אלי הורביץ
Copyright © 2015
כשנוסעים על כביש 6, אי אפשר שלא להבחין מהכביש במפעל הגדול והמצוחצח, של חברת טבע. בנוסף יתכן כי יצא לכם לראות מפעלים נוספים של טבע, ברחבי הארץ. לטבע מפעלים בשוהם (אותו רואים מכביש 6), בכפר סבא, בפתח תקווה, בנתניה, בירושלים, ברחובות, באשדוד, בבאר שבע שבדרום, ובקרית שמונה שבצפון.
טבע היא החברה הגדולה ביותר בישראל. לטבע יש מפעלים לא בכל העולם והיא ומעסיקה 46 אלף עובדים (בערך כמספר התושבים של עיר קטנה). טבע מוכרת תרופות בשווי עשרות מיליארדי דולרים בכל שנה.
כמו מיליוני ילדים אחרים ברחבי העולם: אם אי פעם נזקקתם לתרופה להורדת חום או אם מרחו לכם משחה על פצע, ייתכן מאוד שהתרופה והמשחה יוצרו על ידי חברת טבע.
לא תמיד היתה טבע חברה ענקית. כשמדינת ישראל היתה צעירה, היתה טבע (שנקראה אז: ‘אסיא’) חברה קטנה. לאיש שהפך אותה מחברה קטנה לחברה ענקית, קראו אלי הורביץ. כיצד הצליח אלי להפוך את טבע לחברה הגדולה בישראל?
אלי נולד בירושלים, בשנת 1932, למשפחת חלוצים שייבשה ביצות בחדרה. אביו עבד בבניין כטייח (כשבונים בניין, הטייח מורח טיח על הקיר לפני שהצבעי צובע אותו). בילדותו עברה משפחתו לתל-אביב, העיר בה הפך מילד לנער. אלי היה תלמיד טוב וממושמע, מקובל על חבריו ועל מוריו. בהיותו בכיתה ה’ הצטרף לתנועת “הצופים”. בתחילה היה חניך, אחר-כך הפך למדריך.
כמדריך נתן אלי דוגמה אישית. למשל כשהיה צריך לצבוע צריף, אלי לא אמר לחניכים שלו שצריך לצבוע את הצריף. מה הוא עשה? אלי פשוט התחיל לצבוע את הצריף בעצמו. מה עשו החניכים שלו כשראו אותו צובע את הצריף? הם מיד הצטרפו אליו וצבעו את הצריף ביחד איתו.
כיצד שכנע אלי את החניכים שלו לצבוע את הצריף?
א) ציווה עליהם
ב) אמר שהוא לא מרגיש טוב
ג) התחיל לצבוע בעצמו
ד) שילם לעובד זר שיצבע במקומם
לאחר קום המדינה, עם סיומה של מלחמת השחרור, היה אלי ממקמי הקיבוץ תל-קציר ששכן סמוך לגבול עם מדינת האויב – סוריה. אלי עסק באחת מהפעולות המסוכנות בקיבוץ: חרישת השדות שעל הגבול.
מדוע חרישת השדות היתה מסוכנת? משום שמידי פעם, כשאלי היה מתקרב עם הטרקטור שלו לגבול, החיילים הסורים היו יורים ברובים שלהם על מנת להפחיד אותו. אולי הם חשבו שאם הוא ישמע את קול היריות, הוא ייבהל ויתרחק.
הסכנה היתה גדולה במיוחד, מאחר ושאון (רעש) הטרקטור מנע ממנו מלשמוע את רעש היריות ולחפש מחסה. מה עשה אלי? הוא מינה עוזר שסימן לו באמצעות דגלים מתי החיילים הסורים יורים לעברו.
עם קבלת סימן מהעוזר, הכניס אלי את מוט ההילוכים להילוך ראשון, קפץ מהטרקטור והלך לצדו, בעוד הטרקטור ממשיך לנסוע ללא נהג. הטרקטור הגדול חצץ בין אלי ובין החיילים הסורים ושימש לו כמגן מפני הכדורים. כך הצליח אלי להגן על עצמו, בלי להפסיק את עבודת החרישה.
מה עשה אלי כשהחיילים הסורים ירו לעברו כשהוא חרש את השדה עם הטרקטור?
א) ברח
ב) ירה עליהם בחזרה
ג) קרא לצבא שיגן עליו
ד) הלך לצד הטרקטור כשהוא מוגן
אלי היה לא רק טרקטוריסט, הוא לקח על עצמו בהתנדבות תפקידים נוספים. אלי היה גם מזכיר הקיבוץ (זה שאחראי על כל מה שקשור לשגרת החיים של חברי הקיבוץ: לימודים, ביטחון, סידור עבודה ועוד), וגם הגזבר (זה שאחראי על הכספים) והקניין הראשי (זה שאחראי על הקניות).
החיים בקיבוץ היו קשים או קלים? החיים בקיבוץ היו קשים. חברי הקיבוץ גרו בבתים קטנים ודלים, כשבכל בית הצטופפו מספר דיירים. בשנתיים הראשונות לא היו מים חמים ואלי היה מתרחץ, כמו שאר חבריו רק פעם אחת בשבוע במים קרים, כי לא היתה להם אפשרות להתקלח במים חמים.
בשנים הראשונות, היבול שהניבו השדות היה דל (מועט). מכיוון שהקיבוץ שכן על הגבול והיתה לו חשיבות צבאית, הצבא תמך בו ובתקופות של מחסור קיבל הקיבוץ מנות אוכל מהצבא.
כדי לגוון את מנות האוכל של החברים, אלי סחר במנות האלה עם הכפריים הערביים שבסביבה. בתמורה לחלק מהבשר שהכילו המנות הצבאיות, קיבל אלי, בצל סגול ושמן זית בפחים גדולים.
כשהיה צורך בגזבר, האם אלי התנדב למלא את התפקיד?
א) מה פתאום, גם כך הוא עבד קשה
ב) כן, אבל הוא דרך משכורת
ג) כן! והניסיון שצבר סייע לו אחר כך
ד) מישהו אחר התנדב לתפקיד במקומו
שוטף הכלים שלא מחכה שמישהו ימנה אותו למנהל
ב- 1953 התחתן אלי עם דליה סלומון והם עזבו את הקיבוץ וחזרו לתל-אביב. אלי נרשם ללימודי ערב בשלוחה של האוניברסיטה העברית בתל-אביב וחיפש עבודה בשעות היום על מנת להתפרנס.
בית החרושת לתרופות ‘אסיא’, היה שייך לשלוש משפחות, אחת מהן היתה משפחת סלומון, משפחתה של אשתו – דליה. נחמן אביה של דליה הציע לאלי לעבוד ב’אסיא’ כפקיד. אלי ענה שאינו מבין דבר בפקידות.
“ולשטוף כלים אתה יודע?” שאל אותו נחמן. “לשטוף כלים דווקא כן” ענה אלי. כך יצא שתפקידו הראשון של אלי ב’אסיא’ היה שוטף כלי המעבדה ושכרו היה מן הנמוכים בחברה.
אף אחד לא שיעור אז, כי שוטף הכלים הצעיר, ינהל יום אחד את החברה. בוודאי שאף אחד לא חשב שאלי יהפוך את ‘אסיא’ מחברה משפחתית, שהעסיקה באותו זמן קצת יותר ממאה עובדים לחברה הגדולה והמצליחה בישראל.
אלי לא חיכה שיתנו לו הוראות או שיבקשו ממנו לקחת אחריות. במקום זאת, הוא התנדב לקחת על עצמו משימות ניהוליות. אחת מהבעיות של ‘אסיא’ שאלי החליט לפתור, היתה הרווח הקטן והולך כתוצאה ממכירת תרופות לטורקיה.
כיצד הגיע אלי מתפקיד של שוטף כלים לתפקיד ניהולי?
א) לקח על עצמו לפתור בעיות
ב) הבטיחו לו העלה במשכורת
ג) דרש זאת בתוקף
ד) העדיף להמשיך לשטוף כלים
‘אסיא’ מכרה תרופות בטורקיה ועבור התרופות היא קיבלה לירות טורקיות. לפי החוק הטורקי באותה עת, את הלירות היה עליה להחליף לדולרים, לפני העברת הכסף לישראל. בגלל החלטת ממשלת טורקיה, הבנקים בטורקיה יכלו לתת רק מעט מאוד דולרים עבור הלירות הטורקיות ש’אסיא’ קיבלה ממכירת התרופות.
הדולרים המעטים האלה, בקושי הצליחו לכסות את עלות ייצור התרופות שמכרה ‘אסיא’ לטורקים. המנהלים ב’אסיא’, ראו ש’אסיא’ לא מרוויחה ממכירת התרופות לטורקיה, אז הם חשבו פשוט להפסיק למכור שם תרופות.
אלי לעומת זאת, החליט למצוא דרך שבה ‘אסיא’ תמשיך למכור תרופות לטורקיה, אבל תרוויח תמורתם הרבה יותר כסף. מה עשה אלי? הפתרון שהוא מצא היה דומה לפתרון שהוא יישם (הפעיל) כמה שנים מוקדם יותר לבעיה של מחסור במצרכי מזון בקיבוץ תל-קציר.
אתם בוודאי זוכרים שאז אלי החליף חלק מהבשר שקיבל הקיבוץ מהצבא, בתמורה לבצלים ושמן זית. הפעם החליף אלי את התרופות ב … אגוזים.
האגוזים נקנו בטורקיה, בלירות הטורקיות שנתקבלו בתמורה לתרופות. מטורקיה נשלחו האגוזים לארצות הברית, שם קיבלה עבורן ‘אסיא’ תשלום בדולרים.
הפעם הדולרים התקבלו מבנק אמריקאי ולא מבנק טורקי, לכן אסיה קיבלה הרבה יותר דולרים, תמורת הלירות הטורקיות שהיא הרוויחה ממכירתן של התרופות בטורקיה. כך הוכיח אלי, שבעזרת יוזמה, חשיבה יצירתית ואומץ לפעול בצורה שונה מהמקובל, אפשר לפתור כמעט כל בעיה.
איזה פתרון מצא אלי לחוק הטורקי?
א) קנה אגוזים ומכר אותם בארה”ב
ב) לא מצא פתרון
ג) הבריח את הכסף ארצה במזוודה
ד) הפסיק את מכירת התרופות לטורקיה
להתחיל בקטן ולהצליח בגדול
אלי רצה למכור מוצרים של ‘אסיא’ בעוד מקומות בעולם. הוא החליט לנסות ולמכור תרופות באפריקה. המנהלים הוותיקים ב’אסיא’ התנגדו: “אתה צריך למכור תרופות במדינות עשירות ולא באפריקה שבה רוב האנשים עניים” הם הסבירו. אך אלי התעקש ולבסוף, למרות שהם חשבו שהוא יכשל, הם הסכימו לתת לו לנסות.
אלי טס לניגריה, אחת ממדינות אפריקה העניות. הוא שוטט בעיר הגדולה וראה שחברות התרופות הגדולות מוכרות שם תרופות דרך בתי המרקחת.
“האנשים בעיר קונים בבתי מרקחת” חשב אלי לעצמו “אבל מה יעשו אלו שחיים בכפרים המרוחקים?” האנשים שחיו בכפרים חיו בעוני. בכפרים לא היו בתי מרקחת ולאנשים לא היו מכוניות לנסוע איתן לעיר כדי לקנות תרופות.
לפתע ראה אלי ברחוב משאית שעליה כתוב ‘סבון’ והנהג שלה נוסע ומוכר באמצעות רמקול. אלי פנה לנהג ואמר לו שהוא מחפש משאית שאיתה הוא יוכל למכור תרופות בכפרים. “אין בעיה” אמר הנהג. הנהג צבע מחדש את המשאית ורשם עליה את שמות המוצרים שאלי הביא איתו לניגריה.
אלי והנהג נסעו למכור את התרופות בכפרים המרוחקים מהעיר. שלושה ימים הם לא מכרו כלום, ביום הרביעי אמר הנהג לאלי “אל תתייאש, עוד מעט נגיע לשוק ואז נמכור”. וכך היה.
הם הגיעו לשוק, הנהג עלה על ארגז וקרא לנשים שהגיעו לשוק לבוא ולקנות תרופות. הנשים, שהיו זקוקות לתרופות שמחו שיש מישהו שמביא אותן לשוק, כי הנסיעה באוטובוס מהכפר לעיר יכלה לקחת שעות רבות ולפעמים אפילו ימים וגם היה צריך לשלם עבור הנסיעה באוטובוס הלוך וחזור.
עוד באותו היום מכרו אלי והנהג את כל הסחורה שהייתה במשאית. עם הכסף שהוא הרוויח, אלי הזמין סחורה נוספת מישראל ומכר גם אותה. לאחר מספר שנים כבר היו ל’אסיא’ יותר ממאתיים משאיות, בניגריה ובארבע מדינות אפריקניות נוספות.
עכשיו גם המנהלים הוותיקים ב’אסיא’ נאלצו להודות: בעזרת השקעה קטנה הקים אלי פעילות באפריקה, שהכניסה כסף רב ל’אסיא’. ההצלחה של אלי באפריקה, הפכה אותו למנהל הבולט ביותר בחברה, זאת למרות שעדין לא היתה לו ב’אסיא’ כל משרה או תפקיד רשמי.
מה עשה אלי כשהמנהלים בישראל חשבו שהוא ייכשל אם ינסה למכור באפריקה?
א) ויתר
ב) נסע לאפריקה בלי שהם יסכימו
ג) שכנע אותם לתת לו לנסות
ד) שלח לשם מישהו אחר במקומו
מה עשה אלי כשגילה שהחברות הגדולות כבר מוכרות דרך בתי המרקחת?
א) הבין שאין מה לעשות
ב) שכר משאית ונהג ונסע איתו לכפרים
ג) הבריח את הכסף ארצה במזוודה
ד) הפסיק את מכירת התרופות לטורקיה
כשאלי הגיע לניגריה, האם הוא ישר הקים שם עסק גדול?
א) כן! הוא הביא אוניה מלאה בתרופות
ב) לא! הוא שכר נהג ומשאית לכמה ימים
ג) כן! הוא מיד שכר משרדים מפוארים
ד) כן! הוא מיד קנה צי של משאיות חדשות
הצלחתה של ‘אסיא’ באפריקה, התאפשרה בזכות היחסים הטובים שבין המדינות האפריקאיות בהן פעלה ‘אסיא’ לבין מדינת ישראל. אולם ב 1967 לאחר מלחמת ששת הימים, חל שינוי לרעה ביחסן של המדינות האפריקאיות כלפי ישראל. הן הורו ל’אסיא’ להפסיק למכור תרופות ובחלק המקרים אף החרימו את הסחורה (לקחו לעצמן את התרופות שאלי הביא, בלי לשלם עליהן).
על כן, נאלצה ‘אסיא’ להפסיק ליצא תרופות לאפריקה ואלי החליט לשווק את המוצרים של ‘אסיא’ למדינות אירופה ולארצות הברית. ההזדמנות הגדולה של אלי, למכור בארצות הברית, באה דווקא כתוצאה מאיום.
מעשה שהיה כך היה: ‘אסיא’ מצאה דרך לייצר בעלות נמוכה, חומר בשם ניטרובין. מוצר וטרינרי, אשר מזרז גדילה של בעלי חיים. החברה האמריקנית הגדולה, שהיתה בעלת הזכויות על ייצור הניטרובין גילתה זאת ודרשה מ’אסיא’ לא לייצר ניטרובין, כדי ש’אסיא’ לא תתחרה בה.
אלי, בהסתמך על בדיקה משפטית מקיפה שביצע קודם לכן, האמין של’אסיא’ דווקא יש זכות לייצר ולמכור את הניטרובין בעצמה, אבל הוא לא רצה להילחם בחברה האמריקנית הגדולה. במקום זאת הוא החליט להציע לה שיתוף פעולה.
אלי ביקש להיפגש עם מנהלי החברה האמריקנית. בפגישה הוא הציע למנהלים האמריקאים, ש’אסיא’ תייצר עבורם את כל כמות הניטרובין שהם צריכים.
מה עשה אלי כשהחברה האמריקנית דרשה מ’אסיא’ להפסיק לייצר ניטרבין?
א) הפסיק את הייצור
ב) נלחם איתם בבית המשפט
ג) הקים מפעל חדש בסין
ד) הציע לייצר עבורם את הניטרבין
כששמעו המנהלים האמריקאים את הצעתו של אלי, תגובתם היתה: “אנחנו לא מאמינים שחברה קטנה מישראל יכולה לייצר כמות כל כך גדולה של ניטרובין”. “נוכל גם נוכל” ענה להם אלי. “אם כך” אמרו המנהלים האמריקאים, “תוכיח לנו”. “כיצד?” שאל אלי. “בכך שתשלח אלינו חמישים קילוגרם של ניטרובין בתוך חודשיים” ענו המנהלים האמריקאים.
חמישים קילוגרם היתה כמות עצומה עבור ‘אסיא’, שייצרה עד אז פחות משלושה קילוגרם של ניטרובין. למרות זאת אלי הסכים לתנאי, כי הוא ידע שרק כך הוא יוכל לשכנע את האמריקנים ביכולת הייצור של החברה מישראל.
כששמעו זאת מנהלי המפעל בישראל הם שמחו או לא? המנהלים בישראל נחרדו (נבהלו): “אין שום סיכוי שנוכל לייצר חמישים קילוגרמים של ניטרובין בתוך חודשיים!” הם אמרו לאלי ואף כעסו עליו: “אתה נתת הבטחה שלא נוכל לקיים!”
מה עשה אלי? האם הוא חזר לחברה האמריקנית בבושת פנים, על מנת לבשר להם שהוא טעה וש’אסיא’ לא יכולה לייצר כל כך הרבה ניטרובין בזמן כל כך קצר? לא! במקום זאת אמר אלי למנהלים בישראל: “אם כולנו נתאמץ, נהיה נחושים ונחליט שאנחנו יכולים, אז אנחנו גם נצליח!”.
כשחזר אלי ארצה הוא גייס את כל העובדים במפעל למשימה. העובדים עבדו כל היום ולפעמים גם בלילות. מכיוון שלא היה להם ניסיון בייצור כמות כל כך גדולה של ניטרובין, הם היו צריכים למצוא פתרונות לבעיות שונות תוך כדי עבודה.
למשל, פעם אחת היה צריך להשתמש בכלי שיונח בתוך הרצפה, אבל הם לא ידעו, מה צריך להיות הגודל שלו. מה הם עשו? פשוט מאוד: הם עשו את החור הגדול ביותר ואז סתמו אותו בהדרגה, עד שהוא הגיע לגודל הנכון.
לאחר חודשיים של עבודה קשה, הם עמדו במשימה. הניטרובין נשלח לארצות הברית והמנהלים האמריקאים שהופתעו מההצלחה של הישראלים לספק כמות כה גדולה של ניטרובין בזמן כה קצר, הפכו את ‘אסיא’ לספקית הבלעדית של ניטרובין (הכוונה ב”ספיקת בלעדית” היא שרק ל’אסיא’ היה רישיון לייצר עבורם ניטרובין).
העסקה הזאת היתה שווה ל’אסיא’ מיליונים רבים, לאורך שנים רבות. העסקה הזאת גם הוכיחה את היכולת של ‘אסיא’ לייצר כמויות גדולות במהירות וביעילות. בזכותה היה קל יותר לאלי לקבל הזמנות מחברות אחרות בחו”ל למוצרים נוספים ש’אסיא’ ייצרה.
בזכות מה הצליחו העובדים ב’אסיא’ לעמוד במשימה?
א) ידע וניסיון רב בייצור ניטרובין
ב) התמדה ויצירתיות
ג) הם לא הצליחו
ד) קניית ניטרובין בשוק השחור
אלי הבין שישראל קטנה מידי מכדי שיהיו בה כמה חברות המייצרות תרופות. הוא חשב שצריך להקים חברה אחת גדולה. לכן פנה להקים מפעלים חדשים ובמקביל רכש חברות מתחרות. אחת מהחברות הללו היתה חברת ‘טבע’, שתחתיה איחד אלי את פעילות כל שאר החברות.
אלי לא הסתפק ברכישת חברות ישראליות. תחת ניהולו ‘טבע’ רכשה חברות גם בחו”ל וכך הפכה לאחת מיצרניות התרופות הגדולות בעולם. מדוע? אלי חשב שעדיף שיהיה לך קצת בעסק גדול, מאשר הרבה בעסק קטן. למה הכוונה? כל עסק שייך למישהו, שהוא הבעלים שלו.
עסק יכול להיות שייך לאדם אחד או להרבה אנשים. כאשר אלי רכש חברות אחרות, הוא איחד את החברות תחת ‘טבע’ ובתמורה נתן לבעלים של אותן חברות חלק קטן מהבעלות על ‘טבע’.
התוצאה היתה ש’טבע’ גדלה מאוד, אבל החלק של אלי בחברה הגדולה הוקטן. האם אלי עשה בחוכמה? חישבו על זה כך: מה תעדיפו לקבל? עוגייה קטנה שתהיה כולה שלכם, או, פרוסה גדולה מתוך עוגה?
בנוסף, להתרחבותה של ‘טבע’ באמצעות רכישת חברות מתחרות. ‘טבע’ שיווקה, תחת הנהגתו של אלי, תרופה חדשה, קופקסון שמה. קופקסון, שפותחה על ידי מדענים ישראלים, ממכון ויצמן שברחובות, הינה תרופה כנגד מחלה הקרויה: ‘טרשת נפוצה’.
‘טרשת נפוצה’ הינה מחלה אוטואימונית, כלומר, מחלה שבה המערכת החיסונית של הגוף, שנועדה להגן עליו מפולשים זרים, טועה בזיהוי ותוקפת תאים בריאים. מכירות הקופקסון הניבו לטבע, לאורך השנים, רווחים עצומים של מיליארדי דולרים.
בזכות הגישה שלו, הפכה טבע לחברה ענקית ואלי הפך להיות איש עשיר. אם אי פעם תעסקו ביזמות עסקית, זכרו: עדיף להצמיח עסק כך שיהיה עסק גדול, אפילו אם החלק ששיך לכם, יהיה קטן יותר.
מדוע העדיף אלי חלק בחברה גדולה, למרות שהחלק שלו בחברה הצטמצם?
א) עדיף חלק מעוגה גדולה מעוגייה קטנה
ב) אנשים מעריצים מנהלים בחברות גדולות
ג) ‘אסיא’ נשארה חברה קטנה
ד) מנהל בחברה גדולה אוכל הרבה עוגות
עניו הינו אדם שמחשיב את עצמו כשווה לאחרים ואינו מרגיש שהוא חשוב מהם. צנוע הינו אדם שלא מחפש למשוך תשומת לב מאחרים.
למרות שאלי הצליח מאוד וגם הפך לאיש מאוד עשיר, הוא נשאר עניו וצנוע. במשך שלושים שנה הוא חי עם משפחתו באותו בית בן שלושה חדרים ברמת-גן. בית פתוח, אוהב ושמח, שאליו הגיעו לביקור בני משפחה וחברים. בנו חיים מספר, שבשבתות היתה המשפחה הולכת לים לפיקניק, או מטיילת בשדות לקטוף פטריות ולראות רקפות.
לעובדים של טבע הוא התייחס בנימוס והם יכלו להיפגש ולדבר איתו. אחד העובדים מספר, שיום אחד הוא ראה את אלי – המנכ”ל הגדול, עומד מאחוריו בתור בחדר האוכל. הוא מיד פינה לאלי את הדרך כדי שיעקוף אותו. מה עשה אלי? חייך אליו, ביקש שיעביר לו את המזלג וחיכה בתור לאוכל דקות ארוכות, כמו כולם.
אלי כיהן (כלומר: מילא) בהתנדבות בתפקידים ציבוריים רבים. הוא גם שירת בצה”ל, בתחילה כחייל ולאחר מכן כקצין והשתתף בכל ממלחמות ישראל. גם כשיהיה מבוגר ויכול היה להשתחרר משירות מילואים, הוא התנדב להמשיך ולשרת את המדינה.
בהגיעו לגיל 70 פרש אלי מתפקיד מנכ”ל “טבע”. הוא זכה לכבוד רב עוד בחייו ולפרסים רבים, בניהם ‘פרס ישראל על מפעל חיים’. בנובמבר 2009 אובחן אלי כלוקה בסרטן. הוא נפטר בנובמבר 2011.
ראינו איך אלי התנדב ונתן דוגמה אישית. הוא לא חיכה שמישהו ייתן לו תפקיד או יחלק לו הוראות. אלי הבין מה צריך לעשות והתנדב מיד לעשות אותו: כנער בצופים, כחבר קיבוץ ומאוחר יותר כשעבד ב’אסיא’. למרות שאביה של אשתו היה אחד משלושת הבעלים של ‘אסיא’ והוא יכל לקבל תפקיד חשוב כבר בהתחלת הדרך, אלי בחר להתחיל כשוטף כלים, התפקיד הכי נמוך בחברה.
אלי לא חיכה שמישהו יזהה את היכולות שלו, יוציא אותו מתפקיד שוטף הכלים וימנה אותו למנהל. אז איך הוא כן הפך למנהל? כשאלי ראה שיש בעיה: הוא ניגש לפתור אותה. הוא לא חיכה שמישהו יגיד לו לפתור את הבעיה, הוא התנדב לטפל בה. ומה קרה כשהוא נתקל בסירוב? במקום לקבל את הסירוב, הוא דיבר ושכנע, עד שנתנו לו לנסות.
רוב האנשים מנסים להתחמק מבעיות כשהם נתקלים בהן. אלי לעומת זאת, לא חשש להתמודד עם קשיים. הדרך שלו להתמודדות היתה באמצעות פתרונות יצירתיים. החל מהשימוש בטרקטור כמגן מפני ירי החיילים הסורים וכלה ברכישת אגוזים בטורקיה.
הוא גם לא חשש כשחברה גדולה דרשה ממנו להפסיק את ייצור הניטרובין. במקום להפסיק את הייצור, או לריב עם המנהלים של החברה האמריקנית, הוא הציע להם לייצר עבורם את כל כמות הניטרובין שהם יזדקקו לה.
יש כאלו שחושבים שכדי להצליח בעסקים, צריך הרבה כסף. כשאלי החליט לנסות למכור תרופות באפריקה, לא היה לו הרבה כסף. מה הוא עשה? הוא שכר משאית ונהג, העמיס על המשאית את התרופות ונסע בעצמו עם הנהג לכפרים המרוחקים.
הוא גילה שהאנשים שם היו צריכים תרופות, אבל היה להם קשה להגיע לעיר לקנות אותם בבית המרקחת. לכן האנשים שמחו שאלי הביא את התרופות אליהם. החשיבה הזאת, שמוצאת דרכים להרוויח כסף, בלי להשקיע הרבה כסף, נקראת “חשיבה יזמית”.
ולבסוף, עוד כנער בצופים, אלי תמיד התנדב ראשון ונרתם לכל משימה. בזכות הנכונות שלו להתנדב הוא רכש ניסיון שעזר לו אחר-כך בעסקים. למשל הרעיון של החלפת מוצרי מזון עם הכפריים הערביים שבסמוך לתל-קציר, עזר לו לחשוב על הרעיון של החלפת תרופות באגוזים.
ההצלחה שלו לסחוף אחריו את חניכי הצופים על ידי דוגמה אישית, נתנה לו את האומץ להיות הראשון שפועל, גם כשהאחרים עומדים בצד ומהססים, כי הוא ידע שאחרי שהוא יתחיל האחרים יצטרפו אליו.
זכרו: אם תתנדבו, תעזו, תנסו, תחשבו בצורה יצירתית, תדברו, תשכנעו, תאמינו בעצמכם, תהיו נחושים לבצע דברים שאתם מאמינים בהם ולא תחששו להתמודד עם בעיות. אז גם אתם, כמו אלי, תוכלו להצליח ולפרוץ דרכים חדשות בחיים בכלל ובעולם העסקים והיזמות בפרט.
ברכותי!
הורדתם את הספר הראשון בסדרת הספרים של BizKid לפיתוח חשיבה יזמית ויצירתית לילדים. עשיתם את הצעד הראשון בחיזוק החשיבה היזמית והיצירתית שקיימת בילדיכם באופן טבעי.
המחקרים לאורם פותחה התוכנית
מחקרים על ספרות ילדים ונוער מראים, שלספרות השפעה על עיצוב אופן החשיבה. סיפור הינו דרך יעילה להעברת והטמעת מסרים. המסרים בסיפור מחלחלים ומשפיעים על התפתחותו של הילד, על קבלת ההחלטות שלו ועל היכולת שלו להתגבר על קשיים ומכשולים.
מחקרים בחקר החשיבה, מראים שדפוסי החשיבה קובעים את אופן התנהלותינו, קבלת ההחלטות שלנו, ההתייחסות שלנו לכישלון, המוטיבציה להצליח בחיים ועוד. המחקרים מראים גם שדפוסי החשיבה הינם גמישים, כך שניתן לחזק דפוסים באמצעות חזרה.
ככל שהמוח צעיר יותר, כך קל ליותר להשפיע עליו ולחזק את דפוסי החשיבה הרצויים. לכן חשוב כל כך להתחיל בגיל צעיר.
לאור המחקרים העדכניים והמתקדמים ביותר, בהשקעה של עשרות אלפי שקלים ומאות שעות עבודה, נבנתה סדרת הספרים של BizKid. סדרה חדשנית, ראשונה מסוגה בישראל, שנבנתה לפיתוח החשיבה היזמית והיצירתית של ילדים ונערים. סדרה בת 12 ספרים (שאת הראשון מבניהם קיבלת במתנה).
בכל ספר מסופר סיפורו של יזם מצליח אחר. הספרים חושפים בפני הילדים את צורת החשיבה, שהביאה את היזמים המצליחים להישגיהם.
השינוי בעולם הכלכלי והתעסוקתי
העולם הכלכלי והתעסוקתי בו אנו חיים, הולך ומשתנה. עולם העבודה נעשה גמיש יותר ובטוח פחות. ימי הקביעות של עבודה רצופה במשך עשרות שנים באותו מקום, חולפים מן העולם. השוק הופך ליותר ויותר תזזיתי, דינאמי, וכזה שלא עושה חשבון לאף אחד.
בעלי החשיבה היזמית והיצירתית, שמשכילים לנצל את היתרונות שלהם לטובתם ישגשגו. אלו שלא יצליחו להסתגל לאופי החדש של שוק העבודה, ידחקו הצידה.
יותר ויותר אנשי חזון מצביעים על כך שמערכת החינוך, אינה מכינה את הילדים שלנו למציאות החדשה. אומנם, מערכת החינוך, מקנה ערכים חשובים לילדנו: אהבת הארץ, קבלת השונה, שמירה על גוף בריא ועוד. אולם, בסופו של יום, המורים (שחלקם מוכשרים ומסורים מאוד), הינם שכירים, המועסקים על ידי המדינה.
המורים, כמונו ההורים, הינם תוצר של מערכת החינוך. מערכת שיסודותיה נטועים בעידן שבו ציוני בגרות טובים ותואר אקדמאי, הבטיחו משרה קבועה ויציבה עד הפנסיה. עולם הולך ונעלם, שנעשה פחות ופחות רלוונטי עבור ילדינו.
יתרון להצלחה בחיים
הילדים שלנו נולדו עם היכולות להצליח בחיים. אבל אם לא נפתח אותן, הם ישארו מאחור. החדשות הטובות הן שאפשר לתת להם יתרון להצלחה בחיים וזה אפילו לא קשה או מסובך במיוחד.
מקורות
“אלי הורביץ”, הביוגרפיה המקיפה שכתב פרופ’ יוסי גולדשטיין, הוצאת שוקן.
“מטבע לצק פוינט”, יהושע שטאובר, הוצאת ידיעות ספרים.
אורה קורן, “איך הגיע אלי הורביץ, היו”ר המיתולוגי של טבע, מהמטבח לתפקיד הנכסף?” TheMarker, 12 במרץ 2010.
אפרת נחושתאי “אלי הורביץ חי בצניעות כל חייו – אבל את החברה שלו הוא הפך לאימפריה”, TheMarker, 20 באפריל 2012.
ויקיפדיה: הערכים “טבע תעשיות פרמצבטיות” ו”אלי הורביץ”.
ראיון עם חיים הורביץ, כלכליסט, 17 לנובמבר 2011.
ד”ר ורד שלו הורביץ בראיון עם דליה מזור, 1 לינואר 2013.
תודות
למשפחת הורביץ: לורד שלו ולליאור שלו, על הערותיהם ותמיכתם בהוצאת הספר לאור.
לילדי: עידו רועי ועמית ולכל הילדים וההורים שהספר נכתב למענם.
ספר אלקטרוני זה שמחירו 35 ₪, מוגש לך חינם, במתנה מליאור עילם מייסד BizKid.
מותר להעביר ספר זה לאחרים.
באזכור ו/או ציטוט מהספר, יש להעניק קרדיט באמצעות הפניה לאתר: bizkid.co.il
אודות המחבר
לאחר קריירה כעיתונאי במחלקה הכלכלית של עיתון ‘הארץ’, הייתי שותף להקמת חברת ‘לגדול בריא’. אשר פיתחה יחד עם ‘מכבי שירותי בריאות’, את התכנית המקיפה והמצליחה מסוגה בישראל, להקניית אורח חיים בריא לילדים.
את BizKid הקמתי מתוך דאגה לעתידם של ילדיי, אשר גדלים לעולם כלכלי ועסקי שעובר שינוי מהיר. מתוך הבנה, שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו כלים ויכולות טובים יותר לעתיד שלהם. וזאת השליחות שלקחת על עצמי.
Published: Aug 6, 2015
Latest Revision: Jun 18, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-64751
Copyright © 2015
Skip to content