!” אמר קול אפל ומרושע. האישה כחכחה בגרונה ואמרה בקול אימה של רנה: “רנה! תצילי אותי! רנה!” רנה התכווצה והאישה הוסיפה לדבר הפעם בכל האב: “אמרתי לך שהיא חסרת כל ערך! היא כל כך גרועה שהיא שכחה את המילים למרות שהתאמנה שנתיים! אין לה סיכוי! אנחנו צריכים נסיך!” רנה פרצה בבכי מחודש. “אני יכולה למחוק את כל זה. אני יכולה לעזור לך”

בבקשה!” אמרה רנה בקול מתחנן”

“אבל אין לי שום סיבה לעשות זאת” רנה המשיכה לבכות. היא פתחה את דלת התא והתחננה: “בבקשה! רק-” היא נקטעה כשקלטה מי עמדה מולה. “הו! זה כל מה שאני צריכה! רק לראות אותך ופוף! את סתם נסיכה עלובה!” צווחה המכשפה נוט. המכשפה נוט הייתה המכשפה הכי חזקה בעולם. היא יכלה להרוג אדם בכוח המחשבה בלבד, בתנאי שרק תראה אותו

“לא1” מלמה רנה וחזרה אל התא מבוהלת. נוט נכנסה אחריה ונעלה את הדלת. “את סתם נסיכה מפונקת, טיפשה ולא מועילה. אני פשוט בנקישת אצבע אשנה הכל.” “לא! די!” צרחה רנה והסתירה את פניה. נוט התקרבה אל רנה ונקשה באצבעותיה. רנה נפלה אל רצפת התא משתעלת

רנה הביטה בידיה המקסימות וליטפה את שערה זהוב הנפלא. לא השתנה כלום. לפטע שמה לב כמה מטונף היה שם. “איכס! איזה טינופת!” רנה התנערה ורצה אל האולם בחזרה. הם היו באמצע לאכול. לא עבר זמן רב מדי. אמא של רנה קלטה אותה ורצה לחבקה. “רנה! מה קרה? איפה היית?” “אל תגעי בי! מה זה הבושם המסריח הזה?” נגעלה רנה. “מה קרה לך? קנינו את הבושם הזה ביחד וממש אהבת אותו! אם את מודאגת או משהו תדעי קאני צמיד-“”בלה, בלה, בלה!” אמרה רנהוהתרחקה. “מה קרה לשמלה שלי?!” השמלה של רנה היתה אדומה עם עיטורי שחור. “מה זה השילוב המזוויע הזה?” רנה התרחקה מהאולם בגועל. “הכל כאן כל כך לא מתאים לנסיכה מושלמת כמוני.!” צווחה רנה וברחה משם. שוטרי המלוכה תפסו אותה וכלואו אותה כדי שלא תפגע בעוד אנשים. כל הבחורים שעברה על ידם בדרך לכלאה רק התרחקו ממנה, נזהרים.כשרנה הייתה לבד במגדל הופיעה נוט עם חיוך על פניה. “מה עשית לי?” שאלה. “אני כבר לא מהממת כמו קודם!” “לא, את פשוט לא מעריכה את זה מספיק” “את קיללת אותי? איך העזת?” “באותה כמות כבוד שנתת לאנשים סביבך, הפשוטים, “אני…” רנה נעצרה ופרצה בבכי.

“למה?” שאלה בסוף רנה. ידעת שהיא היפהיפייה הנרדמת? “לא” פתאום הופיעה דמות בפתח המגדל, לא סתם דמות אלא פיה. נוט נעלמה במשב קונפטי. “הגיע הזמן שתחזרי למסיבה” “מי את? שאלה המומה. “לפני הכל- בובילי בובילי בו” אמר ונופפה בשרביטה. כל הגועל הזה שהיה בה נעלם. “אמא שלך” “את … היפהיפייה הנרדמת?” “לא, היא שיקרה לך, אני-” לא אכפת לי! “זעקה רנה באושר וחיבקה את אימה. פתאום נפתחה הדלת.” סוף כל סוף הגעתי! אמר. רנה ואימה הביטו זו בזו בחור הבנה. “הו, כן, את לא מבינה איזה תור יש שם בשביל להציל אותך, אה, כבר .. ניצלת?” בוא נפרט כשמיליון נסיכים נכנסו אל החדר בסערה