חודשי השנה

חודש תשרי 

תשרי הוא החודש הראשון בשנה העברית הנמנית לבריאת העולם. החודש הראשון למניין החודשים הוא חודש ניסן, כי בו הייתה יציאת מצרים, והחודשים נמנים ליציאת מצרים, כפי שמכונה בתנ”ך מספר פעמים (“בחודש הראשון בחמשה עשר יום” לגבי פסח ועוד כהנה וכהנה). לכן חודש תשרי הוא החודש השביעי, על אף שהוא הראשון בשנה. חודש תשרי הוא תמיד חודש מלא – בן 30 ימים. מזלו של החודש הוא מזל מאזניים.

חשון

חשון, או מרחשון, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי. חשון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה

מתשרי, והחודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשון משתנה. בשנה “חסרה” ובשנה “כסדרה” אורכו 29 יום, ואילו בשנה “שלמה” אורכו 30 יום.

כסלו

סלו הוא החודש השלישי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והתשיעי במניין החודשים המקראי המתחיל בניסן. אורכו של חודש כסלו משתנה, בשנה “חסרה” הוא בן 29 יום, ואילו בשנה “שלמה” ובשנה “כסדרה” אורכו 30 יום.

טבת

חודש מוזכר בשמו בתנ”ך במגילת אסתר, המאוחרת לתקופת שיבת ציון: “בחדש העשירי הוא חדש טבת” (אסתר ב).

א’ בטבת יכול לחול בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי ושישי.

מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל. בשפה האכדית שם החודש היה טביתו – tebitu – שפירושו משהו ששוקעים בו. נראה כי בעקבות הגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש זכה לכינוי זה. בביתא ישראל החודש נקרא טבית.

סמלו של המזל הוא גדי.

שבט

שבט הוא החודש החמישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והאחד עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש שבט 30 יום. שם החודש נגזר מהמילה האכדית “סבטו” שפירושה “מכה”. מזלו של חודש שבט הוא מזל דלי.

כשאר שמות החודשים, שם החודש “שבט” הגיע לשפה העברית מאכדית בזמן גלות בבל. שם החודש באכדית – שַׁבָּטוּ (shabatu). יש החושבים שפירוש השם הוא “מַכֶּה”, והכוונה לגשם הכבד. שם החודש נזכר במקרא: “בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְבַר־ה’ אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר” ((זכריה א ז)

סמל מזלו של החודש הוא דלי. במסורת העברית מוסבר הדבר על פי הכתוב “יזל מים מדליו וזרעו במים רבים”‏^[1], ומכיוון ששבט יוצא אחרי שרוב גשמי העונה ירדו, ובורות המים היו מלאים, והיו שואבים מים ממרומי הבור בעזרת דליים.

בחודש זה חלה שבת “שירה”. בחודש שבט גם חל ראש השנה לאילנות: בא’ שבט לדעת בית שמאי, ובט”ו שבט לדעת בית הלל, כפי שהתקבל להלכה.

א’ בשבט יכול לחול בימים שני, שלישי, רביעי, חמישי ושבת.