פדופיליה ברשת

פדופיליה ברשת האינטרנט

התופעה אותה בחרתי לחקור היא הפדופיליה,  הרלוונטית לאוכלוסיית הקטינים , החל מילדים ועד לגיל הנוער.

אז מהי פדופיליה?

פדופיליה הינה הפרעה בעוררות המינית אצל מבוגרים, אשר באה לידי ביטוי במשיכה מינית לילדים או לנערים צעירים. הפרעה נפשית מאובחנת זו באה לידי ביטוי בעידן המודרני בצורה נגישה יותר בו פדופילים רבים מתקשרים ופועלים זה עם זה.

בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט לאמצעי תקשורת מרכזי. הדומיננטיות שלה הולכת וגוברת ובאה לידי ביטוי בעלייה מתמשכת בשיעור הגולשים, בגידול במשך הגלישה ובמשאבים הפרטיים והציבוריים המופנים להעלאה ולקידום של תכנים ברשת. במקביל להכרה באפשרויות הרבות הגלומות באינטרנט, מתבררות הסכנות הפוטנציאליות שאליהן נחשפים הגולשים, ובפרט ילדים ובני-נוער, וניכר הצורך

הגובר בחינוך לשימוש באינטרנט, בפיקוח על שימוש זה ובאכיפה של ההגבלות עליו, וכן בהדרכה של ילדים, הורים ומורים אשר לאפשרויות ולסכנות ברשת.

האינטרנט הפך בשנים האחרונות לכר נרחב של ביצוע עבירות מין בכלל, ופדופיליה בפרט בקרב קטינים. המצב הנוצר כיום הוא שעברייני מין רבים משתמשים באנונימיות שהרשת מספקת לשם יצירת קשר עם קטינים. בדרך כלל הם מתחזים לצעירים לשם שכנוע של קטינים לצורכי מפגש ממשי ובכך יכולים לנצלם באופן מיני בדרכים שונות. בנוסף, האנונימיות יצרה פלטפורמה בה הפדופילים על סוגיהם השונים מקיימים מקומות דיון ותמיכה רגשית זה עם זה ואף מפיצים את פורנוגרפיית הקטינים מול קהל היעד אליהם הם מכוונים.

מהן הסיבות לפדופיליה

נכון להיום, הגורמים לפדופיליה אינם ידועים, או לפחות אינם מוסכמים בקרב מומחים. לא ברור מה המשקל היחסי של תכונה תורשתית, גנטית או נרכשת ברכישת פדופיליה.

חשוב להדגיש את ההבדל בין פדופיל שמשך מינית לילדים לבין עבריין מין שתקף בפועל. על אף שלעיתים קרובות השניים הולכים יד ביד, תקיפה מינית טומנת בחובה הרבה מעבר למשיכה מינית, דוגמת סחר בתמונות פורנוגרפיות של ילדים, סאדיזם, נטיות אנטי-סוציאליות ונוספות.

הסכנות וסוגי הפגיעה 

פדופיליה מתבטאת במגוון רחב של התנהגויות מיניות. פדופילים מעורבים במעשים הנעים על טווח של פעילות מינית עם ילדים, ובכלל זה: אקסהיביציוניזם (חשיפה בפני הילד), התבוננות בחומרי תועבה והפצתם, הפשטת ילד, מציצנות על ילדים עירומים, אוננות בפני הילד, ועד לפעילויות פולשניות, הכוללות מגע עם הילד, ובכלל זה חיכוך איבר המין על הילד (פוטוריזם), גיפוף וליטוף הילד, ביצוע מין אורלי, ועד חדירה לפה, לפי הטבעת או לאיבר המין של הילדה.

היקף התופעה בישראל בעולם הלא דיגיטלי

קשה להעריך את שיעור הפדופילים באוכלוסייה הכללית, וקשה עוד יותר להעריך את שיעור הקורבנות. אין בידנו להעריך באופן מדויק כמה ילדים נפגעים בכל שנה מפדופילים או מעבירות מין בכלל, משום שלא כל הפגיעות בילדים מדווחות, ולא כולן מגיעות למערכות המשפט והרווחה.

נתונים מהעולם המתבססים על מדגמים מייצגים מלמדים על כך כי שכיחות של פגיעות מיניות בקרב בנות נע בין 11-32% , בקרב בנים הערכות נעות בין 4-76% .עם זאת, לא ידוע כמה מתוך ילדים אלה נפגעו על ידי פדופילים. גם בישראל אין מידע מדויק על מספר הילדים שנפגעו מתקיפות מיניות בכלל ומפדופילים בפרט. ככלל, נתוני המשטרה מלמדים על עלייה במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כנגד ילדים במשפחה ומחוץ למשפחה בישראל. כך בשנת 1998 נפתחו 283 תיקים בגין עבירות מין במשפחה כנגד קטינים (לא כולל התעללות מינית) ובשנת 2010 מספר זה עלה ל-415 תיקים .

האם פדופיליה היא מעשה פלילי , התשובה היא כן!

החוק הפלילי קובע עבירות מין שונות בחומרתן. גיל ההסכמה לקיום יחסי מין משתנה לפי העבירה.  פדופיליה מתייחסת למעשים מיניים בילדים צעירים מגיל 13, ולכן מעשי פדופיליה נחשבים תמיד לעבירות פליליות שמחמירים איתן, באשר הן מבוצעות נגד חסרי ישע.

האיסורים בחוק הרלוונטיים לעבירות מין כנגד קטינים באינטרנט

פרסום והצגת תועבה בדמות קטין – סעיף 214(ב) לחוק העונשין עוסק בהחזקת חומר תועבה מיני ובפרסומו של חומר תועבה מיני ובו דמויות של קטינים. הסעיף מעמיד לצד העבירה עונש של מאסר עד חמש שנים.

מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין מגדיר מעשה מגונה. מעשה מגונה הנו מעשה מיני שנעשה באדם לצורך ביזוי, גירוי או סיפוק מיני. מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנה, אף אם נעשה בהסכמה, הנו בגדר עבירה חמורה אשר לצידה מאסר של עד שבע שנות מאסר.

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין מגדיר עבירת האינוס. על אף ניסיונות הפרקליטות בשנים האחרונות לייחס את עבירת האינוס לביצוע באמצעות האינטרנט, נתקלה היא בקשיים רבים לאור הגדרתה של עבירת האינוס והגדרת המושג “בועל” בחוק העונשין.

כיצד ניתן לזהות את דפוסי הפעולה של הפדופיל

דרכי הפעולה שבאמצעותן פדופילים מדיחים ילדים לפעילות מינית הן מגוונות, ונעות מפיתוי ועד שימוש בכוח ואיומים. יש לציין כי על פי רוב פדופילים לא עושים שימוש בכוח כדי לגרום לילדים לקחת חלק בפעילות מינית, אלא מסתמכים על אופנים שונים של מניפולציות רגשיות והקהיית רגשות. פדופילים אינם נוקטים באלימות בין היתר בשל פערי כוחות גדולים בינם לבין הילדים, מה שהופך את השימוש בכוח ללא נחוץ. יש קשר בין דרך הפעולה של הפדופיל לבין מידת ההיכרות עם הילד: שימוש בכוח ואלימות של פדופיל נגד ילד שכיח יותר במקרים בהם הילד אינו מכיר את הפדופיל, ונדיר יותר כאשר הילד כן מכיר את הפדופיל. דפוס זה מלמד על האופן שבו מנצל הפדופיל את מידת האמון שהילד רוכש אליו כמבוגר מוכר.

כיצד ניתן למנוע או להפחית את התופעה -דרכי הטיפול הרלוונטיים 

הטיפול בתופעה בעולם הידיגטלי ושאינו דיגיטלי הוא כמעט זהה, החל בהסדרת החוקים בדבר עבירות מין והטרדות מין בקטינים, ואף בהקמת יחידה משטרתית מיוחדת  ללוחמה בעבירות מין ובריונות ברשת.

החוק הראשון הוא סעיף 214 לחוק העונשין, אשר אוסר פרסום והצגה של תועבה בכלל ושל קטינים בפרט. הפצה או הצגה של פורמט זה הינה גם באמצעי האינטרנט ולכן החזקה של פורנוגרפיית ילדים במחשב האישי הינה למעשה עבירה על החוק.

השני הוא החוק למניעת הטרדה מינית, אשר עוסק בהתייחסויות מיניות כלפי קטינים מתחת לגיל 15 ולפיו תיחשב ההטרדה המינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות אלו. לעניין פדופיליה ברשת חשוב להזכיר כי בהגדרות החוק נקבע כי התייחסות כוללת “לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב”.

בנוסף על זאת במשטרת ישראל הוקמה יחידה של אנשי מחשוב, שבין היתר עוסקת באיתור מפיצי פורנוגרפיית קטינים בישראל, או אנשים היוצרים קשר עם נערים ונערות ברשת על מנת לפתותם למפגש וקיום יחסי מין, והבאתם למעצר. משטרת ישראל פועלת גם באמצעות יחידת ההונאה במבצעי “עוקץ” יזומים והתחזות של שוטרות לילדות לצורך תפיסת ומעצר חשודים בעבירות הקשורות בפדופיליה.

כיצד עוד ניתן להתמודד עם פדופיליה באינטרנט

ערנות של ההורים – התעניינות בפעילות של הילד ברשת והילדים איתם הוא משוחח.

בדיקה של  היסטוריית גלישה, מעקב אחרי הפעילויות של הילד ברשת ומחוצה לה.

שימוש בתוכנות מעקב והתראה אחר הפעילות ברשת.

שימוש במערכות סינון וניטור ממוחשבות של אתרים וצ’אטים.

מצורפת מצגת עניינית בנושא בטיחות ברשת :

לצפייה לחץ כאן

ביבליוגרפיה

המועצה לשלום הילד (2012) .ילדים בישראל 2012 .ירושלים: המועצה לשלום הילד.

חוק הטרדה מינית, התשנ”ח – 1998.

רועי גולדשמידט (2012) . מידע ונתונים בנושא פדופיליה באינטרנט וטכנולוגיות למאבק בה.ירושלים: הכנסת מרכז המחקר והמידע.