אני לא לבד

תומר היה ילד רגיל בלי שום מגבלה מיוחדת .בהיותו בגיל חמש הוא נפל ממגלשה ומאז הוא סובל מתסמונת LSP הוא מרותק לכיסא גלגלים.

תומר לומד בבית ספר רגיל כמו כל ילד סטנדרטי ,כך מתנהל הבוקר של תומר מידי יום, הוא מתעורר בשעה רבע לשבע בבוקר הוא מתלבש במיטה, ובימים קשים יותר שקשה לתומר להתנהל הוא גם מצחצח שיניים במיטה.  יש לו שולחן קטן שמתחבר למיטה בכדי להקל עליו ושם הוא אוכל את ארוחת הבוקר, ובצהריים הוא מכין עליו את שיעורי הבית הכל כדי למנוע ממנו את ההתנהלות שמקשה עליו .

אבל החלק הכי קשה ביום זה החלק שבו אנו מגיעים לבית הספר, החלק שגורם לתומר להרגיש כמה הוא שונה מכול שאר הילדים , הוא צריך להיכנס מהשער האחורי של בית הספר ולא מהשער הרגיל.

תומר לא יכול להתנהל כמו כל התלמידים בבית הספר, הוא לא משתתף בשעורים כמו : ספורט, מוזיקה, אומנות, כי הכיתות אינן נגישות לו. ובזמן שכולם נמצאים בשיעור ספורט  הוא נישאר לשחק עם הסייעת שלו בכדור.

הסיפור של תומר הוא לא הסיפור היחיד, רבים הילדים שנמצאים במצב הזה, שחווים את אותן הרגשות, ונמצאים באותו תסכול ומשבר.