מנשיקות פיה

הילולת עינוגים

.

יונתי בחגווי הסלע,אהובתי ותמתי,

בואי, היפה בנשים.
נרדה הגנה, נלינה בכרמים.
כמאמר המשורר משיר השירים.

.

אנגן אותך בתאווה

אלחש לך מילות אהבה
אענג גופך בתשוקה

מצופך אלגום בשקיקה.

.

בערוגות הבוסר

נבצור פרי הילולים.

אבצור בך

הילולת עינוגים..

אבוא אלייך

.

אבוא אלייך הלילה,

בנקרותייך אשוטט,

עופרייך אלטף.

יחד נרדה דבש תאווה.

.

אבוא אלייך הליילה,

בורקות עינייך,

אסעיר תשוקותייך,

יחד נטעם יין הילולייך.

.

אבוא אלייך הלילה,

לא ליל שינה הליל,

נקריב שנתנו

על מזבח תענוגותייך..

איילת אהבים

.

איילת אהבים בשמלת שושנים,
אלייך אפריח מלבי יונים,
עת תטעימיני תפוחים ומיני צופים
מגני אשזור לך שלל הרדופים.

.

בלילות קסומים הביטי למרומים,
השמיים לנו מקלעת כוכבים.
מפרי גנך אשבע ריחות וטעמים,
לי את איילת אהבים..

בת הנדיב

.

קולי שמעי, אחותי כלה,
לבבתיני, בת נדיב יקרה.
נעמו לי עד מאוד דודייך,
כריח לבנון לי שדמותייך.

.

הן דגולה לי מרבבה,
את, הרועה בשושנים.
כמה אהבתי עופרייך
כמה ערגתי לצמד התאומים.

.

ליבבתיני, אחותי כלה
ליבבתיני באחת אלייך.
ויפה את כאביב,
יפה את, בת נדיב !.

אביר כיונה

.

בחלקת אלוהייך בין ים ושיבולים,

נרפד לנו משכב אוהבים.

נצאה לשדות ונלינה בכרמים,

ארד לגנך בערוגת הבשמים.

.

אבוא אלייך, אביר כיונה,

מהנץ השחר עד צאת הלבנה.

נשמח יחדיו באהבה

כשמחת בית השואבה.

כיסופים

.

מלקט כיסופייך תארגי לי סדין,

אפרוש אותו על מיטת אהבתנו,
עת אבוא אל גנך במשעולי האתמול

לטעום מניצני אהבתך הפורחים,

ללגום טל תשוקתך הטהור

עוד יבוא היום

.

עוד יבוא היום,

אראה לך מלכות שמיים.

תפארת כוכבים אגיש לך,

אפרוש לפנייך.

.

עוד יבוא היום ואקרב אליך,

לא רחוק היום, אקרבך אליי.

אלגום שפתייך, טובות מיין.

אטעם פרי גנך ואשבע.

גוונים של אהבה

.

אמרת: טובים שפתיך מיין,
ושתקת בשתיקת הגלים.
ליבך צחור כלבנה,
לבנה וזכה באהבה.

.

בימים של תשוקה ידעתי אותך,
סוערת ולוהטת בנשמתך.
אש תשוקתך בערה
בכחול של אהבה.

.

ראיתיך בכחול ולבן,
יפה ומקסימה בכל גוון.
מרהיבה ומלהיבה,
מתכסה בתכלת של אהבה..

בשערי לבך

.

עוד אבוא בשערי לבך הפרוץ
אשקה צמאונך לרוויה.
עוד אבוא בשערי גנך
אשקה שלל פרחי הבר במי באר.

.

עוד אבוא בשערי לבך
אחמם לבי בחומך.
אטעם מפרי גנך
ואשבע.

הצופה בגלים

.

לליבי הפריחה יונים מלבבה,

גלים גלים בתכלת ים שלחה.

ביד מחבקת לצידי עמדה בדממה,

במילה אוהבת מלאה ליבי ערגה.

.

לאן נעלמה מפריחת היונים ?

אנה פנתה הצופה בגלים ?

השונמית

.

נשקיני בנשיקות פיך,
חממי נשמתי בנשמתך,
כאותה שונמית צעירה
שבחיק המלך שכבה.

.

בימי חורף קרים חבקיני,
בימי סער לטפיני,
כאותה אבישג יפת פנים
שחממה נפש הרועה בשושנים.

עת דודים

.

בואי אל גני, חבצלת השרון.

עת דודים לנו, חמדת לבבי.

בואי אל גינתי, שושנת העמקים.

בואי, את הסובבת בשווקים,

משאת נפשי הנכספת.

כחותם על לבי

.

בשחור ולבן
יורדת למדבריות חיי.
במלמלה שחורה
טורפת כל קלפיי.
עולה מן הרחצה
בשלהבת להבה.
כחותם על לבי
אשימך באהבה.

.

.

“שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך,
כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה,
רשפיה רשפי אש שלהבתיה”

.

( שיר השירים, ח’, ו’ ).

נערי כנף

.

נערי כנף
ושלווה לבשי אל דרך.
הן לך אני, הרועה בשושנים
דודך, את הצופה בגלים.

.

נערי כנף,
תלתלייך אקשור בסרט.
הן, מה יפו פעמייך בנעלים
את, בת הנדיב.

.

נערי כנף.
שובי, את השונמית.
את שדמעותייך בלבי
ומילותיי כחותם בנפשך.

זרעי חשקים

.

מה לך כי תערגי ממרחקים ?
הן תדעי, את הפורטת ניגונים.
את, הפורסת מאוויים נכספים,
נוגעת בנימי נפש נסתרים.

.
מה לך כי תארגי ממרחקים
רזי גלים ורחש יצרים,
צליל פיתוי וקול כיסופים,
על לוח לבי חרש מתדפקים.
.
בואי, את שושנת העמקים,
הן לך אני, הרועה בשושנים.
לך נוטף זרעי חשקים,
משאת נפשי הנכספת.

עולה מן הרחצה

.

עולה מן הרחצה,
הים לה סערות
והיא סוערת לחופיו,
גלים גלים בנפשה.

.

עולה מן הרחצה,
מור וקנמון שפתותיה,
שדיה כצמד העופרים,
גופה אדוות.

.

עולה מן הרחצה,
רעד בירכיה,
צופה אל המחר
וכולה סערות.

המחוללת בכרמים

.

מה נעמו לי ביכורייך,

ביכורי אהבתך וערגתך.

ראשית פרי תאוותך,

מנחת תשוקתך.

.

מה נעמו ביכורייך,

ביקורייך.

להבת גופך, בערת אהבים.

אהבת המחוללת בכרמים.

יין הילולים

.

בעת בציר

סובבת היתה בכרמים.
בכלי לבן שאולין,
מחוללת בשפעת אברים.
.
בעת זמיר
שרה היתה ביקבים.
מתרוננת כזמיר
המנצחת על הגיתית.

.

ולא היה כבציר הזה,
לא היה כזמר הזה.
לא היה כיין הזה
יין הילולים.

שחרחורת

.

אל תראוה שהיא שחרחורת,
אל תראוה ששזפתה השמש,
נאוה היא מכל בנות ירושלים
באהלי קידר, ביריעות שלמה.
.
כי שחורה היא ונאוה
הסובבת בעיר ובשווקים,
שחורה היא ונאוה
מחפשת את שאהבה נפשה.
.
תישקני מנשיקות פיה,
היא השחרחורת.
כי טובים דודיה מיין
ובין שדיה אלין.