המתמחה שניסתה

היה היתה מתמחה,

שרצתה להיות מורה מנוסה

מפני שלא ידעה לא לעמוד מול כיתה,

לא לנהל אותה,

ולא להעביר את החומר במחברת.

וכל הזמן במיטתה, מלאת מחשבות,

היתה מתגלגלת ומתהפכת.

פגשה המתמחה מורה ותיק

אנחנו כל כך דומים,

אמרה לו

שנינו מורים בחטיבה,

בוא, נתגלגל יחד.

אבל המורה לא הבין מדוע המתמחה פונה אליו

אני מנהל את הכיתה  

ואת רק מתבלבלת.

אמר

וחלף על פי המתמחה הנבהלת.

פגשה המתמחה מנהלת

אנחנו כך כך דומים,

אמרה לה.

שתינו עובדות עם תלמידים,

בואי, נתגלגל יחד!

אבל המנהלת היתה עסוקה

ובכלל לא יכלה לענות.

היא עלתה במעלה המדרגות למעלה למעלה ,

עלתה לה משם והלאה.

התהלכה המתמחה לבדה וחשבה לה:

מה אפשר לעשות?

מה עוד אפשר לנסות?

איזו הוראה מוזרה יש לי

ממש צרה צרורה!

האם בכל העולם הגדול לא אמצא לי מנחה?

פתאום היה לה רעיון נפלא!

היא תתחפש למורה מנוסה!

התחפשה למורה שהוא חבר:

התלבשה כמו התלמידים,

דיברה בשפתם,

פתחה קבוצת ואטסאפ

וזהו

“איזו מורה משונה”, אמרה תלמידה 

היא לבושה די דומה ,

אבל הכל בה שונה

“היא בכלל לא חברה, היא סתם מורה” ,

אמר לה ילד אחד

ושניהם הסתלקו בריצה.

עכשיו התחפשה המורה לקשוחה:

אמנם נמוכה , אבל מחמירה מאד.

עמדה במרכז הכיתה, מאיימת.

התלמידים הביטו בה בתימהון:

המורה החדשה, מאיימת ולא מקיימת!

וכך הבינה המתמחה שלמורה קשה  לחיות

אם היא רוצה להיות לא היא,

אלא אחת מהמורות המחמירות.

ובכל זאת ניסתה מחדש:

הרחיבה מעבר לספר, סיפרה דברים מעניינים

הוסיפה לשיעור פרטים, הרחיבה מעבר , הראתה סרטים.

אבל

תלמיד שעבר שם שאל:

מה זה? זה למבחן?

אין לזה תכלית,

ובכלל, אי אפשר לעשות עם זה שום דבר.

חבל!

מה אפשר לעשות?

התחפשה המתמחה למורה עם ביטחון

ציירה על עצמה ביטחון עצמי וחיוך מתוק.

אינך בטוחה בעצמך, אמרו לה

מכירים אותך מרחוק

ניסתה המתמחה שיטות אחרות:

אפשרה בשיח פתוח בכיתה

ביקשה עצה ותמיכה ממורה

נתנה משימות ללמידה עצמית

ביקשה עזרה בגיבוש תוכנית

ניסתה לרתום הורים

מצאה פינה שקטה בחדר מורים

אבל

שום דבר לא הועיל

בכל פעם הכירו אותה מיד

את שם מתמחה מחופשת ,

אמרו לה.

גם המנחה במכללה הכירה אותה

איפה היית מתמחה שלי?

כבר מזמן רציתי לזמן אותך למפגש מתמחים

אנני רוצה, אמרה המתמחה, תני לי לנסות לבד

אולי בפעם אחרת, אמרה המנחה,

ועכשיו, תשבי במפגש בדיוק כמו כולם.

וכבר, זימנה אותה.

פתאום –

היתה המתמחה באולם עם עוד הרבה מתמחים כמוה,

היא הבינה שהיא צריכה להמתין,

אבל למה?

יום אחד היתה לה הרגשה מוזרה

משהו נע בה,

וזז בה

וזע בה.

היא התרגשה:

מה קורה לי?

היא לא שקטה, ולא השלימה

אני כבר לא אני, קראה,

אני כבר לא מתמחה

משהו מנסה בי לבקוע,

                    לפתוח,

                              לפרוח

כמובן, אמרה המנחה

כמובן

סוף סוף את

מורה