העץ שביקש לו חבר

בארץ רחוקה, לפני הרבה שנים,

הייתה לה חורשה עם המון עצים,

ובחורשה מיוחדת זו העצים כלל לא היו דומים

וכך הם צמחו להם צבעוניים ומגוונים.

הברוש הוא גבוה ואציל

ועץ השזיף סגול כחציל,

הארז הוא חזק ואיתן

ועץ הזית זקן ושמרן,

 .חלקם עצי פרי עסיסיים וחלקם רק עם עלים מלבלבים

,בחורשה תמצאו גם עצים גבוהים וגם נמוכים

.גם רחבים וצרים, ובכל מיני צבעים: אדומים, צהובים, כתומים ואף ורודים.

,ובמרכז החורשה עמד לו עץ בודד וצעיר בימים

חשב לו העץ לעצמו:

“כולם ממני כה שונים, איך אנחנו נהיה חברים?”

יום אחד לפתע פתאום הופיע לו ילד באמצע היום,

ראה הילד כי העץ כה בודד וחיש מיד רצה אותו לעודד,

“שלום לך עץ יקר ואהוב מדוע הנך כה עצוב?”

ענה לו העץ בבכי ממש:

“אין לי חברים ועל כן החשש,

כולם מסביבי מאוד שונים, אני לא יודע כיצד ארכוש ידידים?”

ענה לו הילד בחיוך ושמחה:

“שוני אינו בהכרח מפריד, ועל כך אני יכול להעיד,

אצלי בכיתה אין ילד שדומה לאחר, ועל אף אחד לא נוותר,

כי כל אחד יחיד ומיוחד במינו, וכך תורם לאחרים מכישרונו.”

חיוך גדול עלה על פני העץ,

ולאחר שהודה לילד התחיל להתרוצץ,

“רוצה להיות חבר שלי?” שאל את הברוש

“בשמחה רבה, בוודאי”, הנהן את הראש.

וכך העץ כבר לא הרגיש לבד, הוא הבין את היופי שבכל אחד,

על כן אין לפחד ולחשוש, וחברים טובים בכל מקום אפשר לרכוש,

ומאז ועד היום ישלו המון חברים, גם אם הם ממנו שונים.

הסוף!