איש הציפורים – הרב דוקטור מרדכי שורנשטיין

הרב ד”ר מרדכי מקס שורנשטיין (1869–1949) היה רבה של קהילת קופנהגן, חובב בעלי חיים ומייסד גן החיות של תל אביב, “איש הציפורים”.

שורנשטיין נולד בשנת 1869. בשנת 1906 קיבל משרת רב בקופנהגן וב-1910 מונה לרבה הראשי של הקהילה, מהלך כל מלחמת העולם הראשונה, עד 1919, אז אולץ להתפטר מתפקידו בשל חילוקי דעות עם ראשי הקהילה שסירבו לסייע למהגרים היהודים הרבים מרוסיה שהגיעו בתקופה ההיא לדנמרק.

הטקסט בספר זה מבוסס (באופן לא מלא) על הערך מרדכי שורנשטיין באתר ויקיפדיה.

כשעלה לארץ, בשנת 1935, החליט שלא יעסוק ברבנות ולא באקדמיה, אלא יחבב את בעלי החיים על ילדי הארץ. בהיותו בן 66 פתח חנות חיות בשם “גן חיות” ברחוב שינקין 15. שנה לאחר מכן, ב-1936, הוזמן גם ליריד המזרח, שם הציג את בעלי החיים בכלובים. עם סגירת היריד פתח מחדש שורנשטיין את גן החיות ברחוב הירקון 63, והרחיב את מגוון בעלי החיים עם מיני עופות גדולים.

במהלך השנים הבאות קיבל מספר תרומות שהפכו את גן החיות לאטרקציה עירונית: זוג גורי אריות ממצרים וכן זוג נמרים וזוג דובים שחורים אסייאתים מהודו. התרומות גם גדשו את המיקום הצנוע שברחוב הירקון, ועל כן שורנשטיין פנה לעיריית תל אביב בסיועה של “אגודת חובבי החיות” ובגיבוי עצומה שעליה חתמו 1139 מתושבי העיר בבקשה להחכרת שטח אדמה לבניית גן חיות.

בשנת 1938 נעתרה העירייה לבקשה, והקצתה שטח בן שניים וחצי דונם על גבעת כורכר במתחם פרדס פורטליס, מתחם גן העיר של היום, גבעה רחוקה בלבד אז. עד כדי כך כי במכתב לעירייה התלונן שורנשטיין על הריחוק של גן החיות מהעיר תל אביב, וביקש כי יורשה לו לפרסם בחינם את מיקומו של הגן על לוחות הפרסומת ובאוטובוסים העירוניים.

ב-25 בנובמבר 1938 העביר שורנשטיין את כל החיות שברשותו לידי האגודה בתמורה להעברתן ולכלכלתן במתחם החדש. לשורנשטיין עצמו הובטחה משרת המנהל הגן החיות החדש. גן החיות נפתח כמתוכנן, אך בין אנשי “אגודת חובבי החיות” לשורנשטיין התגלעו חילוקי דעות משמעותיים שהובילו לנקיטת צעדים משפטיים ולהפסקת עבודתו של שורנשטיין בגן החיות.

לאחר מספר שנים שבהן גידל וטיפח ציפורים בשכונת בית הכרם בירושלים ובגן המלך בנתניה, נפטר הרב דוקטור שורנשטיין בשנת 1949 והוא בן 80. גן החיות של תל אביב נסגר והועבר לספארי ברמת גן (ולכן שמו המלא הינו המרכז הזואלוגי תל אביב – רמת גן). במקומו נבנה גן העיר. בשולי הגן הוצב פסל בדמותו, שנתרם בידי אפרים וכרמל מרכוס, בניה של הפסלת קטה אפרים מרכוס, שפיסלה את שורנשטיין ב-1945.

הפסל מופיע בשער ספר זה.