ברכט “התיאטרון האפי”

המשחק בתיאטרון האפי

כיצד ניתן למנוע את ההזדהות של השחקן עם הדמות מול הקהל?

• לערוך חזרות רבות סביב השולחן כך שרק יקרא הטקסט יקלוט הרשמים ללא התייחסות לשומע ויאמר פרטים אודות הדמות בזיכרונו.

• לפתח במהלך עבודה זו ביקורת והתנגדות למעשי הדמות ולמהלך האירועים. לא לקבל את הדברים סגורים וחתומים אלא כנתונים לשינוי ולהפנימם עוד בטרם ילמד את הטקסט. הוא צריך לזכור מה עורר את תגובתו וכיצד הגיב. זה המפתח לפרשנות הדמות. הדמות שהשחקן מגלם עומדת באופן המשחק כל הזמן לביקורת .שהשחקן יבליט כל הזמן דרך משחקו שהדמות מבוקרת.

• השחקן צריך להציג הדמות, ולא להיות הדמות כמו בתיאטרון הריאליסטי.

• השחקן צריך לשחק כאילו הוא הבמאי המדגים לשחקן כיצד לשחק, השומר על מרחק הסתייגות ומציע דרך מסוימת לביצוע הטקסט. מדגיש בכך את הצד הטכני וכך אמירת הטקסט תהיה כמעין ציטוט.

• השחקן צריך להשתמש בג’סטות לא ספונטאניות אלא כציטוט.

דרכים נוספות להשגת ניכור בין השחקן לטקסט. בעת החזרות:

1. להשתמש בגוף שלישי.

2. להשתמש בלשון עבר.

3. לשוחח על הוראות הבמה ולהעביר ביקורת על המחזה או ההצגה.

למשל:

בשעת החזרות יגיד השחקן: “הוא קם על רגליו ואמר בכעס, כיוון שהיה רעב”. או “הוא גיחך והתחיל לדבר באורח נטול דאגה”. כך על פי ברכט ידבר השחקן באופן טבעי בשתי צורות שונות המתנגשות זו בזו. כך גם מנוכר המשחק כי בוצע לאחר שתואר במילים, לאחר שהשחקן כבר הכריז מה יבוצע כאן ומיד. כך הופך הטקסט למנוכר בשעת החזרות, ובכללותו, יישאר כך גם בהצגה.

כאשר השחקן מדבר ישירות אל הקהל הוא צריך לגוון את סגנון הדיבור. לדבר כמו עד בבית משפט.

אם קיים מונולוג מחורז ומסוגנן על השחקן לשנן את התכנים ולחזור עליהם בפרוזה פשוטה אך ילווה דבריו בג’סטות.

עצם השימוש בחרוזים בטקסט – מנכר.

הג’סטות: יש להבליט את הג’סטות וכך יובלט הרגש באופן מוחצן וגדול.

המשחק צריך להיות כזה שהצופה יבחין שהתפקיד הוכן בקפדנות מראש, ולוטש עוד טרם עלה על הבמה , אך בעל נימה של קלילות כך שהקהל יתייחס לדברים בקלות ראש.

השחקן לא צריך להסתיר ההכנות שעשה למילוי תפקידו, כשם שהלוליין לא מסתיר אימוניו המפרכים.

על השחקן להבליט על הבמה את השקפת עולמו וגרסתו כשחקן כלפי המאורעות המוצגים. השקפתו – ביקורת חברתית.

השחקנים חייבים להציג את המאורעות במחזה כאילו הם מאורעות היסטוריים (היסטוריפיקציה). ההתפתחות ההיסטורית מנכרת אותנו כלפי התנהגותם של אלה שקדמו לנו. מאורעות ובני אדם נראים לנו כמובנים מאיליהם, כיוון שהורגלנו בקיומם. לנכר את המאורעות, פירושו להבליט את צביונם האמיתי.

ניסיונות שנעשו עד כה בתיאטרון האפי הגרמני, הוכיחו בעליל ששיטה זו של משחק, עשויה לעורר עוצמות רגשיות לא פחות משיטות המשחק הישנות, אם כי שונות במהותן מאלו שעורר התיאטרון הקונבנציונאלי.

זוהי גישה הדורשת ביקורת מצד הצופה אף היא גישה אסתטית מובהקת. אפקט הניכור אינו מנוגד לטבע האנושי כפי שהוא נראה אולי ממבט ראשון ושטחי.

בטכניקת המשחק שלו, מכוון ברכט לתכלית אחת ויחידה: להראות לבני האדם כיצד מתנהל עולמם, על מנת שיבינו גם כיצד מתנהל עולמם, על מנת שיבינו גם כיצד יוכלו לשנותו. “תכלית זאת מיועדת לטיפוחו של ההומור ולהכחדת כל אותם יסודות מיסטיים ששרדו בעולמנו מזמנים עברו”.

התאטרון האפי- ברטולד ברכט

ברטולט ברכט

[1898-1956]

• קורות חיים
  • 1898 – נולד, בדרום גרמניה, בשם יוג’ין ברטולד פרידריך ברכט.
  • 1918 – בהיותו בן 20, כותב את “בעל”, מחזה ראשון מבין 40 מחזותיו.
  • מהשנים 1923-1924 מתפרסם ברכט בזכות העלאת המחזה “תופים בלילה”. הוא עובד במינכן ובברלין ומחזותיו מוצגים בכמה תיאטראות.
  • ברכט מוצא את צורת התיאטרון הריאליסטי כלא מתאימה ובפעם הראשונה מתחיל לפעול נגד התאטרון המסורתי.
  • 1926 – ברכט מפתח תיאוריה ומשתמש לראשונה במונח “תאטרון אפי”.
  • 1928 – הופעה ראשונה של המחזה “אופרה בגרוש”.
  • 1933-1947 – בגרמניה הוא מסולק מהתיאטרון, ספריו מוחרמים ונשרפים וניטלת ממנו האזרחות ובעקבות כך יוצא ברכט לגלות בסקנדינביה, בעיקר דנמרק, ומשם לארה”ב. בשנים אלו כתב את רוב מחזותיו הגדולים [אמא קוראז’, חיי גלילאו, מעגל הגיר הקווקזי], את מאמריו התיאורטיים המרכזיים ואת שיריו.
  • 1947 – עוזב ברכט את ארה”ב ומבלה שנה בציריך שם הוא עובד על עבודתו התיאורטית החשובה ביותר “האורגנון הקטן”: תמצית התיאוריה הדרמטית שלו.
  • 1949 – חוזר ברכט לברלין המזרחית, שם מועלת ההפקה של “אמא קוראז'”. הופעה זו מובילה להתהוות “הברלינר אנסמבל”. במזרח ברלין חי ויצר עד מותו.
  • 1956 – נפטר מהתקף לב בהיותו בן 58.התיאטרון הגרמני, כמו גם התיאטרון בעולם כולו, מתמקד במסירת מסרים ביחד עם בידור. אנו חייבים להכיר כי עבודותיו, של ברכט, השפיעו מבחינה חברתית ופוליטית על התרבות המודרנית. עבודותיו של ברכט תורגמו ל- 42 שפות והוא שיחק תפקיד חשוב בעולם של אחרי מלחמת העולם הראשונה בגרמניה ובעולם כולו. 
  •  
  •  
  •