עבודה בספרות-

מגישים: דוד נרבונה, יערה בן יחזקאל, ואלרועי

לביא

מקצוע: ספרות

מורה: מיכל מזרחי

אנו בחרנו בדמות יאנקו מכיוון שכשהסברנו על המצב בארץ אחרי מלחמת העולם השנייה , יאנקו היה הדמות שהכי קשורה לנושא . בנוסף יאנקו היא הדמות שעליה בנוי הסיפור , ומצאנו אותו כדמות מעניינת ביותר מכיוון שהוא ניצול שואה שעבר טרגדיה אישית בכך שאיבד את אביו ובכך שנכח במלחמת העולם השנייה, כמו כן  הוא דמות מסקרנת בכך שהיא אוהבת לקרוא ספרים ,למרות מגבלתו מתאפשר לו לעשות דברים נועזים כמו זה שכשנפלו בקרבתו טילים והוא בכל זאת ניצל מכך  העובדה שהוא עבר את כל הטרגדיות הללו עוזרת לקרואים למצוא בדמות עניין ולהתאהב בה.

16 בפברואר 1947 – פעם ראשונה בארץ –

היום זהו יום מרגש מאוד בשבילי היום נעלה אני ומשפחתי  לארץ הדורות , ארץ ישראל ההתכוננות במשפחה הייתה מיוחדת אך חבל שאבי לא יכול לחלוק עמנו את הרגע הזה אמי הייתה בהתרגשות שיא וכולנו חיכינו לרגע . הכול התחיל לפני כחודש כאשר בישרו לנו שכל נפגעי המלחמה בפולין יקבלו אישור לעלות ארצה . והנה אנחנו עכשיו ברגע המיוחד דורכים על אדמת הקודש שכה חיכינו לה .

24 בפברואר 1947 – התאקלמות שזיפית בארץ –

בארץ לא קיבלו אותנו בידיים פתוחות ישר עם הגעתנו התבשר לנו שכל משפחה תצטרך ללכת למחנות בערים שונות בשורה זו אכזבה איתנו ונאלצנו להיפרד מהקרובים שלנו כל משפחה נשלחה למקום אחר בארץ ואנחנו הגענו לעיר התחתית בחיפה כשהגענו לעיר שהייתה צפופה ממסחר בדייג ובטקסטיל נתקלנו במספר משפחות שראינו גם בפולין . אני ואמי התמקמנו בבית שיועד לנו והחלנו לפרוק את ציודנו .

7 בינואר 1948 – פריקת חווית אישיות עם חברי –

היום זהו לא יום רגיל היום אני מתכונן לספר לחברי שוקה ויואל על חוויותיי לפני העלייה לארץ . שוקה וחברו הגיעו כהרגלם החלנו במשחק דמקה שנוצחתי על ידי שוקה . ואז בישרתי להם שאני רוצה לספר להם משהו . הם נענו בחיוב והתחלתי להגיד: “לפני עלייתי לארץ עברנו דברים לא פשוטים, משפחתי לקחה חלק במלחמת העולם ואבי נלקח למחנה העבודה טרבלינקה שבפולין ומאז לא פגשנו אותו , בעקבות כך אמי הייתה חלשה מהימים שנשארה רעבה לאורך שבועות רבים רק בשבילי . מאחר שהאוכל לא הספיק להתפתחותי נאלצתי להיעזר בכיסא גלגלים ולהתעטף בבגדים חמים עד היום”. כשהפסקתי לדבר שוקה הזדהה עם דבריי ושיתף איתנו שגם הוא איבד את אמו

 14 במאי 1948 – יש מדינה עצמאית

תאריך זה היה מאוד חשוב לנו וכולם חיכו לו בקוצר רוח שכן מהיום ישראל תהיה מדינה עצמאית. היה ניתן לראות את אנשי העיר לבושים לבן וצוהלים באושר ובזמרה. כל משפחה בארץ נערכה לרגע החשוב , כיוונו את הרדיו והתיישבו סביבו על מנת לשמוע את דבריו של ראש הממשלה דוד בן גוריון . לאורך כל נאומו היינו קשובים לדבריו וברגע שהוא אמר : “אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית היא מדינת ישראל” כל הרחוב צהל אף יותר והחגיגות נמשכו לאורך כל הלילה , זהו היה היום הראשון שהרגשתי חלק מהמדינה העצמאית שלי .

28 ביוני 1948-שנייה מקטסטרופה

היום,כמו בכל יום,ביליתי זמן איכות עם שוקה ויואל אבל מה שהיה שונה היום הוא שהחלטנו ללכת לים ביחד. המצב בארץ לא היה כזה קל,היינו על גבול מלחמה והמצב היה מאוד מתוח,אך זה לא עלה בדעתנו.

כשהגענו שוקה ויואל הורידו את בגדיהם והחלו לרוץ אל המים בעוד שאני ישבתי על החוף.

לאחר זמן מה,הם יצאו מהמים וכולנו קנינו ארטיקים. לפתע התחלנו לשמוע מטוסים,הסתכלנו לשמים וראינו שני מטוסים שעפים מעלינו פולטים שני חלקים גדולים,כסופים כאלה,מזכירים את המבנה של ביצה.

מיד הבנו,אלו פצצות,,שוקה החל לדחוף את כסאי בכל הכוח בעוד יואל רץ איתנו.

חיפשנו במהרה מקום מסתור ולמזלנו מצאנו אחד. התחבאנו  בו עד שהפצצות יעשו את שהלן והאזעקות ייגמרו.

לאחר מכן רצנו אל מקום מגוריי בכדי לבדוק אם אמי הייתה בסדר.

לאחר שעברנו ברחוב הבחנו בקבוצה של אנשים מקיפים איזשהו משהו,היה ניתן גם לשמוע משהו מייבב,מזכיר מאין חיה פצועה,אך הצלחתי להבין מה היא יבבה בשפתה המשונה והבנתי זו אמי.

כשניגשתי אליה היא הייתה סערת רגשות שכועסת,שמחה ועצובה.

אחרי שהפסיקה לצעוק עליי היא סטרה לשוקה וחיבקה אותי בכל הכוח. שוקה צעד משם מהר ובכעס. באותו יום,בהחלט היה לנו הרבה מזל.

 –רפלקציה 

דוד – התפקיד שלי בעבודה היה לכתוב את היומן והסיכום ולהקליד . באופן האישי העבודה תרמה לי בכך שלמדתי עוד על כתיבת יומן למדתי איך לרשום בגוף ראשון ונוסף לי מידע  על המצב של חלוצי המדינה בארץ

 יערה – תפקידי בעבודה היה לרשום חלק מהיומן של הדמות שבחרנו וגם להקליד חלק מהעבודה עצמה, העבודה תרמה לי בכך שלמדתי יותר על המצב בישראל אחרי מלחמת העולם השנייה ולמדתי יותר על ניצולי השואה ועל מה שהם עברו

– אל רועי – התפקיד שלי בעבודה היה לכתוב את התאריך האחרון ולעשות עם דוד את כל השאר,העבודה לא עזרה לי בשום צורה באופן אישי