מיומנות

מיומנות היא כישרון שנותן לנו יכולת להבין תוכן כלשהו בצורה טובה יותר ובאו יעיל יותר.
בגמרא אנו משתמשים במימניות כדי להבין את התוכן.
אנו לומדים מגוון רחב של סוגי מיומניות שמיתיחסות לסוגים שונים של מקורות ודורות כגון: מקרא (תנ”ך), מקורות תנאים (משנה, ברייתות, תוספתות ועוד) 
ותורתם של התנאים (סיפור ודברים נוספים על היומיום שלהם)
,מימרות של אמוראים ותורתם (גם סיפור ודברים נוספים על היומיום שלהם) וגם עזרים נוספים שנמצאים בדף הגמרא (רש”י, תוספות, תורה אור, מסורת הש”ס, רמב”ם ועוד).

למידת מיומנות היא לרוב חובה בלמידת גמרא וגם תורה ברוב המקרים.

סוגי המימרות ותפקידים

המקור הבולט ביתור הוא תורת האמוראים – המימרות, במימרות יש שני סוגים מרכזים:

ערוכה– מימרא בעברית שתורגמה מארמית על ידי התלמידים של האמורא שאומר את המימרא גם כאן יש לנו מספר סוגים:

מימרא פוסקת: היא מימרא שפוסקת הלכות דוגמה:הילכתה כרבי יהודה.

מימרא  מפרשת: מימרא שמפרשת את דברי התנאים.

סוג זה מתחלק לכמה סוגי פירוש:

מימרא מפרשת פשוטה: האמורא מפרש את דברי התנא שלפניו.

מימרא מפרשת נותנת טעם: נותן טעם להלכה של חכם לרב עם מקור (פסוק או מקור תנאי)

מימרא מפרשת מיישבת: מימרא שמיישבת סתירה בין שני משניות.

מימרא מפרשת קובעת שיעורים: מימרא שקובעת שיעור (מידה) של הלכה שנאמרה במקור תנאי לרב.

מימרא מפרשת מוסיפה: מוסיפה מוספיה הלכה נוספת מקור תנאי לרוב.

מימרא עצמאית: להציג דעה או דעות של אמוראים על מקרה (לא בצמוד למקור תנאי).

מימרא מצמצמת: להציע שדברי החכם שייכים למספר מקרים מצומצם יותר ולא לכל המקרים שהחכם אומר.

מימרא התוקפת: באה לתקוף את דברי החכם (להביא דעה אחרת או נוגד).

המשך בעמוד הבא  

טבעית– מימרא בארמית שלרב מדברת על דבר שביומיום של האמוראים (כמו פתגם או סיפור) לכן לא ניתן לתרגם סוג מימרא זו.

אגדה: להציג דעות ומחשבות של אמוראים בעניין אמוני או רוחני שעוזר להגיע למסקנה הלכתית.

סיפור: סיפורי מעשיות בענייני הלכה מחיי האמוראים.

דו-שיח: מימרא ששומרת דו שיח בין אמוראים שעוזר להגיע למסקנה הלכתית.

פתגמים: מונח או משפט שהיו משתמשים בו בתקופת האמוראים לרוב בעל מוסר השכל נאמר בשפה הארמית.

צורות נפוצות במימרות

מימרא פוסקת: “אמר.. הלכה כ… ב…” או “אמר… הלכה כ… ב.. ואין ההלכה כ… ב…”
מימרא מפרשת פשוטה: “אמר.. -… ואמר …(חכמים לדוגמא) -….”
מימרא מפרשת מיישבת: “אמר… כאן – …. כאן – ….”
מימרא מפרשת קובעת שיעורים: “אמר-.. ב..(מקור/פסוק)…”
מימרא מפרשת מוסיפה: “מקור עם הלכה (מקור תנאי בדרך כלל ) אמר- דין שנוסף (מוסיף דין)”
מימרא התוקפת: “מתקיף לה.. והא…”
מימרא מצמצמת: “מקור עם הלכה (מקור תנאי בדרך כלל ) לא שנו אלא ….. ב-.. אבל ב.. -..”
מימרא עצמאית: “איתמר + מקרה לדיון + דעות האמוראים.”
סיפור: “איקלע פלוני ל-” או “ההוא גברא ד-“
דו-שיח: “אמר ..ל..” או “בעא מיניה…מ…” או “שלח ליה…ל..”
אגדה: “אמר פלוני” או כמו סיפור.
פתגמים: אין צורה קבועה = צריך זהות על פי הארמית והיגיון.

חשוב ללמוד את סוגי המימרות על מנת לדעת מה האמורא רוצה להגיד ומה היחס שלו למקורות אחרים שנמצאים בדף הגמרא

אנו יוכלים לרכוש וללמוד את תרגול סוגי המימרות על ידי עיון בגמרא וזיהוי סוג המימרא שאנו קוראים.

דוגמאות ממסכת סנהדרין

מימרא מישיבת: “(ציטוט מהמשנה):דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה דיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה: ורמינהו דן את הדין זיכה את החייב חייב את הזכאי טימא את הטהור טיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו. אמר רב יוסף לא קשיא כאן במומחה ,כאן בשאינו מומחה ובמומחה מחזירין”.

כאשר קוראים את החלק המדובר במשנה ואת הגמרא (ברייתא והמימרות) שמים לב לתבנית של מימרא מישיבת וכך ניתן להבין שהאמוראים מנסים ליישב את המחלקות של המקורות התנאים.

מימרא מצמצמת: “והוא שטעה בדבר שהצדוקין מודין בו אבל טעה בדבר שהצדוקים מודין בו זיל קרי בי רב הוא”

כפי שאנחנו רואים במימרא יש אתה המילה הוא והיא אופיניית למימרא המצמצמת ובכך שזיהינו את המימרא היא עוזרת לנו בהבנת הגמרא.

מכיון שהיא עוזרת לנו להבין שהדין של המשנה לא בהכרך נכון ברוב הדין.

מימרא של פתגם בדו-שיח: “בעא מיניה רבי חייא בר אבא מרבי יוחנן טעה בנואף ונואפת מהו א”ל אדמוקדך יקיד זיל קוץ קרך וצלי”.
כפי שאנו ראוים במימרא היא בארמית כלומר היא מימרא טבעית ורב הסיכויים שמדובר כאן על דו-שיח שכתוב “בעא מיניה” = שאל אותו רבי חייא את רבי יוחנן והוא ענה לו בפתגם: ” א”ל אדמוקדך יקיד זיל קוץ קרך וצלי” שאחרי עיון במפרשים (רש”י) הפירוש הוא: בעוד שהאש דולקת קצוץ דלועין שלך וצלה אותן כלומר בעוד ‘ שאתה עוסק בשמעתך תן לב להבין ולהוסיף לקח הרי שמעת ממני טעה בדבר שהצדוקין מודין בו חוזר והאי דבר שהצדוקין מודין בו הוא.
וכך חשוב לדעת שזהו מימרא של דו-שיח עם פתגם על מנת להבין ולתרגם את מילות השאלה (פתיחה = מילת הציעה) ואת הפתגם והקשר
.שלו לסוגיא הנ”ל

סיכום

לאחר עבודה זו אנו מרגיש שאנחנו שהבנו יותר את תורת המימניות ובפרט את האמוראים ותורתם – המימרות, אנו מקווים שהוכל ללמוד גמרא על ידי המימניות בדרך הכי טובה יעילה שיש ושנוכל ללמד וללמוד עם אחרים וכמובן להשקיע בלימוד הגמרא והתורה.

אנו מקווים שכל הקוראים של הספר יבינו את החמור ועל ידי כך את התוכן של הגמרא – וכך תוכלו ללמוד גמרא בצורה הקלה והמהנה ביותר.

לסיכום אנו מאמנים שתהנו מקראה והלימוד של הספר שלכם,

ראובן ואיתי.