1956 טבח כפר קאסם

 בית ספר- יצחק רבין, שכבת ו

העשור הראשון- 1948-1960

תאריך ההגשה-12.6.2019

מגישות- שני בוגרצ’ב, ליה שחם ונעה ימפל

כיתה -1-3

מוגש למורה-יוספה רחימי

.העשור הראשון הוא העשור שעיצב את מדינת ישראל

העשור הראשון למדינת ישראל היה גדוש באירועים גדולים ומשמעותיים 

.(חלקו של העשור היה מלווה בתחושות וברגשות עצב גדול (מלחמת העצמאות

 .ובחשש לקיום המדינה, חלקו של העשור אופיין בביטחון עצמי ובאופוריה

בעשור זה התבססה מדינת ישראל היא הפכה למדינה גדולה, למעצמה בתחומים רבים כמו: מחקר, צבא, חקלאות.

בעשור שלנו מבחינה צבאית היו בו הרבה מלחמות ומבצעים מבחינה מדינית פוליטית הונהגו מנהיגים ולקחו החלטות חשובות.

מבחינה תרבותית המדינה התקדמה והגיעה להישגים עולמים.

בעשור זה ובעשורים הבאים ממשיכה ישראל לשקוד על פיתוחה וביסוסה כמדינה.

https://www.youtube.com/watch?v=3UQmScO7YBs

טבח כפר קאסם- קישור לסרטון

ערב “מבצע קדש” מלחמת סיני, ביום 29 באוקטובר 1956 , הקדימו לשעה חמש בערב את

העוצר שקוים אותה תקופה בכפרים הערביים באזור “המשולש”, אשר היו תחת ממשל צבאי.

גדוד מילואים של משמר הגבול הונחה לאכוף את העוצר בחומרה ולירות במפריו. מפקד הגדוד,

רס”ן שמואל מלינקי, העביר את פקודת העוצר תוך הנחייה לירות בכל מי שיימצאו מחוץ לביתם

בשעות העוצר, ללא הבדל, נשים, גברים, קשישים, ילדים. אילו אחד-עשר השוטרים הללו סירבו לפעול, ככל הנראה ארבעים ושבעת האנשים החפים מפשע, היו בין החיים. ב29 באוקטובר 1956 נורו 47 חפים מפשע למוות. כל כמה אנשים הועמדו בשורות מול כיתת יורים. מפקודה אחת, יחידה.

בינואר 1957 נפתח משפט כפר קאסם בבית-הדין הצבאי בירושלים, בו הואשמו ברצח מלינקי,

דהאן, עופר ושמונה חיילים נוספים. התובעים בתיק היו התובע הצבאי הראשי ופרקליט המדינה ,

שגויס למילואים , ואב בית-הדין היה השופט בנימין הלוי, אף הוא בשירות מילואים.

במהלך המשפט אשר כשליש ממסמכיו חסויים עד היום נגבו עדויות מעשרות מקורבנות הטבח

שנותרו בחיים, אף שלא היה בהן צורך של ממש במסגרת המשפט, וזאת משיקולים ציבוריים.

טענת הנאשמים המרכזית להגנתם הייתה כי פעלו על פי פקודה, וכי חלה בעניינם הגנת הצידוק.

רס”ן מלינקי וסגן גבריאל דהאן נידונו ברצח 43 מתושבי הכפר, והיתר, ביניהם עופר, הורשעו בחלק מהמעשים

בהתאם למעורבותם באירועים, שלושה מהמעורבים זוכו בהיעדר ראיות.

בית הדין קבע כי חל איסור לקיים “פקודה בלתי-חוקית בעליל” וכי במקרים אלה לא תקום טענת הצדקה.

הודגש כי המעשים אינם בגדר “רצח טכני” בלבד; אלו מעשי רצח במלוא מובן המילה, “רצח בדם קר שבוצע על ידי חיילים חמושים בקורבנות חסרי ישע”

בית-הדין המחוזי גזר על מלינקי 17 שנות מאסר, על דהאן ועופר 15 שנות מאסר ועל חמשת החיילים הנוספים 7 שנות מאסר, כל אחד; וזאת לצד הורדתם לדרגת טוראי. הנאשמים ערערו על הרשעתם ועונשיהם בבית-הדין הצבאי לערעורים . בראשות הרכב בית-הדין הצבאי לערעורים ישב שופט בי -ת המשפט העליון משה לנדוי, שנקרא לשם כך למילואים. בית- הדין לערעורים הקל בעונשיהם של כלל המעורבים בפרשה ונגזר על מלינקי עונש של 14 שנות מאסר, על דהאן ועופר 10 שנות מאסר ועל יתר הנאשמים נגזרו 3 שנות מאסר. בית-הדין לערעורים פירט כי שקל גם את “המתיחות הנפשית והדריכות של כל חיילי צה”ל שהגיעה לשיאה” ערב מלחמת קדש, שהובן כי תחרוץ את גורל המדינה; ניתן לגורם זה משקל בהתאם למידת השפעתו על כוח שיפוטם של הנאשמים. עוד, נלקחו בחשבון דרגותיהם של הנאשמים ( ככל שזו גבוהה יותר כך היא משקפת אחריות גבוהה יותר להתרחשויות ומצדיקה ענישה חריפה יותר) , מספר מקרי הרצח בהם הורשע כל נאשם וכן מידת האכזריות שהתבטאה במעשיהם. בית הדין לערעורים ציין כי יש להקל בעונשו של מלינקי , שכן שהאחרון לא כיוון למספר כה גבוה של קרבנות. המשורר נתן אלתרמן התייחס לחומרה בה יש לראות את מעשי המעורבים בפרשה, בשירו “תחום המשולש”, בו התייחס במרומז לפרטי האירוע, שטרם נגלה לציבור. אין צורך להפריז במילים על החשיבות של טבח כפר קאסם בהוויית החברה, המשפט הכללי והמשפט הצבאי בישראל. הרצח היה ייחודי בחומרתו, ובית הדין הדגיש את המסר הערכי הברור בעניין גבולות הציות, תוך קביעת יחס הפקודה הבלתי-חוקית בעליל, וקבע ציון-דרך באכיפת הדין ביחס לעבירות שבוצעו בנסיבות מבצעיות כאלה או אחרות, אך בה בעת הקל עם הנאשמים ממכלול שיקולים שפורטו כאן.

הפרשה זעזעה את מדינת ישראל כולה.

כפר קאסם: אירועים ומיתוסים

טבח כפר קאסם היה בראש ובראשונה מעשה פשע.

בתעודתם של היהודים הוא הפך סמל למעשים רעים שאליהם עלולים להגיע

צה”ל וכוחות הביטחון בכלל המצבים קיצוניים.

בתחושת הערבים הישראלים הוא הפך סמל המפתח לתודעת הקורבן שלהם.

בפרשת טבח כפר קאסם אין ויכוח על העובדות.

הוויכוח עוסק כפרשנות, מי ומה גרם לטבח.

פרשת כפר קאסם הייתה אירוע היסטורי ישראלי, מקרה נורא של רצח המוני של חפים מפשע על ידי חיילים שוטרים במדים.

פרשת כפר קאסם היא אירוע בעל משמעות מוסרית אוניברסלית, שניתן ללמוד ממנו על המאבק הנצחי בין הטוב והרע, בחברה האנושית, ובנפשו של האדם היחיד.

מי רצח את עשרות הערבים תושבי המשולש שנטבחו ביום השני ה29 באוקטובר,1956 בידי שוטרי גדוד מספר 1 של משמר הגבול. פאטמה סאלח אחמד סרסור בת ה 14 הייתה אחת מהן. בחרתי בה לכותרת המאמר כדי להזכיר ולזכור,שמאחורי המונח “טבח המוני” מסתתרים שמות פרטיים, נפשות חיות,בני אדם חד פעמיים שנגדעו באכזריות נוראה מארץ החיים.

מהתושבים הערבים חיו בערים מעורבות כמו חיפה, עכו ולוד, או בערים ועיירות כמו נצרת ושפרעם. כמה עשרות אלפי ערבים התגוררו באזורים הרגשיים ביותר, סמוך מאוד לגבול עם ירדן.

באזורים אלה הונהג ממשל צבאי,והכפריים הוטלו למעשה תחת פיקוח צבאי הדוק. מרבית הכפריים הערבים במדינה, כולל אלה שבאזור הקרוי “המשולש הקטן”, מכפר קאסם כדרום ועד קלנסואה בצפון, לא דומים בשנים ההן לערים ולעיירות המוכרים לנו היום.

היום עיר בת בת 12,000 תושבים הייתה אז כפר נחשל בן כ2,000 תושבים.

החל משעה תשע בערב הטל באופן קבוע עוצר על הכפרים עד לבוקר שלמחרת.

העיקר המגע של הערבים היה עם שתי ועניין, ושוטרי משמר הגבול, שסיירו דרך קבע בכפרים, משמר הגבול באותה חיל בעל דימוי בעייתי מכמה בחינות.

בכל ימות השנה היווה חלק מהמשטרה, אבל בשעת המלחמה או חירום סופח לצבא ועמד לפקודתו.

בני באוכלוסיות מיעוטים שנדחו עלי ידי הצבא או החברה.

התרכז בו אחוז גבוה יחסית של יוצאי עדות המזרח, עולים חדשים מארצות שונות, דרוזים וצ’רקסים.

התדמית  העצמית של משמר הגבול הייתה נמוכה, אבל דווקא הם נקבעו כגוף המיועד לטיפול יומיומי באוכלוסייה הערבית.