עשר עובדות על לברדור

עשר עובדות על כלב לברדור

1.הלברדור מתאפיין גם כבעל חרדות נטישה כבר מלידתו. חרדות אלו קורות לעיתים עקב תלות גבוהה מאוד של הכלב בבעליו, טראומה שהכלב חווה כשהושאר לבדו בבית או נטישה מצד בעליו בעבר. גם כאשר הבעלים נמצא זמן ממושך בבית במשך כמה ימים או שבועות ואז חוזר לעיסוקים יומיומיים. התסמינים לחרדות אלו הם ניסיונות בריחה מהבית שגובלים בפגיעה גופנית, הרס של דברים, נביחות ויללות בכי חזקות, וליווי של הבעלים לכל מקום בבית. הטיפול בחרדות נטישה אצל הלברדור וכלבים בכלל הוא ממושך ואינטנסיבי, תרגול חוזר של כניסה ויציאה מהבית כדי להראות “חזרה” ושאין נטישה, ולעיתים, במקרים חמורים יותר, כלוב וכדורי הרגעה יכולים לסייע. מומלץ להיעזר באיש מקצוע, על מנת להימנע מהחרפת החרדה.

2. היסטוריה משערים כי מוצאו של הלברדור מהאי ניופאונדלנד (מכונה “ניופאונדלנד קטן”), אך ייתכן שהובא לשם על ידי דייגים שיישבו את האזור כדי לעזור להם בציד. הדייגים היו לוקחים את כלבי הלברדור בסירותיהם, והם היו מביאים את הדגים שהיו נופלים מהרשתות. בזכות אופיו הטוב ויכולות הציד והשחייה שלו, האנגלים הביאו אותו עמם לאנגליה בסוף המאה ה-18, אך תחילה לא הייתה הקפדה על טוהר הגזע. הלברדור-רטריבר הוכר לראשונה כגזע על ידי ההתאחדות האנגלית לכלבנות ב-1903. הגזע נרשם בהתאחדות האמריקאית ב-1917.

כיום, משמש הלברדור ככלבי נחייה לעיוורים וגם ככלבי חיפוש והצלה וכמגלי חומרי נפץ וסמים, וזאת בזכות אפם הרגיש ויצר ההבאה הגדול שלו יחד עם רצון לרצות את בעליו, דבר ההופך אותו לכלב עבודה מצוין.

3. מאפיינים

הלברדורים הם כלבים גדולים יחסית. הזכרים מגיעים בדרך כלל למשקל של 29 – 41 ק”ג, ונקבות ל-25 – 32 ק”ג. קיימים שני סוגים של לברדורים, אנגלי ואמריקאי. שני הסוגים קיימים בשתי המדינות, אך לא קיימת הפרדה רשמית ביניהם. הלברדור האנגלי נמוך במקצת מהאמריקאי, בעל פנים מלאות ומזג רגוע יותר בדרך כלל.

שיער הלברדור קצר וישר. הלברדור משיר את שערו פעמיים בשנה, או באופן קבוע, תלוי באקלים. בזכות הקרום בכפות רגליו, וזנבו הרחב והחזק, הלברדור הוא שחיין מצוין. הקרום עוזר ללברדור גם באקלים מושלג, כך שהשלג לא יכנס בין אצבעותיו.

הגזע כולל 4 סוגי צבעים: בז’, שחור, חום (כהה כמו שוקולד) ולבן (המזכיר מעט אפור). בארצות הברית קיימים 30 גוני צבע רשמיים ללברדור רטריבר, בהם לבן (כמו שלג), צהוב (בלונד), דבש, אפור ווריאציות שונות של קשת צבעים זו. בדרך כלל הלברדור יהיה בעל צבע אחד עם אוזניים כהות יותר ודוגמה דמוית אוכף על גבו כהה מעט יותר. לברדור שחור מתאפיין גם בכפות רגליים לבנות ומעט פרווה לבנה באזור החזה.

תוחלת החיים של הלברדור היא 12 – 16 שנים, אולם ישנם כלבים שמאריכים ימים עד 18 שנים.

4.מאפיינים כלב חכם במיוחד, עדין מאד, נאמן, אוהב ללמוד ולעזור, טוב עם ילדים ומגונן כלפי משפחתו. הלברדור מסתדר עם כלבים אחרים כמו עם בני אדם, אוהב מאד לשחק ומטבעו אוהב מאד לשחות. הלברדור קל לאילוף ותמיד רוצה וצריך להרגיש שהוא חלק מן המשפחה. אינו כלב שמירה מטבעו, גזע זה יכול להיות בעייתי מאד אם הוא לא רואה בבעליו מנהיג להקה או אם אינו מקבל מספיק אימונים פיזיים ונפשיים. ישנם שני סוגי לברדור: אמריקאי ואנגלי. שניהם שונים במראה אך חולקים אותם מאפיינים, האמריקאי יותר גבוה וצר והאנגלי יותר עבה וכבד. זכר בוגר מתנשא לגובה של כ56 עד-61 ס”מ (נקבה 53-58) ומגיע למשקל של כ27 עד-34 ק”ג (נקבה 25-32) למרות שישנם זכרים היכולים להגיע אפילו למשקל של כ45 ק”ג או יותר.

5. אילוף כלבים

כלב חכם מאד וקל לאילוף. חשוב לתת ללברדור הרגשה שאתה מנהיגת הלהקה ואם יקרה אחרת, יכול הכלב לפתח בעיות התנהגות רציניות. רצוי לאלף מגיל צעיר מאד, לא למשוך את הרצועה כיוון שבבגרותו, צוואר הלברדור יהיה חזק מאד ועם הפעלת כוח מלא, יהיה קשה ביותר לעצור אותו. הלברדור מתאים להנחיה, מציאה ואיתור, השבה, משיכת מזחלות ועוד.

6. טיפוח לברדור

קל לטפח את הפרווה הכפולה והחלקה של הלברדור. יש צורך בסירוק והברשה חזקה עם מברשת ברזל. על ההברשות להיות חזקות עקב הפרווה הכפולה עם דגש על עור הכלב. יש לרחוץ את הכלב אך ורק כשצריך ואפשרי לעשות זאת גם עם שמפו יבש לכלבים. הלברדור משיר את פרוותו בצורה ממוצעת.

7. מחלות נפוצות וטיפול 

הלברדור כלב בריא במיוחד ואינו פגיע להרבה מחלות ובעיות. אף על פי כן, גזע זה רגיש לאלבו והיפדיספלסיה (בעיית עיוות וחולשה בירכיים ובמרפקים) ולבעיה תורשתית הגורמת עיוורון הדרגתי מגיל צעיר. תוחלת החיים הממוצעת של הלברדור רטריבר נעה בין 10 ל-12 שנים.

8. אוכל ציוד ומשחקים

גזע זה יכול להסתדר בדירה כל עוד הוא יוצא הרבה ומקבל הרבה ספורט, אך ניתן לראות אותו במיטבו בגינה בינונית. הלברדור הינו כלב מביא מטבעו, לכן יש לטפח אינסטינקט זה כל הזמן על ידי זריקת צעצועים וכדורים, אם אפשר לבצע משחק זה במים, הכלב ייהנה הרבה יותר, כיוון ששחייה היא גם כן בטבעו. הלברדור אוהב לשחק במשחקי חיפוש, לכן רצוי לגלות מהו הצעצוע האהוב עליו ולהחביא אותו לעתים.

9. תקן הגזע

תקן מס’ 122
מתורגם מהסבב האחרון של ה- FCI ינואר 1999
תרגום מאנגלית- יוחאי ברק

מקור: בריטניה הגדולה
תאריך פירסום אחרון לתקן הקובע: 24.6.1987
הגדרה: רטריבר
מיון FCI: קב’ 8 , רטריברים, עם מבחן עבודה

הופעה כללית: בנוי בחוזקה, מותניים קצרות, פעיל מאד, גולגולת רחבה, מבנה עמוק ורחב של החזה והצלעות. מתנית וחלק אחורי רחבים וחזקים.

התנהגות ואופי: בעל אופי טוב, שמח, רגיש לריחות, פה רך, אוהב מים. סתגלן ומלווה נאמן לאדם. נבון, נלהב, קל לאילוף, עם רצון עז לרצות את האדם. באופן טבעי טוב לב, ללא זכר לתוקפנות או ביישנות.

10. פירוש תקן הגזע

בית חזה: על בית החזה להיות עמוק ולהגיע על לקו המרפקים, עליו להיות רחב עד כדי השפעה בולטת למיקום הרגליים הקדמיות במרחק ראוי ונכון זו מזו. כאמור החזה הקדמי אינו מודגש למרות שאין הדבר אומר כי עליו להיות שטוח או רדוד.

רגליים קדמיות: על הרגליים להיות ישרות מכל כיוון מבט. אורכם בינוני, הלברדור אינו כלב גבוה. על הרגליים להיות שריריות ובעלות עצם טובה וחזקה. על כפות הרגל להיות חזקות עם שיפוע קליל ולא מודגש. שיפוע זה של הכפות חיוני לגמישותן ולהיותן מבנה סופג זעזועים. כף רגלך ישרה דמוית טרייר זרה לגזע והינה שגיאה בכלב עובד בעבודת הבאה. התקן מדגיש את כפות הרגל. אנו מכנים את המבנה המבוקש ככפות חתוליות. התקן מבקש כי האצבעות יהיו מקושתות היטב ואילו הכפות עצמן עגולות, קומפקטיות ובעלות כריות מפותחות היטב. אוסיף גם בעלות עצם טובה.

גוף: על צלעות בית החזה להיות מקושתות היטב למבנה חביתי. מבוקש מבנה שבו קישות הצלעות הקדמיות רב מאלו האחוריות וגם עומקן יותר. מבנה זה בשילוב עם שרירי בטן ראויים ייתן מראה מבוקש של בטן משוכה לאחור. על קו הגב להיות חזק, יציב וישר. אסורה נטייה לשיפוע לקראת מיקום הזנב. נטייה כזו עשויה להיות אף מבוקשת מעט ברטריברים אחרים כמו בחלק השיער אך היא אסורה בלברדור.
המבנה האחורי חייב להיות חזק ושרירי ולדחוף את הכלב בתנועתו. על הברכיים להיות מקושתות היטב יחסית לכלב המסיבי אותן הן נושאות. שוב ניתן לחזור לסוגיית הזיוות שאינו מוזכר כלל בתקן ולציין כי בלברדור מבוקש זיוות מודגש פחות מאשר בגולדן או בחלק השיער. עדין מבוקש קישות חלק ושוטף של הברך ולא נטייה לכיפוף מיידי וחד. על השוק להיות חזקה ומסיבית והכפות ישרות, חזקות וקצרות. העקבים חייבים להיות ישרים, בתנועה ובעמידה – התקן בפירוש מדגיש כי עקבי פרה אסורים. הלברדור הוא בעקרון כלב קצר אך לא ריבועי. במבנה זה חשוב כי המותנית תהיה קצרה וישרה. מתנית תלולה או מתנית ארוכה (open coupling) עלולים לפגוע באיזון הכולל של הכלב.