תוכן עניינים: 

1. מבוא.

2. תקציר המאמר ומפת מושגים.

3. סוגי שיתופיות וסרטונים אינטראקטיביים.

               א’. שיתופיות מסוג sharing

               ב’. שיתופיות מסוג cooperation

               ג’. שיתופיות מסוג collaboration.

4. משימה: ניתוח פעילות לימודית שיתופית על-פי סוגי שיתופיות.

5. סיכום

6. רפלקציה ותובנות- לוח פתקיות.

7. קישורים רלוונטיים.

מבוא

תחושת בעלות פסיכולוגית (psychological ownership), מוגדרת כמצב שבו אנשים מרגישים את יעד הבעלות או חלק מיעד זה כשלהם. תחושת הבעלות הנה כלפי דברים מוחשיים וגם כלפי רעיונות, תמונות, מילים, יצירות וגם עבודות אקדמיות.

לבעלות פסיכולוגית יש תפקיד משמעותי בתחום התפיסה וההתנהגות, ויש לה השפעה על הגדרת מה “שלי” ומה “שלנו”.

ההנחה היא שבעלות על ידע מסוים מעניקה תחושת עליונות לבעלה על פני אלה חסרי הידע. יצירת רעיונות יכולה לעורר תחושות טריטוריאליות בגלל הזמן והמאמץ שהושקע. לכן אנשים נוטים לעכב את שיתוף הידע שלהם ואינם ממהרים לחלוק אותו כי לאחר תהליך של שיתופיות הידע  תפיסת הידע תהיה “שלנו”.

צפו בסרטון הבא בנושא בעלות פסיכולוגית, ובעקבותיו:

• כתבו יתרון אחד שיוצרת תחושת הבעלות הפסיכולוגית.

• כתבו חיסרון אחד שיוצרת תחושת הבעלות הפסיכולוגית.

• תארו מקרה בו הרגשתם תחושת בעלות פסיכולוגית.

תקציר המאמר 

כיצד המתח בין בעלות פסיכולוגית לשיתופיות משפיע על הלמידה? (אבנר כספי ואינה בלאו, 2011)

המחקר מתמקד בתחושת הבעלות הפסיכולוגית בסביבת לימודים שיתופית. נבדקה תחושת הבעלות ואיכות התוצר ברמות שיתופיות שונות:

• sharing – עבודה עצמאית ופרסום

• suggesting – תגובות ומתן הערות

• editing – עריכה משותפת

הנחת המחקר הייתה שלמידה שיתופית “פולשנית” תעלה את איכות התוצר אך יכולה להשפיע לרעה על חווית הלמידה במובנים הרגשיים – חברתיים וכן לפגוע בתחושת הבעלות על התוצר.  

מסקנות המחקר

כצפוי, הלמידה השיתופית הגבירה את איכות התוצרים יותר מעבודה עצמאית, פרסום או חשיפה אקראית לעבודה של עמית, אך הייתה לה השפעה שלילית על תחושת הבעלות.

באופן מפתיע, שיתופיות “רכה” יותר שאפשרה מתן הערות ותגובות העלתה את תחושת הבעלות הפסיכולוגית וגם תרמה לאיכות המוצר ולחווית הלמידה. שיטה זו אינה פולשנית והתקבלה בהבנה וקבלה ע”י המשתתפים. השיטה הזו הצליחה לגשר לאזן את המתח הקיים בין למידה שיתופית לתחושת הבעלות על התוצר.

מפת מושגים של המאמר 

סוגי שיתופיות 

צפו בסרטון הבא שמסביר את החידושים במושג “שיתופיות” בהקשר של סביבות מקוונות. שימו לב להבחנה בין שלושת סוגי השיתופיות.

סוגי שיתופיות 

כאשר מדברים על למידה שיתופית מדברים בדרך כלל על למידה בקבוצה, בחברותא, על עבודת צוות, על אמון ועל נתינה.

ככל שמתרחב השימוש ברשתות חברתיות ובכלים דיגיטליים בתהליכי הוראה-למידה, עולה שוב ושוב השאלה – מה זו בכלל למידה שיתופית ?

מאחר והשימוש במילה העברית שיתופיות טומן בחובו גוונים רבים של שיתוף, מקובל להתייחס לרמות השונות של השיתופיות באמצעות שימוש במושגים:

Sharing, Cooperating, Collaborating.

שיתופיות מסוג – Sharing

מתייחס למהלך שהוא חד צדדי, שבו הלומד משתף אחרים ברעיון או בתוצר מוגמר, כדי שגם הם יוכלו ליהנות, ללמוד ואף לעשות בו שימוש. מדובר בשיתופיות בתוצר שיצר אדם אחד.

דוגמה לשיתופיות מסוג זה היא מורה המכין יחידת לימוד, המשלבת טכנולוגיות דיגיטליות כלשהן, ומשתף בה עמיתים באמצעות מאגר ישראלי של חומרי למידה דיגיטליים.

כמובן, שאפשר לבצע Sharing ברמה גבוהה יותר של שיתוף, בה הצופים גם מעניקים משוב על התוצר. דוגמה לכך ניתן לראות בקבוצות הפייסבוק בהן מורים מעלים חומרי לימוד ומקבלים משוב מעמיתיהם.

היתרונות של שיתופיות ברמת ה-  Sharing הם בהעברה והנגשה של מידע, ובקבלת משוב על תוכן שיצרתי. יש בכך הפריה רעיונית  ותכנית מבלי צורך באינטראקציה או רכישת אמון עמוקה בין חברי הקבוצה.

החסרונות הם בכך שרמה זו של שיתופיות לא מזמנת העמקת הידע כתוצאה מהפריה הדדית, כפי שנוכל לראות ברמות הבאות.

שיתופיות מסוג – Sharing

צפו בסרטון הבא, וענו על השאלות המוטמעות בו:

שיתופיות מסוג – cooperation

רמה זו מתייחסת לתהליך מכוון ליצירת תוצר משותף, שמתקיימת בו חלוקת עבודה ברורה בין חברי הצוות – התוצר המשותף נוצר על ידי מספר שותפים, כאשר כל אחד מהשותפים אחראי על חלק מסוים, מוגדר ומובחן במשימה.

אם כן, גם בסוג זה של שיתוף מדובר בשיתופיות בתוצר ולא בתהליך הכנתו. לכל אחד מחברי הקבוצה תפקיד ברור והאפקט מתקבל כאשר כולם חוברים יחדיו.

לדוגמא, בכיתה או בקורס נוכל לקיים שיתופיות ברמה זו באמצעות יצירת מצגת שיתופית בגוגל דרייב (לדוגמא מצגת כרזות של הקורס- פרק2) , כאשר כל קבוצה יצרה שקופית נפרדת; בכתיבה משותפת של מסמך כאשר כל חבר כותב פרק או בקבוצה של מורים או לומדים היוצרים מאגר שאלות-תשובות לקראת מתכונת. כאשר בסיום הכתיבה, היצירה, תתקיים עריכה והאחדה של התוצר על חלקיו השונים כדי להגיע לתוצר סופי אחד ויחיד.

שיתופיות מסוג – cooperation

צפו בסרטון הבא, וענו על השאלות המוטמעות בו:

שיתופיות מסוג – collaboration  

היא שיתופיות בתהליך העבודה, נוסף על השיתופיות בתוצר.

רמה זו מתייחסת לשיתופיות הכוללת עבודה משותפת ודינמית, לאורך כל תהליך היצירה. כאשר על אף שיש חלוקת תפקידים בין חברי הצוות, כל אחד מחברי הקבוצה מחויב לביצוע המשימה ולכן גם מתבצעת כל העת הערכה מחדש של המצב והתאמת התפקוד לביצוע של חברי הקבוצה האחרים ובהתאם לצרכים, ובאמצעות התייעצות ועזרה הדדית.

כלי מושלם לשיתופיות מסוג זה הוא מסמך בגוגל דרייב כאשר כל חברי הצוות עובדים על תוכן המסמך, למשל כתיבת מאמר או עבודת חקר בצורה משותפת. דוגמאות נוספות יכולות להיות הפקת מופע, כרזה (כפי שעשתה כל אחת מהקבוצות במשימה השנייה).

שאלה: באיזה סוג של שיתופיות מדובר במשימת פרק 2 – הכנת כרזה? 

רמז: חשבו ברמת המקרו (בין הקבוצות) וברמת המיקרו (בתוך הקבוצה)!

שיתופיות מסוג – collaboration  

צפו בסרטון הבא, וענו על השאלות המוטמעות בו:

משימה

ניתוח פעילות לימודית שיתופית על-פי סוגי שיתופיות.

כנסו למסמך השיתופי הבא, ופעלו על פי ההנחיות.

מסמך המשימה 

לסיכום…

בספר דיגיטלי זה ניסינו להציג את הקושי בתחושת הבעלות הפסיכולוגית, שנוצר בעקבות העבודה השיתופית. ההנחה שעבודה באינטראקציה חברתית יעילה יותר ללומד, עומדת בבסיסה של תיאוריית הקונסטרוקטיביזם החברתי, לפיה הבניית הידע ע”י הלומד מתרחשת בהקשר חברתי.

אם כן, יצירת הזדמנויות ללמידה שיתופית אמורה לייעל ולשפר את חווית הלמידה ולגרום להפקת תוצרי למידה איכותיים יותר, אך יש בה גם פגיעה בתחושת הבעלות הפסיכולוגית של הלומד.     

כספי ובלאו, (2011,Caspi & Blau) ניסו לפתור דילמה זו ולמצוא את האיזון המתאים בין שמירה על תחושת הבעלות הפסיכולוגית לבין חווית למידה ואיכות התוצרים השיתופיים, נמצא כי שיתופיות מסוג collaboration שיש בה הצעה לעריכה (suggesting) – “מרוויחה” בשלושת הממדים: תחושת הבעלות, חווית הלמידה ואיכות תוצר הלמידה.

רפלקציה ותובנות- לוח פתקיות.

שתפו אותנו ….

קישורים רלוונטים

כספי ובלאו מדברים על מחקרם.