כתב: מל רוזנברג
תרגמה לעברית: מיקי פלד
את הפואמה על “ריצ’ארד קורי” למדתי בבית הספר התיכון.
המחבר, אדווין ארלינגטון רובינסון (בתמונה) הלך לעולמו לפני שנים רבות (1935) כך שלמעשה מותר לנו לפרסם אותה כאן.
הנה תרגום מופלא של פרופ’ זיוה שמיר לשיר המקורי (שנכתב באנגלית כמובן):
ריצ’רד קורי / אדווין ארלינגטון רובינזון
תָּמִיד כְּשֶׁאֶל הָעִיר יָרַד לוֹ רִיצַ’רְד קוֹרִי,
אֲנַחְנוּ, בְּנֵי קַרְנוֹת רְחוֹב, הִבַּטְנוּ בּוֹ:
הָיָה הוּא גֶ’נְטְלְמֶן עַד קְצֵה צִפֹּרֶן,
טָהֹר וְדַק גִּזְרָה כְּמֶלֶךְ בְּעַמּוֹ.
תָּמִיד הָיָה לָבוּשׁ בַּאֲנִינוּת וָטַעַם,
כֹּה אֱנוֹשִׁי הָיָה בְּדִבּוּרוֹ;
לִבִּי כִּמְעַט פָּרַח שָׁעָה שֶׁפַּעַם
הִקְדִּים בִּרְכַּת שָׁלוֹם לִי בְּעָבְרוֹ.
וְהוּא הָיָה עָשִׁיר, עָשִׁיר כְּקֹרַח,
הָיָה הוּא כְּנָסִיךְ בַּמַרְאִיתוֹ,
נִהֵל הוּא אֶת חַיָּיו בְּאֵיזֶה אֹרַח,
שֶׁכָּל אֶחָד רָצָה לְהִתְחַלֵּף אִתּוֹ.
(המשך)
וְכָך הוֹסַפְנוּ לַעֲבֹד וּלְקַוּוֹת
דַּלָּה הַפַּת וגם בַכִּיס אֵין גְּרוּשׁ.
וְרִיצַ’רְד קוֹרִי, בְּעֶרֶב לֹא עָבוֹת,
שָׁב לְחַדְרוֹ, תָּקַע כַּדּוּר בָּרֹאשׁ.
מאנגלית: זיוה שמיר
http://www.zivashamir.com/site/
פואמה חזקה של משורר מצוין, אם יורשה לי להביע את דעתי (רובינסון זכה בשלושה פרסי פוליצר, כך שזה לא רק אני שחושב כך).
באופן אישי, השורה האהובה עלי בשיר היא:
“וְכָך הוֹסַפְנוּ לַעֲבֹד וּלְקַוּוֹת”
ושלכם?
אני מאמין שגם פול סיימון למד את הפואמה הזאת בבית הספר. אולי אפילו היו לו מורים מופלאים לספרות (כמו שלי היו). הוא כתב שיר מפורסם בהתבסס על הפואמה (בטח כבר ניחשתם) בשם “ריצ’ארד קורי”. מיליוני בני אדם נחשפו לפואמה תודות לשיר של סיימון.
אני תוהה אם השם הבדיוני ” “Mrs. Robinsonמהסרט “הבוגר” קשור איכשהו לגברת אמה רובינסון האמיתית. אם כן, זה היה יכול להיות צדק פואטי לשמו. תזכירו לי בבקשה לשאול את פול סיימון, בפעם הבאה שניפגש.
גברת אמה רובינסון (בתמונה) לא הייתה רעייתו של אדווין, המשורר, כי אם רעייתו של אחיו, הרמן, שהיה נאה ושרמנטי, אך עם זאת בזבז את חייו ומת בעוני. אמה חשבה שאדווין כתב את “ריצ’ארד קורי” על אחיו. גם אני סבור כך.
אדווין ארלינגטון רובינסון היה משורר מוערך ומוכר. הוא זכה בשלושה פרסי פוליצר. יתרה מזו, כתיבתו עומדת מצוין במבחן הזמן.
מצד שני, הוא לא זכה להצלחה רבה בחייו האישיים. הייתה לו משפחה מוזרה. הוריו לא בחרו לו שם עד שמלאו לו שישה חודשים. הוא ואחיו סבלו מהתמכרויות. הייתה לו ילדות עצובה. הוא כתב פואמות עצובות. הוא רצה לשאת את אמה לאישה. גם זה לא קרה.
האם רק אדם שנידון לחיי אומללות וסבל יכול להפוך למשורר מופלא? האם ילדות קשה היא מתכון להצלחה בחיים הבוגרים? האם זה טמון בגנים שלנו? אם הייתי יודע את התשובה לשאלות הללו, הייתי מגלה לכם, כמובן. אם אתם יודעים – אנא גלו לי.
תודה לכם שקראתם את ספרי!
אם אהבתם אותו, בטח תאהבו ספרים נוספים בסדרת “הדי.אן.איי של ההצלחה”:
הדי.אן.איי של ההצלחה: ריצ’ארד סנט ג’ון
מעוניינים לקרוא ספרים נוספים שלי ב-Ourboox ? היכנסו לקישור הבא:
http://www.ourboox.com/community/drmel/
בואו ותנסו גם אתם להעלות את הספר שלכם לאתר:
הנה מדריך קצר שיסייע לכם להתחיל במלאכה:
http://www.ourboox.com/books/create-a-book-ourboox-video-tutorial/
אתם מוזמנים לכתוב לי:
Published: Jul 6, 2015
Latest Revision: Jul 12, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-62324
Copyright © 2015