הציור של מוסא

מוּסָא נוֹלַד עִוֵּר.

אֲבָל מוּסָא אוֹהֵב לְצַיֵּר.

“אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ לְצַיֵּר?”

שָׁאֲלָה אוֹתוֹ יַסְמִין,

“הֲרֵי אַתָּה לֹא רוֹאֶה אֶת הַצְּבָעִים.”

“נָכוֹן,” הֵשִׁיב מוּסָא,

“עַל זֶה אֵין וִכּוּחַ.

אֲבָל צִיּוּר זֶה לֹא רַק צְבָעִים.

צִיּוּר זֶה גַּם מַצַּב רוּחַ.

לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס –

אֲנִי מְצַיֵּר כָּכָה.

“וּכְשֶׁאֲנִי רָגוּעַ –

אֲנִי מְצַיֵּר כָּךְ.

אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת

אֶת הַהֶבְדֵּל עַל הַדַּף.”

“מְעַנְיֵן מְאוֹד,” הֵשִׁיבָה יַסְמִין,

“אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי בְּצוּרָה כָּזוֹ עַל צִיּוּר.

אֲבָל לֹא לְגַמְרֵי בָּרוּר לִי מָה הִרְגַּשְׁתָּ כְּשֶׁצִּיַּרְתָּ

אֶת הַצִּיּוּר הַזֶּה.”

הַבִּיטוּ הֵיטֵב בַּתְּמוּנָה.

הַאִם אַתֶּם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ מָה מוּסָא עָנָה?